|
|
| נשלח ב-4/3/2011 00:51 |
|
| |
ג'ה מובארק
לא הבנתי. אתה גם שואל למה לזלזל בסיפור שבהסתכלות פשוטה מתגלה כמיתולוגיה פרימיטיבית וגם מסביר מאיפה הגיע מושג בוגר בהרבה - האל?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2011 01:00 |
|
| |
| ja_mubarak כתב: |  | | לאט לך ירוק11 הרי כתבת עצמך שאתה חוזר לבקורת המקרא, מדוע אינך חוקר את 'אנומה אליש' או את 'עלילות גילגמש'? כנראה גם אתה מבין שאי אפשר למחות מסורת ידועה בת אלפי שנים במחי יד. נכון שישנן שאלות, אבל במקום לנסות לעיין בהם, אתה פוטר עצמך בביטול עלילת הבריאה המקראית, בטיעון שמצאת כמה עלילות מגבילות בבליות או יווניות שגם בהם ישנן דברים מוזרים. מדוע לא תשים לבך לכך שכל אותם אפוסים ועלילות צללו עם מאמיניהם בתהומות ההיסטוריה, ואילו הסיפור המקראי פורח ומשגשג כגן רווה. [ובכלל. מנין לך שאם תתעמק גם בהם, לא תמצא שאף הם אליגוריים ומלאי צפונות יקום ויסודות חיים? ניסית פעם? החקרת את המיתולוגיה המוסופטמית. הידעת את הלכי הרוח בתרבויות קדם? נראה לך אמין שאנשים השתחוו לפסילי עץ ואבן לולי היו אלו סימבולים של רעיונות עמוקים.] אתה מסתמך בפסילת מסורת אבותיך רק על השערות של חוקר פלוני או אלמוני מחוסרי זהות עממית, שאין להם הרבה עם שאלות נוקבות יקום וחקר מוסדי תבל. האם יש לך הסבר משלך ליצרי מעללי איש מוצאו ומבואו של בן תמותה, תכליתו או ענינו? האם נגלו לך עקרוני ארץ וסוד הרת עולם? כיצד תשליך מסורת הטוענת לנשיאת האמת בלא להציע תחליף כל-שהוא?
אתה מבין לבד, שסיפור על נחש שמפתה אישה לאכול מעץ שעל ידי אכילתו הופכים ליודעי טוב ורע. סביר להתפרש כמשל עמוק ורב רובדים, לא פחות מסבירות ליחסו לאיזה סיפור עם מטופש מבית מדרשם של האחים גרים.
יש לך הסבר לתופעת יקום בנוי לתלפיות בדקדוק מפליא המתאים כ"כ לחיי ורווחת בני דעה והשכל, גם התפרצויות עלומות שהולידו התפתחויות מתגלגלות שהביאו את היקום על מרכיביו עד הלום. לא יצליחו לטשטש את פלאה של הנוסחה היחידה של החיים העכשויים, המדהימים כל-כך. כיצד תשלח את אפשרות הפתרון היחידה לחידת היקום רק בגלל שאינך מצליח עדיין לפענח את צפונות כתב החידה.
[נ.ב. הרשב"א שהתנגד לפירושי חומר וצורה. נהג בדיוק בפירושים אלו, בחיבורו לאגדות הש"ס. הוא התנגד לשלילת ריאליות המאורעות המקראיות, וקיום המצוות בפועל. אבל עודד את יציקת התוכן העיוני לתוכם.].
ירוק11 מקריאת תגובותיך הפזורים בכל אתר ואתר, ניכר שבר דעה עמוקה וחוקר גדול הינך. האם בנושא הכי גורלי למשמעות חייך ומציאותך, תתנהג כרך מחשבה וכקל דעת. רק מפני שחוקרים מנוערי עול ומשוללי אחריות, החליטו כך או כך.?!
