| נשלח ב-1/3/2011 20:11 |
 |
| |
האם לעורר רחמים בזולת ?! היא לא גזל ביודעין ???
(והיות שאנו בפורום עצכ"ח אין לי חשש שעםארצים ילמדו מאשכול זה לא לתת\לעזור לזולת,)
ידוע שכל יורו\שקל\דולר באים מדם וזיעה של הזולת,
ידוע גם שאין נופל משמים כסף,
אז איך מגיע כסף לאנשים שלא עמילים להשיג אותם ???
יש דרך הגיונית והיא גנבה וגזל, או מתנה !!!
למה אדם נותן מתנות ??
1, טובת הנאה, (היא שוב סחר מכר ולא ממש מתנת חינם)
2, לקרובים שלו (אישתו\בניו\בנותיו וכו') שהם בעצם מתנה לעצמו, (שוב לא ממש מתנת חינם)
3, עוררו את ליבו לתת, כלומר, יש אנשים עם לב רחב בטבעם, ואחרים כביכול מעוררים את ליבו לתת להם,
לגבי סיבה מס' 3
אני חושב לטעון שזה גזל ממש, מה לי אקדח מול פניו, ומה לי ניצול חולשת ליבו כביכול,
בוודאי שהאדם הזה רוצה לתת, אבל רק למי שבאמת נפל מחוסר דעת וניסיון או מישהו פגע בו,
אבל שאדם ביודעין מתיישב ולא עושה כלום ומנצל את הרחמים של הזולת ?! האם זה לא גזל מדאורייתא ממש ???
מקובלת היום לטעון על ביטחון בשם,
כלומר אתה תתישב ללמוד ולהתחתן ולהוליד ילדים, וההשגחה יביא לך את הכסף,
האם זה לא ביודעין גזל ???
הרי אמרנו שאין נופל כסף משמים וכל כסף שנמצא בידך היא בהכרח לא שלך רק של הזולת שעמל להשיג את הכסף,
אז איך אפשר לדרוש ביטחון בשם ובהשגחה בזמן שזה ממש גזל,
ואין לטעון שאלוקים יחזיר לי
כי המוציא מחבירו עליו הראיה,
ברצוני לומר שיש איזה אבסורד אצלינו ביהדות כהיום,
והיות שכל חכמינו בדורות האחרונים חיים על הזולת, לכן כל ההבטחות של ההשגחה היא מאוד לא רצינית, כי בוודאי שהם רואים את ההשגחה כביכול,
אבל בעצם זוהי לא השגחה רק ניצול של הרחמים של הזולת, או ניצול את התמימות של אנשים שכביכול חושבים שאלוקים יחזיר להם בכפל כפלים,
אם אדם רוצה להקדיש את כל חייו לעבודת השם ?! שלפחות לא יתחתן כלל כמו בן עזאי,
ברצוני לטעון שאין לאדם זכות לבנות בית ומשפחה ע"ח שהזולת יתן לו מרוב רחמיו או משקרים שאלוקים יחזיר לו,
בוודאי שאין אני שולל את המושג שמי שמשרת את הציבור מבחינת רבנות דיינות וכדומה, יקבל מקופת הציבור את משכורתו,
אבל לא כן הוא לגבי האדם הפרטי שרוצה לעבוד את האלוקים,
לגביו הייתי אומר שאסור לו להתחתן כלל, כמו בן עזאי,
_________________
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2011 20:14 |
|
| |
ומה אם אדם נקלע לסיטואציה כזאת לא מרצונו?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2011 20:18 |
|
| |
שמת כל כך הרבה מוקשים בפוסט אחד ,
חומר לכמה מלחמות הגונים...
אני לא יודעת את ההלכה הכתובה, אבל מהאינטואיציה אני
חושבת שכל אדם שנתן כסף לשני מרצונו החופשי זה לא
גזל. כי למשל גם בסופר מרקט מפעילים
עלינו לחץ פסיכולוגי בתת מודע. אז האם כל החנויות
האלו גזלנים במובן הפשוט של המילה ״גזל״??
_________________
אוהבת את החיים
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2011 20:20 |
|
| |
רודף
מצוות הצדקה מפורש במצב של- וכי ימוך אחיך- לא כתוב- וכי ינמיך אחיך.
