פרשת תפרח: ישיבת "תושיה" בראשות ר"א פילץ – יצחק אריאל

אחד המפתחות להבנת התעלומה ששמה "פרשת תפרח" הוא לראות בה תהליך היווצרות רוע. את הריקבון המוסרי כאבי הרוע. הנערים הצעירים הללו נושאי זרע הרוע עדיין רק בתחילת דרכם ואחריתם מי ישורנה... (הדברים נכתבים בין השאר על רקע השמועות כי גם ילדים ונערים רכים מתושבי המקום נטלו חלק במעשי הזוועה).

 
אם נעלה את סוגיית האחריות על "פרשת תפרח" סביר להניח כי האלימות הברברית שראינו היא תוצר של השחתת נפשם של הנערים בעלי פני המלאך על ידי החינוך הקפדני שקיבלו. כלומר, הם פרחי הרוע שצמחו מהפקעות הרעילות שהטמינו בידיעתם ולא בידיעתם האבות הרוחניים והמחנכים של הנערים הללו. הנסיבות שייצרו את הקטסטרופה, הם עולם של ריקבון מוסרי, הנערים האלה הם תוצר של חינוך סגפני ודכאני, ואוטוריטה רוחנית-דתית שלמרות השאיפה שלה לחנך לטוהר מוחלט היא צבועה וחסרת רגישות, ההופכת את דבר היות המקום הזה זדוני וברוטאלי.

 
החינוך הדכאני והקיצוני וצביעת העולם בצבעי שחור לבן לאמור זה רע מוחלט וזה טוב מוחלט, הם-הם הקווים המנחים של החינוך הדתי בתפרח והרוע שחינוך סגפני זה הצמיח היה בלתי נמנע. מאוד ברור כי ביום בהיר כשמשהו ישחרר את כל האנרגיות המרוסנות של הנעורים, ומפלצת תשתחרר. תהיה לזה עוצמה כבירה ודורסנית. אשמת המחנכים גדולה מאשמתם של הנערים!

 
רק בפרשה זו ניצבים שלל אירועים מוזרים ואכזריים מבחינה חינוכית-דתית. בפרשה זו ראינו כיצד כל הדרכים כשרות כדי למנוע הצגת מועמדות ובחירות חופשיות בישוב. בפרשה זו ראינו חינוך בנוסח "פוקד עוון אבות על בנים" מבחינת החינוך בתפרח אם יש טענות על אב המשפחה גם אשתו והטף נידונים לכלייה ח"ו. גם לא ראינו נטילת אחריות על מעשי האלימות הברברים כי מבחינת החינוך בתפרח אי אפשר להאמין נערים משלנו עשו כדברים האלה ועצם החשד הוא עלבון, בקיצור התנערות והתעלמות מוחלטת מכל אחריות לנעשה.
אין פלא כי חינוך זה יוצר הוויה של עריצות אכזרית וסאדיסטית.

 
"פרשת תפרח" צריכה לעורר חלחלה בקרב כל המחנכים בעולם החרדי, ולחקור את שורשי החינוך שגרם לאירועים המזעזעים ולעיוותים האנושיים, החברתיים, התרבותיים, והדתיים בישוב, וללמוד כיצד להימנע בחכמה מסטיות מהסוג המפלצתי שכולנו ראינו והזדעזנו.

שעה חמש בערב, מכוניתו של אריאל השכורה מפלסת לה דרכה במושב העוין , מושב שהוא גר בו כבר מעל שתים עשרה שנה , מושב שיסדו הורי אשתו , תרמו את מבני החידר המקומיים ודאגו למושב שנים רבות, משפחתו הביאו לכאן את הישיבה ,סבלו מרורים של התנגדות החילונית ,אבנים ואף שרפת ביתו של חמיו, עתה הם נזרקו ביד ברזל לשולי החיים ,חמיו הוכרז כזקן מפגר, שלא יודע להיזרק לאשפה בכבוד, מחוסר עניין לציבור בו, על משפ' אריאל אף נגזר גירוש מביתם , החלטה שרירותית שאין לערער אותה בתחנוני לב ובכי ...

עכשיו אריאל מתקרב לקבוצת בחורים העומדים בצידי הכביש תוך שהם נשענים על מעקה , הם עסוקים בשיחה עיתית מושבית הטיפוסית , שהיא חברה נאמנה לכל שעמום וחוסר מעש . לפתע אורו עיניהם ,הנה הוא בא ברכב שכור , מצווה הבא לידך אל תחמיצנו והם נשפכים בצחוק גס מתגלגל , צחוק מאולץ שיותר דומה לנביחת צבוע העומד על הפגר , מאשר לצחוקם של בני אנוש , כך הם מביעים שביעות רצונם מטרגדיה של מוצ"ש....

