|
|
| נשלח ב-2/3/2011 18:50 |
 |
| |
מצטער על העיכוב, אני מאשר. (ונוטל שכר כולם (-: )
תוקן על ידי קוצו_של_י ב- 02/03/2011 18:52:14
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2011 19:09 |
|
| |
מאשר [גם לפי ההגדרה המחמירה שלך]
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2011 20:21 |
|
| |
מה קורה פה?? לא התקדמתם יום שלם בכלום?? הייתי בטוח שיש לי מה לחשוב משהו חדש הלילה (באשכול שלי על 1+1, לא הבנתי מה רצו המגיבים, ופה גם כלום).
רדף, תודה רבה. רק לא כל כך הבנתי, למה אין הגדרה ל'אמת' פשוטה. כל מה שנכון ולא יכול להיות אחרת. בין על ידי הטבע, בין על ידי מה שאנשים המציאו. למשל, שמים רטובים זה נכון ולא יכול להיות אחרת. שסוכר זה מתוק -נכון ולא יכול להיות אחרת.
גם מי שמאמין בכל מיני דברים הוא אומר שהם אמת. למשל מי שמאמין שמשיח חייב לבוא, אז אצלו זה נכון ולא יכול להיות אחרת. אני לא כל כך מבין לאיפה אתה רוצה להגיע בהגדרה שלך. גם מה שכתבת איגוד של כל האנטואיציות, לא הבנתי. מה אמת מוגדרת על ידי אינטואיציות??.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2011 14:09 |
|
| |
תודה לכולם על ההשתתפות!
ממשיכים.
הבה נבחין בין ביטויים אינדקסיקאליים [=מצביעים] לבין ביטויים שאינם אינדקסיקאליים.
ביטויים אינדקסיקאליים אלו ביטויים כמו "זה", "הוא", "אתה", "עתה", "אתמול", "כאן", "שם", ...
על מנת להבין משפט המכיל ביטויי אינדקסיקאלי --- כלומר, להבין איזו טענה המשפט מבטא [ראו לעיל באשכול שלב ב' במהלך] --- על השומע/ הקורא את המשפט להכיר את ההקשר בו המשפט נאמר.
למשל, אם פלוני אומר לבן גוריון "אתה גבוה" ואם פלמוני אומר לשארל דה-גול "אתה גבוה" -- המשפט "אתה גבוה" מבטא טענה שונה בשני המקרים: במקרה הראשון, המשפט מבטא את הטענה "בן גוריון גבוה", ואילו במקרה השני המשפט מבטא את הטענה "שארל דה-גול גבוה".
באותו אופן, אם מישהו אומר ב-11 במרץ "היום גשום" ומישהו אומר ב-12 למרץ "היום גשום", הרי שהמשפט "היום גשום" מבטא טענה שונה בשני המקרים: במקרה הראשון, המשפט מבטא את הטענה "ב-11 במרץ גשום", ובמקרה השני את הטענה "ב-12 במרץ גשום".
באותו אופן, אם מישהו מצביע על כלב ואומר "זה כלב" הוא מבטא טענה אחרת מאשר מי שמצביע על חתול ואומר: "זה חתול".
וניתן להמשיך עם הדוגמאות.
[הערה על מינוח: לעתים, במקום להגיד "ביטויי אינדקסיקאלי", אומרים בקיצור "אינדקסיקאל" (כלומר, משתמשים ב"אינדקסיקאל" כבשם עצם). למשל, במקום להגיד "הביטויי האינדקסיקאלי אתמול", אומרים "האינדקסיקאל אתמול"; במקום להגיד "שימוש בביטויים אינדקסיקאלים" אומרים "שימוש באינדקסיקאלים".]
עד כאן?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2011 14:20 |
|
| |
ולגבי האיטיות: היא מכוונת.
לוקח זמן למושגים הללו לחלחל.
אני מלמד את מערך המושגים הזה לא רק לשם מטרת האשכול -- הגדרת אמת -- אלא גם להשכלה כללית: הם שימושיים בהמון הקשרים פילוסופיים אחרים.
