|
|
| נשלח ב-7/3/2011 23:08 |
 |
| |
| רדףהשיג כתב: |  | "אפשר גם ההיפך"
אפשר -- אבל אז הגרסא האומיסיבית תישאר בלתי פתורה. [אבל יפה: ניכר שהבנת פה את הפאראדוקס היטב....]
מבחינה אינטיאוטיבית שניהם אמת מי שטוען "אני מאמין ש-p" בעצם טוען p (לפחות לעצמו)
וגם מי שטוען p בעצם טוען "אני מאמין ש-p"
"גם נגד טענת דקארט הידועה אפשר לטעון כי- אני חווה משמע אני קיים,- גם שם הוא חווה שהוא חווה שהוא חווה וכך עד אין סוף, ושם הטענה עוסקת בבירור אמת כלשהי, ופה לפחות לכאורה זה התפלספות אמיתית של הנפק"מ זה איך להגדיר את המציאות המוכרת."
לא הבנתי את ההערה הזאת שלך כלל. האם זו ביקורת עלי
לא ביקורת ח"ו, ספק שאלה ספק קביעה.
אסביר: בפרדוקס שהבאת היה אמור להיות שיוסי יוכל לטעון P ואינני מאמין ש-P, והשאלה לכאורה אינה האם זה סתירה, אלא איך מגדירים פורמלית את ההבנה שלנו שזה סתירה אותו הדבר גם במקרה זה, כל השאלה היא איך להגדיר בצורה פורמלית, לכאורה סוג של קושי ניסוחי (בשפת העם התפלספות גרידא). בייחוד לא הבנתי את רצף המילים "התפלספות אמיתית של הנפק"מ זה איך להגדיר את המציאות המוכרת"הגהת הפראק: האות כ'. נשמטה במילה "של" וצ"ל: "שכל הנפק"מ זה איך להגדיר" (תוקן שם)
_________________
|
|
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2011 23:26 |
|
| |
"לכאורה סוג של קושי ניסוחי (בשפת העם התפלספות גרידא)."
זו הערה שחשוב להתייחס אליה מאחר והיא נוגעת במתודולוגיה הכללית שלי, ושל הפילוסופיה בכלל.
אני סבור, ובכך אני חלק ממסורת נכבדה של פילוסופים, שעל מנת שתחושות בטן יעפילו לדרגת חשיבה, עליהן להיות מנוסחות בשפה.
אי אפשר לחשוב ללא אינטואיציות שתעמודנה בבסיס החשיבה, אבל אינטואיציות הן רק חומר גלם -- ואילו מה שנותן לחומר הגלם הזה את צורתו, את המבנה שלו, זה ביטויו הלשוני.
כפי שערימת לבנים איננה עוד בניין, כך אינטואיציות גרידא אינן עוד חשיבה.
אי לכך, "קושי ניסוחי" הוא קושי חשיבתי.
מי שהניסוחים שלו מבולבלים -- כנראה הוא עצמו מבולבל. מי שהטקסטים שהוא כותב [או מוציא מפיו] נראים כמו דייסה -- כנראה זה גם מה שיש בראשו: דייסה.
עכשיו, פילוסופיה איננה מדע ישים כל כך [לא אנו נמציא את התרופה לסרטן ואין לנו המלצות להשקעה בבורסה]. אנו מבררים עניינים מחשבתיים -- קרי: עניינים של ניסוח.
אי לכך, כל עיסוקנו הוא "התפלספות גרידא" כלשונך.
כך ש-take it or leave it.
כפי שאמר לותר: "כאן עומד אנכי, ואינני יכול אחרת. הא-ל, היה נא בעזרי, אמן"
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2011 00:05 |
|
| |
הצעה. לפי התפיסה ההיררכית של המציאות שהצעתי, בה לכל טענה צריך לציין באיזה עולם היא מתקיימת, כן יש סתירה בין הטענות "אני מאמין ש-P" ו"אני מאמין שלא P". הצהרה על טענה כמו "מתקיים P" פירושו בראש וראשונה "בעולמי שלי מתקיים P" וכן "אני מאמין ש-P" מביע את אותו תוכן . ואילו "פלוני מאמין ש-P" אינו סותר את "לא מתקיים P" כי הטענות קיימות בעולמות שונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2011 00:08 |
|
| |
קולמוגורוב: האם לפי ההשקפה שהצעת [שהייתי קורא לה "מרובדת" לא "היירארכית"] תיתכן תקשורת בין אנשים?
