האם יש מושגים כמו טוב או רע ??

יונתן ניר

כנראה מה שאתה לא מסתפק בהגדרה הפשוטה של 'הנאה'. כמשפחה שלימה של סוגי תחושות מאופיינים בתחושות טובות  כגון: עונג בגיווניו הרבים, סיפוק וקורת רוח, אושר, שמחה, שלווה וניחוחות, כבוד, ידוענות ותהילה. כי אתה תוהה על עצם החוויה גופא. מה מהותה, וגם איך היא נגרמת ע"י פעילות נוירופיזית (שתי סעיפים קשים הקשורים לתודעה וגם לבעיה הפסיכופיזית).  
אבל למה קשרת את חוויות ההנאה לרצון? הם אינם תלויים ברצון. למשל, תינוקות חווים עינוגים (מלבד סיפוקים ואושר שהם יותר תלויים במודעות עצמית) למרות שאין להם תחושות רצייה (שאף היא קשורה במודעות עצמית). וגם כל אחד מאיתנו בשעת עינוג, לא בדיוק מוטרד מרציות כל שהן.

מהו הרצון?!. בהגדרה הפשוטה שלו, הוא החפץ הנפשי להשגת [או להתרחשות] דבר מה, בלא קשר להנאה (לא תמיד הרציה עצמה מסבה הנאה, תלוי מהו הרצון. ישנם גם רצונות להשגת דברים שלא קשורים בהנאה, לדוגמה, רצון להיפטר ממטרד).

[בעיון נוסף, הנאות שמקורן בחושי הגוף: כאכילה, ריח, חושניות. ההנאה המושגת על ידם, מושגת ע"י פעילות נוירופיזיות [שתחילתה בקולטני החושים השונים]. המשפיעה על התחושה הנפשית, בדרך לא ברורה (כאן אנחנו מגיעים לחקירה הפסיכופיזית). אבל הנאות שמקורן במודעות: ככבוד ותהילה, סיפוק וקורת רוח, וכד', לכאורה גם מקור ההנאה בפעילות נוירופיזית [שהיא עצמה מתעוררת ע"י המודעות, וחוזרת מענגת] (ושוב אנחנו חוזרים לבעיות ההכרה ולבעיה הפסיכופיזית).
ללא פעילות נוירופיזית הקשורה לחוויה הנפשית. לא כ"כ מובנת 'הנאה' שתיווצר רק ע"י מודעות [היינו, אם נניח אפשרות של מודעות שלא קשורה בגוף (כגון: עצם רוחני הוגה וחושב). האם ממחשבה-ידיעה על מטרה שהושגה (מחשבת סיפוק) או ממחשבה-ידיעה על עליונות העצם ביחס לזולתו (מחשבת כבוד ותהילה), יש סיבה שתווצר הנאה?!, (אפילו אם נניח אפשרות של הנאה לא תלויה בגוף (כגון: מרכז הנאה נפשי)). לכן נראה יותר לתלות את ההנאות שמקורן במודעות, בפעילות נוירופיזית המתעוררת ע"י המודעות ומשיבה הנאה]. 


צורע
אם שאלתך רק על מושגים אתיים ומידותיים. כטוב ורוע, צניעות ופריצות, עדינות וגסות. אני נוטה כמוך לומר שאינם מושגים עצמאיים, וגם אינם יכולים להיות מובנים לנו שלא דרך רגשותינו [חלחלה מצער הזולת, וסיפוק מהטבה לזולת. או הרגלי התנהגות וכד']. בן אדם שינטלו ממנו רגשותיו והוא יפעל בשכילה לבד, לא יוכל להסביר למה יש להטיב לזולת [חוץ מהסברי תועלת חברתית ששוב יש לו תועלת בהם].

