"אב לא ישקר לבנו" !??

על פניו החוליה החלשה בשרשרת הדורות שלנו היא מה שמסופר בנביא (מלכים ב כ"ב) על מציאת ספר התורה בזמן יאשיהו. חלקיהו אמר לשפן הסופר "ספר התורה מצאתי בבית ה'", שפן קורא את הספר למלך שמצדו קורע את בגדיו ואומר כי למת השם נצתה בנו "על אשר לא שמעו אבותינו על דברי הספר הזה".
די ברור מהסיפור שבנביא שלא מדובר ממש בהמצאת התורה מכלום, מהסיפור עולה כי  עצם המקדש ועבודת הקרבנות ואיסור ע"ז ודאי היו ידועים להם. גם זה שיש איזה ספר שבו כתובה תורת השם נראה שהיה ידוע להם מפני שהיו מופתעים מהתוכן ולא ממציאות הספר. אבל  מצד שני ברור שחלק מהפרטים הכתובים בספר התורה היו חדשים לגמרי למלך ולעם. אם כך, מה תוכל לומר לאותו טוען שיבוא ויאמר, נניח,  כי שפן הסופר וחלקיהו (קבוצה של שני אנשים!)  כתבו בעצמם את סיפור מעמד הר סיני באותו "ספר התורה"?

[אשמח למקור לעניין זה, כי למיטב ידיעתי (לפחות עד כה) יש רק 3 דברים שהם ב"ייהרג ואל יעבור", והעברת הידיעה (איזו ידיעה בדיוק?) אינה אחת מהן.


וכך כתוב בתורה (פרשת ואתחנן):
רק הישמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך, והודעתם לבניך ולבני בניך, יום אשר עמדת לפני השם אלוקיך בחורב באמור השם אלי הקהל לי את העם ואשמיעם את דברי, אשר ילמדון ליראה אותי כל הימים אשר הם חיים על האדמה ואת בניהם ילמדון.

האזהרה החמורה של שמור נפשך מאד מדברת בעד עצמה.

[אבל האמת היא שזה בכלל לא שייך כאן, כיוון שיש הבדל עצום בין "אם יעבור ייהרג", לבין "ייהרג ואל יעבור".
בתור מי שמחוייב לכל מילה אצל חז"ל (לפי דבריך שלך), אני קצת מופתעת מכך שאינך מבדיל בין השניים.]