בסופר מקבלים תמורה בשביל הכסף- אולי את לא צריכה זטת באותו זמן- אבל יש תמורה חומרית לחומר שאת נותנת
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 01/03/2011 20:22:29
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2011 20:23 |
|
| |
| רדףהשיג כתב: |  | | ומה אם אדם נקלע לסיטואציה כזאת לא מרצונו? |
|
ברור שאז האדם נותן ביודעין וברצון חופשי, אני טוען על לבנות דרך חיים על אמונה וביטחון בהשגחה בזמן שאנו יודעים שאין זה כך, כסף לא נופל משמים נקודה,
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2011 20:26 |
|
| |
| אלטע_באבע כתב: | | | כי למשל גם בסופר מרקט מפעילים עלינו לחץ פסיכולוגי בתת מודע. אז האם כל החנויות האלו גזלנים במובן הפשוט של המילה ״גזל״?? |
|
בוודאי שיש בעיה הלכתית בזה,
ירוחם ??? הגמ' הידוע של חנווני שמחלק לילדים אגוזים
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2011 20:48 |
|
| |
מקס
תרבות הצריכה והקניה היום אינה דומה. הגמרא מדברת על ילדים ועל כספם של ההורים.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2011 20:52 |
|
| |
מקסמן אתה כל כך נאיבי שבא לבכות.
כאילו מעניין את מי שלוקח ההלכה או המוסר אתה מנסה לשכנע את המשוכנעים
ואלה שלוקחים ימצאו 150 טעמים לטהר את השרץ הם הרי לומדים כל חייהם אז אתה יכול לסמוך
עליהם שזה מה שיקרה .
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2011 21:26 |
|
| |
דייר
מה שבא לבכות באמת שאתה צודק! מה שבא לבכות אדם שמדבר על מוסר מינימלי ובסיסי נחשב לנאייבי ותמים.
מה שבא לבכות שמורי הדור הם המשחיתים הגדולים של המוסר הבסיסי. ומה מעציב ביותר- כי בעיני כולנו הגנבים נחשבים לעושי ומקיימי מצוות ה' ונציגם על אדמות, והם הקובעים את סדר היום המוסרי של כולנו, ועכשיו בא לבכות ולילל.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2011 22:32 |
|
| |
דומני שיש כאן ערבוב בין כמה מישורי דיון.
השאלה האם זה לא בסדר, והשאלה האם זו עבירה הלכתית, והשאלה האם זה גזל ממש בגדרי איסור גזל. אלו שלוש שאלות שונות.
אין כאן שום גזל, כל עוד אדם נותן מרצונו. לכל היותר יש לדון כאן מצד תליוהו ויהיב, אבל כאן זו ודאי אינה תליה ממש. רק היכא שמתברר לנותן בדיעבד שהציגו בפניו מצג שוא, כלומר שהיה משהו שהוא לא ידע כאשר הוא נתן, אז הנתינה היתה בטעות ויש כאן גזל. אבל זה לא המצב כאן שהרי המקבל הוא נזקק באמת, והנותן יודע את מצבו (אין כאן העלמת מידע).
יש לדון כאן מדין גניבת דעת (גניבת הכרת הטוב, כפי שמסביר רש"י בחולין), וזה דומה למחלק קליות ואגוזים לילדים. אבל כאן מדובר בילדים (קטנים שאין להם דעת) שאפשר להטות את ליבם לא דרך שיקול דעת רציונלי. לעומת זאת, מי שמשכנע את השני, גם אם זה באמצעות מניפולציה כלשהי (כל עוד אין שקר), קשה לראות בזה גניבת דעת.
מה שיש כאן הוא אידיאולוגיה בעייתית, שכל האוחזים בה באמת מאמינים בה. מדובר בחברה שמאמינה שלומדי תורה תורמים לחברה, והחברה אמורה לשלם על כך ולהחזיק אותם, גם למענה ולא רק למענם. לא רק דיינים ורבנים, אלא כל לומד תורם.
