חשבונו של עולם

מקסמן החביב

הרי זה בדיוק מה שלא בסדר פה!
א-לוהים נגלה, ונתן הוראות. אתה אומר שזה בעצם אפילו לא מה שהוא באמת רוצה אלא תיקונים קטנים בתוך המסגרת של המוסריות הפרמיטיבית של לפני 3300 שנה (הזמן שאליו מתועד מעמד הר סיני ע"פ היהדות). בעצם מאז ועד היום היהדות האורתודוכסית יונקת באין מפריע קריטריונים מוסריים חוץ תורניים ועוסקת 24/7 בנסיונות 'עורך-דין-לייק' למצוא את הדרך ליישם את המוסריות החוץ תורנית בלי לעבור ממש על לשון הטקסט.
אני אישית חושב שדווקא פונדמנטליזם דתי שמקיים את הטקסט כפשוטו ואת המוסר שואב מתוכו ולא כופה עליו מוסריות הומניסטית/חילונית הוא הרבה יותר עקבי והגיוני מאשר לחשוב שא-לוהים טרח להתגלות כדי ללמד בעצם כמה חוקים שהתאימו לנקודת הזמן המדויקת שבה הם נמסרו אבל מאז ואילך הוא דורש מבני האדם לפעול לפי האג'נדות המוסריות של תקופתם תוך פלפול שמאפשר לפעולות לא להתנגש עם לשון ההלכה. זה, אם לא אכפת לך, כל לימוד התורה בימינו: התפלפלויות אינסופיות שמטרתן להסביר איך פעולות יומיומיות ועמדות מוסריות הומניסטיות לא תתנגשנה עם לשון ההלכה. 
אין לי כוח עכשיו להתנסח בצורה חדה אבל נדמה לי שהרעיון מובן.


ייתכן
אני נמצא בצומת דרכים ומנסה למצוא את דרכי בעולם (למעשה הניתוח הפסיכולוגי - בגרוש - שלי התבסס בעצם על חפירות אינטרא-פסיכיות בתוך נפשי שלי). במסגרת זו אני מנסה להבין מהן האופציות שעומדות בפניי ועד כמה כל אחת מהן סבירה (ובהחלט יכול להיות שבעוד כמה זמן כל הנבירה הזו תיראה לי מטופשת...). 

באמת מעניין אותי לשמוע מהי התשובה הדתית לטענות האלו:
נניח ואנחנו מקבלים שאינטואטיבית יש א-לוהים פרסונלי והוא כנראה מעוניין בבני אדם שיעשו כל מיני דברים, ולא פיצוח ה DNA או התיישבות בפלנטות אחרות אלא כריכת רצועות עור על היד, נענוע ענפי דקל, המנעות מחיתוך נייר טואלט בשבת והפסגה, עיקר העיקרים, היא - עיסוק מנטלי בנושאים אלו לאורך כל החיים.
1. למה ללכת עם האינטואיציה? הרי בשום הכרעה אחרת לא תאמר לי ללכת עם האינטואיציה 
2. מה פשר האבחנה בין "כופר לתיאבון" לבין "כופר לוגי", הרי לכל מסקנה לוגית או בחירה ערכית יש מניעים רגשיים ובלתי אפשרי לאדם לפסול הכרעות של עצמו בשלהם, בוודאי שמישהו אחר לא יכול לעשות זאת.
3. איך מתקבל על הדעת שבורא העולם הוא סדיסט כזה שיעניש/ימנע-שכר מאנשים שלא פעלו לפי אחת האינטואיציות שלהם. האם על נושא כזה לא היה מן הראוי לתת סיבות טובות יותר להכרעה?

