| נשלח ב-17/2/2011 20:46 |
 |
| |
רדףהשיג
למה לרוב המילים א"א לתת הגדרה?? מה זה מילה אם לא הגדרה של משהו ?? (גם לא ענית לי מאתמול מה אתה טוען, שאפשר או שאי אפשר להאמין באלוהים) .
ג'מוברק
למה אין שאלות פילוסופיות על מוצא היקום והחיים, ועל המשמעות שלהם??.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2011 20:57 |
|
| |
לצורע: לפני שדנים בכאלו נושאים בומבאסטיים, עדיף לברר קודם את ההנחות הפשוטות עליהן אנו נשענים. אז בוא ניצמד לדיון אודות הגדרות אותו התחלתי אתמול.
אתה כותב: "מה זה מילה אם לא הגדרה של משהו ?? "
מילה היא הגדרה?? נראה לי שאתה משתמש במילה "הגדרה" במשמעות שונה מהמקובל...
אתמול מניתי 4 סוגים שונים של הגדרות. ראה שם.
אגב, שכחתי להוסיף את סוג ההגדרה הנפוץ ביותר במדע:
5. קיצור כתיב: במקום לכתוב "גבר שלא היה נשוי אי פעם", נכתוב מעתה "רווק".
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2011 22:25 |
|
| |
לרוב המילים ניתן לתת הגדרה ואפשר לבדוק זאת בכל מילון.
כמובן שיותר קשה להגדיר מונחים מופשטים כמו אהבה או אלוקים.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2011 22:52 |
|
| |
אה, נכון. הגדרות מילוניות הן עוד סוג של הגדרות, שאיננו אחד הסוגים שהזכרתי כבר:
6. תיאור תכונות שלרוב מגלומות על ידי הדבר אותו המילה המוגדרת מציינת: "בשם "שולחן" נקרא רהיט שהוא לרוב בגובה המותניים בערך, שבראשו משטח שלרוב משמש להניח עליו דברים בעת אכילה או כתיבה"
כמובן שההגדרה המילונית הטיפוסית רחוקה מסטאנדארטיים מדעיים או פילוסופיים [דוגמת אלו שסוקראטס ניסה לעמוד בהם] והיא לוקה מכמה בחינות:
1) לרוב, יש בה מעגליות. אם ניקח הגדרה מילונית ראנדומאלית ואז נחפש הגדרות מילוניות למילים שההגדרה הזאת מנוסחת בהן, ואז נחפש את ההגדרות למילים שהגדרות אלו מנוסחות בהן, וכן הלאה, במוקדם או במאוחר, כנראה, ניתקל במעגליות בעלת מבנה כזה:
מילה א מוגדרת באמצעות המילים ב1, ב2, ב3, ..; מילה ב2 מוגדרת באמצעות המילים ג1, ג2, ג3,...; ...; מילה ט3 מוגדרת באמצעות המילים י1, י2, ג2, י3...
2) לרוב הן עמומות ואינן נושאות אינפורמאציה מספקת על מנת להבחין בין הדבר אותו מציינת המילה המוגדרת לדבר מה אחר. למשל, אם נישען רק על ההגדרה שנתתי לעיל ל"שולחן", אז נצטרך לקרוא בשם "שולחן" למדף נמוך. [ולא יעזור להוסיף עוד ועוד תיאורים: תמיד ניתן יהיה למצוא או להמציא דבר מה שהוא מחד עונה להגדרה ומאידך במובהק איננו נקרא בשם אותו מגדירים]
3) לרוב, ההבדלים בין הסוגים והמינים הרגילים בעולם אינם הבדלים קאטגוריים אלא הם עניין של יותר או פחות. למשל, האם אדם שחי עם אשה שנים מרובות מבלי נישואין הוא רווק או לא? ברור שהוא "פחות רווק" מאשר הרווק הרגיל, אבל ברור גם שהוא "יותר רווק" מהגבר הנשוי הרגיל. עכשיו, ניתן להחליט להגדיר "רווק" ככל גבר שלא היה מעולם נשוי באופן פורמאלי. אבל הגדרה כזאת לא תקלע במדוייק לשימוש הרווח במילה "רווק". לרוב, השימוש הרווח במילים רגילות בכלל איננו נשמע לשום הגדרה שהיא.
כך או כך או כך, הגדרה מהסוג המילוני בוודאי ניתן לתת לאל [אפילו כמה הגדרות כאלה -- שאולי אינן מתיישבות האחת עם השניה]: ניתי מילונא ונחזי... אבל כנראה לא סוג כזה, רופף, של הגדרה מחפש פותח האשכול..
תוקן על ידי רדףהשיג ב- 17/02/2011 22:53:23
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2011 23:05 |
|
| |
האם במילון אין הגדרה שונה למדף ולשולחן?
הרי מטרת ההגדרה היא להבהיר על מה מדובר ומילון טוב עושה זאת טוב מאד.
לגבי אלוקים כמובן בגלל הבעיה המיוחדת של הגשמה שום הגדרה ישירה לא תתאים.
ולגבי הרווק לא הבנתי-הרי גם אדם בן שבעים שחי עם אישה ללא נישואים הוא רווק .
אפשר לומר עליו שהוא רווק שחי עם הידועה בציבור שלו.
תוקן על ידי צענערענע ב- 17/02/2011 23:29:57
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2011 23:09 |
|
| |
"האם במילון אין הגדרה אחרת למדף מאשר לשולחן?"
