טעמי המצוות: האם היחיד המעולה זקוק למצוות מעשיות

"שאלוני קצת מבעלי העיון הנה דבר מקובל באומתנו כי תורתנו הקדושה לא תשתנה ולא תתחלף, וכבר יעד לנו משה רבינו בתורה כי לא תשכח מפי זרעו. ואם נאמין הדברים שבדברי רבותינו בענין השפעת הטובות לעתיד בדרך מופת, יש בזה תועלת מבואר, כי עם זה נלמוד ליראה את ה׳ ולהשיג דעות אמתיות. אמנם מה נאמר בקצת מאמרים שאמרו רבותינו יראה מהם סתירת מצות התורה ויביאו לטעות בעלי אמונות חדשות. והוא אמרה ה׳ מתיר אסורים ״שעתיד להתיר לנו נדה", וכן אמרו ש 'עתיד להתיר לנו כל בהמה וחיה שקצים ורמשים׳ ואמת כי שם הקשו על אמרם עתיד להתיר לנו דם נדה ומה בשביל שעה אחת שדברה שכינה עם ישראל אמר להם 'אל תגשו אל אשה וכו׳? ועל מה שאמרו 'עתיד להתיר לכם כל בהמה וחיה' הקשו ומה אוכליהם יאבדו דכתיב אוכלי בשר החזיר וגר יחדו יסופו נאם ה׳ הם עצמם יהיו מותרים? שהמקשה הבין המאמר כפשוטו, או אמר מה שאמר על דרך חקירה ועיון.

אמנם מה שיראה לנו בבאור אלה המאמרים כי זה היה קצת באור בעניין האיסורין וענין דם הנדה, כי באמת היה כל זה צריך אל האדם באשר הוא אדם ר״ל כי "עיר פרא אדם יולד." ושכלו הוא שכל בכח וצריך למעוררים רבים למען יוציאוהו אל הפעל, וידוע הוא שאיסורי מאכלות אסורות ואסור הנדה וכיוצא בה היא לזאת הכוונה, ואמר זה החכם כי לעתיד לבא שתמלא הארץ דעה את ה' לא יצטרכו לאלו האזהרות כאשר יהיו כמלאכים בלתי יצר הרע, ושכלם הוא שינהיג את גופם ולא גופם את שכלם. וכבר ידעת משל רבותינו אמרם   שמלאכי השרת בקשו התורה וא״ל הקב״ה מה כתיב בה לא תנאף לא תגנוב כבד את אביך ואת אמך כלום יצר הרע יש בכם וכו', הנה נתבאר מזה המאמר כי המלאך לא יצטרך לאזהרות. וכן יהיה בעת ההיא כמלאכים כשתמלאו הארץ דיעה את ה' וכבר ידעת מה ,שנאמר על אברהם אבינו שקיים כל התורה כלה אעפ״י שלא נתנה לו ולא הוזהר בזה, והפליגו במאמרם שאמרו אפילו ערובי תבשילין, וזה המאמר הפליג מאד בכונת התורה וגדרי רבותינו׳ כי כל מה שבא בתורה וכל מה שגדרו רבותינו יקיים כל שלם כאברהם אבינו. וכן אמרו על יעקב אבינו ממי למד יעקב אבינו התורה מעצמו למד, זה המאמר מבואר בעצמו. "