היחס למטיפים למינות על פי ההלכה

לאחרונה התעורר כאן מתח מסויים בכמה אשכולות, עקב יחסי המזלזל כנגד ניק מסויים בפורום. לכן רציתי לעורר מחדש את הדיון ההלכתי בנושא.

בדור האחרון מתייחסים אנו למי שאינם שומרי תורה ב"משיכה בעבותות אהבה" כפי שכותב החזון איש, ברור לנו שהם לא יזמו את חילוניותם, והם בסך הכל עושים מה שחינכו אותם. "תינוקות שנשבו". ואף במקרה שאדם חוזר בשאלה, בדרך כלל אנו מתיחסים אליו באותה מדה, שהרי גם רבים מאלו בסך הכל מושפעים מתעמולה, ומאמינים בתמימות לתועמלני ה'קידמה' או ה'מדע' שבדור שלנו אין סבה ריאלית לשמור את התורה. ניחא, מה לעשות.

אבל השאלה ההלכתית הטהורה העומדת בפנינו, היא מה דינו של מי שלא סתם חזר לו בשאלה, דהיינו סיטואציית החיים שלו הובילה אותו לפקפק באמונה. אלא של מי שהחליט להסית ולהדיח, לעשות צחוק מכל קודש, לנגח כל מי שצלם יהודי לו, להתקלס בחכמי התורה ולעשות מדבריהם חוכא ואטלולא. לא באופן של שאלה כואבת, או הבעת דעה, אלא באופן הגס והזול ביותר של הכפשה והשפלה. בצורה של פתיחת בלוג פרונוגרפי המלא בצלמי פורנוגרפיה תוך מאמרים המתארים את גדולי ישראל בקונוטציות פרונוגרפיות, קללות ונאצות רבות על ראש כל אחד ואחד מחכמי התורה שבכל דור ודור ועל התורה עצמה והאמונה בה.

הבה ונמשיך לדמיין לנו באופן תיאורטי אדם כזה, שהרי הנושא אינו אישי כלל, אלא הלכתי טהור. נניח ואותו אדם דמיוני היה מביא את הסגנון הזה גם כאן לפורום. מה אומרת ההלכה?

האם לא על כך אמר דוד המלך "משנאיך ה' אשנא תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי"??? "ובתקוממיך אתקוטט"! האם לא אלו המינים מישראל שידוע שההלכה שמורידין ולא מעלים. אדם יהודי נורמלי שקרא את דברי הבלע הלעג והשטנה ולא התחמם בכעס ורתח טובא, אולי יש לו לבדוק את עצמו. עד כמה בדיוק מעניינת אותו האמונה.

ונניח שהיתה כאן בפורום משתתפת, שבאופן קבוע היתה דואגת לכבודו של אותו אדם דמיוני, האם לא מוזרים היו הדברים? נניח שהייתי כותב אקרוסטיכון המסמל את המלה דרע"ק, לאותו אדם, הלא הייתי מקיים את צו ההלכה, יש בעיה עם זה? איך זה שכולם לא עומדים בתור וכותבים לו "אתה דרעק".

מה היה עושה למשל פנחס בן אלעזר בראותו אדם הכותב כך? ומה היה עושה אליהו הנביא? ורבא ואביי? והחפץ חיים? מה הצביעות וגלגול העיניים הלזו? "כאן חושבים", יופי, נא לחשוב, האם כאן מכבדים כל מי שיטנף את פיו ולשונו כנגד הקדוש והיקר לנו. סליחה שאמרתי "לנו", כנראה שזו רק נחלתי, הקדוש והיקר "לי".

לא צריכים להדור פניו של כל אדם, כל עוד הוא עומד בחוצפתו הבלתי נתפסת, ושוב ושוב בא לפורום כאן וממלא את הודעותיו בדברי גידוף לכל קודש, ומטריח את מנהלי המשנה לתרגמם ללשון יהודית. אין שום צורך לכבדו, מה לעשות זו השקפת המסורת היהודית. אשמח לשמוע דעות שונות.

