|
|
| נשלח ב-4/4/2012 23:50 |
 |
| |
אני עובר על 11 דפים שרובם עוסקים ביהדות אבל המדע הוא בעיקרו נוצרי. המדע התקדם כאשר המדענים הפכו לחילונים וכאשר הדת לא קבעה דבר כאשר הם עסקו במדע. ניוטון ואוילר היו דתיים, אבל בתחומי המדע הם לא עסקו בשאלה אם התיאולוגיה הנוצרית קובעת עבורם, כי לצורך המדע הם היו חילונים. התיאולוגים כעסו כמובן, כפי שראינו למשל בפרשת דארווין, אבל זה לא עזר להם, כי העולם כולו היה יותר חילוני. היהודים שעסקו במדע במאה ה 19 היו ברובם חילונים ומומרים, למשל יעקובי והורביץ. ככל שהתקדמה האמנציפציה נוספו יהודים בתפקידים מכובדים, למשל האבר בכימיה, אינשטיין בפיזיקה ומינקובסקי במתימטיקה. כל אלה לא היו יהודים שומרי מצוות אלא חילונים וכמה מהם מומרים. ככל שאנחנו מתקדמים במאה העשרים יש יותר יהודים במדע ונמצאו אף מעט יהודים שומרי מצוות כגון פרנקל, ליבוביץ, פירסטנברג, אומן ואחרים. בביטאונים מדעיים לא מציינים אם האיש הוא יהודי או נוצרי כמו שלא מציינים אם האיש הוא קאתולי או פרוטסטנטי. יש כיום מדענים מוסלמים, הינדים וכיו"ב וזה לא אמור לעניין אף אחד. השאלה שהתחילה את האשכול היתה מדוע התפתח המדע כל כך מהר במאתיים (למעשה מאתיים וחמישים) השנים האחרונות והתשובה הראשונה היא החילוניות. המדענים לא היו צריכים לקבל את אישורם של הכמרים. כאשר היהודים לא היו לקבל את אישור הרבנים צמחו המדענים היהודים. לדוגמה בזמן שהגר"א רצה לתרגם את אוקלידס מהמאה השלישית לפני הספירה היה בן זמנו אוילר בראש המתימטיקאים בעולם. עוד סיבה חשובה היתה שהמדענים הכירו בעליונות של הניסוי על כל ספקולציה. במתימטיקה ההוכחה חשובה יותר מחישוב או השערה בעלמא. אני מפשט שכן יש כאן דקויות. כמובן שזו לא הסיבה היחידה למהירות שבה התפתח המדע. צריך להצביע על החינוך שיצר מדענים נוספים, המהפיכה התעשייתית הראתה לעולם שהמדע משיג תוצאות ולכן השקיעו הממשלות וחברות פרטיות במדע, וההתפתחות של הקהילות המדעיות בתחומים השונים. חשוב במיוחד התפתחות הרפואה שכן בתחום זה כל אדם במדינות המפותחות מכיר רופא שאף עוזר לו ומרפא אותו. אין פלא שזה התחום שבו יש הכי הרבה מדענים והכי הרבה כסף.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/4/2012 17:47 |
|
| |
זה לא מסביר למה במצרים הקדומה לא התפתח המדע או בתרבויות קדומות אחרות הנצרות היא עסק חדש יחסית אי אפשר להטיל עליה את כל האחריות
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/4/2012 19:01 |
|
| |
לצערי אין לי מידע על המצרים הקדמונים וגם לא על היהודים בתקופות קדומות חוץ ממידע מקרי כגון "אין משיחים בשעת הסעודה שמא יקדים קנה לושט". אצל היוונים הקדמונים היה ידע מסודר אצל אוקלידס וארכימדס אבל זה נעצר והפך לאיטי להרבה שנים עד תקופת פסקל, גלילאו, הויגנס וניוטון שהיו נוצרים. אז התפתח מדע עצמאי עם אתוס של עצמאות ותקיפות. הרופאים עשו ניתוחים של בעלי חיים ומתים כדי לראות את הדברים כהווייתם במקום לחזור שוב ושוב על כתבי גלנוס. רק כך הצליח הרווי לגלות את מחזור הדם. נכון שרופאים ערבים תיארו את מחזור הדם לפני הרווי אבל המדע שלהם נשכח ואבד. הרפואה המודרנית התפתחה בזכות קהילייה אירופאית שהשתרעה מאנגליה עד בודפשט. הם התכתבו ביניהם, כתבו ספרים ופרסמו בכתבי עת. מהר מאד הם הבינו שכתבי אריסטו וגלנוס הם לא הרבה יותר מספרי מעשיות, ומה שחשוב זה העדות הבלתי אמצעית שלהם והדיונים שלהם עם העמיתים שלהם בעולם המדעי. מעניין מאד לקרוא על עדותו על הרווי בויקיפדיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/4/2012 02:36 |
|
| |
| eli_s כתב: |  | התשובה הפשוטה - "צבת בצבת עשויה"
ההתקדמות המדעית - נדבך אחר נדבך היא ולא ניתן להתקדם ללא הנדבכים הקודמים.
לכך יש להוסיף את האפשרות הסוציולוגית והכלכלית של לימודי המדע ואת הפסקת השפעת הדת על המדע. |
|
מסתבר שהנקודה האחרונה היא העיקרית.
דת מכניסה את החשיבה לקפיאה, ואת הרעיונות למסגרת.
ודי לנו אם ניזכר בזמנים בהם מי שטען שאנו סובבים את אש השמש כמעט נגזר דינו שהאש תסובב אותו.
ואכן המהפכה המדעית התרחשה באותם זמנים שהוגים התחילו לתת דרור למחשבותם תוך סכסוך עם הכנסייה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/4/2012 02:38 |
|
| |
ועכשיו אני רואה שאבהו הקדימני להדגיש נקודה זו.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/4/2012 11:29 |
|
| |
יותר נכון לומר מאז שהתחילו לכפור באלילים ובדתות השקריות שהם בעצם גם אליליות,
כפי הבטחת התורה שאלילות מביא רק צרות, וסותם את החכמה,
אז למעשה ה"כפירה" הביא את כל הטוב, צריך רק להשגיח שהליצנים לא ינצלו את הכפירה לזלזל במוסר וערכים כמו (דוגמא הקיצונית) "היטלר",
ד"ר יובל הררי טוען שמאז שהאנושות התחילו להיות ענווים בדעת, כלומר מאז שהאדם התחיל להבין שהוא לא יודע כלום אז בעצם התחיל להיות ענוו,
וכידוע אמרו כבר החכמים שרק בענוו זוכה בחכמה, מה שאין כן גאוותן אין האלוקים יכול לחיות איתו ביקום,
כלומר, לדעת את האלוקים ואת דרכיו בהכרח צריכים להיות ענווים,
|
|
|
|
|
