|
|
| נשלח ב-14/2/2011 23:41 |
 |
| |
מה עם "ברוח קדים תשבר אוניות תרשיש"? זה נשמע כמו תנודות אוויריות לעילא ולעילא. מובטחני שחיפוש פשוט בפרוייקט השו"ת יניב עוד תוצאות רבות כאלו.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-14/2/2011 23:43 |
|
| |
וגם סתם, השכל הישר אומר שאנשים גם בעת העתיקה שמו לב שהחלל סביבם איננו ריק אלא יש בו חומר כלשהו שנע [כמובן שהם לא ידעו שום דבר על חמצן ופחמן -- אבל זה לא משנה].
אגב, מבחינת ההיסטוריה של הרעיונות, הרעיון של חלל ריק אמנם הועלה על ידי האטומיסטים בעת העתיקה, אבל היה דעת מיעוט שבמיעוט עד לימי ניוטון [שגם הוא לא היה מרוצה מהרעיון, אבל אולץ לקבל אותו מכל מיני שיקולים]
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-14/2/2011 23:48 |
|
| |
למה אתה שואל על תרשיש, ולא על רוח קדים שבקעה את הים ונשאה את הארבה. הרוח המקראית היתה דומה לגשם שתיהם מסות חומריות בצורות שונות שיצאו מאוצרות האל ומעליותיו.
לגבי השכל הישר, מה אענה לך?. את דעתי כתבתי.
נראה לך שמצרך חיוני כ'אויר' לא מוזכר ולו ברמז בכל המקרא?! [רק הרמב"ם הפך את הרוח המקראית לאויר].
תוקן על ידי ja_mubarak ב- 14/02/2011 23:52:16
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2011 00:14 |
|
| |
| ja_mubarak כתב: |  |
למה אתה שואל על תרשיש, ולא על רוח קדים שבקעה את הים ונשאה את הארבה. |
|
תדיר ושאינו תדיר: את הפסוק המצוטט אומרים פעם בשבוע ואת הסיפור על הארבה קוראים פעם בשנה -- וגם אז, מי עוקב בכלל..
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2011 04:27 |
|
| |
ומה עם 'וברוח אפיך נערמו מים'. כנראה שאתה מכוון רק את הפירוש המליצי.
(נזכרתי בדיחה. פעם מישהו שאל את רבו איך זה שאני אומר שיר של יום עשרות שנים ואני לא זוכר אותם בעל פה. הוא ענה לו, כנראה כל פעם אתה אומר אותם בטעויות חדשות..).
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2011 23:29 |
|
| |
לדברי פותח האשכול, יש בגמ' סוכה, לא זוכר מקום מדוייק, השוואה בין מעמיד בע''ח כדופן למעמיד נאד נפוח שמשמעותה תפיסת הרוח שבבעל החיים כרוח גשמית, כפי שכתבת.
|
|
|
|
|
