|
|
| נשלח ב-27/1/2011 17:07 |
 |
| |
ירוחם,
הסתר הוא מצב שבהחלט תלוי גם בתודעה של האדם ביחס לעצמו. (למשל שאדם או חברה שלימה חושב שהוא לא שווה כלום ביחס לעולם והכל נמדד אך ורק לפי מידת הידיעות שלו בתורה , ועוד על זה הדרך) בכל מקרה לדעתי לחכמים דהיום יש הרבה הבנה תאורטית של התורה, כמו שלא היתה מעולם, אבל את האל"ף בי"ת של הקשר בין הריאל פוליטיק , ובין חיי השגרה של היום בעקבות המהפכות המודרניות לבין התורה רובם ככולם (עיין לעיל  ) לא מבינים, מה שגורם או פשוט לפחד מהתמודדות או להתבטלות אל הנורמה שמבחוץ, או יצירת יצור כלאיים בין השנים. כאשר רק מיעוט מזהיר מצליח לחדור לעובי הקורה ולהבחין בין עיקר וטפל ולצאת בשלום מכל הענין.
אצל הרוב הבעיה כלל לא מקבלת מקום של ממש בתודעה, מגדילים לעשות באשכול שלנו שדוחים את עצם קיומה של המציאות הזו, מבלי לבחון כלל את תוכנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2011 11:30 |
|
| |
| הלך כתב: |  | עובדה מעניינת:
הרמב"ם בהלכות ממרים במסגרת הדיון בסמכות חכמים משום מה דווקא את הכח זה לא ציין כלל!
גזרות / תקנות / הוראת שעה - כל אלו ציין. אבל עקירת דבר לא! |
|
אולי הוא לא ציין אבל וודאי שהסכים שאין תוקעים בראש השנה שחל להיות בשבת.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2011 12:06 |
|
| |
לדעת ר' יוסי גם היום הוא לא יום דין.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2011 12:25 |
|
| |
הדיון הוא על עקירה- ולא על שתילה. אגב זו גם בעיה רצינית רצוי לפתוח על כך אשכול מיוחד.
בענין העקירה חוץ מעקירת תקיעת שופר בר"ה שחל בשבת- מסיבות ממש מגוכחת- יש את העקירה של מצות ארבעת המינים ביום הראשון של חג סוכות החל בשבת.
בר"ה עדיין אפשר לקיים מצוות שופר- ביומא אריכתא. אבל מצוות ארבעת המינים- אי אפשר לקימה יותר מדאוריתא רק ביום הראשון.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2011 13:35 |
|
| |
ר"ה מדאורייתא הוא רק יום אחד.
אגב, חכמים לא עקרו את מצוות ארבעת המינים: בתורה כתוב ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים - הכוונה בבית
המקדש וכידוע בבית המקדש נוטלים את ארבעת המינים בשבת.
גם שופר לא מוזכר במפורש בתורה ובכל מקרה בראש השנה היו תוקעים בשופר בבית המקדש.
כך שחכמים לא באמת עקרו משהו מהתורה...
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2011 13:54 |
|
| |
ולקחתם לכם ביום הראשון- כתוב בתורה- שבעת הימים נכתבה כלפי כל חג הסוכות, אז לא עקרו? עיין במה שכתוב בתורה מפורש. שישה הימים ארבעת המינים הן תקנת ריב"ז
כנ"ל כלפי יום תרועה יהיה לכם. נו טוב את היום אפשר הרי להאריך- כפי שעושים היום עם השעון ואם תפילות ערבית ושחרית בחסידויות השונות.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2011 14:18 |
|
| |
ומי אמר שבמקדש לא נטלו ארבעת המינים בכל שבעת הימים? תקנת ריב"ז מתייחסת לאחרי החורבן.
בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה לוּלָב נִטָּל בַּמִּקְדָּשׁ שִׁבְעָה, וּבַמְּדִינָה יוֹם אֶחָד. מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁיְּהֵא לוּלָב נִטַּל בַּמְּדִינָה שִׁבְעָה, זֵכֶר לַמִּקְדָּשׁ.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2011 19:34 |
|
| |
יונתן אני מדבר על מצוות עשה מהתורה לכל יהודי-
ויקרא פרק כג
(מ) וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים:
מה שנהגו במקדש אינו לענין- מדובר על עקירת מצות העשה של הפרט- מה שעשו במקדש היה אולי מנהג שהנהיגו אבל לא מצוות עשה. אגב תקעו בשופר בשבת במקומות שהיה בית דין- אבל מרוב עם ישראל נמנע עד היום- למרות שהתרוץ לביטול בכלל לא אקטואלית היום- רבי עקיבא שלזינגר תקע בשופר בירושליים בשבת- כמעט הרגו אותו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2011 21:15 |
|
| |
איך אתה מסביר את "לפני ה' אלקיכם"? עד כמה שזכור לי, בספר ויקרא כשכתוב לפני ה' זה בעזרה.
עיקר מצוות נטילת הלולב היא בבית המקדש ושאר העם זה גם מצוה אבל לא כמו במקדש (הפוך ממה שאתה אומר)
אגב, כשהתורה אומרת לשמוח שבעת ימים אתה לאו דווקא צריך לשמוח עם הלולב כל יום ויום. גם אם נטלת לולב
בראשון בשלישי ובחמישי זה בסדר. כמו שמצה לא חייבים לאכול כל יום...
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2011 21:25 |
|
| |
יונתן אין ויכוח בין הפוסקים כי המצווה של ארבעת המינים היא רק ביום הראשון
רמב"ם הלכות שופר וסוכה ולולב פרק ז
מצות לולב להנטל ביום הראשון של חג בלבד בכל מקום ובכל זמן ואפילו בשבת שנאמר +ויקרא כ"א+ ולקחתם לכם ביום הראשון
זו המצווה- אחר כך בא העקירה
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2011 22:11 |
|
| |
הציווי שנצטווינו ליטול לולב ולשמוח לפני ה' שבעת ימים.
והוא אמרו יתעלה: "ולקחתם לכם ביום הראשון וגו'" (שם שם, מ).
וכבר נתבארנו דיני מצווה זו במסכת סוכה.
ושם נתבאר, שאין מצווה זו חובה שבעת ימים אלא במקדש בלבד;
אבל בשאר המקומות, ביום הראשון בלבד היא חובה מן התורה.
שאין הנשים חייבות במצווה זו.
(ספר המצוות)
ובזמן המקדש היו אכן נוטלים ביום הראשון בכל מקום גם אם חל בשבת.
אחרי החורבן המצווה התבטלה חלקית (אין כבר את "ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים")
אז לא נורא אם "ביטלו" עוד קצת. לא אתפלא אם המצווה של לולב בכל מקום זאת "הרחבה"
של חכמים לדין התורה...
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2011 22:16 |
|
| |
אנא קרא בספר נחמיה ותגלה שקיימו את המצווה לפי הקמת בית המקדש- אין קשר בין בית המקדש לבין מצוות התורה לכל יהודי לקחת 4 מינים ביום הראשון.
זו הדרך שבה הלכו החכמים ובה אתה ממשיך- בלבל אותו בכל מיני הקשרים בלי כל קשר.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2011 22:27 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | אנא קרא בספר נחמיה ותגלה שקיימו את המצווה לפי הקמת בית המקדש- אין קשר בין בית המקדש לבין מצוות התורה לכל יהודי לקחת 4 מינים ביום הראשון.
זו הדרך שבה הלכו החכמים ובה אתה ממשיך- בלבל אותו בכל מיני הקשרים בלי כל קשר. |
|
איפה כתוב בנחמיה באמת? שם מוזכר רק שבנו סוכות..
אגב, בזמן נחמיה הבית היה כבר בנוי..
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2011 22:41 |
|
| |
יונתן מאה שנה לאחר נחמיה הבית עוד לא כונןן.
נחמיה פרק ח
אֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב: פ
|
|
|
|
|
