|
|
| נשלח ב-10/3/2013 19:21 |
 |
| |
מהתם, גם אני חושב כמו סלבודקער, מרוח הדברים בהחלט נשמע שאין ענין ביום מסויים, אלא לחכות למשיח= להאמין שהקב"ה יתקן את עולמו, ומכאן שלכאורה אין הדברים אמורים ביום זה או אחר אלא אמונה כללית שהקב"ה יתקן את העולם.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2013 21:42 |
|
| |
גלות, עניינה הסתר פניו ית', וזה גורם חסרון הן בענייני הרוחניות והן בענייני הגשמיות (מחמת קלקול הדברים בשרשם). הסתר פניו ית' נגרם מחמת העוונות, וכשאין עוונות, פני אור מלך חיים.
וככשאל ריב"ל את אליהו מתי קאתי מר, ענה לו על פי ההנהגה של ש"ו "היום" כנ"ל, שאם אין עוונות אין קלקול. ויתכן שכוונת הרב הנ"ל, שמי שלא מאמין שיכול המשיח לבא היום, נקרא אפיקורס, מפני שנתקלקל אצלו אחד מעיקרי האמונה, והוא האמונה שהב"ה משכיר ומעניש.
מהאמונה בביאת המשיח, שהב"ה יתקן עולמו על כל פנים ואין זה מותנה כלל. ולכא' זהו מה שביקש יעקב לגלות לבניו (פי', סדרם של דברים שנתעלם ממנו לגלות לנו). וזה מה שנראה על פי דעתי רוח הדברים מההקדמה הסרוקה הנ"ל.
כן משמע מדברי הרמח"ל ברוב ספריו' ובעיקר באריכות בספר דעת תבונות.
תוקן על ידי מהתם ב- 10/03/2013 21:43:21
תוקן על ידי מהתם ב- 10/03/2013 21:45:08
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2013 21:57 |
|
| |
רעיון שעלה במחשבתי
על פי הדברים הנ"ל לפרש באופן מסויים את המשל "זכו ענני שמיא לא זכו עני ורוכב על חמור". "זכו" פירושו על פי מעשיהם, אז תהא ההנהגה במהירות כעננים הממהרים בשמיים מפני שאם זכו במעשיהם אין עוד טעם לעיכוב.
"לא זכו" שאז הגאולה צריכה להיות על פי עצתו העמוקה וצריכה להתגלגל בגלגולים רבים עד שתבא לידי תיקון כעני ורוכב על חמור המתנהל לאיטו ובעצלתיים (אינו דומה חמור כחוש של עני לחמור בריא של עשיר, ואינו דומה רוכב עני שאינו מדרבן את חמורו, כי למה לא למהר)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2014 15:30 |
|
| |
אני עוסק עכשיו בחשמל. מישהו יודע לומר את שיטתו מדוע חשמל בשבת אסור משום 'תופר'?
תודה
|
|
|
|
| נשלח ב-21/12/2014 09:09 |
|
| |
לכאורה, זה אותו הרעיון של הבונה של החזון איש, אלא שהוא מכסה גם כלים שאינם מחוברים לקרקע.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2015 13:54 |
|
| |
ברוך דיין האמת.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2015 15:58 |
|
| |
אוי מי יתן לנו תמורתו
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2015 21:27 |
|
| |
עצוב מאוד.
אני מתושבי העיר מודיעין עילית, לא היה כאן מספיק מודעות או רמקולים, די במקרה ראיתי את המודעה, וברוך ה' שזכיתי להשתתף בהלויתו.
אבל גדול לכלל ישראל, ואבל פרטי לישיבתו הרמה, שאבדה את זהותה, כי הרי כל ההולך ללמוד בישיבתו, אמרו הוא הולך ללמוד אצל ר' הלל, ומה יהיה מעתה?.
ואבל פרטי להעיר מודיעין עילית, שאבדה את הגדול שבתוכה, את האדם הכי גדול שבתוכה.
צעדתי עם ההמונים בהלויה, וליבי נצבט בקרבי, זהו, הוא עוזב אותנו, זכינו שבקרבנו שכן גדול כמותו, לידנו ממש, ועתה הולך הוא מאיתנו לבלתי שוב.
כל כך כואב ועצוב.
אייכה ר' הלל? אייכה?.
האיך עזבת את עם ישראל, בדור בו מעטים כל כך הגדולים האמיתיים.
מהיכן נשיג דמות מקורית ובעלת ניחוח כה מיוחד כמוך?.