|
|
יא מובארק אם הייתי יודע אשורית ובבלית, מן הסתם הייתי מתעניין מאוד גם באפוסים הבבליים. תמיד מעניין ונפלא לראות כיצד אנשים חשבו פעם, וזה לאו דווקא בתנ"ך אלא גם במשנה, בתלמוד ומפרשיו. מעניין לראות כיצד הקדמונים הבינו דברים, מעניין לתפוס את הלך מחשבתם, וגם את טעויותיהם. בתנ"ך יש משהו נפלא ומשובב נפש שאינני יודע להסבירו [אולי אם הייתי יודע לקרוא יוונית הייתי רואה כך גם בשירת הומרוס, אבל בינתיים מהתרגומים העבריים שלה לא התפעלתי]. והוא מעניין אותי מאוד מאוד מאוד. אבל מה שמעניין אותי הוא לרדת לחקר כוונתו של כותב התנ"ך, יהיה מי שיהיה. יתכן בהחלט שבסיפור האכילה מעץ הדעת טמונות משמעויות נסתרות, אבל אם זה אכן כך - מסתבר לי שזה בנוי כפי שטוען תמיד קאסוטו: הכותב לקח עלילה אגדית שהיתה מסופרת בעם מדור לדור, ושילב אותה בספרו כדי שתשמש לו חומר רקע למסרים שהוא רצה להעביר. כשם שעושים מספרי סיפורים מאז ומעולם. ויתכן גם שהכותב לא התכוון לשום מסר אלא לפשוטם של דברים ממש, כי רצה לתת תיאור נאמן לפי דעתו של הכרונולוגיה ההיסטורית מבריאת העולם עד מתן תורה. כעת: אם אכן טמון כאן מסר, מעניין מאוד להבין אותו, אבל זה הדבר הקשה ביותר, כי מרחב ההשערות כאן הוא גדול כל כך, שפשוט בלתי אפשרי לדעת מה הוא התכוון באמת, במיוחד לאחר אלפי שנים. ראה כיצד כל כותב אליגוריה כאן בפורום רואה דבר אחר בכתוב מהרהורי ליבו. אבל יש גם את השלד, את הסיפור האגדי שבו השתמש הכותב כדי להעביר את המסר. ויש הרבה מה ללמוד מן השלד עצמו, וכאן אנו עומדים על קרקע מוצקה הרבה יותר, כי בניגוד למסר שהוא חמקמק מטבעו, הפשט מוצק הרבה יותר, וקל הרבה יותר להסכים מהו פשט ומהו לא. אמנם לא באופן מוחלט, כי בכל אופן לא מדובר במדע מדוייק, אבל לאין ערוך יותר מאשר פרשנות אליגורית המשתנה מאדם לאדם ומדור לדור ומארץ לארץ. בנוגע לפשט, מסתבר מאוד שפני הדברים הם כפי שהציג עץ נטוע, בשינויים קלים [לא נראה לי שה' חיפש גנן בשביל גן עדן ומשום כך ברא את האדם. להיפך: בתורה כתוב שהוא נטע את הגן כדי להושיב בו את האדם אשר יצר. מסתבר יותר ש'לעבדה ולשמרה' היה תעסוקה לאדם כדי שלא יבוא לבטלה המביאה לידי שעמום.].
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2011 01:10 |
|
| |
| וכלמאמינים כתב: |  | | ת'פרזנט, ירוק 11, עץ_נטוע, ראש ישיבה, ג' מובארק, ואני לא זוכר מי עוד.
אם(!) יד על הלב. אתם משוכנעים במאה אחוז שאין אלוקים או שהתורה המצויה בידינו היא בלוף.???
אני מניח שלא. כי אם הייתם משוכנעים בזה לא הייתם מתווכחים פה, אף אחד לא מתווכח עם עכשיו יום או לילה או אם מטוס עף בשמים או שט בים. אם מתווכחים, סימן שיש עוד מקום של ספק.
איך אתם יכולים להתבטאות בכזאת חוצפה כלפי שמיא אם יכול להיות שיש שם מישהו שנותן לכם חיים ונותן לכם אוכל ונותן לכם הכל הכל הכל. מספיק אחוז או חצי אחוז של ספק וכבר אתם חייבים למתן את הסגנון הזה, מקובל ששואלים שאלות מקובל שמעוררים ספיקות מקובל שמניחים הנחות קרובות לוודאי, אבל למען ה' מי שלא ברור לו כשמש בצהרים שהוא צודק איך הוא יכול להתריס כך???
