שלום לפני כחמש שנים חליתי במחלת הסרטן ברוך השם הבראתי ושיקמתי את חיי
הבעיה היא שכל פעם שאני עומדת במצבים קשים או טובים בחיים (כגון לידה של ילד פטירה של אדם קרוב ואפילו אוברדרפט מלחיץ או קנית דירה חדשה) אני חרדה שהסרטן יחזור ניסיתי טיפול שלc.b. t. במשך כ20 שבועות שרק עלה הונים ודרדר את המצב כרגע אני מרגישה שאין לי כוח נפשי לטפל אולם אני נורה סובלת וזה יכול להטריד אותי ימים שלמים
מה עוד שכרגע אני בהריון ומפחדת מאד ללדת השעות של הלידה מזכירות לי את הזמנים של לחכות לתוצאות של בדיקות ניראה לכם שכדי לי לוותר לעצמי וללדת בניתוח (הרדמה מלאה בלי להרדיש כלום)
לידה קודמת פיתחתי האטות הדופק ובסופו של דבר זה הסתיים הניתוח עקב מצוקה עוברית אני הרגשתי שפשוט חתפתי התקף חרדה באמצע הלידה
יש לציין שהסבבה שלי מאד תומכת
נשלח ב-25/2/2011 08:34
ציפי שלום לך
אני שמחה לשמוע שהחלמת והבראת מהסרטן. אני מתארת לעצמי שהחמשת השנים האחרונות לא היו פשוטות. אם אני לא טועה כל שנה בריאה שחולפת מחזקת את העובדה שההחלמה היא שלמה יותר, נכון?.
אני יכולה להבין מדוע CBT לא עזר לך במצבך. את עסוקה בשאלות חשובות לקראת הלידה , אני לא הייתי פוטרת אותן כשאלות חרדתיות קלאסיות שטיפול כזה לרוב עוסק בו.
ציינת בצדק את הסביבה התומכת ואין ספק שזוהי מעטפת מחבקת חשובה אך כנראה לא מספיקה.
נשמע לי שהדבר שאת צריכה זהו טיפול עם מסגרת מכילה ומחזיקה בה תוכלי לברר לעצמך מה הטוב ביותר עבורך. אי אפשר להתעלם מגורמים רפואיים שציינת,.
הרצון ללדת בהרדמה מלאה ולא להרגיש כלום יכול ללמד על עייפותך הפיזית והנפשית - על הדרך שלך להגיד, במילים אחרות, שדי לך מכל סבל שהוא.! ועל הצורך שלך לנוח, להירגע ולהתכרבל הן במובן הפיזי והן במובן הנפשי.
כלומר, יתכן שהחרדות שלך הן לא רק דבר שצריך להיפטר מהן באופן נקודתי אלא הן סוג של תקשורת שדרכן את רוצה בין במודע ובין שלא, לספר משהו נוסף - ויש להקשיב לאותן חרדות, ולהבינן ואולי בדרך זו הן תווסתנה (וויסות רגשי) .
בכל אופן, אני מציעה לך להיכנס לטיפול שילווה אותך עד ללידה ולאחריה. אני מאמינה שעל רקע מצבך הבריאותי את זכאית לסבסוד גדול יותר לטיפול דרך קופת החולים.
רונית תודה את צודקת שאין לי כח לכאב אבל גם שניסיתי ללדת בסופו של דבר זה הסתיים בכשון וכמאט בנזק(היא נולדה עם אפגר נאוד נמוך רק אחרי חמש דקות התאוששה) אני מפחדת להזיק אם אחליט ללדת הרופאים כן ממליצים על לידה מכיוון שהלידה עצמה מסוכנת בעיקבות העבר שלי,ולא כדי להוסיף על זה גם ניתוח מה את חושבת? אני מרגישה שאין סיכוי שאצליח ללדת..
בעניין המסגרת התומכת ניסיתי קבוצת תמיכה ,אבל אין לי כוח לשמוע צרות של אחרים מה עוד יכול ליהות ?
ושוב תודה
נשלח ב-26/2/2011 23:07
ציפיליפי-
לצערי אני עדיין לא יכולה לדבר מניסיון אישי, אבל אולי כדאי שתבררי על שיטות ללידה טבעית שמלמדות את היולדת לבטוח בעצמה. יש שיטות שבהן האשה לומדת במהלך ההיריון איך להקשיב לגוף שלה ולהתכונן נכון ללידה. לא מדובר בהכרח על לידה ביתית או בבריכה עם דולפינים. נראה לי שגם ללידה רגילה בבית חולים כדאי להגיע רגועה ובטוחה בעצמך.
נשלח ב-26/2/2011 23:16
לידה קודמת היתה עם דולה פרטית שרק עיצבנה
נשלח ב-27/2/2011 01:38
אני מצטערת לשמוע. בכל מקרה, לא התכוונתי לדולה אלא לשיטות שנלמדות במהלך ההיריון, למשל HypnoBirthing (אינני יכולה להגיד ממקור ראשון שום דבר על שיטה זאת). כמובן שהגיוני שזה לא מתאים לכולן. הרבה בריאות ושמחה.
נשלח ב-27/2/2011 16:21
תודה לא מתביישת אבל אני אמורה ללדת בטיפול נימרץ עגב חשש לאי ספיקה לבבית למרות שהסיכון הוא לא מיודע מה גדול אבל אבדוק את השיטה יכול ליהות שזה יתן כלים גם בלידה לא טיבעית(המצב הכי אידאלי זה וואקום
נשלח ב-27/2/2011 20:46
בכל מקרה שיהיה בשעה טובה ושמחה!
נשלח ב-27/2/2011 21:51
ציפי יקרה
כוונתי היתה לליווי מקצועי אישי ולא קבוצתי.
כפי שאני מבינה מדברייך ההחלטה על דרך הלידה (רגילה, וואקום/ ניתוח) היא לשיקול דעת רפואית הלוקחת בחשבון את העבר שלך, הלידה הקודמת ומצבך הבריאותי הנוכחי.
אולם, מעבר לדיון הרפואי יש את מצבך הנפשי ולחלק זה אני חושבת שמגיעה לך התייחסות אישית של איש מקצוע, ללבטים שלך, לחששות שלך ולרגשות שלך.
אני מאמינה שלאור הרקע הבריאותי שלך ולאור מצבך הרגשי את זכאית לטיפול רגשי של איש מקצוע מטעם קופת החולים או משרד הבריאות. שוה לבדוק זאת (אם לא עשית זאת )