ייתכן
אני באמת לא כל כך מבין על איזה ציר אתה מתקדם, אבל אנסה שוב
על פי הגמרא עיקר התוכן של המעמד בהר סיני היה אמירת ישראל נעשה ונשמע ולכן היא אומרת שעל אף שלישראל יש "מודעה רבה לאורייתא" כיון שהיא הייתה באונס של כפיית הר כגיגית והמודעה מבטלת כל התחייבות בכל זאת על ידי שישראל קיימו וקיבלו בזמן אחשוורוש מאהבה הם כבר מחוייבים לקיים אותה 
כלומר שעיקר קבלת התורה היא ההתחייבות האישית שכל יחיד מקבל על עצמו ושכל ישראל מקבלים כאחד כעם
ולכן המעמד עצמו הוא בהכרח לא החלק המרכזי שמחייב אלא הקבלה ובשבילה אין צורך דווקא בקולות וברקים
עיקר הבסיס לקבלת התורה בסיני היה על ידי שראו ישראל שאין עוד מלבד ה' בלי שיהיה לזה כל תוספת וכל ביאור מילולי שהאדם אנוס לקבל אותו, אלא ש"אתה הראית לדעת" והדעת היא של האדם ודי בשבילו בראייה לחוד בשביל לדעת בעצמו
הנקודה העיקרית במה שכתבתי הוא שלא יתכן לומר שקבלת עול מלכות שמים הוא "פינטוז" [של כאלה שיתכן שהיה להם נוח בו] אלא הכרה בסיסית מחייבת שכל עוד אתה מכיר בעצמך כברוא של בורא אתה יודע בבירור שהיא חובתך וגם הדבר שתזכה על ידו לחיים כאן ולעולם 
אנסה להמחיש, אשאל אותך שאלה, למה האנושות כולה רואה ברצח וגזל חטא? [בניגוד לשאר בעלי החיים]
התשובה היא כנראה שכל אדם מבין שכל אדם אחר אמור להבין שרצח הוא דבר מתועב והוא חטא, ולכן מי שבכל זאת עושה אותו הוא לא אנושי, וזה על אף שאין לך באמת הסבר למה לא לעשות אותו, אלא שאתה מבין שההבנה האנושית לכשעצמה היא הכרה שמחייבת, ולכן כל מי שמסוגל לה מחויב לה ואם הוא לא מקיים אותה הוא כבר לא ראוי לזכות בהכרה כאדם
אתה שואל שוב ושוב מהי התועלת שבפרטים שהם חובה בחיים הדתיים, התשובה היא שהפרט הוא רק הנגזר של הכלל ולכל פרט יש כלל שמחייב אותו וגם הכללים האלו גזורים מכללים בסיסיים יותר וכל התורה כלולה בבסיס של עשרת הדברות  שהם נגזרים מתוך המחויבות האנושית הנפשית של כל יחיד וכיון שהשורש הוא מחויב כתוצאה ממנו גם כל הענפים והדברים ארוכים

תוקן על ידי 1yakovw ב- 27/02/2011 00:07:01

(תיקון טעות, מכילתא סוף בא).

_________________

פרזנט

על הערותיך באדום:

חושבני שמבול היה אלא שלא בהיקף עולמי כפשטות הכתובים

המסר של ספורי הבריאה – היות ואדם נורמלי זקוק לתמונת עולם נתן לו ספר בראשית תמונת עולם לפי המתקבל על הדעת אז וכפי הנראה גם הידוע אז.

וירח ה' וכו' – כבר הר"מ כתב שהתנ"ך מכתב כך שיתקבל על דעת הדור שהיה רגיל להגשמה ולפולחן קרבנות.

ההבדל במינון בין איוב לא היה לבריאה כמשל הוא כבין שקדים קלופים לציאניד – נו... לא נראה לי ואיני חושב שאני מהמתמיהים.

יסוד האמונה הוא האמונה בקל בורא ומחייב. אמונה במעשה בראשית כפשטות בראשית אינה מיסודות האמונה,  אמונה בכל פרט מספורי האבות – כנ"ל (הגם שלא נראה לי כי ספורים אלו הוכחשו)  וגם מעמה"ס לכשעצמו איני בטוח אם הוא מעקרי האמונה. ואם במקום המתואר נזרקה נבואה חהכרה במעמה"ס אך שלא היה? ואם הפירוטכניקה לא היתה בדיוק כך? אבל שוב – זה לא הוכחש ואיני חושב שיכול להיות מוכחש. לכל היותר אתה יכול לא להאמין בנס, אבל להכחישו זה קשה.

לעניין המאירי – מדוע אין עושים היום כך – א. עושים, ראה חזו"א שלפעמים "מכופף" את הראשונים למשהו אחר שאמרו, אבל רוצה להשאר במסגרתם. ב. במקום שאין אנשים – טול לך כתר תורה טעשה זאת. איני – קטונתי. חוץ מזה שהמוטיבציה אינה אמורה להיות "מתקדמת" אלא לפרש את הכתוב במסגרת הנראה מוכרח לנו (כעין תחת עין).

כתוב לא לעשות תמונה ולא כתוב שאין כזו -  נדמה לי שכתוב כי לא ראיתם... לא? לטעמי הפירוש הפשוט של האמונה שאינו גוף היא שאינו כל מה שאנטו יכולים לתאר. מה כן – עלום. וזה בדיוק מה שכתוב בפסוק.