אתם חושבים לאנשים כמוני אין שאלות והשערות וחששות??? יש ויש ויש!!! אני גולש כאן ובפורומים אחרים וכולי ספיקות, אבל כל עוד לא ברור לי שהכל שקר, איך אני יפער פי כלפי מי שאם הוא אמת, אני עושה את העוול הכי נוראי???
|
|
וכל מאמינים. אני נראה לראות את הדברים היוצאים מן הלב. תאמין לי, גם אני הרגשתי כך כשפקדתי לראשונה את הפורום הזה, הייתי טועם קצת מן הרעל, ומתייסר אחר כך חצי לילה בכאבי בטן פיזיים ממש. הייתי לוקח הפסקות של חודשים בין הצצה להצצה בפורום, כדי להחזיר לעצמי יציבות נפשית. אתה בשלב הספיקות, אכן איזי איזי. אל תמהר לשום מקום. בסוף תתרגל לרעל וזה לא יעשה לך חושך בעיניים [אלא אם כן תפסיק לגלוש כאן כמובן, מומלץ, במיוחד משום שלפעמים מעייף לנפות את ים השטויות כדי לקרוא את מעט דברי הטעם]. אתה שואל אם ברור לנו שהכל שקר? אני מדבר רק בשם עצמי כמובן. אני לא חושב שהנושא שלנו מחייב קביעה ש'הכל שקר'. לענ"ד כל אדם שיש לו יושר פנימי, והוא התמודד עם השאלות המוצגות כאן באקראי, ובאופן מסודר יותר בפורום ביקורת המקרא, מוכרח להודות שהתורה לא נכתבה על ידי מישהו אחד, שיש בה סתירות בלתי ניתנות לישוב, וממילא בהכרח אין היא הכתבה של מילה במילה למשה מפי הגבורה. האם זה אומר שלא היה מעמד הר סיני? שלא היתה יציאת מצרים? ודאי שלא. אפשר בהחלט להניח שהיו אלו מאורעות הסטוריים [וענין זה מצריך דיון בפני עצמו שלא קשור לאשכול זה], אבל אין לנו מידע מדוייק עליהם, כי העדות שיש לנו היא מעשה בני אדם ולא מכתב אלוהים.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2011 01:18 |
|
| |
ובנוגע לשאלתך כיצד אנו מעיזים להתחצף לה' שעושה לנו כל כך הרבה טובות. למעשה כבר ענו לך כמה וכמה גולשים את מה שרוצני לענות, אבל בכל אופן לא אתאפק מלכתוב כיון שאני חש הזדהות עם מצבך העכשוי: בתחילת דרך הפקפוקים הייתי גם אני אכול ספיקות, וגם ובעיקר - פחדים: הרי היושב בשמים אמור לכעוס עלי מאוד מאוד על שאני מעיז לפקפק [לא בו, אז לא חשבתי בכלל על אפשרות כזו], בדברי חז"ל הקדושים. אבל הייתי משוכנע בדבר אחד: לא יתכן שה' מעוניין שנגן עליו או על חז"ל בשקרים. אין לו שום צורך בזה. לפיכך, משעה שהגעתי למסקנה שחז"ל טעו או שדבר פלוני ואלמוני אינו אמת, לא היה לי שום חשש שה' כועס עלי. אולי המלאכים... אבל לא הוא. ואם ננקוט בלשונו של הגרי"ד סולובייצ'יק: הרגשתי שהוא עומד מאחורי ומנענע לי בראשו [כמובן רק לשבר את האוזן, חלילה לי מהגשמה, אבל כך אמר הגרי"ד].
