|
|
| נשלח ב-24/1/2011 00:52 |
|
| |
יעבץ,
האמת היא שמה שאתה כותב כאן חמור הרבה יותר (ברמה העקרונית) מהבעיות שעלו באשכול. המטרה המרכזית של חוק איננה ההכרעה בין הטוען לנטען. לכולם ברור שכששניים אוחזים בטלית או אחד אומר הלויתיך והשני אומר פרעתי בדרך כלל קשה להגיע לחקר האמת, והסיכוי שהשופט בעיניו החודרות יזהה את הרמאי הוא נמוך. חוק הוא בראש ובראשונה התחייבות שלטונית הנותנת לאזרח תמונה של גבולות החופש שלו.
אם אני רוצה להקים מכולת, אבל זכויות הקנין שלי בקרקע לא מוגדרות, או שאני חושש מהטלת מס של 99 אחוז על הרווחים, אני פשוט לא אפתח מכולת. אותו כנ"ל לגבי רוב הפעילות האנושית. תנאי הכרחי לכך שאנשים יעשו משהו בכלל הוא שתהיה להם איזו הבטחה מגבוה לגבי חוקי המשחק באופן כללי.
כעת מה שאתה מתאר הוא מערכת של "משפט לא פורמלי" או "חוק חופשי". המונח הזה מתורגם מן הגרמנית, Freirecht, ולא בכדי (יש לו בהחלט קשר למשטר האופל שנהג שם). הרעיון כאן הוא שיושב אדם נקי כפים ובר לבב, שומע את טענות הצדדים, ומקבל החלטה הבנויה יותר על צדק הנראה לעין מאשר על תקדימים וניסוחים פורמליים.
על פניו זה נראה הרבה יותר יפה והגון מאשר פרשנות של כבוד השופט הנפוח לסעיף 32ג' לחוק הקופצנין, אבל היופי הזה מסתיר את הרס הסדר החברתי, כי כעת יש לך מושג קלוש ביותר בשאלה של מה יקרה אם תקים בסטת ירקות על המדרכה בלי לקבל רשות מאף אחד, וגם לעיריה אין יותר שום מידע. התוצאה תהיה שאתה לא תקים את הבסטה והעיריה לא תתקן את המדרכה.
כמובן שבמצב הנוכחי אין שום בעיה לנהל דין תורה באופן כזה, כי הסדר החברתי מובטח ע"י כחות חיצוניים, אבל זה צריך להלקח בחשבון כשמציבים את היומרה להציע את דין התורה כבסיס לסדר החברתי.
בלי קשר לכל מה שכתבתי עד עכשיו, המצב שאתה מתאר מעלה שוב כמה שאלות בסיסיות. סיכום בוטה של דבריך הוא שהרבנים גילו שהחו"מ מוביל למבוי סתום ונמאס להם מזה אז הם מאלתרים חושן משפט אלטרנטיבי על בסיס תפיסת הצדק האינטואיטיבית שלהם. למה זו לא ריפורמה? למה הם לא ערכאות? למי אמור להיות רשיון לעשות התחכמויות כאלו?
_________________
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2011 00:58 |
|
| |
שנרב א. חייב בדיני שמים הוא חובה גמורה לכל ירא שמים גם אם לא כופים אותו וזה מש"כ שהנפק"מ הוא בעיקר לשוגג[אלא שהוספתי על זה ולא זה עיקר העניין] ב. התוספות בגיטין לפי מיטב הבנתי אינו מדבר על אלמנה כיון שבה כבר תוקן התקנה בגמרא להמיר את השבועה לנדר ואין בה חשש של "עונש גדול" על פי לשון התוספות ג. לא הכל אני מבין לבד אני מאוד אשמח אם תוכל להסביר לי בפרטות
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2011 08:51 |
|
| |
יעקב מהיכן נובע החיוב הזה בידי שמים? אם גרמא בנזיקין פטור מהיכן המקור שיש חיוב לצאת ידי שמים?