לגבי הבשר השרוף – חושבני שהוא "מעוניין" (ז.א. הורה) לשרוף בשר. הגיוני אומר לי כי לא בגלל הנאתו מהריח אלא בגלל ש"מעוניין" שאנו נחיה במסגרת מחייבת. מה לי אם המסגרת מצווה לשחוט מהעורף או מהצוואר. וממילא אם היה צורך פעם להורות על שריפת בשר ולשם שמירת המסגרת אין שינויים – אז אין. אין לי בעיה לחשוב שה"חוקים" נרחבים יותר ואינם מצטמצמים בפרה אדומה ועוד כמה.

לעניין כפיית העדפותי על אחר – לאחרונה התוודעתי למספר כתבים של פרו' ליבוביץ והא עונה על זאת מתוך דוגמה מצויינת. מדוע מעצמות המערב כפי את ערכיהן על יפן? ככה. זה טבעו של "ערך" מוחלט שאדם מאמין בו.

"לכן מה שאני מבקש הוא להבהיר שהיות העולם מחודש כדעת תורתנו - כמו שהבהרתי - אינו מן הנמנע, ושלכל אותן ראיות פילוסופיות שמהן נדמה שאין הדבר כפי שציינו, יש היבט המעקר אותן ופוסל את הבאתן כראיות נגדנו. מכיוון שזה ברור לי, ומכיוון ששאלה זאת - האם העולם קדום או מחודש - פתוחה⁵, היא מקובלת עלי מצד הנבואה המבהירה דברים שאין בכוח העיון להגיע אליהם⁶. כפי שנבהיר, הנבואה אינה כוזבת אפילו לדעת מי שמאמין בקדמות⁷"

(מו"נ ב/טז). ונחלף נבואה באמונה לענייננו.

 

הערותיך ליתכן

היות והמסגרת של האמונה היא העניין לא אכפת לה' אם תאמין כיוצאי מצרים (שלר"מ לא האמניו בתחיית המתים, והיו, לךשיטתו, כופרים) או בצורה "מודרנית".

חושבנמי שברבות מאמונותיך אתה (כמוני) הולך אחרי האינטואיציה. ראה דוגמת המערב ויפן לעיל.

עיקר העיקרים עיסוק מנטלי – ומעשי – בדברים האלו?  כן. זה מהותו של שעבוד לה', שכל חייך אתה מוגבל. מעצבן, מה לעשות. זהו "עול" ומצוות לאו ליהנות ניתנו.

מי שאינוטאיציות שלו אחרות והגיוניות – מן הסתם אנוס הוא.

תלמיד טועה
כתבת משפט לאחר כל משפט שלי ועל כך ראוי אתה לכל שבח.
אך אינני מבין בדיוק איך הם מתייחסים לקשיים שהעליתי (אינני מצפה שההתיחסויות תהוונה תשובות מתקבלות על הדעת מבחינתי כי זה טיבו של וויכוח שלעיתים דעתו של אחד אינה מקובלת על האחר; אבל הם אמורים להתייחס לתוכן של דברי האחר ולא לתפוס מילים בדידות מתוך המשפט ולהתייחס לשאלה אחרת שעלולה לעלות לגבי אותן מילים/מושגים)