עבדכם, ארתח

נ.ב. אין שום קשר בין הכתוב כאן לבין הניקים 'סוסרטי' 'סןסרטי' '010רטי' או 00

כל ציטוט שיצוטט מכאן הוצא מהקשרו, הכל אילוסטרציה, ומדובר במדע בדיוני.

אז זהו שאני לא חי בסתירה.. ואתה לא יכול לדבר בשם החפץ חיים עם כל הכבוד.. ולא יכול להגיד בשמו מה הוא היה אומר.. הרבנים שלי (שגם הם הולכים על פי החפץ חיים) דווקא מתירים להשתמש באינטרנט ואף מעודדים לשאול שאלות אמוניות..

ארתח, עץ וכולם

יש כאן כמה נידונים. ואנסה להעיר מה שאני מבין.

א. ראשית, צר לי שכותבים לגופו של אדם. נראה לי שזה לא ראוי וממילא זה לא נושא לאשכול. ואם צריך לדון במקרה היפותטי, כדאי להשאירו היפותטי.

הדיון בדמותו האישית של זה ששימש רקע להודעה הפותחת לדעתי אינו ראוי וגם נעשה בצורה שאינה הולמת אלא, לדעתי, קטנונית. חבל. זה לא נעים למושא הכתיבה, לכותב עצמו ולכל מי שקרא. (אפשר לראות בדברי אלו כאן הערת ניהול).

ב. אני מסכים שמי שמנהל וכותב אתר של *** אינו בגדר של אדם שראוי לתלמידי חכמים או כל יהודים שמקפידים על תריג מצוות לדון איתו. במה דברים אמורים, לקבלו לישיבה (שהרי אפשר שהוא תלמיד שאינו הגון לפי כללי ההלכה) או אפילו להשיח עימו בציבור. וזה מביא אותי לנושא הבא. כיצד נוהגים בתלמיד שאינו הגון.

ג. אני מציג שאלה הלכתית ב"לימוד". מה טעם ההרחקות שקבעו חכמים לתלמיד שאינו הגון? והאם מה שנהג ריש לקיש, שלא היה משוחח כלל עם אדם בשוק, עד שמי שהיה מדבר עימו, כבר נחשב לנאמן שאפשר לתת לו הלוואה בלי שטר ועדים - האם זו הלכה?

יש במבט ראשון כמה טעמים להתרחק מתלמיד או מאדם שאינו הגון.

1. לא ללמוד ממעשיו. והרי יש גם לימוד שלא מדעת.

2. שלא לתת לא לגיטימציה בעיני אחרים.

3. להפעיל נגדו סנקציה חברתית שידע שמעשיו פסולים ויעשה תשובה.

ד. כל זה בישיבה או ביחסים בין אישיים. אבל הפורום שלנו, כפי שכתב מיכי, אינו ישיבה רגילה. מבחינה זו, ומבחינה זו בלבד, אפשר לדמותו לסמינר של ערכים. בסמינר של ערכים (כך אני משער, ואולי אני טועה) מקבלים כל אדם, מפני שהעיקר הוא שיבוא וידבר וישמע. וזה הכלל המרכזי של הפורום, כפי שכתב גם מיכי.

ה. אמנם הפורום שלנו אינו סמינר ערכים אלא מקום לדיונים פתוחים שבו יכול כל אדם להעלות כל מה שבליבו, כלומר שקשור לדת, מדע פילוסופיה ועוד. (ובדרך ארץ).

ויש לזה מחיר. וזה חלק מהמחיר. שיש לתת להתבטא גם למי שדעותיו שונות משלנו (מייד אבאר מהו "שלנו").

ו. מייסדי הפורום, כלומר וטו זכור לטוב והמסייע על ידו הכותב שורות אלו, הקימו מסגרת שנועדה לחרדים שחפצים גם בפילוסופיה, מדע ועוד.

