הליטאים המחמירים
יצחק אריאל (36), נשוי לבת המושב והם חובקים שישה ילדים. "אשתי היא כבר דור שלישי במושב הזה", מציין אריאל, "היא משתייכת למשפחה שנימנית עם מייסדי המושב. לא חלמנו בחלומותינו השחורים ביותר שנהפוך לקורבנות של הסתה ואלימות מצד אנשים במושב בו נטועים שורשינו".
13 שנים מתגורר אריאל במושב תפרח. את ילדותו ונעוריו הוא עשה בבני ברק, שם חבש את ספסלי ישיבת פוניבז'. לפרנסתו הוא מלמד ב'כולל' באופקיםובתפרח, ולא מעט שעות הוא מקדיש ללימוד תורה. אשתו משמשת כמורה בבית הספר היסודי במושב.
משפחות הפשע יכולות לקבל שיעורים בעבריינות" (צילום: שי שמואלי)
ישיבת תושיה, שבראשית דרכה נועדה ל"מתחזקים" ולחוזרים בתשובה, הפכה עם השנים בהשראת ראש הישיבה, הרב אביעזר פילץ, לישיבה ליטאית רגילה המתאפיינת בנטייה להחמרה בענייני הלכה ובהסתפקות במועט.
לטענתו של יצחק אריאל, לא הסתפקו אנשי הישיבה והעומד בראשה רק בלימוד תורה יומם ולילה. "אנשי הישיבה", אומר אריאל, "מונעים כל פיתוח כלכלי במושב. אפשר היה לפתור כאן את מצוקת הדיור של המיגזר החרדי לו רק היו מאפשרים לקלוט כאן תושבים נוספים. אני מכבד את סמכותם הרוחנית, אך לא יכול להיות שהם ישלטו על המושב וימנעו את פיתוחו".
אבן דרך במאבק
אריאל נזכר בפרשת מקווה הטהרה שהוקם במושב לפני מספר שנים. לדבריו, אנשי הישיבה התעקשו על מיקומו של המקווה, ולא הותירו בידי אנשי ועד המושב כל ברירה אחרת באשר לשטח בו ייבנה המקווה, גם אם הוא יהיה מרוחק מבתי התושבים.
"פרשת המקווה", מטעים אריאל, "היתה מבחינתי אבן הדרך במאבק שלי באשר להתנהלות אנשי הישיבה בכל מה שקורה במושב הזה. לא יכולתי להישאר אדיש למצב הזה. תראה, יש פה גם מקרה של אדם שביקש להקים כאן צימרים. כל עוד התארחו אצלו גברים, זה היה בסדר. ברגע שהגיעו למקום גם קבוצות של בנות, יצאו אנשי הישיבה למאבק נגדו ואיימו עליו בכל מיני חרמות".
הרצון שלו להתערב ולפעול עלה לאריאל ביוקר. גם לאחר שהסיר את מועמדותו לוועד המושב, לא נרגעו הרוחות. להיפך, החודשיים האחרונים הפכו עבורו ועבור משפחתו לסיוט אחד גדול. סמוך להסרת מועמדותו, כך מתברר, ביקשו ראשי ישיבת "תושיה" מהנהלת בד"צ 'שארית ישראל' להסיר את אישור הכשרות מחנות פיצה שבבעלותו באופקים כצעד תגובה על פעילותו נגד הישיבה.
"אריאל נלחם בכל דבר שבקדושה בנעשה במושב", נטען בבקשה. גורמים בישיבה גם טענו אז, כי אריאל מחזיק חנות נוספת באופקים, בה מותקן, רחמנא ליצלן, מקלט טלויזיה.
"המאבק נגדי", אומר אריאל, "הפך למאבק ממוני ולא מאבק עקרוני. אני לא אמור למסור שום דו"ח על העסקים שלי. פשוט מתירים את דמי".
שיעור בעבריינות
המאבק המתמשך נגד אריאל ובני משפחתו יכול להוות שיעור לדוגמה, כהגדרתו של אריאל, עבור משפחות הפשע מהמיגזר החילוני. "משפחות הפשע", הוא אומר כשהוא ממולל את זקנו, "יכולות לבוא לפה ולקבל שיעורים בעבריינות. מה שקורה כאן לא קורה בשום מקום".
הנה, למשל, בשלהי חודש ינואר האחרון הגיעו מספר תלמידי ישיבת "תושיה" לאופקים בשעת לילה מאוחרת ופיזרו ברחובות העיר פשקווילים בגנותו של אריאל. "מנודה", "צא טמא", נרשם על הפשקווילים באותיות של קידוש לבנה. מקורביו של אריאל השיבו מלחמה שערה. לא רק שהם פתחו במירדף אחר מפיצי הפשקווילים, הם גם הפיצו מנגד פשקווילים בעיר בגנות הישיבה בתפרח.
