הקשבה לנטיות הטבעיות שבך

לא פעם יצא לי (ואני בטוח שגם לכם) לראות סרט ובו מישהו גוי מורד בסמכות הדתית (המושחתת או לא) במדינתו, אם מטעמים מוסריים ואם מטעמים שכליים.
ותמיד אומר בלב: "כל הכבוד! אל תקשיב להבלים האלו! (כמעט תמיד מדובר בנצרות) תלך אחר שכלך הישר ואחר מוסרך הטוב!"

ובעצם אני חושב לעצמי.. הרי גם אני אותו דבר.. נתון לאקסיומות יסוד שלא פעם סותרות את שכלי הישר (ניסים וכו'..) ואת המוסר הטבעי שבי (יחס לנשים, להומוסקסואלים, לעבדות, לגוי, לכופר וכו'..)  אני יודע שהתורה לא אמורה לסתור את השכל ואת המוסר הטבעי.. אבל עדיין יש הרבה דברים בהם אני קרוע בתוכי.

האם איני צבוע? האם האדם אינו קרוא ללכת אחרי הנטיות הטבעיות שבו?..

מה אתה רוצה שהאידיאולוגים של יתד נאמן יוציאו סרטים ? . או למצער שהמשגיחים בישיבות יפיקו סרטים וכך הנוער יאמין בצורה מושכלת בשכר ועונש? . כמו שמקס כתב מה שקורה בסרט זה שתמונה שווה אלף מילים וסרט הוא חצי מיליון תמונות השאלה היא מה המילים שעומדות מאחורי התסריט. כשאתה רואה סרט על חטא ועונשו אתה מתעורר לבדוק את אמונתך בשכר ועונש או רק כשאתה רואה את מצוקת ״האחר״ אתה מזדהה עמו וחושב איך אלוקינו לא ראה את הסרט הזה?.

כנר

אני מרשה לעצמי לסכם מה שמצאתי בדבריך ובדברי אחרים ולהוסיף משלי.

א. האם מה שאנו רואים בסרט, או בסיפור עלילה, באמת משקף את כוליות האדם? אולי זה רק פועל על הרגש על ידי התמקדות רק בנקודות מסויימות ולא עוד? ולכן זה מטעה.

ב. האדם אינו רציונלי או לא רק רציונלי, וכך קיבלתי ממו"ר ע"ה, שאין אנו יצורים שכליים טהורים. יש לנו סתירות בתוך דעותינו, או בין דעותינו לרגשותינו. ומי ידע לבכר מה עדיף ומה לא? ועל פי אלו קריטריונים?

ג. יותר מכך, האם זה עוזר להיות "שכלי טהור" ביחס לעולם המורכב שלנו? זה מחזיר אותנו לשאלה שכבר עלתה בפורום אבל אפשר לדון בה מחדש. האם תמיד ניתן לספק בכל מצב תשובה חתוכה וברורה מה נכון ומה לא? גם אם כן, יש מצבים מורכבים הרבה יותר. הכרעות אינן התגברות של הבנה שכלית על תאוות. הן נסיון למצוא פתרון שמניח את הדעת והלב בתוך נתיבים שלכל אחד תג מחיר לא קל.

ראוי היה להדגים את הדברים. אביא שתי דוגמאות מן ההיסטוריה הרחוקה והקרובה.

1. שני תלמידי חכמים יושבים בישיבה. שניהם חשים מצוקת פרנסה ובקושי יש להם מה לאכול. האחד יוצא לעבוד. השני "נשאר בלימוד". האחד הפך למנהיג הדור ולמעשה במשך הדורות כולנו תלמידיו. השני נותר לו רק לחזור לישיבה ולהכריז שהוא עדיין למדן ולהוכיח את יכולתו.

2. ראש ישיבה נפטרה עליו אשתו. כל הישיבה מזועזעת ואין כמעט לימודים. הוא מזדרז לטפל בקבורה לא רק כדי לקיים מצוה אלא כדי להשיב את הענינים לסדרם. כך לפחות אומרים. בינתים, בנו ששהה בחו"ל מבקש לדחות את הלויה כדי שיזכה להשתתף בה. האב מתלבט. טובת הישיבה מול הדרישה המובנת של הבן. מה יעשה?

