|
|
| נשלח ב-1/3/2011 09:55 |
 |
| |
בעלבעמיו
אתה מתעסק בזוטות. החסם העליון לעיקרי אמונה אופציונליים הוא הידע ההיסטורי. דבר שידוע כלא נכון לא יהווה עיקר אמונה, והרמב"ם פשוט טעה. כשם שאני מניח שאנשי דת ורוח יהודים רבים עד הרמב"ם (כולל חלק נכבד מחז"ל) סברו שלא-לוהים דמות הגוף, וכמו שמציין הראב"ד.
אתה לא מחויב לעיקרי האמונה של הרמב"ם. אתה צריך לבדוק אם זה שומט את הקרקע מתחת לקונספט כולו או לא.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2011 09:56 |
|
| |
הנוכחביחס להודעתך הקודמת:אני מסכים עם טיעונך, אולם איך תסביר את הבקשה לגנוז ספרים מסוימים. ואולי, גניזה אינה סתירה לקדושה אלא נסיון להתמודד עם בעיה חינוכית.גישה זו, שקדושת הטקסט נובעת מכח חז"ל, מאלימה את כוחם של חז"ל לממדים מפליגים, ואני תמה כיתד חז"ל ראו את עצמם. חז"ל עצמם קבעו שיש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה (ראה http://www.bhol-forums.co.il/topic.asp?topic_id=2871291&forum_id=1364)וידועים דברי החוקרים על מהפכת יבנה, אולם נראה שהם היו בטוחים שהם ממשיכי המסורה. הגאונים וודאי סברו שכח חז"ל הוא רק מהיותם מעבירי השמועה. בדעת הרמב"ם יש לדון ואכמ"ל.על טיעונך שאני עוסק בזוטות, במקצועי ידוע עד כמה כל נקודה חשובה. ומקובלנו שא-להים שוכן בפרטים.אני כתבתי על עיקרי האמונהראה וכמנהגי, אני לא שואל אל עצמי, אלא מה חשב הרמב"ם. גם זו שאלה לגיטימית.
לגבי י"ל - כידוע הוא טען שפרדוקס לוגי אינו פרדוקס דתי, אלו כמובן דברים שאין להם בסיס, כי אם כן מה מנע ממנו להאמין בקבלה.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 01/03/2011 10:02:54
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2011 09:57 |
|
| |
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 01/03/2011 09:58:31
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2011 10:01 |
|
| |
כתב דהפרזנט:
"חז"ל קידשו טקסטים לפי ראות עיניהם ואת הכוח לכך הם שואבים מאחד הטקסטים אותו קידשו."
את הכח, כח הסמכות, הינם שואבים ממסורת חיה של תושבע"פ. מאוחר יותר, הסמיכוה על הכתוב.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2011 10:01 |
|
| |
בעל בעמיו
אני לא מספק תשובות אלא רק מעלה ביקורת על עמדות קיימות. פתחתי את האשכול כדי לשמוע ולא כדי להשמיע (עמדות, אבל ביקורת כן (: )
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2011 10:10 |
|
| |
עוד כתב דהפרזנט:
"אתה לא מחויב לעיקרי האמונה של הרמב"ם"
אכן כיוון לדעת גדולים: החת"ס בתשובתו המוקדשת לנושא, האחרונה בחלק יו"ד. לדעתו שם, יש בסופו של דבר רק עיקר אחד, תורה מן השמיים"
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2011 10:13 |
|
| |
ספרן
מעניין מה שאתה אומר.
איפה היתה אותה מסורת על פה במשך כל השנים? במסכת אבות נאמר '...זקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה. שמעון הצדיק (שהוא כבר סמי 'חז"ל') היה משיירי כנה"ג'.
האם המסורת עברה אצל ירמיהו וישעיהו?
למה הם לא תיקנו(כמעט) כלום?
האם זה נראה לך ריאלי שנביא אחד בדור ידע את כל התורה שבעל פה (אפילו רק כללות)?
האם לאור סגנון הנבואות זה נשמע לך סביר?
למה רק ברגע מסוים הוחלט שעכשיו מחליטים מה קדוש ומה לא?
מה המשמעות שחז"ל בדור מסוים מחליטים שדברי נושאי המסורת בדורות הקודמים - הנביאים - הם קדושים? מדוע לא עשו זאת הנביאים עצמם? ומה המשמעות של להחליט שספר מסוים לא קדוש (נניח שאסתר או קוהלת או שיר השירים לא) אם 'חז"לים' גדלים יותר כתבו אותו הרי אין בי"ד מבטל דברי בי"ד חברו?