אריאל מגיע לביתו ,חונה את רכבו השכור ליד שלד דומם וחרוך ,שמזכיר מכונית רק מרחוק ..ליד הבית מאחרי הקיר מחכה לו ידיד מתושבי המושב תוך שהוא מנסה להיבלע מאחרי הצללים של הבית , הוא איש טוב , אך גם לו יש משפחה והוא לא מעוניין שאחד מהשכנים יראה אותו וידווח ל......

שמעת? לוחש הוא כאילו שאפילו כאן , ממש ליד ביתו של ר' יצחק מאן דהוא מאיים יכול לשמוע , הם טוענים שזה אתה ששרפת... ר' יצחק מנסה לחייך ,רק יוצא לו חיוב מידי עצוב ועייף ,חיוך מר שאין בו ממוסג שקוראים לו חיוך ולא כלום... שמעתי מסנן הוא לבסוף .... מה אני אעשה ? רק במקום המושחת הזה דברים הללו יכולים להיאמר ברצינות , אם הם יהרגוני , הם גם יגידו שעשיתי זה לעצמי ... כך ,שאל תשים לב...

ועוד ,ממתיק סודו האורח , הם טוענים שגנוט נתן שוחד למפקד המשטרה דרך אנשי באבא אלעזר מבאר שבע ולכן המשטרה לא תחקור את האירוע!!!!

ר' יצחק שותק , גם הוא יודע שכבר עברו יומיים מהאירוע והמשטרה אפילו לא לקחה ממנו את ההסרטה של המצלמות שרואים בהם בבירור את כל הנעשה ולטענת רבים יש אפשרות סבירה שאפשר לזהות את הפורעים...

העורך דין רק עכשיו צלצל אליו מתחנת משטרה והודיע לו שההליך לא זז עכב שבמשטרה כועסים על ר' יצחק שבתקופה של שלוש שבועות מתחילת הפרעות הוא לא נתן להם את כל הפרטים הידועים לו , מחמת שרצה להתנצל מול הנהלת הישיבה ולגמור את הפרשיה העגומה הזאת  ברוח קצת יותר יהודית... הוא לא יכל אפילו לדמיין אז ,לאיפה הדברים יכולים להגיע....

ר' יצחק נפרד מחברו תוך לחיצת יד קלה ועולה לביתו ...הנה שוב מצלצל טלפון הטרדן...הלו ....עונה ר' יצחק, תוך שהוא מנסה למלאות את מלא הריאות באוויר...  אחיו מיד עובר לפליטת החדשות האחרונות בשטף מהיר...

דיברתי עם הצד השני ...

הם טוענים שילכו עד הסוף....

..כן, הם אמרו שהם בדרך להלשין עליך לרשויות מס...

נכון, אמרתי להם שאצלך הכל לבן ,הם לא מאמינים,טוענים שיש להם מידע אחרת,

 אגב ,הם הבטיחו שאם אתה לא מסתלק אנו ....(פה אני מצנזר בכדי לא לתת ראיון לחמי מח)....

כן ,אמרתי להם שאתה לא מפחד ולא נכנע לוונדליזם,

הם אמרו שיציקו לילדך עד שתצטרך לעזוב...

ברור שצעקתי עליהם ,אמרתי להם שמבחינתך זה יהיה חצית קו האחרונה ואם הם יגעו בילדך אתה תגיב בחריפות...

כן ,הם גם מבינים שאתה יודע שמכתב של הגר"ח קניבסקי עוצר אותם מלטפל קשוח בילדך, כי הם יתלכלכו ציבורית... אבל זה לא מונע איומים....

ועוד הם אמרו שהם מפעילים הקשרים שלהם אצל באבא אלעזר בכדי לשלוח אלך מפיה..כן גם אני צחקתי ואמרתי שאם הייתם יכולים מזמן הייתם שולחים.....

(כאן לאנוכי הקטן ,העומד מן הצד נדמה שעומס השנאה ואכזריות שאני שומע מסחררות אותי ואני מתרחק בכדי לא לשמוע את השיחה)

השיחה נגמרה, ר' יצחק מניח את השפופרת ונשאר לעמוד בדומיה...הוא כאילו מנסה לעכל את מה שהוא שמע...

לפתע הוא ניעור ופונה אלי .... מה אתה חושב הם יעשו ....... או לא? אני טענתי בהתחלה שלא... זה יותר מיד (הוא מנסה לעשות תנוע עם היד שאמורה להביע הגזמה).... אבל אשתי טוענת שגם על שישרפו מכונית התבדחתי ולא האמנתי ברצינות.... והנה....

אני נפרד מר' יצחק בדומיה .... אני מרגיש כאילו שבעוזבי לביתי אני משאיר אותו לבד, לבד מול מציאות אכזרית ,שלא יודעת פשרה ורחמים מה הם....