במשך הזמן הפורום התפתח והשתנה, והיום חלים לגביו במידה רבה דברי מנהלנו סיינפלד שליט"א, שמה שמחייב כאן הוא הדיון לשם דיון. בירור האמת לשם האמת. אפשר להרחיב על כך שגם ייסוד הפורום נועד לאותה מטרה (כמו שנכתב אז: בעינינו יראת שמים והאמת לשם אמת הם היינו הך ומובילים לאותו מקום).

ז. אמנם הפורום עדיין מתנהל על ידי חרדים ואורתודוכסים, אבל למרות המחוייבות של רבים מהכותבים כאן להלכה (לאורתודוכסיה) אין זו דרישה מן המשתתפים.

ח. אני חוזר כדי להדגיש: הפורום מחוייב לבירור האמת עד כמה שהיא ביד האדם ופתוח לכל דיון שנכלל בנושאי היסוד שלו. החברים אינם נדרשים אלא לכתיבה בהתאם למתודולוגיה (=מילה ארוכה שבאה להחליף בקיצור את כל הנאמר בחוקת הפורום לגבי כתיבה ברורה ולוגית), דרך ארץ (לכבד בני אדם וכל שכן רבנים או מי שמקובלים כרבנים) וגם הלכות מסויימות (לא לכתוב בשבת). 

האם זה הופך את המקום הזה לפסול לפי ההלכה? האם הוא כפרה אדומה, שעשוי לטהר את הטמאים (כלומר בעלי הספקות או הודאויות האנטי דתיות יהודיות) אך להכשיל בינתים את מי שאינו כשיר לכך ב"הרהורי אפיקורסות"? זו בהחלט סכנה שיש לתת עליה את הדעת. מי שקורא דברים בשטחיות, מי שקצרה הבנתו מלעקוב אחרי טיעון מורכב, מי שרואה ביהדות התמימה ואולי הפרימיטיבית שגדל עליה חבילה שאינה בת פירוק בין מסורת אמת למה שדבק בה, אזי יתכן באמת שהפורום לא יהיה בריא לו - אלא אם כן יתחייב לעיין בדברים במשך זמן מרובה דיו כדי להבין דברים בצורה יותר יסודית.

ט. כשלעצמי אני סבור שהפורום, גם היום, ממלא שליחות גדולה וחשובה של סיוע ליהודים טובים שמחפשים את האמת ואת ה' אבל רואים וליבם דוי שמה שמוצג כיהדות הוא לפעמים שטחי ולא אמיתי. וכמובן, הפורום ממלא גם תפקידים נוספים, כמו בירור פילוסופי ומדעי, ועוד בתחום האינטלקטואלי, וגם מקום מפגש וירטואלי לאנשים מסוג מסויים ובכך הוא מספק חברה שקשה מאד למצוא במקום אחר.

***
אני מציע להעלות את השאלות הבאות לדיון:

1. עד היום לא פסלנו שום אדם מהשתתפות. אני מזכיר דוגמא עם השם המפורש. ירון ידען. הוא הגיע לכאן לנהל דיון. בשעתו לצערי לא התרשמתי שהוא שותף רציני לדיון די הצורך, אבל כמובן יתכן שאני טועה. גם אז היו טענות נגד דיון איתו, וכאז כן היום אני סבור שראוי לאפשר לכל מי שרוצה בכך להביע את עמדתו ולדון איתו. 

אני מאמין שהיהדות שלי מספיק נכונה כדי להחזיק מעמד מול כל תוקף.

2. אני מציע לדון בשאלה כיצד יש לנהוג בתלמיד שאינו הגון, ומי נחשב כזה, ובאיזו מידה זה שייך לפורום.

(ויש מחיר שמי שמתרשם מן הדיון בלי להבין אותו עלול להינזק. נכון, צר לי. אין לי פתרון).