שנרב ואחרי שפועלים לפי אינטואיציה מוציאים כתבי סירוב למי שמסרב לקבל את האינטואיציה.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2011 09:00 |
|
| |
כנראה שזו חובה מצפונית ככל חובה מצפונית אחרת וחכמים קבעו את זה בחוק -הלכה
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2011 09:01 |
|
| |
יעקב מדוע חובה מצפונית זו אינה מספיקה לחייב בדיני אדם אך מספיקה לדיני שמים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2011 09:08 |
|
| |
יעקב <תתפלא לשמוע שיש מקומות מסוימים בעולם [כן, הם לא כל כך רחוקים] שיש אנשים שמצייתים לדין תורה> אני בכלל לא מתפלא ששנם כאלה גם בארץ, אלא שהם אנשים שהיו מפסידים בבית דין אזרחי או שדחסו מזומנים לכיסי הדיינים. ____________ שנרב <ראיתי רק את ההתחלה וכבר נפלתי מהכסא. אמנם לפני שמותחים בקורת ראוי לעיין בפנים ולראות מילתא בטעמא, אבל בכל זאת לא אמנע מלהעיר שפסק הדין שצוטט שם בשם הרבנים שפירא, מילצקי ורמון הוא על פניו שערוריה שלא תיאמן ... אני חוזר ואומר שראוי לראות את דבריהם בפנים כדי להבין מה באמת אמרו ועל מה הם מסתמכים, אבל מרגיזה אותי ההרגשה שהם עושים בשו"ע כבתוך שלהם> העליתי את פסק הדין במלואו כאן: http://www.zumodrive.com/share/a2vVMjRiYj אני חושב שאני יודע למה הם עשו זאת, אך אמתין עם תגובתי עד שתבהיר את התרשמותך. ____________ יעב"ץ <לא ניתן לכוף פשר הקרוב לדין, אם מדובר בבי"ד שאינו קבוע (זהו המעמד של רוב ואולי כל בתי הדין כיום)> לא אם חותמים בבית דין שאינו קבוע על שטר בוררות כמו זה שהעליתי כאן: http://www.zumodrive.com/share/4eAcMTEyZj שטר בוררות זה מעניק לדיין סמכות לעשות עם הצדדים את כל שעולה על לבו.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 24/01/2011 09:09:58
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2011 10:58 |
|
| |
בעל בהתחלה חשבתי שההבדל היחיד שבין אדם המזיק לגרמא בנזיקין הוא בדין השוגג שבגרמא פטור אלא שכשעיינתי בנושא נזכרתי בדין הזק שאינו ניכר שעל אף שאינו נזק מעיקר הדין בכל זאת ודאי יש בו גרמת נזק ובכל זאת במשנה כתוב שבמזיד חייב והטעם מבואר בגמרא שהוא כיון שגזרו בשביל שלא ילך כל אדם ויטמא טהרותיו של חברו וא"כ בהכרח שכשלא גזרו אין ממש חובה ונצטרך לפרש שהדגש הוא על הפטור בדיני אדם ולא על החייב בדיני שמים ולכן החובה היא לא חובה גמורה אלא ששבתי וראיתי שיש בזה גם נקודה הפוכה שמצינו בהזק שאינו ניכר שבשביל שיש חשש שילך כל אדם ויזיק של חבירו הוא טעם גמור שיחייבוהו חכמים אם לא מהדין אז מחמת הגזרה וא"כ אף בגרמא הדין צריך להיות כך ובהכרח שנאמר שכל הסיבה שלא גזרו הוא חוסר השכיחות ועל פי זה מבואר יותר שחובתו בידי שמים הוא קרוב לחוב גמור אלא שלא רצו לגזור ואפשר שהוא כיון שאינו נזק מוגדר, ולחייב כל גרמא הוא בלתי אפשרי כנ"ל, ועכ"פ אם עשאו במזיד נראה שהוא קרוב יותר לחובה מלפטור סוף דבר נראה שכל מקום צריך לדון לגופו כיון שגם במזיד וגם בשוגג יש בהם גוונים רבים קרוב לפשיעה וקרוב לאונס וכיון שחז"ל לא גזרו עליו בצורה מוחלטת אין ההכרעה מסורה אלא ללב המזיק וקשה לביה"ד להכריע בעניין [ואפשר שיש בזה גם ממה שכתב שנרב "חוק הוא בראש ובראשונה התחייבות שלטונית הנותנת לאזרח את תמונת גבולות החופש שלו" ולכן אי אפשר לחייב גרמא ברמה העקרונית בשביל שתמונת גבולות החופש לא תהיה לאזרח מצומצמת ומוגבלת מדאי]
