החיליים הם המשפחה והחברה של האדם. התפקיד שלהם הוא להגן על המלך ולעזור לו. אבל לפעמים הם מפריעים לו והוא נופל - כאשר הוא צריך מרחב לברוח והחיילים סביבו חוסמים אותו.
המלכה היא האדם עצמו - הגוף והרגשות שלו. היא הכח החזק במשחק והיא ברמת פעילות גבוהה בדרך כלל, רצה על הלוח בלי הגבלה לכל כיוון. תפקידה גם היא להגן על המלך ולפעמים להקריב את עצמה בשבילו.
המלך הוא הנשמה האלוקית והוא עיקר המשחק, הכל סובב סביבו כל עוד והוא קיים המשחק ממשיך. אבל המלך הוא שקט בקושי זז, כמעט לא שמים לב אליו.
השכל הוא המנהל של המשחק ועליו רובצת האחריות.
כשהאיזון נשמר וכל כלי עושה את תפקידו הכל טוב ויפה.
החיילים עושים מה שביכולתם לעשות בשביל לשמור על המלך. המלכה רצה כל היום וכל כולה עסוקה בלשרת ולהגן על המלך. והמלך - תפקידו רק להיות קיים.
הבעיות מתחילות כשהשכל מבלבל בתפקידים של הכלים ושוכח את המלך. ויש סיבה גדולה שזה יקרה - החיילים והמלכה רצים כל היום מפה לשם ומשם לפה, משמידים את כלי האויב, מתאמצים, מזיעים ומסכנים את עצמם. והמלך?!
המלך כאילו לא עושה כלום יושב לו בצד בקושי רואים אותו אפשר לחשוב שהוא מת.
כשהשכל שוכח את המלך הכל מסתבך...
נשלח ב-9/2/2011 10:03
מיהו האדם - השכל או הנשמה? מדוע שלשכל יהיה אינטרס לשמור על הנשמה? (תגיד שאלו כללי המשחק, ואעפ"כ)
נשלח ב-9/2/2011 10:24
למבקש טוב
לשיטתך
1למה צריך את מנהל המשחק? הרי המלכה יכולה לסמל את האדם כפי שהוא:שכל ורגש יחד.
2. חסרים במשחק הלוחמים ממול (השחורים( או פי סי הלבנים))שמנסים לנצח את הנשמה .
כשהמלך שלהם הוא כמובן סמאל הוא השטן הוא היצר הרע .
תוקן על ידי צענערענע ב- 09/02/2011 10:26:01
נשלח ב-9/2/2011 10:58
בעלבעמיו
האדם הוא המכלול, הוא בעצם כל המשחק, הוא שילוב "בלתי אפשרי" של הכל ביחד.
השאלה החשובה היא; אם איזה פרט מתוך המכלול האדם מזדהה? זה עניין של תפיסה וגיבוש זהות עצמית.
זה נתון לבחירתו ועל האדם לשאול את עצמו:
האם הזהות שלו היא החברה והמשפחה שלו?
האם הזהות שלו היא הגוף הפיזי?
האם הזהות שלו היא השכל?
האם הזהות שלו היא הנשמה?
***
האינטרס של כל פרט זה לממש את עצמו - לבוא לידי ביטוי. והמימוש הוא לבצע את התפקיד שלו על הצד הטוב ביותר. ונכון, אלו הם כללי המשחק וכך חולקו התפקידים.
תוקן על ידי מבקשטוב ב- 09/02/2011 11:01:35
נשלח ב-9/2/2011 14:09
בלתי אפשרי = בלתי קיים?
נשלח ב-9/2/2011 18:31
[מבקש,
הזכרת לי את בדיחתו הידועה של שלום עליכם - אדם הוא כמו חייט. כשם שהחייט נולד, חי ומת, כך גם האדם.]
נשלח ב-9/2/2011 18:37
התכוונתי לומר שזה נראה בלתי אפשרי אבל ברור שזה קיים - השילוב בין רוחני לגשמי.
צענערענע
לשכל יש את התפקיד הכי חשוב לכן ראוי לתת לו כבוד בפני עצמו.
תוקן על ידי מבקשטוב ב- 09/02/2011 18:43:05
נשלח ב-9/2/2011 20:56
החיים הם כמו בצל ככל שמקלפים יותר בוכים יותר
_________________
נשלח ב-9/2/2011 23:17
.
מעשה שהיה בעיירתינו, כשהתקרב ליל הניטל, ולמשה - שהיה ידוע בכינוי פוקסשוואנץ על שם כובעו - לא היה חברותא למשחק האישקוקי.
פנה לחסיד גור ושאלו: התיאות לשחק עמי?
ענה לו הלה: אשחק איתך, רק אם תעיף מטעמי צניעות את המלכה שלך מהלוח.
פנה פוקסשוואנץ לחבדניק והציע לו לשחק. "אבל אצלי המלך לא מת לעולם!" השיב לו האחרון.
לחסיד זוועהיל - "אצלנו כשהמלך נופל קמים מייד חמישה במקומו!"
לחסיד ברסלב - "אבל המלך אצלנו מת לפני תחילת המשחק"
לחסיד צאנז- הוא לא היה בבית, כי לקח את הפרש והלך לחתונה של הבן.
נשלח ב-9/2/2011 23:35
החיים הם כמו שחמט. - החכם מנצח.
נשלח ב-10/2/2011 12:09
"החיים הם כמו שחמט. - החכם מנצח. "
לאליס
אשמח לשמוע איפה אתה חי.
נשלח ב-10/2/2011 12:37
זה עניין אבולוציוני.
נשלח ב-10/2/2011 15:40
צענערענע כתב:
"החיים הם כמו שחמט. - החכם מנצח. "לאליס אשמח לשמוע איפה אתה חי.
הוא צודק,
את לדעתי מערבת בין חכם לצדיק ובין טיפש לרשע,
_________________
נשלח ב-10/2/2011 21:57
למקסמן למה אתה מניח שאני מערבת בין חכם לצדיק ובין טיפש לרשע?
