יומני טולנא

קיבלתי באימייל את ההכחשה של הטולנר, והייתי רוצה לשמוע מקור מוסמך שאמנם הטולנר הוציא את המכתב (או שהוציאו אותו ממנו...)
באשר לאמינותו של היומן: אני הקטן כבר ראיתי יומן זה לפני שש שנים בידי ידיד אחד חובק אשפתות, שהוציא את החוברת מתח"י נכד הפנ"מ בלא יודעים. וידעו בבירור שנכתב ע"י האדמור מטולנא, ומשפחת הפנ"מ קבלוהו ממנו. ובכן, מכיוון שלפני שיצא היומן לציבור הרחב, לא חשש לומר שהוא מלא שגיאות גסות וסילופים. ובכן כיוון שהגיד האדמור מטולנא שוב אינו חוזר ומגיד, ואין למכתבו זה שום תוקף, לדעתי.
ובקשר למכתב ההכחשה שהוציאו בני הפנ"מ, יתכן שמעודם לא סמכו על היומן כבי תרי ודרשו מילי מעלייתא דאית ביה, כאשר יראה כל קורא נבון שהוא מלא וגדוש בעובדות רוויות תורה וירא"ש, ויש שם חומר רב מאד לעניין. ומה שכתב שם על אנשים שונים ובהם כמה גדולים וטובים כבר היה לעולמים כשגגה שיוצא מפי השליט. אני השפל והבזוי מאד מעריך את הרה"צ בעל הפנ"מ זי"ע ולומד ספריו בתמידות, ולא נגרע מערכו הרמה בעיניי בגלל היומן הלז. (ועל הכותב היה לחשוב פעמיים שלוש לפני שרשם כל הגה).

http://bhol-forums.co.il/topic.asp?cat_id=4&topic_id=2876953&forum_id=771

נסיון כשלוני לסבך סיפור פשוט.

מיומן הרא"ח הי"ד אלטהויז

"אחר הברכות האלו יצאו החתן עם השושבינין ויכנסו אל חדר הכלה לה"בעדעקינס", ומרוב הדחיפות והדחיקות אשר הי' שם ברגעים הללו לא ראיתי כלל וכלל את אופן וסדר הנעשה שם כי מרגעים האלו התחיל לשרור הבלי-סדרים, ורק המעט אשר ראיתי ושמעתי, אותו אספר.

בעיני לא ראיתי מאומה כי לפני עמדו אלפים אנשים

חיש מהר אחרי ה"באדעקינס" התחילו הכל רצים מאולם הישיבה אל החצר פנימה למקום החופה והכל בחפזון ובמנוסה גדולה, בכוונתם לנחל מקום אצל החופה בקרוב. אני לא רצתי, עמדתי וחיכיתי על החתן והמחותנים שילכו הם בראש כיאות וכן עשו הרבה מהאורחים הנכבדים וכן הי', כי לכולנו נתנו נרות בידינו ועשינו שתי שורות אשר דרך שם עבר רבינו שליט"א, דודו הרמ"ה שי' והחתן שי' באמצע, הם השושבינין הוליכו אותו בשע"ט ומוצלחת אל החופה, וכל הסובבים ומלוים אותם, נגנו בקול בינוני בדמעות את ניגון רבינו הזקן זי"ע זצלה"ה הידוע.

רוב הרעש גדול, הריצה, הניסה, הדחיפה והדחיקה, הזעקה והצעקה אשר הי' בעת ההיא ובשעה הזאת בהחצר של הישיבה - לא אוכל בשום אופן לשער לפניכם. אנשים נשים וטף מלאו את כל החצר הגדולה הזה מפה אל פה, ארכו ורחבו של החצר בערך עד אלף קוואד' סאזען, הרבה מאורות של עלעקטרא נמשכו עליו מלמעלה להאירו ברוב אור. החופה עמדה באחת הפנות מהחצר, והכל רצו ליקרב אל החופה ומי שכחו הי' גדול לדחוק את חברו לא בבקשת סליחה חו"ש [=חס ושלום] - הוא קפץ מראש. מובן הדבר אשר לאו כל מוחא סביל זאת.

אחרי אשר העמידו השושבינין הנ"ל את החתן תחת החופה בשע"ט [בשעה-טובה] חזרו אחרי הכלה להוליכה לחופה בש"ט, ואתה עמה הלכו משתי צדדי' אמה הרבנית שליט"א אמה זקנה הרבנית הגדולה שליט"א ודודתו של רבינו שליט"א מושקא ת' אחותו הצעירה של רבינו הגדול נבג"מ זי"ע זצלה"ה, ואחריהם כל הנשים ובנות רבות עם כל העם רב אשר הי' שם באותה שעה.

