שבועת הדיינים בזמן הזה

נדב,

מה שאתה כותב במאמרך הוא בפשטות כך: ין התורה אין לו רלוונטיות לחיים המודרניים וטעון שכתוב מראשיתו ועד סופו. ממילא, גם אם היה רלוונטי, הרי שבדורות האחרונים נמנעו מלדון לפי דין התורה. ציינת שרוב שומרי המצוות הם חרדים ואין להם ענין בפתרונות "ממלכתיים", אך נמנעת מלציין שלרוב היהודים ולרוב הישראלים אין בכלל ענין בדין התורה.

לבסוף אתה מציע לכתוב מחדש את דין התורה, ולהקים בית דין שיפסוק לשנים וחצי האנשים שיתענינו בזאת את דיניו. נו,בד"צ מישקולץ בפתח תקוה נראה רציני יותר.

ברשותך, אביע את דעתי הצנועה:

אין דבר כזה דין תורה, שהרי כולו אוסף פיקטיבי של פסקי הלכה לפי דעת הדיין היושב באותו דין. כשאי אפשר להצביע על דין אחיד וכלל אחיד, אין משמעות לפסיקה המשפטית על פי אותו דין (בדומה למה שהסברת יפה במאמרך).

אין אפשרות ריאלית להתאים את דיני התורה הקיימים למציאות העכשווית. אני אוהב לשם כך להשתמש בדוגמת התאגידים - נסה לדון בתביעה של קואופרטיב אגד נגד חברת הביטוח של חברת דן בגין תאונת דרכים שבה יש נזקי גוף ורכוש, כשמנהל חברת דן טוען שחברת נתיבי איילון היא שאשמה, שכן קבלן המשנה הערבי שלה הניח עגלת ציוד שלא לפי תקנות הבטיחות. נשמע מופרך? תביעות שבכל יום מהעולם המודרני, שבבתי המשפט קיימות לאלפיהן, וההלכה לא פיתחה שום כלי מתאים לטפל בהן. העדתי פעם בבד"צ מסוים בתביעה שענינה השקעות וסחר במט"ח. הצדדים (והדיינים) ניסו להשליך מהלכות הנוגעות להלוואות, לריבית, ולמסחר "פשוט" למסחר אלקטרוני, הוראות קניה ומכירה ועוד. משעשע, אבל בשביל סטנדאפ יש מקצוענים.

ככל שתהיה התאמה כזו, הרי שלזאת אתה קורא כתיבת קודקס, ובזה עסק הרב הרצוג בספריו ובמאמריו. אלא, שאם שיטת הרב הרצוג היתה מתקבלת, היינו מחליפים את חוקי הבריטים בחוקי הרב הרצוג במקום בחוקי הכנסת, אבל מה לזה ולהלכה? השאלה האם מותר לחצות צומת באור אדום היא שאלה הלכתית, רק אחרי שבני אדם מחוקקים חוק שאסור לעשות כן. החוק הזה הוא במסגרת "המשפטים אשר תשים לפניהם"?

קיצורו של דבר, אין באמת מי שמאמין שניתן לקיים מדינה על סמך חוקי התורה, אבל יש מי שנהנה לשחק בכאילו. שיהנה. אני לא מאמין לא באפשרות הזו, ולא שרבני זמננו יכולים, מסוגלים, ראויים, ומעונינים, לתת דעתם לסוגיה זו ברצינות. אישית אמליץ לציבור הקוראים, לכבד את עצמו, ולא לשחק במשחקם הדמיוני של בתי הדין.

אתה מעונין בחידוד לפרשת השבוע? גש לרב. אתה מעונין במשפט? גש לבית המשפט.

