|
|
| נשלח ב-11/3/2011 10:48 |
|
| |
הרב מיכי - אכן את ההלכה של הרב אלישיב אי אפשר להתאים לעולם הזה, והוא כנראה גם לא מנסה לעשות זאת.
בדר"כ ההתאמה היא שאלה של מחיר שמוכנים לשלם.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2011 11:00 |
|
| |
ראשית, בד"כ ליפתח יש הגדרה פורמלית. אם הוא סמוך, נשיא או מלך, אז הוא יכול להיחשב יפתח. שנית, גם אם יש גמרא שיפתח בדורו כשמואל בדורו, אני לא נוטה לפרש אותה כמו הרב אלישיב. כלומר אם אני רואה בעיניי שיפתח אינו יפתח, אז לא מעניינות אותי סיסמאות מסוג זה. הפירוש שלי לגמרא: אם יש מישהו שנחשב כיפתח בדורו, אזי על אף שאנשים חושבים שהוא לא במדרגתו של שמואל בדורו, אל לו לחשוש. זהו האיש שאמור להנהיג אותו. אבל אם אני לא מחשיב אותו כיפתח בדור שלנו, אז הבעייה שלי אינה השוואה לדורות קודמים. להיפך, אני מחמיר טובא בעניין יפתח בדורו, ואני טוען שגם אני כיפתח מבחינתי. ואם יאמרו לי שרעק"א היה גדול ממני, אומר שזה נכון ובכל זאת אני מקבל את ההחלטות שלי בעצמי לפי מה שנראה לי. והוא הדין לכל אחד. ראה כמה יפתח'ים נולדו לנו מחומרא דילי? אשרינו...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2011 11:24 |
|
| |
תלמיד יש עולם הזה?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2011 11:43 |
|
| |
" כלומר אם אני רואה בעיניי שיפתח אינו יפתח, אז לא מעניינות אותי סיסמאות מסוג זה."
המסקנה המעשית מדבריך היא שכולנו יפתחים או שמואלים .
איש להבנתו ישראל! (על משקל איש לאהליך ישראל)
ובא לציון גואל.
(אגב ,אם זה לא מובן,אין כאן ביקורת על דבריך אלא תאור מצב עגום)
תוקן על ידי צענערענע ב- 11/03/2011 11:46:45
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2011 12:58 |
|
| |
מיכי, אני מניח שאתה לא מציע הלכה אישית לכל אחד. לדעתי תנאי מינימום ליפתח הוא שיהיה מקובל על (חלק?) ציבור שומרי התורה והמצוות. מי לדעתך יחוקק ויפרש את ההלכה כפי שדרוש ומתחדש בימינו?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2011 13:06 |
|
| |
לכמה טיפוסים בממסד (כמו הרב הראשי האשכנזי) יש תכונות חזקות של יפתח בדורו.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2011 16:24 |
|
| |
מטפחת, אם יש מישהו, או ציבור כלשהו, שמקבל על עצמו רב, אכן הוא יכול להתייחס אליו בבחינת יפתח. אני מדבר על מי שלא מוצא לו אחד כזה. האם הנהגתו היא בעייתית בגלל המימרא "יפתח בדורו"? על כך דיברתי. ואכן כיום המצב הוא הלכת כל איש בידו, אם תרצה או לא תרצה. אני מניח שאתה לא באמת מתכוין לטעון שאם יש מישהו או ציבור כלשהו שמקבל על עצמו רב, אז אני (כמי שלא שייך לשם, ולא מחזיק מהרב ההוא) אמור לראות בו יפתח בדורו. רק על כך דיברתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2011 09:21 |
|
| |
מה זה אומר "הלכת איש בידו", אתה תפסוק שריבית לפי שיעור המדד מותרת בימינו, ליבוביץ יעדכן את הלכות שבת לאור קיום מדינת יהודים ואלמוני יעשה את שינוייו ותוך 2-3 דורות לא תהיה יהדות והלכה (אם תהיה לגיטימציה לדרך הזאת). נראה לי ששינויים (או עדכונים) בהלכה יכולים להיות רק אם יהיה ציבור שומרי תורה ומצוות שיקבל אותם. האם אתה חולק על כך? אם לא איך אתה טוען שיתכנו שינויים בהלכה שיהפכו אותה לרלבנטית לכל תחומי החיים? (למעשה, מעבר להצדקה האידאולוגית לשינויים כאלו לדעתך).
