בית פורומים החרדים והאינטרנט

מה היא החסידות וסוד הכתוב: קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-21/1/2011 04:17 לינק ישיר 
מה היא החסידות וסוד הכתוב: קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף

 

בס"ד - מהי חסידות ?
מתוך: הרמב"ם - ספר המדע - הלכות דעות פרק א'
ה ומי שהוא מדקדק על עצמו ביותר ויתרחק מדעה בינונית מעט לצד זה או לצד זה נקרא חסיד. כיצד מי שיתרחק מגובה הלב עד הקצה האחרון ויהיה שפל רוח ביותר נקרא חסיד וזו היא מדת חסידות. ואם נתרחק עד האמצע בלבד ויהיה עניו נקרא חכם וזו היא מדת חכמה. ועל דרך זו שאר כל הדעות. וחסידים הראשונים היו מטין דעות שלהן מדרך האמצעית כנגד שתי הקצוות. יש דעה שמטין אותה כנגד הקצה האחרון ויש דעה שמטין אותה כנגד הקצה הראשון. וזהו לפנים משורת הדין. ומצווין אנו ללכת בדרכים האלו הבינונים והם הדרכים הטובים והישרים שנאמר והלכת בדרכיו:

_________________



תוקן על ידי יבי_1973 ב- 21/01/2011 04:18:54




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/1/2011 04:20 לינק ישיר 

 

בס"ד
ליקוטי מוהר"ן חלק א' - לז - דרשו יי ועזו בקשו פניו תמיד

(תַּעֲנִית י''א:) : הַיּוֹשֵׁב בְּתַעֲנִית נִקְרָא חָסִיד שֶׁנֶּאֱמַר: ''גּוֹמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חֶסֶד'' כִּי הַתַּעֲנִית הוּא גְּמִילוּת חֲסָדִים לְנַפְשׁוֹ הַיְנוּ לַתּוֹרָה,

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים י''ט) ''תּוֹרַת ה תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ''

בגְּלַל כֵּן נִקְרָא אִישׁ חָסִיד כִּי מְבַטֵּל הַדִּין וְהַחֹשֶׁך, וּמַמְשִׁיך חֲסָדִים בָּעוֹלָם

ה. וְזֶה פֵּרוּשׁ (סַנְהֶדְרִין צ''ו:) שְׁלֹשָׁה הַזְהָרוֹת שֶׁהִזְהִיר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא מִנְּצִיבִין הִזָּהֲרוּ בְּזָקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ מֵחֲמַת אָנְסוֹ וְהִזָּהֲרוּ בִּוְרִידִין כְּרַבִּי יְהוּדָה וְהִזָּהֲרוּ בִּבְנֵי עַמֵּי הָאָרֶץ שֶׁמֵּהֶם תֵּצֵא תּוֹרָה

כִּי אֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה בְּחִינוֹת, הֵם כֻּלָּם רוֹמְזִים לְהִתְעַלּוּת הַנֶּפֶשׁ,

וְהַשֵּׂכֶל וְהַתּוֹרָה, וְהַזִּכָּרוֹן.

זָקֵן זֶה שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ מֵחֲמַת אָנְסוֹ, הוּא בְּחִינַת מִיתָה, וְסִכְלוּת, מֵחֲמַת שִׁכְחָה (נדרים כ''ז)

וְהִזְהִיר רַבִּי יְהוּדָה לְכַבְּדוֹ שֶׁ עַל יְדֵי הַכָּבוֹד יִתְבַּטֵּל מִמֶּנּוּ הַשִּׁכְחָה וְיִתְגַּלֶּה הַנֶּפֶשׁ,

הַיְנוּ זִכְרוֹן הַתּוֹרָה,

כִּי שׁרֶשׁ הַתּוֹרָה הִיא כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַך,

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ''לִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו''

וְכוּ וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אָבוֹת פֶּרֶק ו) :

אֵין כָּבוֹד אֶלָּא תּוֹרָה

ו. וְזֶהוּ: הִזָּהֲרוּ בִּוְרִידִין כְּרַבִּי יְהוּדָה כִּי הַדָּם הוּא הַנֶּפֶשׁ שֶׁבָּא בְּגִלְגּוּל וְ צָרִיך הַשּׁוֹחֵט לְכַוֵּן לְהַעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ שֶׁבַּדָּם גַּם עִקַּר חֶסְרוֹן הַפַּרְנָסָה שֶׁנִּתְמַעֵט בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ אֵין זֶה אֶלָּא עַל יְדֵי הַשּׁוֹחֲטִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים

