|
|
| נשלח ב-27/1/2011 14:07 |
 |
| |
גם תנועת ההשכלה התחזקה בותה תקופה.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2011 14:10 |
|
| |
| שותפיסוד כתב: |  | כדי לשמח את הבריות ביום יפה זה הריני להודיע שרבינו הלשם (סבו של הרב אלישיב), גדול המקובלים בדור האחרון ופורץ דרך מאין כמוהו, נולד בשנת ה' תר"ב. והשאר היסטוריה. |
|
אני מניח שגם הרמ"ק, האר"י, ר"ח ויטאל, הרמח"ל, הגר"א, בעל התניא, ר"א חבר והרש"ש, כולם נולדו בשנת ת"ר, או שמא הלשם היה פורץ דרך גדול יותר מכולם?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2011 14:20 |
|
| |
מקסמן
גאון לא חייב להיות בקיא בכל התחומים.. מוצרט היה גאון מוזיקלי, ניוטון היה גאון בפיסיקה, שפינוזה היה גאון בפילוסופיה, הגר"א היה גאון בתורה.. אני לא מבין מה קשה פה? אף אחד לא חולק על כך שמוצרט היה גאון אבל האם ידע מילה בפיסיקה? חוששני שלא.
ד"א גם הגר"א סובר שבשביל התורה צריך לדעת מדעים על פי אימרתו המפורסמת שאני לא זוכר אותה בדיוק.
אלא מאי? הוא לא השתלם מספיק במדע מאחר והדבר לא היה נפוץ אצל היהודים ולא היו ספרים מתורגמים ולכן הוא ביקש לתרגם ספר אוקלידס!
צענערענע
יכול להיות מאוד שהגר"א בתור אבא יעדיף שבנו יעסוק בתורה כמו שאבא שלי היה מעדיף שאני אהיה רופא מאשר מהנדס.. האם אבי חושב שמהנדסים הם מיותרים? לא.. ובכל זאת..
ד"א אני סבור שאם בנו של הגר"א היה אומר לו שנפשו חפצה בפיסיקה הוא היה נותן לו את בירכת הדרך.. (כמובן כל זה לא קשור לקביעת עיתים לתורה שכל יהודי חייב בכך)
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2011 14:34 |
|
| |
האם ראית ת"ח אחד מאסכולת הגר"א ששלח את בנו ללמוד לימודים כלליים?
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2011 14:39 |
|
| |
קנר, הגר"א ידע על החידושים במתמטיקה פחות מאדם משכיל ממוצע בן זמנו.
למה הוא כתב את איל-משולש אם הוא לא ראה את עצמו כמומחה בתחום?
למה הוא תמך בתרגום ספרו של אוקלידס ולא (גם) בתרגום ספרי דקראט, לייבניץ וניוטון?
ואל תאמר שהוא חי בחור נידח במזרח אירופה, סוף סוף קניגסברג לא רחוקה כל כך מוילנה ושם חי - בזמן הגר"א - אדם שידע היטב על המדע בזמנו ויצר מהפכה בפילוסופיה.
לדעתי לגר"א (וליהודי מזרח אירופה בזמנו) לא הייתה פתיחות מחשבתית לקליטת חכמה מגויים.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2011 14:41 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: | | | האם ראית ת"ח אחד מאסכולת הגר"א ששלח את בנו ללמוד לימודים כלליים?
_________________
|
|
אני לא מכיר את שושלות אסכולת הגר"א אני מניח שהיו כאלו ששלחו את בניהם ללימודים כלליים.. וזה לא כזה לא סביר.. פשוט כל מי ששמענו שהוא מאסכולת הגר"א הוא תלמיד חכם אבל זה לא אומר שבניהם או על על פנים חלק מבניהם לא הלכו ללמוד.. ובכל זאת אזכיר את רבי מנשה מאיליה שהיה תלמיד הגר"א ובכל זאת למד גם מדעים...
