החסידים ותורת אשלג

שם הקונטרס: "לאן עולים עם הסולם"

זו לא שמועה מפוקפקת - וגם לא אמרתי שאין מחזיקים בו, רק שכן יש התנגדות (אמנם לא שמענו הסיבה לזו).

ככל הנראה הושפע והוקסם מבשורת הקומוניזם דאז עוד בהיותו באירופה, והלבישה תוך חיבוריו בקבלה, ועל כך יצא הקצף נגדו. גם מה שמחדש וסולל לו דרך חדשה מה שיש בו להתפאר בשאר חכמות ולא בחכמות הקבלה הנרתעת מכל חידוש וסטיה. בפרט אצל קבלת חכמי המזרח וא"י, שאינם סובלים חידושים ונזהרים מזה מאד. לכן, אע"פ שמכבדים ואוהבים ומשבחים מחברים וחיבורים שונים, לעניין מעשה אינם זזים כהוא זה מקבלת רבנו האר"י איש מפי איש כפי רבנו הרש"ש בלבד.

יתכן שהיו לו מתנגדים בגלל שהוא נתן "הבנה" במושגי קבלה - על אפם של המקובלים הספרדים ודעימם. לגבי הרב טווערסקי זצ"ל, הוא עצמו היו מאוד שקוע בספרי הרמח"ל, לכן לא נראה שזה היה הנקודה להתנגדותו, ז.א. כנראה שהיה משהו בשיטתו שנראה לו כבעייתית.
יש מאמר אחד ב"שמעתי" (כמודומני הראשון) שמשמעותו שאין בחירה. אולם השאלה אם יש התבטאות כזו בשאר ספריו (או שממילא יוצא עמדה זו מינה) - שמעתי ודאי לא היה לפני מתנגדיו.
אמתאשלג, שהיו מתנגדים לרבך - אין חולק. וודאי שזה לא פוסל אותו (כמו שההתנגדות לכל מחדש שיטה לא פסלם - אם זה היה הבעש"ט, הרמח"ל, אפילו האריז"ל בזמנו). 
ומ"ש "וספרי הסולם מדוייקים להפליא כפי קבלת מורו ורבו זצ"ל" - מי זה מורו ורבו המסתורי, ומה זה מוסיף לנאמנות שיטתו אם זה ממנו (שאנו מכירים כצדיק) או ממי שאין אנחנו יודעים טיבו בכלל. (יותר קל לקבל שיטה חדשה מהידוע מהאינו ידוע)

מה שקרה עם הרב טווערסקי זצ"ל נכתב בספר על ידי נכדו בשם "מלכות שלמה"; אמנם אני יודע הסיפור מהמשפחה עצמה.

האם עמדתך שלא היה שום התנגדות לשיטתו? לי אישית אין שום ענין בזה, להיפך - אני מקווה שיום אחד אלמד גם את שיטתו. והלא עיינתי ב"שמעתי" וגם קניתי את הקונטרס "לאן וכו'" כנ"ל. אבל אני יודע שהיה איזה התנגדות (אינני אומר אפילו שרוב גדולי ישראל התנגדו לו, ולא שמעתי שום פקפוק בצדקותו), ועניין לי לדעת מה היתה הנקודה שהתנגדו לה (וזה לא מחיובך לספק את הסחורה - אבל אל תכחיש את מה שהיה).

אמת אשלג,

נניח לזה שאתה בכלל לא משיב לעניין על מה שכתבתי , ובנוסף לוקה בהבנת הנקרא של מה שכתבתי. ( וספק גדול אצלי אם את הסולם אתה כן מבין ). ואדרבה בהסתערותך המגוחכת אתה רק מסייע למה שכתבתי.

אבל אודה לך מאד ששימחת אותי בהכרעתך בין הרב אשלג לבין מקובלי בית אל, לגבי עם מי הדין בהבנת הקבלה ( או היחס והגישה ללימוד וכו' ). יען לא רק ששמחתי שיש לנו בדור אחד כמותך שמכריע נגד מקובלי בית אל דאז, במה שהם קיבלו והעבירו והעסיקו את כל חייהם דור אחר דור, מאת רבם הראשון רבנו מהרח"ו מפי רבנו האר"י, בניגוד למה שרבך סבור והחלטת שהדין עמו, שזו ודאי השגה גדולה ועצומה שזכית בה יותר מכל חכמי דורינו וכל מקובלי בית אל מאז ומעולם.

נוסף על שמחתי הנזכרת ממך, עוד זאת בה, שהכרעתך הלזו כנגד מקובלי בית אל הקדמונים אינה הכרעה מכח ספק וברירה, כדרכם של חכמים הנכנסים לבית הספק, אלא הכרעתך מגעת מכח ידיעה ודאית, אשר על כן כתבת " ודאי שהדין עמו"  כלומר עם הרב אשלג.זצ"ל. כי לא לנגדך יעמוד הספק וכל תעלומות חכמה נגלו לך, על אפם ועל חמתם של חכמי בית אל הקדמונים שהעבירו איש מפי איש את חכמת רבם. מה שלא מצינו כלל ועיקר אצל רבך הנזכר. שלא הכיר לא מסורת מרבם, ולא קיבל איש מפי איש, עד רבנו האר"י.

אולי כבודו מתרגש מ"רבו הנעלם" של הרב אשלג, וחושב בזה להגדיל אמינות קבלת רבו, ידע כבודו, שאם רבו הנעלם של הרב אשלג לא היה נעלם, הרי שחכמי בית אל היו מעלימים אותו בחכמתם וקבלתם , ושוב היה הופך לנעלם.