מה שמצאתי בוידיאו של ג'ונס קאופמן, שצבע קולו יותר כהה ויותר רחב באופן ניכר מקולו של הלר, כמובן ללא קשר למנעד. אדרבה, קאופמן שר במנעד של טנור, אבל מרקם קולו יותר עמוק מרוב הטנורים הדראמטיים, וגם מבאריטונים רבים. אז למה הוא נחשב לטנור?
הסיבה היא, שיש בקולו גם סגולות של טנור. כאשר הוא עולה לצלילי פסאג'יו, קולו אינו נשמע כבד. אין הצליל עגול ועמוק כמו באריטון אמיתי, כי אם ממוקם בראש וחד כמו טנור. אמנם יש לו מרקם עשיר ורחב יותר מהטנורים הגבוהים, אבל עדיין טנור הוא.
לדעתי, גם רוזנבלט, קוורטין, אוישר, טאובה, ועוד רבים נכנסים לקטגוריה הזאת של טנורים של "סי במול".
_________________
|
|