(אָבוֹת פֶּרֶק ג) : אִם אֵין תּוֹרָה אֵין קֶמַח,

תּוֹרָה הִיא בְּחִינַת נֶפֶשׁ כַּנַּ''ל עַל יְדֵי זֶה אֵין קֶמַח, הַפַּרְנָסָה נִתְמַעֵט וּבִשְׁבִיל זֶה הַחֲלִיף נִקְרָא מַאֲכֶלֶת,

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית כ''ב) : ''וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת''

כִּי יֵשׁ שׁוֹחֵט הָגוּן מַאֲכִיל וּמְפַרְנֵס לְיִשְׂרָאֵל כִּי הַשּׁוֹחֵט הָגוּן הוּא מַלְבִּישׁ אֶת הַנֶּפֶשׁ שֶׁבַּחַי בִּמְדַבֵּר הַיְנוּ בְּדִבּוּר הַבְּרָכָה שֶׁהוּא מְבָרֵך

וְהַדִּבּוּר הוּא בְּחִינַת שְׁכִינָה,

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (פתח אליהו) : מַלְכוּת פֶּה (יְשַׁעְיָה ל''ד) :

''חֶרֶב לַה מָלְאָה דָם'', כִּי הַשְּׁכִינָה נִקְרֵאת חֶרֶב לַה (כַּמּוּבָא בַּזּהַר הַקָּדוֹשׁ, וּבְפַּרְדֵס)

וְהִיא בְּחִינַת דִּבּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶרֶב פִּיפִיּוֹת,

לְשׁוֹן פֶּה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קמ''ט) : ''רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת'' וְכוּ

וּכְשֶׁהַנֶּפֶשׁ בָּאָה בְּתוֹך חֶרֶב לַה, בְּתוֹך הַדִּבּוּר, בִּבְחִינַת מַיִּין נוּקְבִין אֲזַי הַשְּׁכִינָה מִזְדַּוֶּגֶת עַל יְדֵי הַמַּיִּין נוּקְבִין שֶׁיֵּשׁ לָהּ,

בִּבְחִינַת: ''חֲזִי בַּמֶּה בְּרָא קָאָתֵינָא'' (זהַר וַיִּקְרָא י''ג) וְזֶה ''חֶרֶב לַה מָלְאָה דָם'',

מִנְּפָשׁוֹת הָעוֹלוֹת בָּהּ בִּבְחִינַת מַיִּין נוּקְבִין וְעַל יְדֵי הַזִּוּוּג, הִיא מְקַבֶּלֶת פַּרְנָסָה לְיִשְׂרָאֵל

וְזֶה פֵּרוּשׁ (אֵיכָה ה) ''בְּנַפְשֵׁנוּ נָבִיא לַחְמֵנוּ מִפְּנֵי חֶרֶב הַמִּדְבָּר''

הַיְנוּ כְּשֶׁהַשּׁוֹחֵט אֵינוֹ הָגוּן וְאֵינוֹ מַעֲלֶה אֶת הַנֶּפֶשׁ, בִּבְחִינַת מַיִּין נוּקְבִין וּכְשֶׁעוֹמֵד עִם הַחֲלִיף לִשְׁחֹט אֶת הַחַי, הוּא עוֹמֵד כְּרוֹצֵחַ נְפָשׁוֹת וְהַחֲלִיף שֶׁלּוֹ הוּא חֶרֶב הַמִּדְבָּר,

וְאֵינוֹ חֶרֶב לַה, שֶׁהוּא חֶרֶב הַמְדַבֵּר,

וְיֵשׁ צַעַר לְהַנֶּפֶשׁ הַחַי שֶׁצּוֹעֶקֶת בְּקוֹל מַר (שִׁיר הַשִּׁירִים ה)

''נַפְשִׁי יָצְאָה''

כְּשֶׁיָּצָאת בִּשְׁבִיל לְהַכְנִיס בְדַבְּרוֹ שֶׁל הַבְּרָכָה, בִּבְחִינַת מַיִּין נוּקְבִין