גדולה האבידה ואין לה תמורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2015 22:21 |
|
| |
אולי יש למישהו המאמר שהעלה יעקב בעמוד הקודם? הלינק כבר לא עובד
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2015 15:44 |
|
| |
ווי. חסרא א"י גברא רבה.
ת"ח וצדיק גדול, קנאי ופנאטיסט שכל מעשיו בחיוך ונועם.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2015 00:55 |
|
| |
מקום מנוחתו בהר הזיתים ליד הרב הקדוש רבי שלמה אלישוב בעל לשם שבו ואחלמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2015 21:05 |
|
| |
ברוך דיין האמת. הלך עוד יהודי שהיה שווה הרבה מעבר למצוי.
| יעקב135 כתב: |  | | קיבלתי עכשיו מפי יודע דבר, שכותב ההקדמה הוא אכן הגר"ה עצמו, וכן שהספר עדיין ניתן לרכישה אצל המו"ל לפי מס' הטלפון הנקוב בגב השער. |
|
אפשר עדיין להשיג? מה מספר הטלפון?
פעם ראיתי מאמר קצר שתוקף את דבריו של הרב שולזינגר מכל וכל, ואנסה לתמצת את דבריו. שכחתי את שמו של הכותב והצטערתי על כך, שכן הוא הציג את עצמו כלמיד של הגרי"א וינטרוב, וכותב שיש מכתב של הגרי"א וינטרוב בעניין. והיה מעניין לראות את המכתב. [אני רק זוכר שהוא גר ברחוב 'השניים' בבני-ברק]
הרב שולזינגר מבסס את דבריו על הגרי"ז שמדייק מהלשון 'לישועתך קוינו כל היום' שיש חיוב לחכות כל היום שיבוא, דהיינו שהוא יכול לבוא בכל יום. ועל הקושיות הרבות מדברי הגמ' שאומרת כללים מתי יבוא משיח, ענה הגרי"ז שכשהמשיח יבוא נשאל אותו את השאלות.
תוקן על ידי בעיקרשומע ב- 15/01/2015 21:37:18
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2015 21:12 |
|
| |
בעל המאמר הנ"ל טוען שיש כאן אי הבנה בסיסי בדברי הגרי"ז. הגרי"ז דבר על חיוב הציפיה, ועל זה הולכים כל הלשונות הנ"ל. שהאדם חייב לצפות כל היום. אבל לא שהאפשרות שהוא יגיע היא בכל רגע. הוא מביא מ'אור -יחזקאל' שמביא כך את הגרי"ז. והסתכלתי עכשיו בספר הרב מבריסק עמ' 508-510 שמביא באריכות את הדברים כפי ששמעם מבני הגרי"ז שיבלט"א והוא להדיא מביא כך את הדברים, שהגרי"ז חידש שיש עניין חיוב של ציפיה וזה בכל רגע עי"ש.
אלא שהתחילו לשאול את הגרי"ז 'קשיאס' [קושיות] שמבואר בגמ' וכו' וא"כ איך נצפה לו כל רגע הרי הוא לא יכול לבוא עכשיו, ועל זה ענה הגרי"ז כדי לדחותם שנשאל את זה את המשיח. אבל באמת אין כאן שאלה, כי יהודי שמשתוקק לביאתו של המשיח לא יפסיק לצפות בגלל שבשעה הקרובה הוא לא יגיע.
עד כאן תמצית דבריו.
הוא הוסיף שם עקיצה חביבה [בלי להזכיר את בעל המשמר והפנינים זצ"ל]. הרב שולזינגר אהב להביא את דברי הראב"ד שאם יש לך קושיה מאיזה מקור על עיקר בעיקרי הדת [משהו כזה] 'עמדו בחזקתכם' דהיינו ביסודות המקובלים, ואת המקור צריך לתרץ. וגם בנושא הנ"ל הוא הביא את זה, ביחס לשאלות מהגמ'. ובעל המאמר הנ"ל מביא את הראב"ד ואומר שאם יש לנו גמרות מפורשות ויש שאלה משמועה של הגרי"ז 'עמדו בחזקתכם'..
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2015 23:53 |
|
| |
ומי קובע מהם עיקרי הדת? הרב שלוזינגר? או ההשקפה הטהורה?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2015 00:16 |
|
| |
| אריאל73 כתב: | | | ומי קובע מהם עיקרי הדת? הרב שלוזינגר? או ההשקפה הטהורה? |
|
חבל שהרב שולזינגר לא חי. היינו מביאים אותו לפורום, היה שמח מאד פה..
|
|
|
|
|
