אנו חייבים תודה עמוקה לשרגאפייבל על שהעלה לאינטרנט את הקונצרט הנפלא הזה.
כמובן שכולנו מתפעלים מדוד קוסביצקי, ובצדק גמור. אין היום אף חזן בעולם שיש לו את הידע, הכישרון, והיכולת שהיו לדוד קוסביצקי. ולמרות שהקול אינו הכל, אי אפשר שלא להתפעל משליטתו המלאה של דוד קוסביצקי בקולו. כשרון טבעי, שנים של אימונים, או רוח-הקודש... תקראו לזה איך שאתם רוצים, זה פשוט מדהים. גבוה או נמוך – הוא לעולם אינו נשמע צעקני. צלילים גבוהים אינם נמשכים אצלו כאורך הגלות; הם משרתים מטרה, מבלי להיות המטרה בפני עצמם. אפשר לכתוב דוקטורט על החזנות של דוד קוסביצקי, האיטנרפרטציה, אופן הגשת-החומר, הדקויות, וההבנה-המוסיקאלית העמוקה שהיתה לו. כל יצירה היא פנינה ומכל אחת יש הרבה מה ללמוד. נציין רק שתי נקודות. בחלקו הראשון של הקונצרט, בדקה ה-20, מבצע דוד את "מתרצה ברחמים". כמה יפה הוא מגיש את היצירה... ממש 'מדבר' עם בורא עולם. גם במקומות בהם הוא אינו משתמש ביותר מ 20% מהקול – עוצמת הביטוי אינה נפגעת. להיפך, הוא חזקה ביותר. בחלקו השני של הקונצרט, ראוי לציון "הטה א-לוקי אזנך", ב-5:24, שם מאלתר קוסביצקי על-בסיס היצירה הידועה לכולם, והתוצאה מיוחדת וייחודית. זה לא נשמע סתם כמו קונצרט, זה נשמע כמו תפילה. בשטף המחאמות לדוד קוסביצקי, הלך לאיבוד החזן שמעון פרקש. פרקש, בעל קול טנור לירי ומתוק, שר באלגנטיות ובצורה תרבותית. הוא מודע ליכולתו-הקולית ולמעמדו, ובחכמה הוא עושה כאשר אינו מנסה 'להתחרות' בדוד קוסביצקי. (וזה משהו שחזני הדור הצעיר שלנו צריכים ללמוד...) בכל אופן, כדאי להקשיב לפרקש. הוא חזן מוכשר ואומן מצויין היודע לעמוד על במה ולפני קהל בקונצרט. הזדמן לנו גם לשמוע אותו כמה פעמים בתפילה, והוא בהחלט יודע חזנות אמיתית מה היא.
 |
|
|