שבועת הדיינים בזמן הזה

תלמיד
יש עולם הזה?

_________________

" כלומר אם אני רואה בעיניי שיפתח אינו יפתח, אז לא מעניינות אותי סיסמאות מסוג זה."

המסקנה המעשית מדבריך היא שכולנו יפתחים או שמואלים .

איש להבנתו ישראל!        (על משקל איש לאהליך ישראל)

ובא לציון גואל.

(אגב ,אם זה לא מובן,אין כאן ביקורת על דבריך אלא תאור מצב עגום)

תוקן על ידי צענערענע ב- 11/03/2011 11:46:45

מטפחת,
אם יש מישהו, או ציבור כלשהו, שמקבל על עצמו רב, אכן הוא יכול להתייחס אליו בבחינת יפתח. אני מדבר על מי שלא מוצא לו אחד כזה. האם הנהגתו היא בעייתית בגלל המימרא "יפתח בדורו"? על כך דיברתי. ואכן כיום המצב הוא הלכת כל איש בידו, אם תרצה או לא תרצה.
אני מניח שאתה לא באמת מתכוין לטעון שאם יש מישהו או ציבור כלשהו שמקבל על עצמו רב, אז אני (כמי שלא שייך לשם, ולא מחזיק מהרב ההוא) אמור לראות בו יפתח בדורו. רק על כך דיברתי.

אכן, ברשות הרבים נדרש איזשהו קונצנזוס (על אף שאין דרישה פורמלית כזו). ולכן שם אני דוגל באיפוק. אבל במישור הפרטי יש מקום ליתר חופש.
טענותיי לגבי השינויים אינן בהכרח עוסקות בי אישית, אלא באפשרות לשנות בדורנו. מי המוסד שיכול לעשות זאת, זו כבר שאלה אחרת.
יש לזכור שכבר כיום יש מצב שניתנת הלכת כל איש בידו, אלא שרוב הציבור ממשיך לטמון את ראשו בחול ולסמן את הדוגלים בזה כחפיפניקים. כך יותר קל לטפל בתופעה המטרידה הזו. הרי יש כבר שיטות שונות של פוסקים ביחס לריבית, או שבת, או כל הקשר הלכתי אחר, ואנשים שונים נוהגים באופנים שונים (פיאה או כיסוי ראש, הכשרים, גלאט, ועוד ועוד). יש אנשים שמאד מוטרדים מתופעות אלו, אבל הן קיימות גם בליבה ההלכתית השמרנית. החומרות הבני ברקיות הן חריגות לא שונות במהותן (מי שמע על תפילין 'מקשה', עד לפני כמה שנים?). אני לא רואה הבדל עקרוני בין שינויים לחומרא ולקולא. משום מה, ביחס לחומרות אין לנו בעיה שהלכת כל איש בידו. גישה זו היא שעמדת ביסוד ההחמרה המתמידה והחד כיוונית של ההלכה. להחמיר אפשר, אבל להקל אנחנו נותנים הלכת כל איש בידו.
לי אין שום בעיה עם זה. יתר על כן, אני גם חושב שכשתקום סנהדרין (לא בימינו, בעז"ה), החזון שלי הוא לא שהיא תקבע את כל המחלוקות ההלכתיות במסמרות. אני משוכנע שלא זה מה שייעשה. הסנהדרין תחליט מה  חשוב שיהיה אחיד, ואת זה היא תקבע ותחייב את כולם. ומה שניתן להשאיר לכל אחד לנהוג כפי הבנתו, היא לא תקבע כלל (כהך דעוף בחלב במקומו של רבי יוסי, וכדו').
ודוק היטב. גם במקום שתהיה עמדה של רוב חכמי הסנהדרין בהלכה כלשהי, הם לא בהכרח יקבעו אותה כהלכה מחייבת. רק במקום שיש חשיבות לאחידות, או במקום שלדעתם הדעות האחרות הן מאד בעייתיות (מחוץ לתחום הלגיטימי).
אבל כל עוד אין סנהדרין, לתת לפוסקים בימינו את הסמכות לקבוע בלי בקרה ציבורית ובלי דיון, זו התאבדות (אין צורך ללכת רחוק. ראה את המצב ההלכתי-חברתי בבני ברק). אין לי שום עניין להיות שותף לזה. אגב, אולי בעת שהם יראו שאף אחד לא שומע בקולם, הם ייאותו להסכים להקמת סנהדרין (אני אחוז חלחלה מהאפשרות הזו, כל עוד הם אלו שיישבו בה. בינתיים ה' מכביד את לבם כדי שנוכל לחיות. הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו).

מטפחת
אנסה להיות קיצוני יותר
ואם הצבור יחפוץ בכך זה יועיל?

מטפחת
העלית נקודה מענינת, שלא רק בדיני ממונות יש סמכות לתקן תקנות, אלא גם בנושא אשת איש החמור.
אבל שוב אשאלך, אם כן מהו דין תורה בעצם ומיהם מייצגיו.