_________________

מטפחת,
המילכוד הוא באמירה, שמבעת במאמרו של נדב בכמה צורות, ולפיה אין שום דרך לחוקק חוקים חדשים במסגרת המשפט העברי. כמו שכתבת בעצמך, אין דבר כזה משפט ללא התפתחות. ההתפתחויות שציינת הן בתחומים מוגדרים וחלקיים מאוד, בדיני אישות וממונות. מה עם השאר? תכל'ס - אור אדום, הוא איסור? מי שעובר באור אדום צפוי לעונש? אם הזיק אגב כך עליו לשלם את הנזק? מדובר באירוע מצוי יום יום ושעה שעה. אם לזה אין פיתרון, אז מה תועיל קשקשת המלומדים?
כמובן, שהעובדה הפשוטה שהדיון הזה מענין בערך פרומיל מהיהודים גם היא משמעותית. מה יועילו חוקים שמחוקקים שני אנשים ודינים שדנים בהם בבית דין נידח אחד? 
אחרי שיפתרו הבעיות המעשיות, של חקיקה מחד ושל יישום מאידך, נדון בשאלות המהותיות והערכיות. נסה למשל לנסח בלשון משפטית מודרנית, לשימוש בבית הדין של נדב, את החוק המקראי הפותח במילים "וכי ימכור איש את בתו לאמה".

_________________

השכן
אני מניח שהניסוח אינו בעיה, לדוגמא:
לאב יש זכות למכור את בתו לאמה.
האמה הזו אינה יוצאת כמפורט בחוק עבדים כנעניים תרפפו
על האדון לקדש את האשה לו או לבתו.
אם קדשה ונשא אחרת, חובותיו לאמה עומדות כבראשונה
אם הבת הגיעה לגיל הנערות היא משתחררת.

(פרשתי ע"פ חז"ל, ובאשכול לפרשת משפטים דנתי בפשט הפסוקים).

אני מניח שלא זו הבעיה שלך.

בעל, אכן לנסח, כך אומרים, אני יודע...

השאלה, שבאה אצלי מלבד השאלות הטכניות והמעשיות, היא האם מי שמדבר על השבת דין התורה (וכאן אני צופה את קריאתו המוצדקת של ירוחם, 'הרי מעולם לא היה דין תורה, מה פתאום "השבה"?! '), חייב לדבר על כל המכלול. וכי יעלה על הדעת שגנב יחוייב בקרן, בכפל, בארבע ובחמישה, ואם אין לו לא ימכר בגניבתו?

_________________

שכן, נראה לי שנסחפת. אתה מערבב כמה וכמה טיעונים שונים, שרק חלקם נכונים, אבל לא כולם קשורים זה לזה.
1. האם רבני זמננו מסוגלים או רוצים להתאים את ההלכה למציאות? אני מסכים שרובם - לא.
2. האם ההלכה עצמה יכולה להתאים למציאות ימינו? ללא צל צלו של ספק - כן.
3. האם ההלכה מעניינת את רוב הציבור? לא. אבל יש בהחלט כמה וכמה שומרי מצוות (רובם) שכן מעוניינים בזה, אלא שבגלל שלא התאימו אותה למציאות היא כבר לא רלוונטית והם מתרחקים ממנה.
4. האם דיינים מבינים בכלכלה בת ימינו? חלקם לא. אבל הם יכולים להתייעץ או ללמוד.
5. האם כל דיני התורה ישימים היום? לא, וגם לא צריכים להיות.
6. אחרי שייעשו ההתאמות למציאות ימינו, מה מזה תהיה ההלכה הטהורה? לא הרבה. אז מה?