בִּקַּשְׁתִּיו וְלא מְצָאתִיו, קְרָאתִיו וְלא עָנָנִי

כִּי אֵינוֹ שָׁם בִּשְׁעַת הַבְּרָכָה, וְחוֹשֵׁב מַחֲשֶׁבֶת פִּגּוּל

מְצָאֻנִי הַשּׁוֹמְרִים הַסּבְבִים בָּעִיר, הִכּוּנִי פְצָעוּנִי, נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵעָלַי

הַיְנוּ שֶׁמַּעֲלָה שֶׁהָיָה לְהַנֶּפֶשׁ בִּבְחִינַת חַי, גַּם זֶה לָקַח מִמֶּנָּה כִּי עַכְשָׁו אֵין לָהּ מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ אוֹי לוֹ לְהַשּׁוֹחֵט הַזֶּה !

אוֹי לְהַנֶּפֶשׁ, שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ וּמָסַר אוֹתָהּ בְּכַף אוֹיְבֶיהָ וְאֵין לְהַשְּׁכִינָה מַיִּין נוּקְבִין, לְהַמְשִׁיך טֶרֶף לְבֵיתָהּ

וְעַל יְדֵי זֶה ''בְּנַפְשֵׁנוּ נָבִיא לַחְמֵנוּ'' בִּיגִיעָה וְטִרְחָא גְּדוֹלָה ...

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-21/1/2011 04:22 לינק ישיר 

 

בס"ד - המשך:
וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פְּסָחִים קי''ח) : קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם סוּף,

כִּי יַם סוּף נִקְרַע לִשְׁנֵים עָשָׂר קְרָעִים (פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר פֶּרֶק מ''ב וּבְתִקּוּן כ''א)

כְּנֶגֶד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְּדִיקוֹת הַסַּכִּין (רא''ש חולין פ''א סי כ''ד)

שֶׁעַל יְדֵיהֶם קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם,

וְכוּ וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת נ''ה) :

שֻׁלְחָן דּוֹמֶה לְמִזְבֵּחַ כִּי שִׁעוּר פְּגִימוֹת הַחֲלִיף, כְּשִׁעוּר פְּגִימוֹת הַמִּזְבֵּחַ (חֻלִּין י''ז:).

גַּם עַל הַשְּׁחִיטָה גִּימַטְרִיָּא תל''ז וּבְזֵעַת אַפֶּיך תּאכַל לֶחֶם (בְּרֵאשִׁית ג) רָאשֵׁי תֵּבוֹת גִּימַטְרִיָּא תל''ז [עִם הָאַרְבַּע תֵּבוֹת] לִרְמז חֶסְרוֹן הַפַּרְנָסָה עַל יְדֵי שׁוֹחֲטִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים,

וְזֶה פֵּרוּשׁ (תְּהִלִּים קי''א) : ''טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו''

כִּי טֶרֶף יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי מַשְׁמָעוֹת, לְשׁוֹן טְרֵפָה, (כַּמּוּבָא בַּזּהַר סוֹף מִשְׁפָּטִים דַף קכ''א:) :

וּלְשׁוֹן מָזוֹן לִרְמז, כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל שׁוֹמְרִים אֶת עַצְמָם מִטְּרֵפָה עַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לָהֶם פַּרְנָסָה וְזֶה פֵּרוּשׁ (שַׁבָּת ק''ד)

מַנְצַפַּך - צוֹפִים

אָמְרוּ מַנְצְפַך הוּא בְּחִינַת וְרִידִין,

בְּחִינַת רי''ו דִּין וְצוֹפִים,

אֵלּוּ נְבִיאִים שֶׁיְּנִיקָתָם מִבְּחִינַת כְּרֻבִים, בְּחִינַת תִּינוֹקוֹת, בְּחִינַת הֶבֶל שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא בְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם מְקַבְּלִין רוּחַ הַקּדֶשׁ כַּמּוּבָא בַּזּהַר (לֶך לְך פ''ה:)

''וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרחַ תַּרְשִׁישָׁה''

וְאֵלּוּ הַצּוֹפִים, הַיְנוּ אֵלּוּ שֶׁהֵם בִּבְחִינַת הֶבֶל שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא הֵם נְהִירִין בִּ''וְרִידִין, רִי''ו דִּי''ן, בְּמַנְצַפַּ''ך וּמַעֲלִין אֶת הַנֶּפֶשׁ בִּבְחִינַת מַיִּין נוּקְבִין וּמַמְשִׁיכִים שֶׁפַע וְ הַשֶּׁפַע מְכֻנֶּה בְּשֵׁם אמֶר כִּי מִתְּחִלָּה הִיא אוֹר, וְאַחַר כָּך נַעֲשֶׂה מַיִם, וְאַחַר כָּך רָקִיעַ