אה, אתה מחפש הגדרה משותפת לכל סוגי ההנאות או לכל סוגי הסבל. ומי אמר שיש להם הגדרה משותפת?! אולי כל תחושה וחויה מהמשפחות האלו הן נפרדות ?! לדוגמה. קשה לקשר בין חויה רומנטית לבין חווית אוכל, ובין כל אחת מהם לחוית הצלחה במבחן או היבחרות לקבלת פרס ישראל, ובין כל אחת מארבעתן לחויה אינטלקטואלית. כמו"כ קשה לחבר בין חוית אבל ואובדן לחוית כאב, ובין שתיהן לחווית חרדה.
עכשיו, אתה טוען שרציה או אי רציה בשתי המשפחות האלו, היא מושג מקשר. אני לא בטוח שזה עונה על מה שאתה דורש. נכון הוא [בדרך כלל] שבמשפחה הנעימה אנחנו חפצים ובמשפחה הלא נעימה אנחנו מואסים. אבל זה לא הגדרה מהותית משותפת על המשפחות האלו. אולי זה מסביר מה גרם לנו לכלול אותם בשתי קבוצות, הקבוצה הרצויה והקבוצה הלא רצויה. אבל זה לא מצביע על נקודת הדמיון. [בכלל, אין לנו הגדרה מהותית אפילו על סוג הנאה אחד מכל אלו, אנחנו רק מודעים בכל סוג הנאה, בתופעה ידועה של אין מילים מסבירות מהות...יש כינויים מסמלים חוויות, כך שדרישה לחפש אחרי המשותף היא די חסומה].

אני רוצה להוסיף, שיש כן איזה מכנה משותף במשפחות החוויות האלו, שאולי הוא גורם לנו לאגד אותם. כל הנאה גוררת איתה מין שלווה וסיפוק ואושר, חוויות גופניות כאכילה וחושניות וחוויות נפשיות כרומניטיות ואינטלקטואליות, תמיד מציפים את בעליהן באושר סיפוק ושלווה. כמו"כ בחוויות סבל. כאב כאבל כחרדה נושאים איתם דכדוך ויאוש משותף. אולי גם זה גורם לנו לזהות ביניהם.

לסיפור החמוד שלך על אותו מישהו, שדחף אותך לעולם המחשבה. 'איכפתיות' ?! היא 'רצון' ? לאו דווקא. 'איכפתיות' היא נתינת דעת לדבר מה. המתבטאת ברצון או התמקדות מחשבתית וכד'. הכאב תופש את תשומת לבינו, לא רק ברצון בסילוקו, אלא גם בהטרדתו ותחושות הסבל הידועות. התלונה על הכאב היא חלק מאותה התמקדות בכאב. [וודאי שהיא גם חיפוש אחר מזור].

(לא הגדרתי את מהות הרצון, חיפשתי רק לנתק אותו מהקשר שחיברת בינו לבין הנאה. לא הבנתי עד ההבהרה שלך עכשיו מה חיפשת).

צענערענע,
במילה מושגים אני מתכוון , לא אם זה מועיל או מזיק לאדם רוחנית או גשמית. אלא האם זה מושג בעצם בפני עצמו. כי מה זה נקרא שלהזיק מישהו זה רע. מה זה הרע הזה? חוץ ממה שיש כאן מישהו שזה מפריע לו, הרע והטוב הם מושגים שהיו לפני שהיה עולם בכלל??.

רדףהשיג, הבנתי ממה שכתבת בהתחלה, שאני מניח הנחות. אז תעשה טובה ותסביר לי איפה אני טועה. ואיך אפשר להסביר לשכל מושגים כמו טוב או רע.

מוברק, אם באמת אין טוב או רע,  אז מה כל הבחירה של האדם (אם יש), לבחור בין מה למה??

לצורעפאכע

" במילה מושגים אני מתכוון , לא אם זה מועיל או מזיק לאדם רוחנית או גשמית. אלא האם זה מושג בעצם בפני עצמו. כי מה זה נקרא שלהזיק מישהו זה רע. מה זה הרע הזה? חוץ ממה שיש כאן מישהו שזה מפריע לו, הרע והטוב הם מושגים שהיו לפני שהיה עולם בכלל??."
 
מהתאור שלך באשכול סמוך את התפוח + עוד תפוח שווה שני תפוחים נראה שאתה מתחבר רק למושגים קונקרטיים וחושב שניתן להגדיר רק את מה שניתן לראות ומאחר שאת הרע שאותו מסמלת המלה רע לא רואים כמו את התפוח שאותו מסמלת המילה תפוח. הרי שהרע הוא לא מובן. ולכן אתה שואל:מה זה הרע הזה?



הרי כבר ביום הראשון של הבריאה כתוב:וירא אלוקים את האור כי טוב.

כלומר האור טוב והחושך רע.
אבל לעומת זאת לגנב דווקא החושך טוב.
ולכן כתבתי לך בהודעה הקודמת שתלוי את מי אתה שואל.

תוקן על ידי צענערענע ב- 15/02/2011 23:29:20