| נשלח ב-17/2/2011 17:38 |
|
| |
ירוחם, לא הבנתי מה הבעיה? הדברים לא מסודרים בסדר כרונולוגי בכלל! תלמיד, כאן מגיע השכל הישר לידי מימוש. אתה הרי מבין שהתסריטאי רצה לספר לך משהו, לכאורה הוא גם סיפר אותו.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2011 17:58 |
|
| |
אש"ד
הראה לי בשכל ישר גבול חתוך ואשא כיליך לבית המרחץ
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2011 19:38 |
|
| |
איש דעה
ירוחם, לא הבנתי מה הבעיה? הדברים לא מסודרים בסדר כרונולוגי בכלל!
השאלה היא כמובן למה לא? הרי ההגיון מחייב שסיפורי המקרא יה יו לפי הסדר הכרונולוגי- ומה הסיבה שלא? ולמה פעם כן ופעם לא?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2011 19:40 |
|
| |
תוקן על ידי אישדעה ב- 17/02/2011 20:15:35
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2011 19:42 |
|
| |
כל מה שיפה בשכל הישר, זה שצריך להשתמש בו. אין גבול ברור. אבל אם אתה אומר שראובן לא רצח את שמעון, אתה אומר בעצם שאין סיפור.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2011 19:57 |
|
| |
בדיוק- אי אפשר להגיד שראובן לא רצח את שמעון סתם- צריכים קודם לספר שראובן הואשם ברצח שמעון- אחרת אין סיפור. הרי לא הגיוני לספר שראובן לא רצח ורק לאחר מספר פרקים לספר שראובן הואשם.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2011 20:22 |
|
| |
המשל על ראובן ושמעון היה דוגמא לתלמיד טועה. הסיבה לזה שאין סדר כרונולוגי, היא שיש כנראה סדר אחר. ומזה נלמד שהתורה לא היא לא ספר היסטוריה במובן הפשוט של המילה, רק סיפורים שצריך ללמוד מהם, כתובים בתורה. ולכן, ככזה, אין חשיבות לסדר הכרונולוגי בכלל. רק לסדר תוכני. למשל בנושא המתאוננית/מתלוננים/אוכלי הבשר/האבטיחים. שכתובים יחדיו והם היו בהפרשי שנים ניכרים.[כך מוכח מחשבון המסעות] ומביאים אותם יחדיו כי הם שייכים אחד עם חבריו.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2011 20:27 |
|
| |
איש דעה כאיש דעה אתה הרי יודע שהתרוץ דחוק ביותר- ואינו מתאים לכל המקרים- וכאיש דעה את גם מכיר את מחלוקת הפרשנים שאחדים מהם לא מקבלים כלל וכלל את האפשרות של מוקדם ומאור, הרי לפי הסברך הפשוט- למה באמת הם מתנגדים לאין מוקדם ומאוחר.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2011 20:36 |
|
| |
התרוץ דחוק מאד למי שהתרגל לראות בתורה ספר היסטוריה ולפרוך את זה. תנסה להתרגל לעקרון. זה לא רע. לאחרונה התפטרתי ממשרת הממונה על המפרשים...
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2011 20:44 |
|
| |
מענין דווקא הרמב"ן לא רואה בתורה היסטוריה- הוא הפרשן המקורב ביותר לקבלה- והוא מתנגד נחרצות לקביעה זו.
כאיש דעה תסכים איתי ,שחיב להיות עקביות מסוימת בסדר הדברים , אם רוב הפעמים זה לפי הסדר- אזי אם מספר פעמים זה לא. זה חייב הסבר. זה חייב הבנה, אולי יש בכך רמזים ומסרים, ואנחנו מתעלמים מהם בתרוצים סיפרותים של קש.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2011 03:41 |
|
| |
האמת, שעוד לא זכיתי להיות חוקר מקרא. וכלא כזה, רוב המקומות לא מפריעים לי. אם הסיפרים הם לפי הסדר שהיה מקובל לספר בזמנם, אזי כל קושיא ניתן לנסות להסביר, אך א"א לפרוך ממנה
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2011 05:44 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | מענין דווקא הרמב"ן לא רואה בתורה היסטוריה- הוא הפרשן המקורב ביותר לקבלה- והוא מתנגד נחרצות לקביעה זו.
|
|
אנא הדגם
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2011 09:21 |
|
| |
אש"ד קח פרשת ברכת יצחק. שני גדיי עיזים בדווקא? זה הרי המון למאכל איש אחד. אתה לשיטתך שזה לאו דווקא והעיקר הוא סיפור הסעודה שבה נקנית הברכה. תמשיך הלאה – הברכה ניתנת למי שיתן סעודה חד פעמית. לא הזוי? טוב, גם זה לאו דווקא, העיקר לספר שהיצחק בחר ביעקב. בכלל – הברכה (אפילו אם אינה גנובה) קובעת ולא מעשי האדם? טוב, גם זה לא העיקר. העיקר הוא שיעקב נבחר ע"י ה' וכו' וכ'ו. ברגע שאין קו תחום יש לנו בעיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2011 11:44 |
|
| |
בעל מפרשת השבוע
רמב"ן שמות פרק לב
ודעת ר"א כי משה לא התפלל בעד ישראל כל זמן שהיתה ע"ז ביניהם, אבל כאשר אמר לו הרף ממני ואשמידם (שם ט יד) התבונן כי הדבר תלוי בו וירד ובער העגל ושב להתפלל בארבעים יום, ואין מוקדם ומאוחר בתורה: ואין דעתי כן, בעבור שהתפלה שעשה בשובו היא אשר יספר אנא חטא העם הזה חטאה גדולה (בפסוק לא), ואם הכל תפלה אחת שעשה בארבעים היום אחרי שובו להר, למה יחלק אותה, ויזכיר כאן (בפסוקים יא - יג) מקצתה ואחרי הירידה (להלן בפסוק לא) יזכיר המקצת הא
רמב"ן שמות פרק לג
בעשרה בתשרי נתרצה הקדוש ברוך הוא לישראל ומסר לו לוחות האחרונות וירד, התחיל לצוות על מלאכת המשכן ועשאוהו באחד בניסן, ומשהוקם המשכן לא נדבר עמו אלא משם. וכן דעת רבי אברהם שהיה כל זה אחר שהוריד את הלוחות השניות, ואין מוקדם ומאוחר בתורה: ואינו נכון בעיני, כי מה טעם להזכיר זה בכאן באמצע הפרשה
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2011 12:41 |
|
| |
תלמיד למה אתה הולך רחוק כל כך? דווקא שם, אתה יכול להסביר הכול כפשוטו!
|
|
|
|
|