וּכְשֶׁמַּמְתִּיקִים אֶת הַמַּנְצַפַּך, וְעוֹשִׂים מִמַּנְצַפַּך, אֲדנָי

כִּי מֵריו נַעֲשֶׂה צוּרַת אלף, וְנַעֲשֶׂה אֲדנָי

וַאֲדנָי הוּא דִּבּוּר, הוּא הַשְּׁכִינָה,

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים נ''א) : ''אַדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח''

וּמֵהֶבֶל הַזֶּה, הַיְנוּ אֲדנָי יוֹצֵא הַשֶּׁפַע, וְנִתְחַלֵּק לְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ (תְּהִלִּים ס''ח) :

אֲדנָי יִתֵּן אמֶר, הַמְבַשְּׂרוֹת צָבָא רָב לְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סַנְהֶדְרִין ק''ד:) :

''אכְלֵי עַמִּי אָכְלוּ לֶחֶם אֲדנָי לא קָרָאוּ''

רַב אָמַר אֵלּוּ הַדַּיָּנִים

וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֵלּוּ מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת

מַר אָמַר חֲדָא, וּמַר אָמַר חֲדָא

וְלָא פְּלִיגֵי

רַב אָמַר אֵלּוּ הַדַּיָּנִין, הַיְנוּ רי''ו דִּין שֶׁאֵינָם מַעֲלִין אֶת הַנֶּפֶשׁ בִּבְחִינַת מַיִּין נוּקְבִין שֶׁאֵין עוֹשִׂין מֵרי''ו דִּין

אֲדנָי רֶמֶז לַשּׁוֹחֲטִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים שֶׁמְּקַלְקְלִים הַדִּינִים הַיְנוּ רי''ו דִּין מַנְצַפַּך הַדָּמִים שֶׁהֵם הַנְּפָשׁוֹת, הֵם חָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה דָּמִים

כַּיָּדוּעַ רֶמֶז לְחָמֵשׁ בְּחִינוֹת שֶׁיֵּשׁ לַנֶּפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ''ל (בְּרָכוֹת י) :

הַנֵּי חֲמִשָּׁה בָּרְכִי נַפְשִׁי כְּנֶגֶד מִי וְכוּ

וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֵלּוּ מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת שֶׁמְּקַלְקְלִין אֶת הַהֶבֶל שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא,

כְּשֶׁדִּבּוּרוֹ וְהֶבְלוֹ שֶׁל הַשּׁוֹחֵט אֵינוֹ בִּבְחִינַת הֶבֶל שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא בְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי זֶה, ''אכְלֵי עַמִּי'',

הַפַּרְנָסָה נִתְמַעֵט כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ לְהַשּׁוֹחֵט בְּחִינַת הֶבֶל שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא בְּחִינַת חֶרֶב לַה, בְּחִינַת צְדָקָה דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת נֶפֶשׁ, בְּחִינַת תּוֹרָה

כַּנַּ''ל גַּם הַנֶּפֶשׁ שֶׁעוֹלָה מֵהַחַי לְהַמְדַבֵּר שֶׁלּוֹ גַּם כֵּן נִתְעַלָּה בִּבְחִינוֹת מַעֲלוֹת אֵלּוּ הַנִּזְכָּר

ז. וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ: הִזָּהֲרוּ בִּבְנֵי עַם הָאָרֶץ כִּי זֶה יָדוּעַ, שֶׁהַנְּפָשׁוֹת הַנִּכְבָּדוֹת [הַנֶּעֱשָׁקוֹת] בְּתוֹך הַטִּקְלָא, הָאָמוּר בַּזּהַר (סַבָּא מִשְׁפָּטִים דַּף קי''ג, וּבִשְׁאָר מְקוֹמוֹת), בִּקְלִפּוֹת נגַהּ