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">

במקרה של הלוויה האב כלל לא התלבט הוא פשוט קבר... כך על כל פנים סיפר הבן בראיון לאחרונה .(אליבא דאמת על הבעל מוטל לקבור את אשתו יותר מאשר על הבן לקבור את אמו אבל לא היתה כאן שאלה מי ישלם את הוצאות הקבורה ...) ירוחם מהצצה בעיתונים החרדיים נראה שהמצווה החשובה ביותר היא לקבור יהודים. כל יום קוברים או על כל פנים מנסים לקבור עסקן אחר.

ירוחם (ופי האתון)

לא כל זכות היא "זכות הלכתית". (אדרבה, כבר היה מי שטען שבגמרא או בהלכה לא נמצא "זכויות" שהן מונח מאוחר, אלא רק "חובות"). כאן הכוונה שהבן ביקש להיפרד מאימו על ידי השתתפות בלויה. וכי זה אינו מובן מעצמו? לפחות לבני התרבות שלנו? ולמעשה, תמה אני על השאלה מעיקרא מאי סבר מר.

לגבי הדיוק היפה מן המדרש, אכן הדברים ראויים לעיון. (בהנחה שהמדרש אכן קובע כדבריך ואין כאן שני מדרשים כאשר דרשן אחד לא העלה בדעתו מה שידרוש חבירו, שהרי אין אנו מחוייבים לראות בכל המדרשים "פשט היסטורי", סמיילי).

***
פי האתון

טול איקון ירוק על רגישותך. שאני לא כתבתי למי הכוונה ואתה, שידעת, לא הזכרת כדי לא להסיט את הדיון.

הדוגמא השניה לדעתי חשובה מפני שנראה שהאב התלבט. כלומר, היה רגע שבו הבין שיש כאן התנגשות בין שני עקרונות שמנחים את התנהגותו והוא רואה בהם ערך. לפי מה שקראתי על הסיפור, האב אכן התלבט עד שהכריע (אלא אם כן זו דמגוגרפיה מאוחרת). אבל קשה להאמין שזה היה אחרת. ("קשה להאמין" אינו ראיה אבל עדיין יש לו משקל).

בכל אופן, הכוונה שלי אינה דווקא לאירוע היסטורי. גם המעשה הראשון שהבאתי מן הש"ס, בר' יוחנן ובאילפא, הוא בעיני שלי היסטורי אבל אולי יש מי שיפקפק בכך. הנקודה היא להראות שיש התלבטויות ואין להן פתרון קל, חד משמעי ו"שכלי" או "רציונלי". וזה נועד להראות לבעל האשכול כי "הקשבה לנטיות טבעיות", כאשר נטיות טבעיות אלו הן קול הרגש הנאמן או קול השכל הנאמן - אינן בנמצא כל כך, ולעתים הן פשוט התעלמות מבעיות מורכבות.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">

לקנר

"האם איני צבוע? האם האדם אינו קרוא ללכת אחרי הנטיות הטבעיות שבו?.."
 
ברור שאינך צבוע-עובדה שאתה שואל את עצמך את השאלות שאדם צבוע לא היה שואל  כלל כי הוא בטוח שהאמת בכיס שלו.

השאלה הגדולה היא מהן התשובות שתתן לעצמך.

(ואולי בגלל זה נולד עצכ"ח.)

תוקן על ידי צענערענע ב- 21/02/2011 10:57:00

חולשות לחוד, והשקפה לחוד.

חולשות אינן שום הוכחה לאי נכונותה של השקפה.

חולשות- אינן שום הוכחה לצביעות, אלא לעניין מִידַּת כוחות הנפש בלבד.

אבל כמה דפוסי מחשבה דפוקים וסטיגמות נחותות יש...

הגדרת הצביעות למשל, היא ההפך ממה שחושבים.

הגדרת צביעות היא: דווקא כתוצאה מהחולשות- ממציאים השקפה מתירנית,לזאת אני קורא צביעות.

ולמה ?

אך ורק כדי להדחיק את המצפון ולומר "שלום עלייך נפשי".

לא בונים השקפה על בסיס חולשות, אלא על בסיס הגיון. ומהו  "הגיון" ?

אכן שאלה עמוקה .אך מה שבטוח- החולשות אינן הגיון כלל, ואינן עניין שבשכל כלל !

הגדרת חרדי, אינה כאותה הסטיגמה- מי שכלל לא חטא, שהרי כתוב "אין צדיק בארץ אשר לא יחטא".