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2011 14:42 |
|
| |
ר' מנשה מאיליה, עם כל הכבוד, הוא אאוטסיידר ואיני יודע אם הוא מייצג.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2011 14:44 |
|
| |
שותף כדי לשמח את הבריות ביום יפה זה
אני מצער להעמיד אותך על טעותך- ביום חורפי של שבט- יום שלא יורד בו גשם- הוא לא יום יפה, כמובן למי שאכפת מהארץ הזו, ואני מאד מקווה שבתור שותף אכפת לך.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2011 14:47 |
|
| |
לקנר: תשמע צדיק:
לא גאונותו של הגר"א הנושא כאן, אבל שאנו רוצים לגדיר מישהו כגאון ביהדות ?! אנו לא מתכוונים לגאון "אינסטלטור" או גאון במוזיקה,
אנו מתכוונים למשל ר' עקיבא, האבן עזרא הרמב"ם המלבי"ם ועוד,
כל הקשקשת סביב גאונות של X או Y היא רק עניין מפלגתי,
לדעבונינו אף אחד מהגאונים המפלגתיים לא הציל את היהדות בתקופת ההשכלה שהשמידה 90% מהאומה,
ולא הציל אותנו מהשואה הגופני והנפשי והרוחני,
להפך, רק דחפו אותנו לשם,
וכך גם הגאוניים של דורינו, ראה ערך נושא הגיור ועוד,
אם גאונינו לא יכולים אפי' להיפגש בינניהם ולדון בעניין ?! (מתי הרב אלישיב והרב עובדיה נפגשו בפעם האחרונה ???)
אז עדיף לי לומר ששבענו כבר מגאונים כאלה, (בושה וחרפה)
תוקן על ידי maxmen ב- 27/01/2011 14:49:15
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2011 14:47 |
|
| |
| מטפחתספרים כתב: | | קנר, הגר"א ידע על החידושים במתמטיקה פחות מאדם משכיל ממוצע בן זמנו.
למה הוא כתב את איל-משולש אם הוא לא ראה את עצמו כמומחה בתחום?
למה הוא תמך בתרגום ספרו של אוקלידס ולא (גם) בתרגום ספרי דקראט, לייבניץ וניוטון?
ואל תאמר שהוא חי בחור נידח במזרח אירופה, סוף סוף קניגסברג לא רחוקה כל כך מוילנה ושם חי - בזמן הגר"א - אדם שידע היטב על המדע בזמנו ויצר מהפכה בפילוסופיה.
לדעתי לגר"א (וליהודי מזרח אירופה בזמנו) לא הייתה פתיחות מחשבתית לקליטת חכמה מגויים. |
|
סביר להניח שאתה צודק.. אכן הידע המתמטי של הגר"א היה פחות ממשכיל בן זמנו אבל לכולי עלמא הוא היה גבוה ביחס ליהודים אחרים, ואני מניח שאם היהודים היו שואבים קצת יותר מרוחו של הרמב"ם המצב היה הרבה יותר טוב מבחינה מדעית ובכל זאת עצם ההתעסקות במדע (גם אם הוא נמוך יחסית) מצביע על משהו.. ביחס לספרו איל משולש כבר ראיתי שהעירו שהוא כתב את זה בתור הערות לעצמו.. ואולי הוא רצה שגם אחרים יראו כדי לחזק את הידע של היהודים שלעומת המשכילים היו בורים..
לגבי דקארט ולייבניץ אם אני לא טועה הגר"א התנגד ללמוד מדעי האלוהות (פילוסופיה) של הגויים אולי בגלל זה הוא לא ראה צורך לתרגמם.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2011 14:58 |
|
| |
| maxmen כתב: | | לקנר: תשמע צדיק:
לא גאונותו של הגר"א הנושא כאן, אבל שאנו רוצים לגדיר מישהו כגאון ביהדות ?! אנו לא מתכוונים לגאון "אינסטלטור" או גאון במוזיקה,
אנו מתכוונים למשל ר' עקיבא, האבן עזרא הרמב"ם המלבי"ם ועוד,
כל הקשקשת סביב גאונות של X או Y היא רק עניין מפלגתי,
לדעבונינו אף אחד מהגאונים המפלגתיים לא הציל את היהדות בתקופת ההשכלה שהשמידה 90% מהאומה,
ולא הציל אותנו מהשואה הגופני והנפשי והרוחני,
להפך, רק דחפו אותנו לשם,
וכך גם הגאוניים של דורינו, ראה ערך נושא הגיור ועוד,
אם גאונינו לא יכולים אפי' להיפגש בינניהם ולדון בעניין ?! (מתי הרב אלישיב והרב עובדיה נפגשו בפעם האחרונה ???)