וּקְלִפּוֹת נגַהּ רוֹצָה שֶׁיִּשְׁתַּקֵּעַ שָׁם הַנֶּפֶשׁ אֲזַי הִיא נוֹתֶנֶת אוֹתָן בְּתוֹך טִפַּת זִוּוּגוֹ שֶׁל עַם הָאָרֶץ כְּדֵי שֶׁיִּתְטַנֵּף הַנֶּפֶשׁ הַהִיא בְּיוֹתֵר נִמְצָא שֶׁבְּנֵי עַמֵּי הָאָרֶץ הֵם נְפָשׁוֹת יְקָרוֹת

אֶלָּא שֶׁהֵם כַּצִּפֳּרִים הָאֲחוּזוֹת בַּפַּח (קהלת ט)

מֵאַיִן אָנוּ יוֹדְעִים הֲדַר תִּפְאַרְתָּם

אֶלָּא עַל יְדֵי תּוֹרָתָם כְּשֶׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁהֵם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם נֶפֶשׁ יְקָרָה וְכָל הַתּוֹרָה שֶׁהֵם מְגַלִּים, הוּא הַכּל גִּלּוּי לְהַשּׁוֹחֵט כִּי הַנֶּפֶשׁ הִיא [בְּחִינַת תּוֹרָה]

כַּנַּ''ל וְהַתּוֹרָה שֶׁהֵם מְגַלִּים בְּנֵי עַמֵּי הָאָרֶץ, הֵם בְּחִינַת נִיצוֹצוֹת וְעוֹלָה לְהַשְּׁכִינָה בִּבְחִינַת מַיִּין נוּקְבִין, בִּבְחִינַת: חֲזִי בְּמַאי בְּרָא קָאָתֵינָא

וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיך לְכַבְּדָם כִּי עַל יְדֵי הַכָּבוֹד יִתְגַּלֶּה בְּיוֹתֵר הַתּוֹרָה מֵהִתְעַלְּמוּתָהּ הַיְנוּ הַנֶּפֶשׁ כִּי שׁרֶשׁ הַכּל הוּא הַכָּבוֹד,

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ''לִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו'' וְכוּ וְ הַנֶּפֶשׁ מִשְׁתּוֹקֶקֶת לְהִכָּלֵל בּוֹ בְּשָׁרְשׁוֹ

וְזֶה הִזָּהֲרוּ בִּבְנֵי עַמֵּי הָאָרֶץ לְכַבְּדָם

כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתּוֹקֵק הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא הַנֶּפֶשׁ, לְהִכָּלֵל בְּשָׁרְשׁוֹ, שֶׁהוּא הַכָּבוֹד

וְעַל יְדֵי זֶה, מֵהֶם תֵּצֵא תּוֹרָה

וְזֶה פֵּרוּשׁ: דִּרְשׁוּ ה'

עַל יְדֵי אֵיזֶה חָכְמָה תּוּכַל לִדְרשׁ אוֹתוֹ הָדַר ,

מְפָרֵשׁ, וְעֻזּוֹ

הַיְנוּ עַל יְדֵי הַתּוֹרָה וְלא עַל יְדֵי חָכְמוֹת אֲחֵרִים

שֶׁהֵם סִכְלוּת וָחֹשֶׁך,

כְּנֶגֶד חָכְמוֹת הַתּוֹרָה

וְעַל יְדֵי מָה תִּזְכֶּה לְחָכְמוֹת הַתּוֹרָה ?

בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד,!!!

עַל יְדֵי צְדָקָה שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה פָּרָשָׁה מ''ד, קהֶלֶת רַבָּה סֵדֶר א).

אֵין בַּקָּשַׁת פָּנִים אֶלָּא צְדָקָה,

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים פ''ה) : ''צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּך''

וְאֵין תָּמִיד אֶלָּא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל ( ''שׁוֹחֵר טוֹב'' תְּהִלִּים ק''ה וְעַיֵּן ''רֵאשִׁית חָכְמָה'' שַׁעַר הַתְּשׁוּבָה פֶּרֶק ו)

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים י''א) : ''תָּמִיד עֵינֵי ה אֱלקֶיך בָּהּ''

והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/1/2011 14:28 לינק ישיר 

בס"ד יום ג כ שבט התשע"א
אין חסיד אלא מי שמתחסד עם קונו בקן דיליה בהיכל דיליה כדברי תיקוני הזוהר המיוחס להתנא האלד'י רשב"י



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > החרדים והאינטרנט > מה היא החסידות וסוד הכתוב: קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר

bholext