לגבי הערותיך להערותיי על דבריך:
ברור, כפי שכתב יתכן, שאפשר לדחוק ולפרש מה שתרצה. איך ראיתי היום באשכול אחר? גם אם היה כתוב "לא תאכל את החזיר" "אכול את החזיר", או לענייננו, "י-הוה הוא הא-לוהים" "מפלצת הספגטי המעופפת היא הא-לוהים" היה אפשר להמציא פירוש כלשהו שמתיישב עם ההשקפה הבסיסית שלך [י-הוה או המפלצת]. אני בטוח שברגעים אלו יושבים shwatניקים (stop! here we are thinkers! d!) נוצרים חושבים ומסבירים שרק מגשימים מטומטמים חושבים שכתוב בברית החדשה שישו הוא בן האל אבל כמובן שלא זו היתה כוונת המשורר ואיזה פרשן (בדומה למשפט שלך "הרמב"ם כבר אמר" כאילו שזה פותר משהו) כבר הסביר שהכוונה למטפורה שניתנה בשביל העם הטיפש דאז. אבל לכל הרוחות - למה שאבין את כוונת המשורר בצורה פתלתלה אם שפתותיו ברור מיללו? שאלה שקולה - למה מי שכתב כתב כך? (אנא חסוך לי את התשובה "אין לי שום בעיה עם הטענה שהנצרות אינה תופסת את היותו של ישו בן האל כפשוטו". לא באתי לדון בעיקרי הנצרות אלא לשאול, בהנחה ולא תקבל טענה כזו כאמת היסטורית, מדוע האיפה ואיפה הזו)
באמת! אלוהים נגלה ונתן ספר נצחי קדוש שבתוכו כתובים... אגדות לילדים! ולמה? כי זה מה שהילדים מבינים! כדי שיהיה להם עולם פנטסטי מושלם בגיבוי האל עצמו! ולמה הפירוט הזה? למה לא, נניח, "בראשית ברא א-לוהים את הכל"? בא בורא העולם וארג אגדה נפלאה עם רצף של מאורעות ועם דמויות... שיוכלו בני האדם להשתעשע בה... קבסתן! וחוצמזה - אינני מבין מדוע 'לא יכלו' אנשים אז להבין שמעל ה'רקיע' אין מים (ולו מהסיבה שאין באמת משטח רקוע שקוף מעל לראשנו)? למה היה צריך להנציח להם טעות כזו מוזרה?
ולגבי מה שאמרת על מעמד הר סיני - ממש לא יצא לי ברור. אם הוא לא היה אז מה יש לך ביד? אנשים חשבו משהו ומשום מה אתה מחליט שזו נבואה ("נזרקה נבואה כהכרה במעמה"ס שלא היה")? מי אמר לך שמה שנזרק הוא נבואה? למה לא תאמין שאמונת בני שבט השינטו היא נבואה? לא מצליח להבין מה אתה רוצה.

לגבי שחיטת צאן ובקר: אי אפשר לסתור לוגית את הטענה שההוראות האלו, כמו הוראות פגאניות אחרות שיהודים אורתודוכסים שומרים באדיקות בימינו, ניתנו בהתאמה לתקופה ומאז מחייבות כי "החוק לא השתנה" אבל בעיני זה מאוד בלתי סביר (זה בעצם להפוך את תכלית היקום לנובעת מאילוץ שנכפה על בורא העולם). הבעיה היא שיש עדויות בכתובים שזה רצונו של י-הוה - גם מפשט פסוקי התנ"ך (הפסוק "וירח י-הוה את ריח הניחוח ויאמר לא אוסיף..." אינו מופיע כמתן הסבר המסבר את האוזן להוראה לבני ישראל להקריב קרבנות [הוראה שמטרתה, לדעת הרמב"ם, פסיכולוגית] אלא כסיפור דברים. שום דבר לא היה קורה אם הפסוק לא היה מופיע, ועל כן הוא מעיד את מה שהוא אומר. בנוסף תוסיף את כל פסוקי אחרית הימים כמו "ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי ומנחה טהורה כי באלה חפצתי נאום י-הוה" ועוד ועוד - ואם תאמר שהקרבת הקרבנות של כל העמים אינה אלא, שוב, עדות לכפיפותם לי-הוה - וכי לא ידע נותן הנבואה שבאחרית הימים תבוטא עבודת האל אופטימלית באופן שונה?)

ולמה כתבת שהמבול לא היה בהקף עולמי "כפשטות הכתובים"? בתנ"ך כתוב "וימח את כל היקום..." או שהתכוונת - שלא כפשטות הכתובים (קשה להבין ללא פיסוק) - במקרה כזה מה ההבדל בין אגדה שלא היתה ולא נבראה לבין קטסטרופה איזורית שהפכה לקטסטרופה גלובלית? בשני המקרים הטקסט מתאר דבר לא נכון ואינני מבין מה אתה 'מרוויח' מזה.

(אגב מאיפה לקחת שהשקדים קלופים? וכי בשקדים בקליפה אין ציאניד?)

לעניין כפיית ערכים - ובכן, צפוי... לקחת את הדיון למקרי קיצון. ללא חופש הפרט לא היית מתכתב איתי כיום, חד וחלק (אתה מביא לי הוכחות מהפטרנליזם האמריקני? באמת... סיפר לי בן דוד על מרצה ששאל אותם "במה נמדד הצדק?" וענה: "באורכה ש נושאת המטוסים שלך, ולכן ארה"ב תמיד צודקת"... במקרים מסוימים אני מניח שיש הצדקה לאור העובדה שהאחר, במקרה זה היפנים, פוגע בחופש הפרט. ואם התכוונת לשאול מדוע לכפות את ערך חופש הפרט על מי שאינו מאמין בכך - היית יכל לשאול ישירות מהמשטרה שאוכפת את החוק האוסר לרצוח... זה מכניס אותנו לדיוני אתיקה שאינם מענייננו עכשיו)

