שבועת הדיינים בזמן הזה

יעקב

<תתפלא לשמוע שיש מקומות מסוימים בעולם [כן, הם לא כל כך רחוקים] שיש אנשים שמצייתים לדין תורה>

אני בכלל לא מתפלא ששנם כאלה גם בארץ, אלא שהם אנשים שהיו מפסידים בבית דין אזרחי או שדחסו מזומנים לכיסי הדיינים.

____________

שנרב

<ראיתי רק את ההתחלה וכבר נפלתי מהכסא. אמנם לפני שמותחים בקורת ראוי לעיין בפנים ולראות מילתא בטעמא, אבל בכל זאת לא אמנע מלהעיר שפסק הדין שצוטט שם בשם הרבנים שפירא, מילצקי ורמון הוא על פניו  שערוריה שלא תיאמן ... אני חוזר ואומר שראוי לראות את  דבריהם בפנים כדי להבין מה באמת אמרו ועל מה הם מסתמכים, אבל מרגיזה אותי ההרגשה שהם עושים בשו"ע כבתוך שלהם>

העליתי את פסק הדין במלואו כאן:

http://www.zumodrive.com/share/a2vVMjRiYj

אני חושב שאני יודע למה הם עשו זאת, אך אמתין עם תגובתי עד שתבהיר את התרשמותך.

____________

יעב"ץ

<לא ניתן לכוף פשר הקרוב לדין, אם מדובר בבי"ד שאינו קבוע (זהו המעמד של רוב ואולי כל בתי הדין כיום)>

לא אם  חותמים בבית דין שאינו קבוע  על שטר בוררות כמו זה שהעליתי כאן:

http://www.zumodrive.com/share/4eAcMTEyZj

שטר בוררות זה מעניק לדיין סמכות לעשות עם הצדדים את כל שעולה על לבו.

בעל
בהתחלה חשבתי שההבדל היחיד שבין אדם המזיק לגרמא בנזיקין הוא בדין השוגג שבגרמא פטור
אלא שכשעיינתי בנושא נזכרתי בדין הזק שאינו ניכר שעל אף שאינו נזק מעיקר הדין בכל זאת ודאי יש בו גרמת נזק ובכל זאת במשנה כתוב שבמזיד חייב והטעם מבואר בגמרא שהוא כיון שגזרו בשביל שלא ילך כל אדם ויטמא טהרותיו של חברו וא"כ בהכרח שכשלא גזרו אין ממש חובה ונצטרך לפרש שהדגש הוא על הפטור בדיני אדם ולא על החייב בדיני שמים ולכן החובה היא לא חובה גמורה
אלא ששבתי וראיתי שיש בזה גם נקודה הפוכה שמצינו בהזק שאינו ניכר שבשביל שיש חשש שילך כל אדם ויזיק של חבירו הוא טעם גמור שיחייבוהו חכמים אם לא מהדין אז מחמת הגזרה וא"כ אף בגרמא הדין צריך להיות כך
 ובהכרח שנאמר שכל הסיבה שלא גזרו הוא חוסר השכיחות ועל פי זה מבואר יותר שחובתו בידי שמים הוא קרוב לחוב גמור אלא שלא רצו לגזור ואפשר שהוא כיון שאינו נזק מוגדר, ולחייב כל גרמא הוא בלתי אפשרי כנ"ל, ועכ"פ אם עשאו במזיד נראה שהוא קרוב יותר לחובה מלפטור
סוף דבר נראה שכל מקום צריך לדון לגופו כיון שגם במזיד וגם בשוגג יש בהם גוונים רבים קרוב לפשיעה וקרוב לאונס וכיון שחז"ל לא גזרו עליו בצורה מוחלטת אין ההכרעה מסורה אלא ללב המזיק וקשה לביה"ד להכריע בעניין [ואפשר שיש בזה גם ממה שכתב שנרב "חוק הוא בראש ובראשונה התחייבות שלטונית הנותנת לאזרח את תמונת גבולות החופש שלו" ולכן אי אפשר לחייב גרמא ברמה העקרונית בשביל שתמונת גבולות החופש לא תהיה לאזרח מצומצמת ומוגבלת מדאי]

_________________

כיום, שרבים ההזקות הנעשים בגרמות, מה נאמר?

קיסינגר
אתה פונה לשני צבורים שונים.

מקריאה של גוף פסק הדין של ביה"ד הרבני, עולה כי דעת הרוב היתה שאין אפשרות לכפות פשרה על הצדדים:

הכל פסיק, הכל שפיט.

שנרב
מה שתשמע היום שזה דין בגברא ולא בחפצא.