אבי [ראשית, תודה רבה, במקום שיעסקו כאן רק בהלצות (הם טובות לחיים, אבל הם לא הכל) אתה מספק חומר טוב.]
אני מתייחס למה שכתב לך ר' מ.ד.א., "הקב"ה הוא גורם כל יכול מופשט שברא ונתן את התורה" ולמה שהגבת לו שמצד האמת הוא נטול הגדרה, וההגדרות שהוא נתן הם הגדרות אישיות.
להבנתי, הוא לא התכוון להגדיר אותו בזה. כל יכול היא תכונה ולא הגדרה (אם לא תיתכן תכונת כל יכול, כי היא אינסופית. אתה יכול להחליף את כל יכול ביכול לברוא את המציאות המוכרת לנו). ברא ונתן את התורה הם פעולות ולא הגדרה. ב מופשט הוא התכוון שאין בו שום הגדרה [המוכרת לנו]. אבל וזה העיקר, הוא 'גורם'. וכמו שהגדרת בעצמך את הקב"ה 'דבר שא"א להגדירו' כשאמרת 'דבר' התייחסת אליו כ"ישות" [ולא משנה אם היא גשמית או כל היתכנות אחרת של הימצאות, אפילו כזו שלא נמצאת בהכרתינו], הוא דבר נוסף על כל הדברים שאנחנו מכירים.
וא"כ אפשר להאמין שה'דבר' או ה'ישות הזאת', הוא 'גורם' שברא והמציא את כל המציאות [אם הוא כל יכול או לא כל יכול, זה לא משנה לענינינו, לפחות את הבריאה כמו שאנחנו מכירים הוא יכול להמציא].
לכאורה הוא נתן לך תשובה על שאלתך, איך תיתכן אמונה במי שלא ברורה הגדרתו. בכך שהימצאות של 'ישות' לא מצריכה הגדרה של ה'ישות' הזאת [בין אם היא ריאלית ובין אם היא מושגית ובין כל היתכנות אחרת שלא מוכרת לנו], מה שהיא 'הווה' היא הגדרה מצוינת, והיא למעשה ההגדרה הבסיסית של כל הדברים (שהם נמצאים בהמצאות כזו או אחרת, ואינם נעדרים).
בכלל, חוץ מהמצאות דברים, אין לנו עליהם כל הגדרה. אני לא יודע אם התופעות בהם מוכרים דברים או תכונות שונות של דברים יכולים להקרא הגדרות. אולי במובן רחב של המילה 'הגדרה' הם יכולים להכלל. אבל במובן של 'הגדרה מהותית' אין לנו מידע על הדברים כשלעצמם מעבר לזה שהם נמצאים.
לסיכום דברי מ ד א, תשתמש איך שתרצה, במובן של הגדרה. אבל תיתכן אמונה שישנה ישות כלשהיא שהרבה לא ידוע על תכונותיה (מי שמאמין בתורה, מאמין גם שיש לו מידות רחמים, והוא שונא עוול וכו') ולפחות מה שידוע לנו על תכונותיו שהוא יכול להמציא את היקום המוכר לנו
אלא שהבעיה היא [ואולי לזה התכוונת בשאלתך] שגם לומר עליו "ישות" או "דבר" או כל הגדרת הוויה אחרת, היא הבעייתית. לומר שישנה ישות היא כבר "הגדרה מגבילה". היא מגבילה אותו למה שמכילה הישות והמציאות שלה. היא אומרת שהוא מוגדר במה שהוא ולא במעבר לכך.
עכשיו. אם תבוא ותאמר, בסדר. הוא אכן מוגבל למה שהוא ומוגדר בהגדרות שלאו דווקא מוכרות לנו. [ובפורום הזה רווחת הדעה שאלוהים הוא בעל תכונות, אם כי לא ידועות וברורות לנו].