הדברים שאני כותב פה באשכול כתבתי כבר בפורום הזה עשרות פעמים בהקשרים שונים, אבל הם לא נקלטו כל כך, ובגלל זה הייתי צריך לחזור עליהם כל פעם. אי לכך, אני מעדיף הפעם להעביר את המהלך במנות קטנות וביחידות פחות או יותר אוטונומיות.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2011 15:42 |
|
| |
אתה צודק-(אינדקסיקאל)
נא להמשיך.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2011 15:51 |
|
| |
עוד 3 אישורים ואנו ממשיכים
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2011 15:55 |
|
| |
מצידי אתה יכול להמשיך, אני מאשר.
(אישור קבוע, בהמשך אתה יכול לוותר על בקשת הרשות).
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2011 16:00 |
|
| |
למטפחת: תודה, אבל אין בכוונתי לוותר על אישורים מפורשים -- זו בדיקת קשר.
עוד 2 וממשיכים.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2011 17:27 |
|
| |
עוקב
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2011 17:32 |
|
| |
עוד 1
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2011 20:03 |
|
| |
תמשיך
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2011 21:28 |
|
| |
יופי.
השלמה קטנה לשלב הקודם: כדי להבין משפט המכיל ביטויים אינדקסיקאליים, כאמור, יש להכיר את ההקשר בו המשפט נהגה/נכתב. משמע, משפט כזה איננו מביע טענה בשלמותה בפני עצמו אלא ביחד עם ההקשר הנדרש כדי להבין את הטענה.
לעניין הבא.
[אנו עוד נחזור לאינדקסיקאלים בע"ה. אני בכוונה קופץ מעניין לעניין כדי לתת למושגים לחלחל, כאמור. אולי יהיו שלא יאהבו את המתודה הדידאקטית הזאת --- אבל אני מקווה שיהיו יותר אשר כן יאהבו אותה...]
מצבי עניינים.
כאמור לעיל [ראו השלב המדבר על תכונות ויחסים]: ישנם בעולם אובייקטים/עצמים. ישנן גם תכונות שהאובייקטים הללו יכולים לממש/לאדגם/לגלם או לא לגלם. וישנם יחסים שיכולים להתקיים או לא להתקיים בין האובייקטים. עד כאן חזרה.
האובייקטים, התכונות והיחסים אלו הצורות הלוגיות היסודיות של העולם.
אך, כפי שסתם ערימה של לבנים איננה עוד בית, כך גם אוסף גרידא של האובייקטים, התכונות והיחסים האפשריים איננו עוד עולם.
כשאובייקט נתון מגלם תכונה מסויימת -- למשל, כשכונית מסויימת היא ירוקה -- מתקיים פה מצב עניינים.
באותו אופן, כששני אובייקטים נתונים [או יותר. ראו לעיל] מקיימים ביניהם יחס מסויים -- למשל, כשפלוני נשוי לפלמונית -- מתקיים מצב עניינים.
מצבי עניינים יכולים להיות מורכבים ממצבי עניינים אחרים.
למשל: "יוסי נשוי לדנה וגם הדשא ירוק".
מצבי ענייינים מתוארים על ידי טענות.
כלל אצבע לזיהוי מצב עניינים: תמיד ניתן להצמיד "ש" לפני תיאור של מצב עניינים. "...שיוסי נשוי לדנה".
גם מצבי עניינים יכולים, בתור אובייקטים, להיות בעלי תכונות ולקיים יחסים עם אובייקטים אחרים. למשל: "עצוב שיוסי נשוי לדנה" [=מצב העניינים "יוסי נשוי לדנה" הוא עצוב]. למשל: "עצוב ליוני שיוסי נשוי לדנה" [מצב העניינים "יוסי נשוי לדנה" מעציב את יוני].
עד כאן?
תוקן על ידי רדףהשיג ב- 03/03/2011 21:32:55
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2011 22:45 |
|
| |
OK
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2011 23:23 |
|
| |
עוד 3 [בתנאים שהוזכרו: קראו את כל מהלך האשכול, הבינו, וקיבלו (לפחות לצורך המשך הדיון, "לשיטתי")]
אגב, אם משהו לא מובן -- תשאלו
|
|
|
|
|