יש. אבל (1) ההגדרות השונות לא מוציאות זו את זו; (2) אם ניקח אותן יותר מידי ברצינות, יהיו אובייקטים העונים ל"הגדרת" שולחן שפגשנו במילון, אבל שהם במובהק אינם שולחנות.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2011 23:13 |
|
| |
"ולגבי הרווק לא הבנתי-הרי גם אדם בן שבעים שחי עם אישה ללא נישואים הוא רווק .
אפשר לומר עליו שהוא רווק שחי עם הידועה בציבור שלו."
אפשר לומר זאת. אבל נראה לי שדובר עברית ממוצע לא יקרא לאחד כזה "רווק" -- משמע, הגדרה קשיחה כזאת איננה קולעת לשימוש הרווח במילה זו בעברית.. [אולי כן לשימושו של "נותן השמות" הקראטילי. אבל אז נצטרך לקחת דוגמא מקראטילוס ולשתוק על מנת להמנע מטעויות..]
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2011 23:37 |
|
| |
"יהיו אובייקטים העונים ל"הגדרת" שולחן שפגשנו במילון, אבל שהם במובהק אינם שולחנות. "
אתה יכול לתת דוגמא?
ולגבי רווק אני חולקת עליך ואין לי מושג למה בעיניך זאת הגדרה קשיחה שאינה קולעת לשימוש הרווח בשפה .
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2011 13:39 |
|
| |
"אתה יכול לתת דוגמא?
"
כן, נתתי לעיל דוגמה ממדף נמוך..
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2011 14:58 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | ינוח
זכויות הפרט מדיניות סוציאליתוסעד מתקדמות ביותר- אקולוגיה- דמוקרטיה -זכויות למיעוטים. מעמד האשה- חופש המידע- חופש הדת וכו וכו |
|
פירטת תכונות אשר שייכות למשטר המדיני - דמוקרטיה. אך נוצץ זה, מבחינת לא כל הנוצץ זהב הוא. במולדת המונח הזה הבינו את זה בלידתו.
על זה שדמוקרטיה היא כלי ניהול טבעי וחשוב אולם בשום פנים ואופן אינו שלטון הטוב, דיברו כבר לפני כאלפיים וחצי שנים במולדת הדמוקרטיה – יוון. אפלטון מנה את הדמוקרטיה בין צורות השלטון – בלתי ראויים. יש לציין כי מילה "דמגוג" – היא גם יוונית, ומשמעותה – "מנהיג דמוקרטי". מנהיג כזה מטבע דברים מתרצה אצל ההמון כדי להיבחר שזה רחוק מחתירה לאמת. יש לזכור את זה למי שמעריץ את הדמוקרטיה בעשייה ממנה פסל אלילי. אצטט את אפלטון כי המילים אקטואליות כעת עוד יותר מלפני אלפיים:
"ונראה היא [דמוקרטיה] כביכול הטובה בחוקות-המדינות; כמו חלוק רב-הגונים המזהיר בשלל-כל-הצבעים, כך גם המשטר הזה יזהיר בשלל-כל-המידות וייראה כביכול היפה בכולם. כנראה, רבים בדומה לתינוקות והנשים הזנים את עיניהם בכל דבר ססגוני, יחשבו אותו ליפה ביותר... היא מכבדת את העסקן אם הוא רק יהיה חביב להמון...
התכונות האלה והאחיות לאלה נהוגות בדמוקרטיה – והיא משטר חסר שלטון ראוי, אולם נעים ומרובה-גוונים, יש בו מעין שוויון אשר משווה שווים עם לא שווים...
כי את עזות-המצח יקראו נאורות ואת הפריצות – חרות, ואת הפקרות – תפארת, ואת חוסר-הבושה – גבורה..."
("המדינה")
כו, גם נוצץ, גם זהב הוא אפלטון.
_________________
לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2011 20:37 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2011 21:06 |
|
| |
"כן, נתתי לעיל דוגמה ממדף נמוך.. "
א. לא מצאתי את ההגדרה שנתת לשולחן(האם היא נמצאת בעמוד זה?
ב. המהות של מדף נמוך או גבוה כל כך שונה משולחן שאין לי מושג איך קישרת ביניהם.
בשום מילון אין הגדרה לשולחן שמתאימה למדף נמוך או להפך.
לשנרב
אמנם גם בקישור שהבאת מדובר על הגדרות אבל שם מדובר על מושגים הניתנים להגדרה (כנפש הבהמית) לעומת אשכול זה שבו דנים במושג האלוקים שהיום אינו ניתן להגדרה במילים מפני שכל הגדרה תגרום לגבולות והגשמה.
תוקן על ידי צענערענע ב- 19/02/2011 21:33:27
|
|
|
|
| נשלח ב-20/2/2011 10:51 |
|
| |
"נראה שלרוב המתבונן במציאות יחוש בתוכו את שתי הפנים של 'אלוהים'. מצד אחד הקול הבוקע מתוכו ששואל שאלות קשות, ומצד אחר התחושה הפנימית שהדברים אינם מקריים ויש כוח עליון המכוון את חייו. האומנם האדם נדרש להשתיק את אחד הקולות הללו, או אולי ללמוד לחיות עם שני הקולות, מתוך המורכבות?
כותב המאמר הנ"ל מניח הנחה שגויה ועליה מבסס את התזה שלו.
|
|
|
|
|
