מי מפחד מספרי יוחסין?

אכן שאלות גדולות.

וכרגיל, כדאי להפריד בין כמה נושאים, מה שתורם מאד להרגיע את הרוחות. לצערי, עדיין תישארנה שאלות גדולות שאין להן פתרון קל.

א. היסטורית: איך נקבע במשך הדורות שיוכו של האדם. לפי מה נקבע מיהו יהודי. יש תיאוריות רבות. אנו רגילים להנחת יסוד כי השיוך כיהודי יכול להיקבע בשתי צורות: אם יהודיה או הצטרפות על ידי גיור.

עיון במקורות מעלה אכן את השאלה מדוע עזרא לא איפשר גיור לנשים הנכריות שנישאו ליהודים. שמעתי מי שטען מבין החוקרים כי עזרא לא הכיר באפשרות של גיור והיא נולדה אחר כך. יתכן שיש מקום לבדוק את הנושא של הצטרפות לעם בעמי הסביבה בימים ההם. הנושא מוכר לי מעט מדי.

ב. הלכתית: מה קובעת ההלכה. במיוחד מהו גיור. מה דרוש לכתחילה ומה בדיעבד.

ג. מטא הלכה. איך מתמודדים עם גיורים בעייתיים. מה המחיר שישולם על החמרה או הקלה.

ד. סוציולוגיה: מה קורה בין המגזרים בעמנו. כאן יש להיזהר מרכילאות או מדנים.

***
אציין דוגמא אחת. מי שנתגיירה לשם אישות, האם הגיור כשר? מדינא דגמרא, מי שנתגיירה לשם איש, או שהיתה נשואה לו והתגיירה לאחר מכן, לא תינשא לו. ובזמננו, מזה מאה או מאתיים שנה, מקילים רבנים אם גם בשו"תים ולא כפסק ב"שולחן ערוך", להתיר גיורים כאלו של גויות הנשואות ליהודים בתנאי שיש קבלת מצוות באמת. יש תשובה של הרמב"ם בנושא זה אלא שאיני זוכר אפילו אם התיר או אסר. (נדמה לי שהתיר והטעם שמוטב יאכלו בשר תמותות שחוטות ואל יאכלו נבילות, כלומר להקל באיסור קל מדבריהם כדי למנוע איסור חמור).

***
הנושא מאד רציני ומאד כואב, וראוי להתייחס אליו לא בזלזול, גם אם יש כאלו שיראתם אינה משאירה מקום לחכמתם.

הובס

יפה מאד כתבת (ובאיפוק מרשים).

אולם יש כמה הערות מתבקשות לדעתי על דבריך, אם גם אני מאד מסכים עם הרוח שלהם. ואציין לקמן סיבה נוספת לכך.

א. האם באמת מה שב"ש וב"ה התחתנו זה בזה היה כל כך בסדר, ולפי אלו קריטריונים? האם זו הדרך המומלצת והקביעה הזו באה לשבח או אולי לא? (מסתבר שכן, זה נכון).

שנית יש לזכור מה שהוסיפו שם: שהיו מודיעים זה לזה מה המשפחות הבעייתיות בעיניהם ומהן היו מתרחקים. זו התחלה של ספרי יוחסין.

ב האם הייחוס בכלל חשוב? האם זה משנה אם ההורים גויים או יהודים אם הילדים רוצים להיות יהודים? תחושתי האישית היא שכל הרוצה להתקדש יש לקבלו במאור פנים ובשמחה. אבל - מה שאדם אומר ברגע מסויים בחייו, גם אם זה משקף את כוליותו באותו רגע עד כמה שהוא מודע אליה, עדיין יכול להשתנות. והיו ויש סיבות טובות להפוך את היהדות למועדון יותר אקסלוסיבי. גם זו מטא-הלכה, אם גם לא אותה מטא הלכה שבאה לידי ביטוי בדבריך.

ג. כל מה שכתבתי וכתבת אתה (לדעתי) נכון אילו היינו דנים על מצב שבו ילדים שרואים עצמם כיהודים רוצים להיות יהודים ולא נותנים להם, כגון שהאב נשא גויה או גיורת שלא גויירה לפי כל הכללים וילדיהם רוצים "לחזור בתשובה". אז ודאי יש לפתוח דלת לרווחה. כוונתי לשיקול המטא הלכתי. איך לעשות זאת זה יותר מסובך.

ד. אבל מה יהיה במצב בו האב נשא גויה ולשניהם לא אכפת מהיהדות? מה אם הם מגדלים את ילדיהם, נניח, לפרבוסלביות. ומצד שני, עקב אינטרסים (אזרחות, ביטוח רפואי, וכו') הם מעדיפים להרשם כיהודים?

ה.