 דבריך על הערותיי ל'ייתכן'
א-לוהים רוצה שנתעסק בדברים ילדותיים ופרימיטיביים > א-לוהים רוצה שנסבול > א-לוהים סדיסט (לגיטימי שתענה 'כן' אבל לפחות תכיר בכך שאין סדיזם גדול מלכפות אדם מודרני להתעסק עם פרטי פרטים של דינים העוסקים במצווה שהתאימה - במקרה הטוב - לפני 3000 שנה)
לגבי האינטואיציות - שים לב שלא שאלתי 'מה דינו' של מי שהאינטואיציות שלו אינן מורות לו לעבוד את בורא העולם בדרך היהודית האורתודוכסית, אלא בהינתן (ואני מקווה שאתה מכיר בכך שלא כמו רבי אלחנן וסרמן ודומיו) שאינטואיציות של בני אדם רבים אינן מפנות אותם לשם, ולמעשה מבחינה אמפירית בורא העולם מכניס 'נשמות' שתסבולנה (או לפחות לא תקבלנה שכר) באופן דטרמיניסטי ועל לא עוול בכפן, האם יתכן אל כה סדיסט.

יום טוב

מקס,

פרזנט הקדימני אך אנסה לחדד.

אתה אומר בעצם שהתורה היא בסך הכול מנגנון חוקי או חוקתי מתקדם. לא ניכנס לדיון אם אכן היסטורית זה כך. זה לא כל כך משנה. גם לי כיהודי יותר נוח לחשוב שאני בן לעם מתקדם.

בכל אופן, כיום, שזכינו בסיעתא דשמיא והרעיון הדמוקרטי התפשט בעולם, למה לנו מערכת נפרדת משלנו ולעסוק כל הזמן בהתאמות. אפשר לקבל את החוק הישראלי או האמריקאי או האנגלי, תלוי איזה אזרחות יש לך והיכן אתה מתגורר, והכל על מקומו בשלום.

כל המצוות שיסודן שלילת עבודה זרה וכו' די התייתרו בעולם המודרני. כנ"ל גם המצוות הקשורות לבריאות והיגיינה. כנ"ל גם בכל מה שקשור לזכויות עובדים וליום מנוחה שבועי. ברוך ה' מלאה הארץ דעה ואפשר להגיע לכל המטרות האלה מבלי לעסוק בפולחנים וריטואלים.

מי שמאד מתעקש יכול להמשיך לחשוב שיש אלוהים. זה עדיין חוקי במדינות דמוקרטיות. ניתן גם להתפלל ולחגוג חגים כביטוי לאמונה או כעבודת האל.

והדרה קושיא לדוכתא, מה העבודה זאת לכם?

אינני יודע איזה חיים אתה מקיים, אבל החרדי הקלאסי, גם אם הוא נמצא בקצה השמאלי של הסקאלה, מקדיש המון מזמנו, מרצו, וכספו לטובת מה שפרזנט מכנה קשירת רצועות וכו' (חשבתם פעם איך היינו לועגים לדת שמאמיניה היו מניחים על ראשם וידם קוביות שחורות מעור בהמה, אם זה לא היה אנחנו) שימוש בחומרים עתיקים ופרימיטיביים לכתוב סת"ם במקום להשתמש בטכנולוגיות גרפיקה ודפוס מתקדמים ועוד ועוד.

אם רק רוצים לשמר תרבות ולקיים חיים אמוניים אפשר בהחלט לוותר על 90% מכל זה. בעיניי דווקא המאמינים הנבערים צודקים לשיטתם. זו התורה ואין בלתה. כל החכמים בעיניהם פשוט עובדים על עצמם, מחוסר אומץ או מכל טעם אחר.

פרזנט,

חשוב לי להבהיר שהעיסוק בכל השאלות האלה, מה חז"ל חשבו ומי דתי יותר אוטנטי ועוד המון שאלות ואבחנות במערכת הדתית תורנית, מאוד מעניין אותי. אני עוסק בזה המון. מבחינה מנטלית ותרבותית  אני לגמרי שייך לזה. אני רק אומר שיש דיון שקודם לכל זה. האם יש תורה משמים או לא? אם קבלה היא נקבל. אם לא, צריך לדעת את זה ולהגיד את זה בקול רם ולהסיק מסקנה פילוסופית.