אענה לך: אם כך מבחינתי הוא מיותר לחלוטין. אין לי צורך באלוהים שהוא מסביר את המציאות שלנו כשהמציאות שלו עצמה דרושה הסבר. במה הוא שונה מהמציאות שלנו עצמה. מדוע המציאות שלנו היא קונטינגנטית ושלו היא אבסלוטית. הרי גם את המהות האמיתית של כל חלקי המציאות אנחנו לא מכירים. אנחנו רק מכירים את התופעות של הישים הריאליים בחוויות הידועות שהם מופיעות אצלינו. אנחנו מכירים כללים לוגיים בניסוחים הידועים לנו (שאני בכלל לא בטוח כלפיהם אם הם שונים מכינוי של תיאור התופעות עצמם בצורות האפשריות. אבל לא זה המקום). מעבר לאלו אנחנו לא יודעים כלום על מהות ההוויה עצמה, מה היא. [כשאנחנו אומרים על דבר שהוא ישנו, אנחנו לא אומרים כלום יותר מבטוי של ההכרה שלנו ביחס לדבר הזה]. מה פתאום שאני יאמר, שהישות היקומית שלנו על כל מורכבותה אין לה סיבת הוויה עצמאית מוחלטת, היא קונטינגנית, והיא זקוקה לישות אחרת שהוויתה כן מוחלטת, למרות שגם היא מוגדרת בגדריה היא. וגם היא לא א-סופית. חלים עליה אותם שאלות שקיימות על היקום. היא למעשה הופכת ליקום אחר, עם תכונות לא ידועות. מעבר לזה שבתכונתה לברוא יקום.
נכון שזה לא טענה השוללת את קיומה של ישות כזאת, אבל אומר משהו על המאמינים באלוהים, אנחנו לא מאמינים בגלל המסורת לבד. אם המסורת שלנו הייתה על שלושת צבים או שבעת פילים או נחש מסתורי שבראו את העולם לשעשוע אישי. מזמן אמונת התאיזם הייתה שוכבת לצד האמונות האכדיות והשומריות והמצריות.
הסיבה לכך שאמונה התאיסתית השורדת, כי היא כביכול מסבירה ומיישבת לנו, את חידות היקום ואת חידות החיים ואת משמעותם שכל כך מציקות לכל מתבונן [אני אישית סבור שאין שאלות כאלו, אבל עכשיו]. המושג 'אלוהים' בא לפתור חלק מהמצוקות האלו [ובצרוף האמונה בתורה, ובתורה שבע"פ. מצטמצמות המצוקות]. כמובן שהמסורת נותנת גבוי מעודד [עד עת שמעיינים בתוכנה] לפתרונות האלו (אלוהים, והתורה). אבל בסיס האמונה הוא פתרון לשאלות הפילוסופיות הגדולות. אם הוא לא פותר אותם, אלא הוא מעביר את החידה מאיתנו אליו. האמונה בו מעוררת אפשרות שמציאותו היא השערה אנושית ישנה שהתפתחה לדת ומסורת.
אם תאמר שהוא באמת אינסופי א-הכרתי וא-מושגי. נולדים שאלות ומצוקות חדשות.
ראשית, אז מה היא המציאות הזאת שלצידו [היקום שלנו] היא הרי הומצאה במגבלותיה על ידו דבר המרמז על מחלקות וגדרים בתוכו.] כמו כן למה היא הומצאה, יש לו רצונות ורעיונות או תכליות כל שהן, שוב, חילוקים בתוכו (פה נדרש עיון נוסף).
שנית, אין באמת בהכרתינו אפשרות להכיר מציאות אינסופית. זו הגדרה סותרת בהכרה שלנו. כי אם היא מציאות אז היא סופית ואם היא אינסופית אז היא מעבר לההכרה שלנו [לא תיתכן בהכרה משהו שהוא א-הכרתי וא-מושגי].
בנוסף. השאלות על מוצא היקום והחיים [מבחינה פילוסופית] והשאלה על משמעות החיים. איננה שאלות אמיתיות, הם רק אשליות שנוצרו מצורת ההכרה שלנו. ובטעות אנחנו חושבים שהתשובה לשאלות האלו היא מעבר להכרה. שאינו נמצא מבחינתינו. הרי אנו יכולים לדבר רק במסגרת מה שמוכר. כאן יש להאריך, בהמשך]
הבהרה. אינני רודף דת ואמונה. אדרבא אני מחפש משמעות והבנה להם. הלוואי ויבהיר מישהו את הסוגיות האלו.
תוקן על ידי ja_mubarak ב- 17/02/2011 00:02:43
 |
|
|