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2011 09:50 |
|
| |
אכן, ברשות הרבים נדרש איזשהו קונצנזוס (על אף שאין דרישה פורמלית כזו). ולכן שם אני דוגל באיפוק. אבל במישור הפרטי יש מקום ליתר חופש. טענותיי לגבי השינויים אינן בהכרח עוסקות בי אישית, אלא באפשרות לשנות בדורנו. מי המוסד שיכול לעשות זאת, זו כבר שאלה אחרת. יש לזכור שכבר כיום יש מצב שניתנת הלכת כל איש בידו, אלא שרוב הציבור ממשיך לטמון את ראשו בחול ולסמן את הדוגלים בזה כחפיפניקים. כך יותר קל לטפל בתופעה המטרידה הזו. הרי יש כבר שיטות שונות של פוסקים ביחס לריבית, או שבת, או כל הקשר הלכתי אחר, ואנשים שונים נוהגים באופנים שונים (פיאה או כיסוי ראש, הכשרים, גלאט, ועוד ועוד). יש אנשים שמאד מוטרדים מתופעות אלו, אבל הן קיימות גם בליבה ההלכתית השמרנית. החומרות הבני ברקיות הן חריגות לא שונות במהותן (מי שמע על תפילין 'מקשה', עד לפני כמה שנים?). אני לא רואה הבדל עקרוני בין שינויים לחומרא ולקולא. משום מה, ביחס לחומרות אין לנו בעיה שהלכת כל איש בידו. גישה זו היא שעמדת ביסוד ההחמרה המתמידה והחד כיוונית של ההלכה. להחמיר אפשר, אבל להקל אנחנו נותנים הלכת כל איש בידו. לי אין שום בעיה עם זה. יתר על כן, אני גם חושב שכשתקום סנהדרין (לא בימינו, בעז"ה), החזון שלי הוא לא שהיא תקבע את כל המחלוקות ההלכתיות במסמרות. אני משוכנע שלא זה מה שייעשה. הסנהדרין תחליט מה חשוב שיהיה אחיד, ואת זה היא תקבע ותחייב את כולם. ומה שניתן להשאיר לכל אחד לנהוג כפי הבנתו, היא לא תקבע כלל (כהך דעוף בחלב במקומו של רבי יוסי, וכדו'). ודוק היטב. גם במקום שתהיה עמדה של רוב חכמי הסנהדרין בהלכה כלשהי, הם לא בהכרח יקבעו אותה כהלכה מחייבת. רק במקום שיש חשיבות לאחידות, או במקום שלדעתם הדעות האחרות הן מאד בעייתיות (מחוץ לתחום הלגיטימי). אבל כל עוד אין סנהדרין, לתת לפוסקים בימינו את הסמכות לקבוע בלי בקרה ציבורית ובלי דיון, זו התאבדות (אין צורך ללכת רחוק. ראה את המצב ההלכתי-חברתי בבני ברק). אין לי שום עניין להיות שותף לזה. אגב, אולי בעת שהם יראו שאף אחד לא שומע בקולם, הם ייאותו להסכים להקמת סנהדרין (אני אחוז חלחלה מהאפשרות הזו, כל עוד הם אלו שיישבו בה. בינתיים ה' מכביד את לבם כדי שנוכל לחיות. הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו).
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2011 10:27 |
|
| |
אני מסכים עם כמעט כל מה שכתבת, אבל לא הבנתי נקודה אחת, אתה חושב שיש סיכוי ריאלי שדיני ממונות (שנידונים באשכול הזה) יהפכו למשהו שניתן לחיות לפיו בימינו או שאתה רק חושב שזה אפשרי לו הציבור הדתי (או חלק ממנו) יחפוץ בכך?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2011 10:32 |
|
| |
מטפחת אנסה להיות קיצוני יותר ואם הצבור יחפוץ בכך זה יועיל?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2011 10:47 |
|
| |
מיכי טוען שכן, הדיון פה הוא לשיטתו. אני חושב שהוא צודק, לכל הפחות בדיני ממונות בודאי שיש את היכולת לתקן תקנות. (גם בדיני גיטין, בתקופת הגאונים כפו גט בטענת מאיס עלי בניגוד לדינא דגמרא ובניגוד לדעת הבאים אחריהם).
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2011 10:50 |
|
| |
מטפחת העלית נקודה מענינת, שלא רק בדיני ממונות יש סמכות לתקן תקנות, אלא גם בנושא אשת איש החמור. אבל שוב אשאלך, אם כן מהו דין תורה בעצם ומיהם מייצגיו.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2011 11:04 |
|
| |
בעב
היש עוה"ז ? כפרוזדור
מהו דין תורה ומיהם מייצגיו - יש, כפיפות למערכת ההלכתית. מיהי המערכת? מזה כ 1500 שנה לפחות זה מאוד לא פורמלי ולכן רבוי המחלוקות
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2011 11:59 |
|
| |
כשנתסלקה אימת שבועה נסתלקה היכולת להשביע.
|
|
|
|
|