לכן אין כאן לא גזל ולא גניבת דעת, אבל בהחלט יש כאן בעיה חברתית ומוסרית. לענ"ד יש בהחלט מקום להחזיק לומדים, כמו שעושים לגבי ספורטאים, חוקרים אקדמיים, או אמנים. גם אלו אינם תורמים תרומה חומרית לחברה, אבל החברה מחזיקה אותם כי היא מכירה בתרומתם הרוחנית-תרבותית-בילויית. אבל זה צריך להיעשות במינון ראוי, ולא שכל החברה תהיה אמנים ואנשי רוח (מה עוד שכמובן גם בפועל לא זה המצב).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2011 05:56 |
|
| |
הרב מיכי: תודה
אם ההלכה היא מרובעית ?! אז בשביל מה צריך היום דיינים ורבנים פשוט ניתן למחשב לפסוק,
ולכן לא מקובלת עלי (לפחות) שכל זמן שהאדם נותן מרצונו זה לא נקרה גזל,
וציינתי שאין הבדל בין איום אקדח לבין לעורר רחמים, שניהם נותנים מרצונם, (מי שיודע ?! יודע שזה בדיוק כך)
כל אדם שיש לו לב רחב הוא למעשה אנוס,
שוב: ברור לי שהוא רוצה וגם יש לו סיפוק לתת, אבל למי שבאמת נפל למצב הזה באונס, כמו חולה, פשט את הרגל,
הדגמא של ספורט וכדומה:
אין לדמות כלל, כי הם עובדים לפרנסתם, אם הציבור צורך בבידור ותאוות ניצחון בספורט וכדומה ?!
אז מגיע להם משכורת לעובודתם,
אבל אני מדבר כלפי אדם פרטי שכל עניינו היא עבודת השם הפרטית שלו,
וכאן אני שואל למה לא יעשה כבן עזאי,
כל הרעיון התורני ששבט לוי לא יקבל נחלה היא בגלל זה, שכל זמן שהוא חיי ע"ח הציבור ?! אין לו לעסוק בביזנס !
וכך מקובל היום לגבי אישי ציבור שפרנסתם היא מהציבור,
אני שואל את הרב כך:
גזל = רק מי שלוקח בידיו כסף מי המגירה שלי,
או גזל הוא גם מי שמוציא את כספי בדרכים יותר מתוחכמים,
אולי אני אשאל בצורה אחרת,
אם יש בבתי כרגע מיליון יורו,
למוחרת אנו רואים את המיליון יורו אצל השכן,
אני טוען למשטרה שנעלם לי מיליון יורו,
והשכן טוען שאלוקים זרק לו את הכסף לביתו,
האם יהיה שופט אחד שיטען לטובת השכן ???
שאנו מסתכלים על המצב בתמונה רחבה, ומבינים שכסף = דם וזיעה, ורואים את הכסף אצל האדם שלא עמל בשביל הכסף,
אז ברור לנו שהכסף נגנב באיזה צורה שהיא,
אם אנו רואים ילד חולה שמשלם את הריפוי שלו לרופאים, אנו מבינים שאדם טוב תרם לו מכספו,
וכן בכל עניין ועניין,
אבל לא לגבי עבודת השם הפרטית של כל אדם פרטי,
הוא בוודאי קיבל את הכסף בדרכים לא נכונים,
בוודאי לגבי לתת לילדים דירות שהם ימשיכו לעבוד את השם, שאין לך גזל יותר מזה,
כלומר: הדרך התורנית\הלכתית היא (רמב"ם הלכות דעות פרק ה)
דרך בעלי דעה שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה, ואחר כך יקנה בית דירה, ואחר כך ישא אשה, שנאמר מי האיש אשר נטע כרם ולא חללו, מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו, מי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה, אבל הטפשין מתחילין לישא אשה ואחר כך אם תמצא ידו יקנה בית ואחר כך בסוף ימיו יחזור לבקש אומנות או יתפרנס מן הצדקה, וכן הוא אומר בקללות אשה תארש בית תבנה כרם תטע, כלומר יהיו מעשיך הפוכין כדי שלא תצליח את דרכיך, ובברכה הוא אומר ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו.
_________________
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2011 06:29 |
|
| |
ספרן היקר:
לא הסדר משנה כל כך,
העניין הוא עצם המושג של להתחתן ולא לעבוד, אל חשבון אנשים טובים שיתרמו מכספם,
כלומר: אני יכול לקבל שדעת הרמב"ם (לגבי הסדר הנכון) היא דעת זמנו,
והיום למעשה צריכים קודם להתחתן
כי בסוף יכול להיות שלא יתחתן כלל,
(כלומר עד שימצא עבודה טובה שלדעתו כבר יכול להתחתן,)
אני בעד שאדם יקבל עליו עול קודם וזה יגרום לו לעבוד ולפרנס את אשתו וילדיו,
_________________
|
|
|
|
|