[ראה תגובתי לקוצו של י' לעיל, וכן להזכירך את המונאדולוגיה של לייבניץ]
ועוד שאלה: אילו ייתרונות אתה רואה בהשקפה כזו על פני ההשקפה הרגילה?
תוקן על ידי רדףהשיג ב- 08/03/2011 00:13:16
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2011 00:14 |
|
| |
וכפעולת מרי אמשיך לכנות אותה הירארכית.
בהחלט. יש העתקות מעבר, אלא שיש אפשרות שהן לא מושלמות. מה שמכונה המציאות האובייקטיבית הוא משהו שנמצא אי שם בהיררכיה והוא משותף לכלל האנשים.
ואל תחשוב שזה כל כך הזוי, תפיסה שכזו מעגנת למשל בתורת היחסות לגבי תצפיות פיזיקליות מסוימות כמו זמן התרחשותו של מאורע או אורך של עצם. צופים שונים יכולים לדבר ביניהם ובמקרה זה אפילו לדעת במדויק כיצד משתנים הדברים במעבר מנקודת ראותו של צופה אחד למשנהו.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2011 00:18 |
|
| |
היתרון העיקרי הוא שזו מסגרת קונצפטואלית עשירה מספיק כדי לאפשר תפיסה וניתוח בהירים של היחסים האפשריים בין הסובייקטיבי והאובייקטיבי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2011 00:19 |
|
| |
וכמובן, שהיא מתאימה בצורה אינטואיטיבית לאופן תפיסתנו את המציאות.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2011 00:19 |
|
| |
אפשר לטעות בכלל במסגרת כזו, או רק לא להסכים?
אם אי אפשר לטעות, פר סה, האם יש טעם בביקורת עצמית? [אני מניח בבסיס שאלתי את ההנחה שביקורת עצמית נובעת מחשש שמא מה שאני סובר איננו תואם את המציאות. אבל אם המציאות היא מה שאני סובר (אודותיה? אודות מה?), אז זה לא ייתכן. כל שביקורת עצמית תשיג יהיה שינוי דעה -- אבל למה להתאמץ לריק?]
תוקן על ידי רדףהשיג ב- 08/03/2011 00:24:12
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2011 00:22 |
|
| |
למה שלא יהיה אפשר לטעות?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2011 00:23 |
|
| |
| Kolmogorov כתב: | | למה שלא יהיה אפשר לטעות? |
|
אוקיי -- הסבר איך אפשר לטעות? מהי טעות?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2011 00:23 |
|
| |
חשוב על הדוגמה של תורת היחסות. זמן התרחשותו של מאורע הוא תלוי צופה. זה לא אומר שהצופה מחליט באופן שרירותי מהו זמן ההתרחשות ואף לא שהוא לא יכול לטעות באשר לזמן קיומו של מאורע.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2011 00:25 |
|
| |
| Kolmogorov כתב: | | חשוב על הדוגמה של תורת היחסות. זמן התרחשותו של מאורע הוא תלוי צופה. זה לא אומר שהצופה מחליט באופן שרירותי מהו זמן ההתרחשות ואף לא שהוא לא יכול לטעות באשר לזמן קיומו של מאורע. |
|
אה -- אז אתה מדבר על יחסים רגילים --- לא באמת על עולמות שונים
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2011 00:27 |
|
| |
| Kolmogorov כתב: | | וכמובן, שהיא מתאימה בצורה אינטואיטיבית לאופן תפיסתנו את המציאות. |
|
???????????????????????????????????????????????????
אולי היא מתאימה לאופנה האחרונה בפאקולטה לאומנויות. מוכר בשוק שישמע אותך יגיד שאתה הוזה.
[זו כמובן איננה ראיה לכך שההשקפה שאתה מציג שגויה -- רק לכך שהיא איננה תואמת את אופן תפיסתנו את המציאות בצורה אינטואיטיבית]
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2011 00:29 |
|
| |
| Kolmogorov כתב: | | יש העתקות מעבר, אלא שיש אפשרות שהן לא מושלמות. מה שמכונה המציאות האובייקטיבית הוא משהו שנמצא אי שם בהיררכיה והוא משותף לכלל האנשים.
|
|
תוכל לפרט מה הן ה"העתקות מעבר" הללו, איפה נמצאת המציאות האובייקטיבית, ומהי ההיירארכיה?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2011 00:31 |
|
| |
לרדף
מה עוד נחוץ כדי להמשיך
|
|
|
|
|