אז עדיף לי לומר ששבענו כבר מגאונים כאלה, (בושה וחרפה)
תוקן על ידי maxmen ב- 27/01/2011 14:49:15
|
|
אולי אני מנפץ כאן איזה מיתוס אבל שיהיה ברור: ר' עקיבא, האבן עזרא, המלבי"ם וכו' לא! היו אנשי מדע ולא היו בקיאים יותר משאר אנשי המדע בני זמנם... אם כך לא בזה נמדדת גאונותם.. מה לעשות.. לא כולם חייבים לדעת מתמטיקה יש כאלה שגאונים בתחום המוזיקלי או הפילוסופי או הפוליטי או התורני וכולם נקראים גאונים בתחומם!
ד"א לא כל הגאונים דחפו אותנו לשואה.. הגר"א שלח את תלמדיו לארץ להכין את הקרקע להתיישבות וכן תלמידי הבעש"ט.. ובדורות האחרונים הנצי"ב שתמך בחובבי ציון והאדר"ת, הגרי"ד סולוביצ'יק שתמך ושלא נדבר על הראי"ה קוק.
גם אני מתפוצץ מהמלחמות בין הליטאים והספרדים...
תוקן על ידי kaner91 ב- 27/01/2011 15:01:55
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2011 14:59 |
|
| |
לישראלגיא
צריך פעם אחת ולתמיד לעקור דעה זו מן העולם (שנובעת מהאמביווילנטיות הכ"כ מתוסבכת שלנו למדע ולעולם הנאור)
היהדות (הפרושית - רבנית - חרדית) ביחסה למדע ולמודרניזציה הייתה הפחות סתגלנית מבין כל הדתות ואפי' מהמוסלמים הפונדמנטליסטים (כפי שאפשר לראות באשכול הסמוך)
היהדות מאז ומעולם הייתה נגד כך שבניה ילמדו מדע או 'חכמות חיצוניות' בלשון זמנם, ומעולם לא עודדה לימוד ופיתוח חכמות חוץ מן התורה (חוץ מאנשים מאוד ספציפים בזמנים מאד מסויימים שבזמנם לא היו בקונצנזוס) אך הסיבה לטענה הרווחת והעיקשת הזאת, שהיהדות לא 'התנגדה' למדע מקורה בשני סיבות פשוטות: א.בניגוד לנצרות שהיו לה פקולטות ואקדמיה כבר לפני אלף שנה (וליהדות התורנית אין עד היום)
ובאותם אקדמיות הכנסיה החליטה איזו חכמה ללמוד, ואיזו לא, ובזה היא התנגשה עם המדע, בזמן שליהדות לא הייתה
כל נקודת חיכוך עם המדע לא לטובה ולא לרעה (ואגב, כל אותם רבנים שלמדו 'מדע' לא היה יותר ממדע אריסטוטלי זה
שבנצרות כבר הפך לחובה)
ב.היהדות מעולם לא שלטה, ועד היום לא שולטת, בשום מדינה כך שלא תוכל לכפות את עמדתה על אף מדען
ועל אף מדע.
ולסיכום הרהור נוגה: אולי זהו תפקידה הנצחי של היהדות, לעמוד מן הצד ולראות את התפתחות העולם, ומידי פעם לשלוח את הערתה-הארתה בלא שיהיה לה כח וכלים אמיתיים לשליטה ושינוי. אלא רק איזו תקווה אוטופית לעולם יפה, טוב ואמיתי יותר.
תוקן על ידי סוג_של ב- 27/01/2011 15:07:58
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2011 15:04 |
|
| |
סוג של
חיזיון פסימי משהו...
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2011 15:07 |
|
| |
קנר:
כנראה לא הבנת אותי: גאונות ביהדות פירשו "הנהגה גאונית" ובזה הם (הרמב"ם ור' עקיבא) היו כאלה,
בתכלס: לא היה לנו הנהגה שתציל אותנו מההשכלה, ומהשואה, וההנהגה ממשיך להתנהג בדרך של חורבן בית שלישי, רוחנית וגשמית,
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2011 15:18 |
|
| |
מקס---: גאונות ביהדות פירשו "הנהגה גאונית" ובזה הם (הרמב"ם ור' עקיבא) היו כאלה,
אולי תוכל בבקשה להאיר את עיני בהנהגתו הגאונית של הרמב"ם- וגם זו של רבי עקיבא.
|
|
|
|
|