אנכי עמדתי עם גיסי, דודכם שי', ועם בנו בריחוק מקום, בעיני לא ראיתי מאומה כי לפני עמדו אלפים אנשים שי' אבל גיסי שי' עלה ברוב עמל ויגיעה ואפשר גם סכנת נפשות על גג של בנין אחד הסמוך אצלנו גם את בנו שי' לקח אתו על הגג ההוא עם עוד הרבה אנשים אשר עמדו שם אתם ומשם ראו את הכל.

ואחרי אשר הביאו את הכלה, שמעתי כרוז מידידנו ר' פייביש שי' זאלמאנאוו אשר מכריז כי כל הצעירים ירחקו מהחופה ויתנו מקום להזקנים ורק הם הזקנים שי' יעמדו על החופה ויסבבו אותה, וכן הי'.

אח"כ עשו את ההקפות הכלה ת', רבינו הק' שליט"א, הרבנית שליט"א, הרבנית הגדולה שליט"א, דודתו מושקא ת' עם אישה - הרמ"ה שי'.

חרדה גדולה נפלה על כולנו

אחרי ההקפות שמעתי הברכה הראשונה מפיו של רבינו הק' שליט"א, ויהי אך בהשמע קולו כקול מים רבים, חרדה גדולה נפלה על כולנו, כי הוד קולו ברוב מרירות ובקול חרדה ברמה נשמע ויחרדו כל העם אשר בהחצר, וכרגע נפסק הרעש גדול מהעם, ודומי' ארוכה שררה בכל החצר, וקולו הערב ומתוק אשר מקול בכי ותמרורים של ששון ושמחה יחדיו הי' נשמע גם למרחוק ודמעות רבות כמים נשפכו מעיני כל העומדים שם אז, וממש נמס לבבו של כל אחד ואחד בעת הברכה ההיא יצאה מפיו הקדוש.

אח"כ קדש החתן את הכלה כדת משה וישראל.

מכל האדמורי"ם שליט"א אשר עמדו שם לא נתכבדו בשום כיבוד, רק אחד מהם, הראדזינער שליט"א, עליו נפל הגורל לקרוא את הכתובה.

ואח"כ פתח עוד הפעם רבינו הקדוש שליט"א את פיו הקדוש ויברך בקול רם וחזק מפנימיות נקודת לבבו הטהורה את השבע ברכות, ועוד הפעם גיל של רעדה וחרדה שורר בין כל הנאספים, וממש נדמה לנו כי קולו של מלאך ד' צבאות, שומעים אנחנו מגן אלקים, ולא אגזם אם אומר כי ברגעים האלו אשר שמענו מפיו הק' "אשר יצר את האדם בצלמו ובצלם דמות תבניתו" כולנו חזרנו בתשובה אמיתית כמו בעת צעקו לפני תקיעת שופר "ערוב עבדך לטוב".

אשרי אזן שמעה כל זאת, ונזכה כלנו יחד לשמוע במהרה בערי יהודא ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה.

אחרי הברכות ושבירת הכלי והנה רעש גדול מתנשא באליפות מזל טוב'ים בקול מצהלות חתנים בתוף ומחול בנבל וכינור נגנו ורקדו לפני החתן והכלה.

"עכשיו תסגור את הטייפ": . א. "פעם, לפני שנים, הזדמן לי לנסוע ברכבת עם אחד מראשי הישיבות הכי מפורסמים בימינו, והוא אמר לי בין היתר שקיבל מרבותיו שהחרם שעשו בזמנו הגר"א ותלמידיו נגד החסידות, תקף בימינו רק בקשר לחב"ד. "עניתי לו: זה הקומפלימנט והשבח הגדול ביותר ששמעתי עד היום על חב"ד"... ב. "בילדותי שאלתי פעם את אבי מורי זצ"ל: מדוע מברכים כל בוקר "שלא עשני גוי", "שלא עשני עבד" וכו' ואין מברכים "שלא עשני מתנגד"? וענה לי אבי מורי זצ"ל: "את העובדה שאינני גוי או עבד או אשה - אני יודע ואני בטוח בזה, ואילו בעניין החסידות - מי יכול להיות בטוח שאין לו עדיין בפנים איזה מתנגד'ל קטן? הרי כל אחד יודע עד כמה חסר לו בחסידות ועד כמה יש להוסיף בחסידות".