זה לא הסתיים בכך. עוד באותו הלילה נוקבו צמיגי רכבו של אריאל. נרשם אז גם נסיון להצית את הרכב, אך ללא הצלחה. למחרת כבר התגודדו עשרות בחורי ישיבה סביב ביתו של אריאל והכינו 'קבלת פנים' לבני משפחתו.
"אשתי חזרה הביתה", נזכר אריאל, "כשבננו הקטן בזרועותיה. היא התחננה בפני בחורי הישיבה כי יאפשרו לה להיכנס הביתה, אך במקום זאת הם השליכו עליה אבן".
מקורביו של אריאל לא טמנו ידם בצלחת. בתגובה על הצעדים שנקטו נגד אריאל פקדו מי שמזוהים עם ידידיו את חדרו של ראש ישיבת "תושיה", הרב פילץ, ואיימו עליו כי "אם בימים הקרובים לא יוסר החרם על אריאל ותיפסק המלחמה נגדו, זה לא יסתיים בטוב".
יצחק אריאל מיהר להתנער מהמעשה ושיגר מכתב התנצלות לראש הישיבה במגמה לצנן את הרוחות הלוהטות.
אם קיווה אריאל להביא לסיומו של המאבק, טעות מרה היתה בידיו. גם לאחר מכתב ההתנצלות ששיגר לראש הישיבה, גם לאחר שגדולי תורה, בהם הרב חיים קנייבסקי, שהתבקשו להתערב בפרשה, פסקו כי אסור לפגוע באריאל, באשתו ובילדיו, יש עדיין גורמים בשטח המסרבים לקבל הוראותיהם של הרבנים וממשיכים במסכת ההתנכלויות.
"אנחנו 'זוכים' למבול של השפלות", אומר אריאל, "החבר'ה האלה, אנשי הישיבה, לא עוצרים באדום. מדובר בקניבלים, אוכלי נשים וילדים. הם לא סופרים אף אחד ממטר, חרף העובדה שגדולי הרבנים כבר פסקו כי יש להפסיק את החרם עליי ואת גילויי האלימות כלפי. במקום זאת, ירקו על אשתי בבית הספר, הפעילו לחץ על תלמוד התורה בו לומדים ילדי שיסלקו אותם משם וגם לחצו על הורים לא לשלוח את ילדיהם לכיתה בה אני מלמד. אלה מעשים שלא ייעשו".
קו אדום
אם את השלכת האבנים עליו, כמו גם הפצת הכרוזים נגדו והיריקות על אשתו, הוא הצליח להפנים ולשדר עסקים כרגיל, באופן יחסי, הרי שהצתת רכבו בתחילת השבוע היא, לדבריו, בבחינת עליית מדרגה במאבק נגדו.
"מדובר בסכנת נפשות של ממש", הוא אומר נוכח רכבו השרוף, "מי שעשה את זה איבד צלם אנוש. תחשוב שאם הרוח היתה לוקחת את האש לכיוון בלוני הגז הסמוכים, אז כל הבית על יושביו היה מתרומם. הכתובת רשומה על הקיר. יש תחושה של פחד. אני חושש מהבלתי צפוי. מי שעשה את המעשה הזה ביקש לקטול את חיינו. האסון הבא הוא רק עניין של זמן".
חקירת מסכת ההתנכלויות ליצחק אריאל הופקדה בידי משטרת אופקים. ביום שלישי נעצרו שלושה תלמידי ישיבת "תושיה" לחקירה בחשד למעורבות בתקיפתו של אריאל ובהצתת רכבו בתחילת השבוע. בתום חקירתם שוחררו שניים מהם לבתיהם, ואילו השלישי שוחרר ביום רביעי ונשלח למעצר בית למשך חמישה ימים. מהמשטרה נמסר כי חקירת הצתת הרכב נמשכת.
בישיבת "תושיה" קיבלו בהפתעה גמורה את דבר מעצרם של תלמידי הישיבה וגורמים שם טענו, כי מדובר בעלילת שווא מצידו של אריאל כי תלמידי הישיבה הם אלה שהציתו את רכבו.
כל נסיונותינו להשיג את תגובתו של יושב ראש ועד המושב, יוסף רוזנברג, עלו בתוהו.
ראש ישיבת "תושייה", הרב אביעזר פילץ: "איני מעוניין להגיב על הפרשה הזו".
דובר משטרת מרחב הנגב, רפ"ק תמיר אבטבי: "כל תלונותיו של יצחק אריאל נבדקו ונחקרו עד תום. בחלק מהמקרים נעצרו חשודים במעשים ומוצה איתם ההליך החקירתי. אירוע הצתת רכבו של אריאל בתחילת השבוע נחקר על ידי משטרת אופקים, ובימים הקרובים אנחנו צופים להתפתחות בחקירה".
כל נסיונותינו להשיג את תגובתו של יושב ראש ועד המושב, יוסף רוזנברג, עלו בתוהו. "האיש עסוק מאוד", מסרה בת משפחתו, "סדר יומו עמוס וקשה מאוד להשיגו". .
- הכתבה המלאה מתפרסמת בסוף השבוע בעיתון "ידיעות הנגב"