_________________
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2011 11:29 |
|
| |
כיום, שרבים ההזקות הנעשים בגרמות, מה נאמר?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2011 11:37 |
|
| |
רבותי המלומדים, אם דינים פשוטים שבפשוטים אינכם יכולים לפסוק ולחייב איך אתם יכולים להחליט שבניתם את כסא השם בעולם ולהסתכן בקיומכם הפיזי עבור זה ? אתמהה.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2011 12:41 |
|
| |
קיסינגר אתה פונה לשני צבורים שונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2011 12:46 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | קיסינגר
אתה פונה לשני צבורים שונים. |
|
??.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2011 16:46 |
|
| |
מקריאה של גוף פסק הדין של ביה"ד הרבני, עולה כי דעת הרוב היתה שאין אפשרות לכפות פשרה על הצדדים:
(ב) לדעת הרוב: א' חתימת הצדדים על השטר הן לדין והן לפשר איננה מוסיפה על סמכות בית הדין לכוף על הצדדים פשרה. אולם הצדדים חייבים לחתום על שטר כנ"ל כדי לאפשר לבית הדין דיון שיפוטי מחייב וניתן לאכיפה בהוצאה לפועל לגבי כל המסגרת ההילכתית האפשרית.(בעמ' האחרון של פסק הדין). אמנם אם הצדדים חתמו מרצונם על שטר בירורין הכולל פשרה, ברור שבית הדין מוסמך לפשר. יש דמיון בין ההתפתחויות בבתי הדין לבין אלו שבבתי המשפט. במשפט האזרחי עברו מזמן לפסיקה לפי תחושה של צדק או תום לב, ראה מני מאוטנר, ירידת הפורמליזם ועליית הערכים במשפט הישראלי. עיוני משפט יז תשנג. וכן סיכומי הרצאות ובהם האסכולות הקיימות כיום בתיאוריה של המשפט בגוגל). העברת עיקר המשקל של עשיית הצדק לדיינים, היא אכן בעייתית, ואכן תיפתר לעתיד לבוא. הרד"צ הילמן היה אומר שחו"מ לא נוהג בזה"ז. בינתיים יש להעדיף בוררות זבל"א של דיינים עם תחושת צדק מקובלת.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2011 17:00 |
|
| |
הכל פסיק, הכל שפיט.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2011 17:05 |
|
| |
מעיון קצר בפסק הדין שהעלה נישטשאייך, אני רואה שיש כאן באשכול ערבוב נושאים.
פתחתי את האשכול בשאלה מה קרה לשבועת הדיינים, והתשובות הובילו לתפיסה שהדיינים לא מחוייבים לדין תורה כי הם מחתימים את הצדדים על שטר בוררות הן לפשר הן לדין, ומכאן התגלגלה השאלה כיצד ניתן להבין שמחיבים את בעלי הדין לחתום על שטר כזה, זהו גם נושאו של פסק הדין הנ"ל.
אבל בפועל בתי דין רבניים דנים גם בדיני מעמד אישי, ושם הם פועלים מכח החוק ואינם מחתימים את בעלי הדין על שטר בוררות. מכיוון ששבועת הדיינים יכולה להיות שייכת גם בכל דיני הממונות שבין הבעל והאשה, הרי שהשאלה לגבי אי יישומו של דין זה תקפה בלי קשר לשאלת הבוררות.
יעבץ
אני מניח שכבר כתבו על זה, אבל לתועלת האשכול אולי כדאי שתנסה להגדיר. אם מקבלים את דבריך, שהחו"מ מת והיהודים המכונים דיינים עושים מה שמתחשק להם לפי "תחושת צדק מקובלת". מה ההבדל בינם לבין ערכאות? אותי לימדו בבית הספר שערכאות זה בי"ד שאינו פוסק לפי דין תורה. אם כך, לכאורה אתה צריך לומר שבי"ד רבני גם הוא ערכאות או שתסכים שגם דורית בייניש היא בי"ד רבני.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2011 17:10 |
|
| |
שנרב מה שתשמע היום שזה דין בגברא ולא בחפצא.
|
|
|
|
|