|
|
| נשלח ב-15/2/2011 00:56 |
|
| |
שותפי, גם זה לא הסבר. הוא לא שאל למה הקב"ה עשה את זה (מפני שלכל אדם צריך להיות תפקיד ייחודי), אלא כיצד זה קורה? השאלה היא כיצד מתנהל העולם, ולא למה הוא מתנהל כפי שהוא מתנהל. דבריך משולים לשאלה מדוע עצמים נופלים לכדור הארץ, שעליה מגיעה התשובה: מפני שהקב"ה רצה שהם לא יעמדו באויר.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2011 08:39 |
|
| |
אם כבר מדברים, האם זה נכון שלכל אדם יש טביעת אצבע מיוחדת משלו, שלא היתה ולא תהיה כמוה ? איך זה קורה ? איך האבולוציה מסבירה את זה ?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2011 09:11 |
|
| |
אני קצת מכיר את התחום. לא לגמרי מדויק.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2011 09:19 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | אני קצת מכיר את התחום.
לא לגמרי מדויק. |
|
נו, תרחיב. נלמד משהו מעניין.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2011 20:10 |
|
| |
בלי להכיר את התחום, מספר הוריאציות האפשריות בשרשרת גנטית לא ארוכה במיוחד (ובודאי בצירוף שמרכיב את האדם) גדול לאין שיעור ממספר בני האדם שהיו קיימים מעולם. לכן הסיכוי שיהיו שניים זהים הוא אפסי לגמרי. דומני כי זו הבעייה הקלה ביותר שעומדת בפני האבולוציה. בעצם דווקא היא (רכיב האקראיות שבה) מהווה הסבר ישיר לכך.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2011 20:43 |
|
| |
mdabrham ראיתי שכתבת ש2+2=4 זה דבר שאין בו שום מידע חוץ מהמושגים של חיבור ושוויון ולכן זה אמת. אני לא כ"כ מבין למה אתה צריך להאריך בזה כל כך. הרי מה זה אחד כולם יודעים, למשל אם אני רואה תפוח אחד מולי- זה אחד. אם אני רואה עוד תפוח לידו, אז אני רואה פעמיים תפוח. זאת אומרת שתי תפוחים. עכשיו אחד+אחד+שתיים, זה להגיד מה אני רואה. אני רואה תפוח ואני רואה עוד תפוח +אני רואה שתי תפוחים. אם זה לא אמת, מה כבר אמת -הרי זה המינימום שאנחנו יכולים לדעת בבירור, מה שאנחנו רואים. אני שואל את זה גם על כל הצורות ההנדסיות או על כל החשבונות המתמטיות. לא יכול להיות שהם לא אמת כי הם רק מתארים את מה שאנחנו רואים מולינו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2011 23:51 |
|
| |
צורע, אתה צודק, ואין כל מחלוקת בינינו. למעט עניין טכני, שחוקי החיבור אינם תוצאה של תצפית אלא של חשיבה. אבל זה דיון ארוך ואין כאן מקומו.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/2/2011 09:01 |
|
| |
לא באתי לחלוק עליך, באתי לשאול. אני לא יודע למה כולם מתקיפים אותי וחושבים שאני איזה לוחמן מיליטיסט שבא להתווכח סתם. אני כותב את המחשבות שלי כמו כולם פה. כי אני רוצה להבין!!. אין לי שום ענין לנצח פה מישהו, יש לי ענין שמי שיכול להסביר את מה שקשה לי שיכתוב, אם אני טועה שיסבירו לי למה. לא שיגידו כי בקבלה כתוב ככה ובתורה כתוב ככה.
אם תוכל תסביר מה הפירוש -חוקי החיבור לא ענין של תצפית. אני מתכוון ש+ זה מילה שמסבירה את הכפל של מה שאני רואה. כתבת גם -זה ענין של חשיבה. גם על חשיבה אני שואל, האם יש בה יותר מלתאר את הדברים איך שהם נראים לנו?? למשל, אני חושב שעשר פעמים עשר =100, אני חושב שזה חשיבה. אבל מה חשבתי באמת? את המראה שרואים, שעשר קבוצות של עשר תפוחים הם 100 תפוחים. אבל הפכתי את זה לסיסמה! ש10 כפול 10 =100. זה כמו שתפוח זה הרי הפרי תפוח, רק כשאומרים את הסיסמה תפוח נזכרים בפרי תפוח. אין כאן חשיבה אחרת. או אולי אתה מתכוון שחשיבה זה סיסמאות של איך שרואים את הדברים. אבל למה כתבת שזה בלי תצפית?? בליתצפית מה היינו חושבים??
ומה אתה אומר על כל המטמתיקה והגאומטריה, הם לא תיאורים של -איך שאנחנו רואים.??
תודה אם תסביר לי,
תוקן על ידי צורעפאכע ב- 16/02/2011 09:08:35
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/2/2011 09:51 |
|
| |
צורע, לא האשמתי אלא לא הבנתי מה היתה כוונתך. אין לו שום בסיס לחשוב שאתה לוחמני או משהו כזה. לגבי היחס בין החשיבה להכרה יקצר המצע. כשאתה מדבר על תיאור של מה שאנחנו רואים, אתה מדבר על הכרה. אבל חלק ניכר מתוכן הידיעות שלנו אינו תוצר של הכרה ישירה. לדוגמא, חוק הגרביטציה אינו תוצאה של הכרה, שהרי אף אחד לא ראה את כל העצמים בעלי המסה נמשכים זה לזה. ראינו כמה מהם, וזה יכול להיות מקרי. אבל סביר בעינינו שזוהי תופעה כללית, ולכן אנחנו מסיקים (במחשבה, לא בצורה אמפירית) שיש חוק כללי שכל העצמים בעלי המסה נמשכים זה לזה. ולגבי חוקי המתמטיקה, באופן תיאורטי אינך יכול לטעון 2+2 =4 מתוך תצפית, כי לא ראית את כל הצירופים האפשריים של צמדי עצמים. התובנה המתמטית היא תוצר של חשיבה ולא של תצפית. אלא שכאן זה יותר עמוק מאשר וק הגרביטציה, שכן במתמטיקה זוהי אמת הכרחית שנוצרת מתוך הבנת המושגים המעורבים (המספר2 החיבור והשוויון), ואילו בהקשר המדעי חוק הגרביטציה אינו ניתן להבנה רק מתוך היכרות עם המושגים מסה, משיכה וכדו'. הוא דורש תצפית. באופן תיאורטי החוקים המתמטיים אינם דורשים תצפית, והיינו יודעים אותם גם בלי לצפות. במתמטיקה התצפית היא רק אמצעי דידקטי. אבל במדע התצפית היא מקור המידע הבסיסי שלנו.
 |
|
|
|
|
|