ובכלל חרדי זה אדם... ולא מכונה, שמקיים מצוות או עברות על כפתורים.

הגדרת חרדי היא:  מי שמאמין ומקיים מצוות ככל שהוא מסוגל.
ומה שאינו מקיים תמיד, או אפילו נכשל במצוות לא תעשה- הרי זה רק מחמת קושי או חולשות, או בקיצור- יצר הרע.

וזה טבעי בהחלט, ואין כל בושה בזה ! ובעיקר- לא משום שהוא סובר שזה בסדר ומותר. זה הגיוני בהחלט מהסיבה שלא הוא החליט לעצמו את היצרים, אלא הם כפויים עליו בנפשו מלידה, כמו כל אדם.

אך אי קיום מצוות או אימוץ עבירה / עוון באופן קבוע, כתוצאה מהשקפה הסותרת את אמונת הדת (כולל  "כי ככה נוח לי", "כ"כ קשה לי" ולכתחילה להתיר זאת מתוך השקפה קביעתית),זה בוודאי פסול מעיקרו.

פעמים שהבעיה שלנו עם המושג "חרדי" נובעת מכך שלמושג זה יש נופך מגזרי,שלעיתים (או תמיד) לא היינו ששים להשתייך איליו.

הגדרת חרדי- איננה פונקציה של מה מקיים וכמה מקיים, אם כי זו פונקציה להגדרת צדיקות, וזה נושא שונה לחלוטין !!!  איננו עוסקים בצדיקות או בדרגות צדיקות כלל, כי גם אין ביכולתנו כלל, לשפוט או לבחון כליות ולב.

כן אני עוסק  בהגדרה עצמית בלבד השווה לכל נפש (שוב, לא בדרגות כלל).

אם נשאל את עצמינו בכנות- מדוע אנו לא מקיימים את כל המצוות ? בגלל קושי, או השקפה ? מה נענה לעצמינו ?.

אבל המציאו דפוס מחשבה דפוק הטוען: אם אני מחלל שבת- אז אני חילוני.

שקר! אם יהודי מחלל שבת רק משום קושי להתגבר, והיה שמח שיצר זה ייעלם- הוא חרדי גמוווור !!!

ורק בגלל דפוסי מחשבה מטופשים, יש שחרדים מכלילים עצמם עם חילונים, כגון מי שאינו חובש כיפה, או מחלל שבת. בעוד שבליבו ובהשקפתו (לפחות בתת מודע)- הוא חרדי גמור. הוא יודע כי מה שאינו מקיים זה לא משום השקפה, אלא משום קושי להתגבר. ובחדרי חדרים הוא אפילו אוהב להרגיש כחרדי, רק שאינו מודע לכך שהוא באמת חרדי.

עוד סטיגמה... "כל אחד והאמונה / האמת שלו".

בלוףףף !!!

להומו מלידה ולסטרייט מלידה אמורה להיות אותה אמונה. נקודה קום. אם הומו וסטרייט יעמדו באמצע הצהריים יביטו לשמיים הסטרייט יגיד שזורחת השמש וההומו יגיד שעכשיו לילה,את הרמת הגבה שלנו להומו לא נתלה בכך על היותו הומו,שהרי אין קשור כלל ? אם יש מציאות של שמש היא אמורה לזרוח גם על אותו שדעותיו / מעשיו שונים מאחרים...אם יש מציאות של בורא לעולם, גם ההומו אמור להאמין בו. רק מה... היות והומו סקסואליזם נוגד את אותם ערכים שציווה עליהם הקב"ה אנחנו אמורים להבין שלא צריכה להיות להם אותה אמונה / גישה לתורה ולקב"ה. למה אנו לא חושבים כך גם על סטרייטים ? שישנם מתוכם שעושים יותר עבירות מהומו מאמין ?

לרובם ככולם בדיוק אותה האמונה. אבל מתכוונים לומר משהו אחר... (בשקט כדי שלא יהיה פדיחות)- כל אחד וייצר הרע שלו... והחולשות שלו... והקשיים שלו.

אוקי זה טבעי... לא צריך להתבייש בזה.

אך לא בגלל חולשות לעמידה בנסיון של עבירות מסויימות או תשוקה לאותו המין ממציאים השקפות, כי כל השקפה על בסיס זה תהיה דפוקה.

