|
|
| נשלח ב-6/2/2011 10:08 |
 |
| |
אמנם כן, את ספרייא ייסד עבדול חאדי בשנת 1903, אבל את כפר חב"ד ייסד אדמו"ר הריי"צ בשנת תש"ט.
נישטאיך, האם התגוררת בספרייא לפני קום המדינה?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2011 10:54 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2011 11:45 |
|
| |
"השכנים" - מילת קוד חב"דית. מי יודע לפענח?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2011 12:10 |
|
| |
מה זה משנה מתי התחילו לקרוא לזה כפר חב"ד?
תכל'ס זה השם הרשמי של היישוב
וכן בעניין ההקמה לא הבנתי מה הוויכוח, אתה רוצה לרמוז אולי שהחזון איש בהתייעצות עם אברא קאדאברא החליט להעניק מתנה - יישוב לחסידי חב"ד?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2011 13:14 |
|
| |
לך זה לא משנה יש כאלו שזה כן משנה להם.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2011 13:24 |
|
| |
משנה למה? להיסטוריה? בין אם זה נקרא מהתחלה כפר חב"ד ובין אם לאו - מדובר בכפר של חסידי חב"ד ולא בשום דבר אחר
הויכוח יכול להיות סביב השאלה אם היה שם מקום לעוד יישוב, אם לזה חותר נישטאיך, אבל זה לא קשור לשם היישוב וגם לא מי בדיוק הקים אותו
נישטאיך - אתה זוכר את התקופה ההיא שהכפר נקרא ספריה? או שהיית אז תינוק רך ושמעת סיפורים מהוריך/סביבתך?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2011 13:45 |
|
| |
כנראה שנישטאיך היה בין מייסדי הכפר והוא כיום בערך בן צ"ה וזכרונו מתחיל קצת לבגוד בו.
באגרות אדמו"ר הריי"צ חלק י"ג עמ' תצ"ח ישנו מכתב מהריי"צ, בו הוא פונה לסוכנות היהודית ומבקש שיקימו כפר עבור חסידי חב"ד.
החל מתחלת שנת תש"י נקרא הכפר הזה בפיו של אדמו"ר הריי"צ בשם "כפר חב"ד". בחלק י' של אגרות הריי"צ, באגרות מתחלת שנת תש"י יש כמה וכמה מכתבים עם השם כפר חב"ד. (עמ' רע"ג, רע"ד, רפ"א, רפ"ב, רצ"ג, רצ"ה, חצ"ר, שי"ב). גם במכתב האחרון של הריי"צ (שם עמ' שט"ז) שכתב לפני הסתלקותו הוא מזכיר את "כפר חב"ד".
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2011 15:15 |
|
| |
הרבי והרבי הריי"צ נבג"מ הושיבו שם את אנ"ש. נכון שהיום קוראים לזה כפר חב"ד אבל כאן הויכוח הוא אם לשם כך נתייסד המקום או לא.
תוקן על ידי ספרות ב- 06/02/2011 15:40:32
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2011 15:39 |
|
| |
| רב_לך_שבת כתב: |  | אלמוני. שוב הפכת פנינו כשולי קדירה לשם מה שפת הביבים הזאת.
הרבי והרבי הריי"צ נבג"מ הושיבו שם את אנ"ש. נכון שהיום קוראים לזה כפר חב"ד אבל כאן הויכוח הוא אם לשם כך נתייסד המקום או לא. |
|
הדבר פשוט ביותר שלשם כך נתייסד המקום, מי שלא יודע מוזמן ללמוד היסטוריה
לגבי פניך המושחרים - ליבי ליבי, רק תקח בחשבון שמעולם לא קיבלתי על עצמי לייצג אותך, אני מייצג את עצמי ואת דעותיי בלבד וגם את זה אני עושה די בקושי, אז חבל לך להטריח את עצמך שוב ושוב להעיר לי
אם יש לך משהו חשוב לתרום לדיון - אתה מוזמן
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2011 15:53 |
|
| |
עיתון 'דבר' מדווח על הקמת כפר חב"ד / מיוחד לפנינו קטעי עיתון משנת תש"ט בעת הקמת כפר חב"ד. המדובר הוא בעיתון בשם "דבר" המדווח על ביאת ראשוני המתיישבים וכן רבנים להקמת כפר חב"ד.
על פני עמוד שלם התפרסמה תמונה בה נראה אחד העובדים הראשונים בחקלאות, מחזיק מעדר ועובד. מתחת לזה יש כיתוב המספר על "חג לחסידי חב"ד". על פני עמוד נוסף מתפרסמות מספר תמונות מרתקות תחת הכותרת "תמונות השבוע". בתמונות נראים כמה מרבני ישראל וכן פעילי ציבור חוגגים את הקמת הכפר, וכן תמונה של אחת המשפחות הנכנסת ל"דירה החדשה", תמונה של הבאר היחידי של כפר חב"ד ותמונה מהבניה.