למעשה, יש לנו כחרדים, כל כך הרבה אילוצים סביבתיים שאני באמת לא יודע מה לומר לך. אבל את האמת חייבים לדעת ולהשמיע אותה בכל מקום שאין בו סכנת פיקוח נפש.

"ללכת עם האינטואיציה" זה בסך הכול טיעון כאילו לוגי, הבא לכסות על ערוות היעדר טיעון הגיוני שכלי.

האבחנה בין כופר לתיאבון ללוגי לא ניתנה למשה מסיני. בדרך כלל הכוונה שיש מי שפשוט חשב או שמע או קרא והסיק מסקנות (אני משייך עצמי לקטגוריה הזאת) ויש מי שביקש להתיר עריות והוא מספיק מודע לעצמו מכדי לחיות חיים כפולים ואז הוא אומר: אין אלוהים. אם הוא באמת מבין את זה אני לא רואה פסול גדול במה שהוא חשק בעריות, אם כי, למרות שכל חשיבה לוגית היא גם תוצאה של מצב נפשי מסוים, עדיין יש בזה רמות שונות. הקצה הימני של הביקורת הזאת גורס שאין בכלל שום ערך לדעות וטיעונים והכל תרבותי מנטלי רגשי. האמת (אם יש דבר כזה...) כנראה באמצע ואכמ"ל.

בעניין שכר ועונש נגעת בנקודה מאד חזקה. אצלי זו הייתה השאלה החזקה הראשונה. לקחתי את המאמר "אין הקב"ה בא בטרוניה עם בריאותיו" עד הסוף, ואז אמרתי, אין מצב של עונש.

יעקב,

עיין במה שכתבתי למקס.

למה אתה כל כך משוכנע שלא ייתכן שמדובר בפינטוז? האיסלם הנצרות בודהה ועוד גם זוכים ממך להכרה כזאת, או ששוב אתה מקבל את מה שאומרים בשכונה?

ההשוואה למוסר ולמצפון אינה במקומה ולו רק מפני התועלת החברתית אבולוציונית שיש בשמירת חוקי המוסר. אבל הסוגיה הזאת היא, כידוע , ארוכה ועמוקה וכל השוואה בינה לבין אמונה כזאת או אחרת אינה במקומה.

האם אינך שם לב שהפרטים השתלטו על הכללים באופן מאד קיצוני. הקלישאה "מרוב עצים לא רואים את היער" אינה מצליחה לבטא את מה שהתרחש והתפתח מהכללים (עשרת הדברות) עד לפסילת גט בגלל שהשם לא נכתב בדיוק כפי שאיזה פוסק הכריע.

ככלל, אתה כל הזמן מדבר מתוך המערכת. חז"ל אמרו. הדיון הרי האם לקבל את מה שאמרו או שהם חיו בעולם משלהם, שאין שום הוכחה רציונלית לקיומו.

תלמידטועה,

העובדה שמשהו "לא הוכחש" וגם לא יכול להיות מוכחש אינה הוכחה לאמיתתו. אדרבה מבחינה לוגית דבר שלא ניתן להפרכה אי אפשר להתייחס אליו. על "לא ראינו אינה ראיה" שמעת?

מעצמות המערב, עם כל הכבוד ללייבוביץ, לא כופים "ערכים". הם כופים סדר חברתי. (ומותר גם לדון אם זה ראוי) אני מכיר היטב את דעתו של לייבוביץ בעניין. אני לא בטוח שהוא עצמו לא ידע שזו סתם דמגוגיה. אין קשר בין סדר חברתי או אפילו מה שמכונה "מצפון", יהיה ההסבר למצפון מה שיהיה, לאמונה דתית.

אתה מחליף באלגנטיות בין נבואה לאמונה. העניין ההוא שנבואה, במידה והייתה, היא סוג של הוכחה, "אמונה" סתם איננה אלא סיסמא. מה ההבדל בין אמונת היהדות לאמונת "הנחנחים" אם אין טיעונים לוגיים עובדתיים משכנעים? שוב חזרנו כל אחד לשכונה שלו?

אין לי בעיה עקרונית עם המונח עבודת ה' , ככל שנניח שיש אלוהים והוא מצפה מאתנו שנעבדו או שכיף לנו לעשות זאת. אבל שוב למען ה', למה דווקא פולחנים אלו שברובם חסרי טעם לחלוטין כיום. מה רע בתפילה וחגים והתנהגות מוסרית על פי חוק?