טעמי המקרא

טעמי המקרא הוא תחום נרחב שיש לו השלכות רבות גם לפרשנות. אפתח אשכול זה בפסוק שקראנו בשבת האחרונה:

בפרשת כי תשא
וירד ה' בענן ויתיצב עמו שם, ויקרא בשם ה'. שלושת המלים האחרונות מוטעמות במרכא טפחא סוף פסוק.
רש"י מפרש ע"פ התרגום "וקרא בשמא דה'", כלומר שמשה קרא בשמו של הקב"ה, ואם היה צריך להטעים: טפחא מרכא סוף פסוק.
לפי פירוש זה גם הנושא משתנה, בתחילת הפסוק ה' הוא הנושא ובסופו משה.
אם נפרש כמו הטעמים, המשמעות היא :ויקרא בשם, ה', כלומר שהקב"ה קרא בשמו וכך פירש הרשב"ם, אולם לכאורה מה צורך בקריאה זו?

<מה צורך בקריאה זו?>
רש"י כבר השיב על זה לעיל בפסוק וקראתי בשם ה', ללמדך סדר בקשת רחמים, וכנראה שמשום כך לא חש רש"י לסתירה שיש בין פסוק הנ"ל לפסוק הנוכחי, כי שם כתוב שה' יקרא, וכאן קרא משה, כי התורה מספרת שאחרי שלמדו קרא משה מעצמו.

תוקן על ידי שבח_גרונם ב- 20/02/2011 17:43:52

פרק לט פסוק כד
ויעשו, על-שולי המעיל, רמוני, תכלת וארגמן ותולעת שני--משזר
בפסוק זה האתנחתא היא תחת המילה 'שני', לא היה מתאים יותר שהיא תהיה תחת המילה 'המעיל''?

_________________

ויקרא י:ד
על המילה קרבו יש שני טעמים מפסיקים, תלישא גדולה וגרשיים, מה התפקיד של כפל טעמים?

תלישא גדולה וגרשיים הם מדרגת השלישים, הם מחלקים את תחום שלטונו של המשנה. המשנה כאן הוא הפשטא שבתיבת "אחיכם". בדרך כלל, השליש האחרון שסמוך למשנה, הוא גרש או גרשיים. אם יש עוד שלישים לפני כן, אזי השליש שלפני הגרש-גרשיים הוא תלישא גדולה, (וכל השלישים הקודמים לכך הינם פזר).
אבל לפעמים התלישא גדולה והגרש מתחלפים בתפקידים והתלישא גדולה תופסת את מקום הגרש והגרש תופס את מקום התלישא גדולה. לפעמים גם אם יש שליש אחד בלבד, במקום שהוא יהיה גרש - הוא יהיה תלישא גדולה. כנראה שכאן נוצר איזה ספק לבעלי הטעמים האם להשאיר גרשיים כדין, או להחליפו בתלישא. ומחמת הספק הניחו שניהם.