אתה מניח שאי אפשר לחוקק חוקים חדשים. אבל לא צריך חוקים חדשים, אלא פרשנות לחוקים הישנים. ואם יש לאקונה, בהחלט יש סמכות לחוקק חוקים חדשים, או כתקנות/גזירות, או דרך פרשנות לפסוקים.
אתה גם מניח שיש חובה על אב למכור את בתו לאמה. אבל זו זכות של האב ולא חובה עליו. אין מניעה לבטל את הזכות הזו, או סתם לא להשתמש בה. בדיוק כמו דין עבד כנעני וכדו'. כשאמרו שחליצה קודמת לייבום (אבא שאול) עשו בדיוק אותו דבר. אתה גם מניח שאי אפשר למכור גנב. ראשית, לא בטוח שצריך. שנית, מדוע זה לא אפשרי? יש בפתרון הזה כמה יתרונות לא מבוטלים. האם כלא הוא פתרון טוב יותר? למי בדיוק הוא מועיל?
אכן, אחרי כל התקנות לא ברור מה מזה הוא דין תורה המקורי. אבל אני לא בטוח שיש דבר כזה דין תורה המקורי, וגם אם יש שהוא באמת מעניין. דין תורה הוא היישום של הוראות התורה לימינו, לפי ראות עיני המוסדות המוסמכים (כשיהיו אם יהיו), בתוספת לתקנות שיתווספו (כמו שהיה מאז ומעולם).
מה הבעיה לדון בתביעה של תאגיד נגד חברת ביטוח? זו שאלה של פרשנות וניתוח כלכלי, ואין שום בעיה להלכה להתמודד עם זה, כל עוד  יוצאים מהקיבעונות המחשבתיים שלוקחים תקדימים בצורה פשטנית מדיי (לדוגמא, כשרואים עליית מדד כריבית כמו שהיה בימי חז"ל).
העובדה שהדיינים ברובם לא מכירים את המושגים היא פתירה. יש מומחים שיסייעו להבין את המציאות הזו, וכך ניתן לחוקק הכל. בדיוק כמו שעשה המחוקק החילוני. גם הוא לא נולד עם ההבנה מהו תאגיד ומה עושים כשהוא תובע חברת ביטוח.

נכון שכל עוד אין להלכה סמכות קשה יהיה לפתח את זה, כי הכורח הוא המנוע הטוב ביותר. מאידך, כל עוד לא יפותח דבר כזה, גם לא ייתכן שיתנו את הסמכות. ומצד שלישי, לאור הערכתי את האישים בעלי הסמכויות ההלכתיות שקיימים היום, אני מודה לקב"ה שאין להם סמכות לדון ולהלכה סמכות להנהיג. אבל לא נכון לזהות את ההלכה עם אוסף המאובנים הזה.

הרב מיכי,
כתבת:
<

ההלכה היא מכלול שאין לזהות אותו עם אדם כזה או אחר, ואפילו לא עם קבוצת בני אדם. זה מכלול של מקורות ומסורות ופרשנויות, והאנשים נוטלים בה חלק כזה או אחר. מי שמזהה את ההלכה עם הרב אלישיב או הרב שפירא או הרב ליאור או הרב שרלו עושה טעות. כל אחד יכול כמובן לבחור לו רב כרצונו, אבל ההלכה גדולה מכל אחד מאלה ומכולם יחד.
מבחינתי, ההלכה היא מה שאני מבין מהמכלול הזה, והוא הדין מבחינתך. וזה לא בהכרח אתו בר, אבל בדרך כלל הרבה יותר מעודכן ורלוונטי ממה שהרב אלישיב או הרב ליאור מבינים מהמכלול הזה.
לשון אחר: אני מזהה את ההלכה עם הקב"ה, ולא עם אף אחד משגריריו כאן עלי אדמות. "ובתורתו יהגה".
אכן את ההלכה של הרב אלישיב אי אפשר להתאים לעולם הזה, והוא כנראה גם לא מנסה לעשות זאת. אבל זו ההלכה של הרב אלישיב ולא ההלכה. אלו שני דברים שונים בתכלית.

"אבל לא נכון לזהות את ההלכה עם אוסף המאובנים הזה."

ומה עם "יפתח בדורו כשמואל בדורו" ?


 

מי אמר שאלו הם יפתח של דורנו?

מיכי
לשיטתך,
יש הגדרת מינימום של יפתח?

_________________