קטעי העיתונות המיוחדים ב'כתבה המלאה'. תודתנו נתונה לשי מייזליש על פירסום הקטעים מארכיון משפחתו לתועלת הרבים. http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28146&ord_tguva=invert
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2011 16:12 |
|
| |
טיפה סדר. ספריא – ישוב ערבי שננטש בימי מלחמת השחרור. בצד אחד של הישוב התיישבו בני עדת תימן מטעם המזרחי. ראשי חב"ד היו במו"מ עם הסוכנות להתיישבות בחלק האחר של הישוב, כאשר המו"מ נטה לכישלון, פלשו חסידי חב"ד לבתים הנטושים בחלק האחר של הישוב. אדמו"ר הריי"צ הוא שנתן את ברכת הדרך להקמת הישוב החב"די, וכמו כל מוסד חב"די הישוב כולו היה כפוף ושייך בכל דבר וענין לאדמו"ר. חסידי חב"ד עשו מה שאפשר בכדי לקרוא לישובם כפר חב"ד, ובשנים הבאות נחלו הצלחה, ואילו החלק השני של הישוב נקרא: תוחלת. בין תוחלת לכפר חב"ד היו מחלוקות קשות מאוד ולבסוף נמצא פתרון הולם לבני תוחלת במקום אחר, ורק שרידים מהישוב נותרו מול בניין 770 במרכז הכפר. מה שאני כותב די ברור למתמצאים בהיסטוריית חב"ד/היסטוריית כפר חב"ד, ולאלו שרוצים רק לגחך, להתלונן, ולצחוק על נושאים שלא קשורים, שימשיכו לעשות זאת. חושבני, כי אם רוצים לכבד את הפורום, יש לדון לגופו של נושא.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2011 09:44 |
|
| |
שמחה הסקירה התמציתית שלך יפה מאוד. (הפלישה וסילוק התושבים הותיקים זה ענין אחר..) ככלל כשם שאין בושה לומר שאדם הראשון לא היה חבדני"ק, כך אין צורך לשכתב את ההיסטוריה. האמת תמיד אהובה מכובדת ומכבדת.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2011 02:16 |
|
| |
<החל מתחלת שנת תש"י נקרא הכפר הזה בפיו של אדמו"ר הריי"צ בשם "כפר חב"ד"> מי טען שהריי"ץ לא קרא לו כפר חב"ד? נטען שזה לא היה שמו ה"חוקי" של הכפר. כשהתיישבו בו היה שמו ספריא, במשך הזמן שונה שמו הרשמי לשפריר, ולאחר זמן לחב"ד שפריר, ובזמן מאוחר יותר הושמט השם שפריר ונשאר חב"ד. <גם במכתב האחרון של הריי"צ (שם עמ' שט"ז) שכתב לפני הסתלקותו הוא מזכיר את "כפר חב"ד"> היכן ראית שם מכתב והיכן ראית שהוא היה ה"מכתב האחרון", מה שנדפס בעמוד שט"ז אינו מכתבו של הריי"ץ, אלא זכרון דברים של מזכיר שהוא, הנושא על הוראות שניתנו (ע"י הריי"ץ) לר"פ אלטהויז בעניני כפר חב"ד, מכתבו האחרון של הריי"ץ הוא בעמוד שנ"ט מיום ח' שבט תש"י. <לפנינו קטעי עיתון משנת תש"ט בעת הקמת כפר חב"ד. המדובר הוא בעיתון בשם "דבר" המדווח על ביאת ראשוני המתיישבים וכן רבנים להקמת כפר חב"ד> העתון בשם דבר, לא היה איזה מקומון עלוב, אלא היה עתון "הסתדרות פועלי ארץ ישראל", שעורכו הראשי בין השנים 1944- 1949 היה לא אחר מאשר זלמן שז"ר, מי שיזם את הקמת ההתיישבות לחסידי חב"ד במדינת ישראל, האם הוא פלא שהקמת ההתישבות החב"דית זכתה לפרסום נרחב בעתון דבר? העיתון דבר באתר הספריה הלאומית: http://www.jpress.org.il/publications/davar-he.asp <בצד אחד של הישוב התיישבו בני עדת תימן מטעם המזרחי. ראשי חב"ד היו במו"מ עם הסוכנות להתיישבות בחלק האחר של הישוב, כאשר המו"מ נטה לכישלון, פלשו חסידי חב"ד לבתים הנטושים בחלק האחר של הישוב... בין תוחלת לכפר חב"ד היו מחלוקות קשות מאוד ולבסוף נמצא פתרון הולם לבני תוחלת במקום אחר> מכבסת מלים למופת. <חסידי חב"ד עשו מה שאפשר בכדי לקרוא לישובם כפר חב"ד, ובשנים הבאות נחלו הצלחה> מי היו חסידי חב"ד שעשו זאת, ומתי היה זה? העליתי כאן מספרו של שמואל קראוס "הנשיא החסיד", את הפרקים המספרים את סיפורו של זלמן רובשוב-שז"ר, יוזם ההתיישבות החב"דית במדינת ישראל, ראשית ההתיישבות בספריא, ושינוי השמות מספריא דרך שפריר לכפר חב"ד: http://www.zumodrive.com/share/ao7SMGMyMW
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2011 06:13 |
|
| |
העלאת נשיא וחסיד, פותרת לרבים פה את התמיהות.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/2/2011 07:18 |
|
| |
ונשוב לנושא האשכול.
למשל זקנו של כותב המאמר - ר' זלמן משה היצחקי. נכון שלא נחשב לרב רישמי וגם לא לתלמיד חכם או פוסק.
כונה בחייו ר' זלמן משה, אבל לאחר הסתלקותו כינהו האדמו"ר מליובאוויטש בתואר: זצ"ל!
ומי שיראה את התוארים האין סופיים על מציבת זקנו של כותב המאמר הרב אברהם דרייזין.. אין במציבה ס"מ אחד פנוי מתוארים.
אז מה? למה כוונת המשורר?
|
|
|
|
|
