|
|
| נשלח ב-2/2/2011 22:48 |
|
| |
תביא את כל הקטע:
יִּמְצְאוּ כָּתוּב בַּתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה בְּיַד מֹשֶׁה אֲשֶׁר יֵשְׁבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּסֻּכּוֹת בֶּחָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב. וַיֵּצְאוּ הָעָם וַיָּבִיאוּ וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם סֻכּוֹת אִישׁ עַל גַּגּוֹ וּבְחַצְרֹתֵיהֶם וּבְחַצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים וּבִרְחוֹב שַׁעַר הַמַּיִם וּבִרְחוֹב שַׁעַר אֶפְרָיִם. וַיַּעֲשׂוּ כָל הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סֻכּוֹת וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד.
כמו שאמרתי, מדברים פה רק על עשיית סוכות לשבת בהם. אם כבר זאת הוכחה לשיטתי.. (ואיפה האתרוג והערבה? ואיפה כתוב שנטלו/שמחו איתם?)
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2011 23:47 |
|
| |
יונתן מה השיטה שלך שחיוב 4 המינים החיוב רק בבית המקדש?
לשאלתך איפה שמחו-בסוף הפרק כתוב ששמחו מאד, הארץ לאחר שבעים שנה היתה שממה- לקחו עצי עץ עבות כפות תמרים- ערבות ופרי הדר עוד לא היה להם- אם לא מעבדים ושומרים על הפרדסים אין פרות. ובירושליים ובהר לא צומחת ערבה אז לקחו במקום מה שמצאו וצומח לבד זית.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2011 23:49 |
|
| |
אז אתה אומר שהם לקחו מינים לארבעת המינים ולא הביאו מינים שלא היו להם?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2011 10:58 |
|
| |
אני לא אומר כלום- אני משער. את המצווה הזו הרי לא קיימו עם ישראל מימי יהושוע- גם בימי יהושוע לא בטוח שהיו בארץ אתרוגים- כלומר בטוח שלא היו. ספרים כמובן לא היו להם וגם לקרא הם כנראה לא ידעו,. שמעו לפי המסופר את קריאת התורה בנושא, פעם אחת. שמעו ארבע מינים- כפות תמרים והדסים היו בנמצא( שניהם גדלים בלי טיפול) לקחו זית- שהיה מצוי כנ"ל הרי אם לא כן מדוע הם צוו לכך? מה הזית ועץ השמן כפות התמרים קשורים לסוכות? המצווה לבנות סוכה רק מהם?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2011 11:46 |
|
| |
כפות תמרים משמשים עד היום לסכך וכן שאר המינים כדי לסכך ככתוב במפורש בפסוק "לעשות סוכות". לא מוזכר מילה וחצי מילה על ארבעת המינים. אגב, מדינא דגמרא אם חסר לך מין אחד א"א לעשות את המצווה עם השאר...
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2011 12:50 |
|
| |
יונתן אין ציווי מהתורה ממה לעשות את הסכך לסוכה! ואם עזרא הסופר אמר מה שאמת בהמשך לקריאת התורה, על חג הסוכות. לא בכדי.
אבל דיון זה אינו שייך לאשכול הזה- השאלה היתה אם עקרו מצוות מהתורה- והתשובה ברורה עקרו ועקרו. כל הפילפולים בהמשך באים להסיט את העיקר, להעמיד במקומו את הטפל.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2011 13:04 |
|
| |
שלום לכולם. מה עושים עם הכתוב בדברים יז: "... כל אשר יורוך..."
{ט} וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט: {י} וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ: {יא} עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל: {יב} וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל הַכֹּהֵן הָעֹמֵד לְשָׁרֶת שָׁם אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אוֹ אֶל הַשֹּׁפֵט וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא וּבִעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵל: {יג} וְכָל הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ וְלֹא יְזִידוּן עוֹד:
לא ידען
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2011 13:39 |
|
| |
חבל שיהודי לומד תורה רק בצורה חלקית יש ללמוד את הרישא גם על ועל מה מדברת התורה
דברים פרק יז
ח) כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בּוֹ:
הכתוב מדבר על בית דין בערי השדה שלא הגיע להכרע במשפט כאמור.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2011 15:19 |
|
| |
האם לפי תוספות ביבמות צ ע"ב לא נלמד שלחכמים יש כח לעקור דבר מהתורה כמו שלנביא יש כח לעקור?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2011 15:58 |
|
| |
הנביא לא מחדש מצוות- ואכן גם לחכמים כך צריך להיות
מסכת מגילה : -הכתיב: +ויקרא כ"ז+ אלה המצות שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה! ועוד,
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2011 16:04 |
|
| |
ירוחם ע"ש בסוגיא ובתוספות ותראה שמצד אחד יש אלה המצוות ומצד השני אליו תשמעון, יש את הפתרון של הרמב"ם אך יש פתרונות נוספים.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2011 16:09 |
|
| |
בעל אתה מצפה מהעוקר שיודה שלא בדין הוא עקר? העובדות מדברות ולא הפילפולים- הרי אפשר לטהר את השרץ בק"ן טעמים.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2011 16:13 |
|
| |
הרי פשטות במקרא בפרשת שופטים הוא שכל נביא הוא כמשה ממש, ומדוע אתה מעדיף את דרשת אלו המצוות על פני פשט הפסוק, בשעה שגם פשט הפסוק של 'אלה המצוות' אינו מונע מנביא חידוש או עקירת מצווה?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2011 16:22 |
|
| |
בעל בעמיו
דיו לבא מן הדין (?) להיות כנידון. האם החכמים מחויבים לתת מופת?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2011 16:32 |
|
| |
דברים פרק יג
(א) אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ: פ
כמו משה? הלואי- משה לא חידש דבר מדעתו7 פעמים הוא לא ידע את ההלכה. ולא פסק מדעתו, אלא המתין לדבר ה' למרות שמשה היה כלי ראשון לשמוע ולקבל את המצוות. מדעתו ,הוא לא הוסיף.
יש לשופטים את כל הסמכויות לבאר ולפרש את החוקים והמצוות בעיקר בין אדם לחברו, אבל לפי מה שהתורה אומרת בפרוש- לא לעקור ולא לשתול חוקים חדשים.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|