בעצם, כל השקפה- אי אפשר לקיימה במלואה תמיד. אך משום מה בשאר ההשקפות, זה בסדר להיפשל.

פשלות וכישלונות בשאר ההשקפות.... משום מה זה לא צביעות,מה שכן מוצאים בפשלות אצל הדתיים.

בתחרות מרתון משתתפים מאות אצנים- אפילו "הזוכה" במקום האחרון- איש לא מאשימו בצביעות... (נכון... כי זו היכולת שלו, מה לעשות ?)

כמעט כל המכורים לעישון- מודים שזה לא בריא, לבטח לא יחנכו ויעודדו את ילדיהם לעשן, נהפוך הוא! אבל זו איננה צביעות. מדוע ?

(נכון... פתאום השאלה היא רטוֹרית !!. חולשת ההתמכרות- איננה הוכחה כלל, שכך היא השקפתם).

עוד דפוס מחשבה דפוק ושיקרי, הנקרא: השקפה "מודרנית".

כל השקפה שיש בעולם- היתה מאז ומעולם עֲלֵי אדמות, (גם משכבי זכר) וחיו אותה בכל ההסטוריה- אז מה היא השקפה "מודרנית" ? בלוף אין דבר כזה.

אין שום קשר בין השקפה למודרניזציה !!!

מודרניזציה קשורה רק בדבר אחד- התפתחות הטכנולוגיה !!!

כי זה באמת דבר שמתחדש ולא היה קודם.

אבל השקפות כמו כפירה בדת, הומו סקסואליזם, לסביוּת, נודיסטים, דמוקרטיה וחופש מעול מיסטי (כמו סדום ועמורה), כל אלה אסכולות מאוד עתיקות שהיו נהוגות מזמן הפרעונים והבבלים, והבודהיזם בסין העתיקה- הרבה לפני מתן תורה.

ולכן, בלי שום קשר אם להצדיק או לשלול השקפות כאלה או מה שמגיע להם ע"פ החוק במדינה- מה שבטוח- זה בכלל לא מודרני!!!   דעות אלו- מאוד קדומות וקדמוניות ופרמיטיביוֹת (ככל שההגדרה לפרמיטיביוּת- תלויה בזמן ותקופה) !!!

אז שיפסיקו לבלבל את המוח, עם הדפוס המחשבתי הדפוק הזה, ולהשוויץ ולהתיפייף במילה זו-"מודרני" באופן שלא קשור בכלל !!!

ועוד לעצב למושג זה נופך של קודש קודשים ופלורליזם האהבה, כאילו זה מחייב או משכנע... זה הרי בדיחה !

ובכלל מיהו הפטרון על "השקפה מתקדמת" באופן שהוא מסייג שאר ההשקפות כ"קדומות" ?

רק טיפש יכול לחשוב כך, כי הרי אי אפשר שגם ההשקפה שלו איננה קדומה !!! הרי כל ההשקפות היו מאז ומתמיד נהוגות בעולם....

בעצם... כבר דור המבול מיצה את כל ההשקפות הקיימות היום.

מעניין שכל הדברים הנ"ל כל כך פשוטים, ובכל דבר בחיים, פשוט שזה כך.

משום מה, רק כשמגיעים לדת- מעקמים את המוח, ויורים שאלות סרק...

לסיכום... לא רחוק היום שיפול האסימון !!!

המסר שלי הוא, שהחולשות שלנו לא ישחדו אותנו להחליף את ההשקפה האמיתית של העולם !!!

לא רחוק היום שיפול האסימון, כי הפוטנציאל עצוווום!

עיני בדולח

ברוך הבא אל הפורום!

התוכל לבאר מה הקשר בין מה שכתבת לבין נושא האשכול. אם הבנתי, האשכול עוסק בשאלה אם יש לציית לקול הפנימי שקורא לנו ללכת אחרי ערכים כמו יושר, טוב, התחשבות בזולת ועוד. התגובה הארוכה שלך עוסקת בקריאה לבנות השקפות על בסיס לא רגשי ולא תאווני וכן בהגדרה מחודשת של המונח "חרדי" (שאינה תואמת את המובן המילוני ואת השימוש הסוציולוגי. נראה לי שכוונתך שחרדי=רוצה להיות ירא שמים). יש נקודות משותפות מסויימות בין מה שכתבת לבין נושא האשכול, אבל צריך להבהיר זאת בהרחבה. התואיל?

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">