העמדה הזו קצת מחודשת בעיניי ובטוח אמצא בה קשיים נוספים בהמשך
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2011 10:15 |
|
| |
בעל מאלימה את כוחם של חז"ל לממדים מפליגים, ואני תמה כיתד חז"ל ראו את עצמם.
איך אתה מתאר לך ם ראו את עצמם? כשקבעו כי על מצוות מדרבנן מברכים בדיוק כמו על מצוות שניתנו מפי הגבורה.
בדיוק אותו דבר- שם ומלכות ואשר קידשנו במצוותי וציונו על נטילת ידיים- ממש כאילו ה' הוא המצוה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2011 10:19 |
|
| |
הנוכח
בשביל תשובות יש אתרים אחרים ...
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2011 10:25 |
|
| |
ספרן
אחזור על שאלתי הקודמת בגירסא קצת שונה.
בדורות האחרונים מדובר על תושבע"פ שקדמה לתושב"כ. האם בחז"ל ניתן למצוא רמז לגישה כזו?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2011 10:28 |
|
| |
בעלבעמיו
לא הבנתי למה ירמזון מילותיך בהודעה האחרונה.
אשר לרמב"ם ועיקרי האמונה שניסח:
מאיפה הוא הביא אותם?
אני מתכוון - נניח בגמרא כתוב אפיקורס האומר מאי אהנו לן רבנן. לא כתוב אפיקורס האומר לא יבוא משיח, או האומר לא-ל יש גוף.
האם יתכן שהוא פשוט הלך עם הפילוסופיה האריסטוטלית/ערבית עד הסוף? כלומר - כל היגד שמוכח 'לוגית'-פילוסופית אז בהקשר התיאולוגי הוא עיקר אמונה? למשל: אם הפילוסופיה הכריחה שלא-ל אין דמות הגוף, זה הופך לעיקר אמונה. וכדומה. ואז, בעצם, עיקרי האמונה האלו הם עיקרים של פילוסופיה אריסטוטלית. כפי שראיתי פה פעם הרמב"ם גם מחייב להאמין שא-לוהים הוא עילת העילות וסיבת הסיבות כמשמעו = מסובב הגלגל המסובב את הגלגלים. כיום אני מניח שאין עלינו להאמין שיש גלגלים כדי להאמין שמישהו מסובב אותם... הידע המדעי מוכנס בתוך התיאולוגיה ולא כופף אותה. כיום עלינו להאמין שא-לוהים מניע המיתרים או משהו כזה...
כיוצא בו, אם ההבנה הפילוסופית השתנתה אפשר לבטל כמה עיקרי אמונה, כי בסופו של דבר קיומם תלוי באמיתותה של הפילוסופיה האריסטוטלית/ערבית שכיום עם כל הספקנות לא מסכימים עם כל היגדיה.
או שהיו לו מקורות אחרים?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2011 10:33 |
|
| |
הנוכח,
אם אשתמש בפתיחת מיימוני האופינית "שאלות גדולות שאלת" באוצה"ס שלי ישנם כמה מאות ספרים המוקדשים להן. התשובות אינן תמיד חדות ומוכרחות ולמסקנה צריך כנראה בכל זאת לדברי עציוני דלעיל. וראה בינתיים במאמרו הבסיסי של ידידי הרב פרופ' רש"ז הבלין "פרקי יסוד בעיקרי התורה שבעל פה" ב"הגיון" כרך ג', תשנ"ו עמ' 25-42.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2011 10:39 |
|
| |
הנוכח
אם הולכים עם הפילוסופיה עד הסוף, ניתן לדבר רק על חמשת העיקרים הראשונים. ואכן קלנר בספרו על הרמב"ם נגד המיסטיקה (משהו כזה בתרגום לא מדויק מאנגלית) מפריד בין חמשת העיקרים הראשונים ליתר העיקרים וכבר כתבתי ע"ז ואי"ה לכשאפנה אשנה.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2011 10:40 |
|
| |
בע"ב,
ראה ספרו של הרב אליהו בן אמוזג "מבוא לתורה שבעל פה" בעריכת הרב אליהו רחמים זייני, ירושלים תשס"ב
_________________
|
|
|
|
|
