אמונה. רגש?, שכל?, דבקות?.

צענערענע

1. בעומק העניין הכל אחד ולכן גם החלקים האחרים הם בחזקת נשמה אבל אם נרד לחיים הממשיים אזי החלק הגבוה שנקרא נשמה ושאר החלקים נקראים רוח ונפש. (כמו שהרע בעולם יונק בשורשו מהטוב אך הוא מתגלה בעולם הממשי כרע, ע' רוח חיים לרבי חיים וולוז'ין)

2. החלק הגבוה תמיד נשאר טהור "אלוהי נשמה שנתתי בי טהורה היא".. וההשלכה של הבחירה החופשית יכולה לטשטש אותה ובפועל את תיראי שהמגמות לא מתממשות בחיים אם כי הם ממשיכות "להציק".

3. החלק משפיע עלינו בכך שהוא מכתיב את האידאל השאיפתי.. כלומר הרצון לטוב הרצון לצדק השאיפה לשלם (חפץ ההשתלמות) למוחלט לכללי וכו'..

4. אולי.. רעיון נחמד שיכול לשפוך אור על כמה סוגיות בגמרא.

תוקן על ידי kaner91 ב- 02/02/2011 21:13:08

בדרך השאלה ממלא כל הגוף:

ירוחםשמ

ברור שלנשמה יש ערך בכל מצב.. והיא אינה נפגמת.
אם הבנאדם לא יקבל  חינוך ראוי הדבר יפגע ביכולתו להוציא את עצמיותו מהכח אל הפועל..

בטח שווה.. היא נותנת את רישומה בשאיפות הבנאדם לטוב ולהשתלמות (גם באדם עם חינוך גרוע) מה גם שהיא היסוד והשורש למציאות הפיזית ואעתיק לך את דברי מו"ר הרב קלנר:
 
בניגוד לאוריינטציה של המטריאליזם החושני, שהגדרת היש היא בתחושות המיידיות והאינטואיציה הנגזרת מהם, סוברת התפיסה האורגנית שמקבילה הגישה הזו לשלבים הילדותיים בהתפתחות הפסיכולוגית של האדם – שם מגע החושים המיידי יוצר את תובנות היסוד בחיים, אך עם ההתבגרות האנושית הולכת הגישה ומחפשת הכללות, שיטתיות וסדר המובילים אותנו אל מעבר לרבדים הראשונים של האינטואיציה.

ירוחםשמ

אתה כמובן יכול להגיד שהכל שטויות אבל עדיין לא תצליח להוציא את עצמך מאותו כלל מציאותי.
זה קצת דומה למישהו שאומר על תאוריית היחסות שהיא פילוסופיה בגרוש והוא לא מבין אותה והיא לא ניראת לו והכל בירבורים אקדמיים, אבל גם אם אותו אחד כופר במציאות התאוריה הנ"ל היא עדיין משפיעה עליו כי הוא חלק מהמציאות לא משנה אם הוא מודע לה או לא.

ירוחםשמ

לא דיברתי על הוכחה.. אלא התכוונתי לגישתך למהלכים פילוסופים.. אתה אומר משהו בסגנון: מה שלא ממשי אינו קיים ואתה יכול לדבר עליו עד מחר וזה לא יעזור.. אז אני הצבעתי על כללים בפיסיקה שאינם ממשיים ובכל זאת המציאות נגזרת ומתעצבת על ידם.