תוקן על ידי ירוק11 ב- 04/03/2011 01:21:39
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2011 04:47 |
|
| |
ירוק, אני רוצה לציין שאני אחד מגדולי מעריציך, ואני נוהג לקרא בקביעות את דבריך בפורום ביקורת המקרא (שהוא פורום מדהים לדעתי, מבחינת ההיקף ועומק הניתוח). בנוגע לפשט בפרשה אני חושב שדווקא מסתבר שה' ברא את האדם כדי לעבוד את גן עדן: אפשר לראות זאת בתחילת התיאור של פרשת הבריאה השניה: אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, בְּהִבָּרְאָם: בְּיוֹם, עֲשׂוֹת יְ-הוָה אֱ-לֹהִים--אֶרֶץ וְשָׁמָיִם. ה וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה, טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ, וְכָל-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה, טֶרֶם יִצְמָח: כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱ-לֹהִים, עַל-הָאָרֶץ, וְאָדָם אַיִן, לַעֲבֹד אֶת-הָאֲדָמָה. פסוק ה' נראה כמעין הקדמה תמציתית שמספרת לנו מה הולך להיות, באמצעות ציון העובדה שעכשיו הדברים עדיין לא היו קיימים. אם המטרה העיקרית בבריאת האדם לא הייתה בשביל לעשותו עובד אדמה, אין שום הסבר למה הודגשה כאן העובדה שלא היה עדיין אדם לעבוד את האדמה. נראה גם שפסוק ח' : וַיִּטַּע יְ-הוָה אֱ-לֹהִים, גַּן-בְּעֵדֶן--מִקֶּדֶם; וַיָּשֶׂם שָׁם, אֶת-הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר. הוא מעין כותרת שמבטאת מבלי להכנס לפרטים את האירועים המתוארים בפירוט בפסוקים ט-יז . היינו את נטיעת העצים, את יצירת הנהרות, ואת הכנסתו של האדם לגן – "לעובדה ולשומרה". נראה לי שגם שמשמעותו הפשוטה של פסוק טו: וַיִּקַּח יְ-הוָה אֱ-לֹהִים, אֶת-הָאָדָם; וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן, לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ. היא שהסיבה שהאדם הוכנס לגן עדן הייתה לעובדה ולשומרה. אני חושב שקשה לדחוק ולומר שהאדם הונח בגן עדן בגלל סיבה אחרת, ולעובדה ולשומרה היה משהו צדדי. פשט הפסוק לכאורה מעיד שהסיבה להכנסת האדם לגן עדן הייתה לעובדה ולשומרה. לכל שאר החברים, באופן כללי, אני חושב שכל הנתונים מעידים שפרשת הבריאה השנייה מייצגת שלב מאד מוקדם בהתפתחות האמונה המקראית. כנראה רק שלב אחד אחרי האמונה בריבוי אלים. אני חושב שקריאה של הטקסט כמכלול מלמדת שבעיני כותב הטקסט ה' היה אל גשמי לגמרי שבנה גן לצרכיו האישיים ליד הנהרות פרת וחידקל, בין השאר על מנת "להלך בו לרוח היום", הוא ברא אדם על מנת לעבוד את הגן, ואיבד את השליטה עליו בגלל מעשי הנחש. אינני בקיא מספיק במיתולוגיות הכנעניות, אבל נראה לי שכך בערך הן נשמעות. גם שאר הדברים כגון בריאת החיות על מנת למצוא עזר לאדם, ובריאת האישה מן האדם באמצעות ניתוח. ובהמשך הפרשה גם האזכור של "בני האלוהים" כולם נשמעים כמו מיתולוגיה עתיקה פר אקסלנס. (זאת בניגוד לפרשת הבריאה הראשונה שמספרת סיפור בריאה הרבה יותר מרומם והרבה פחות מיתולוגי). אני צריך להודות שרק עכשיו שמתי לב עד כמה הדברים אמורים לזעזע חלק גדול מחברי הפורום. ואני חושב שכעת הבנתי טוב יותר את דברי ירוחם לעייל. באופן כללי יש רבים מחברי פורום "עצור כאן חושבים" שמכונים לשקול שהמקרא לא הוכתב מילה במילה למשה על ידי ה', ויתכן שחלקו או כולו נכתב בידי אדם. אולם כל אלו הצליחו להשאר בדתיותם באמצעות ההנחה שגם אם המקרא אכן איננו מייצג את דבר האל ממש בכל אופן הוא בעל ערך עצום ועל אנושי מבחינה רוחנית ומוסרית. למעשה הגישה של "שמים בתורה" – דהיינו שדברי התורה מעידים על מעלתם מתוך עצמם, הייתה השקפתם של כמה מעמודי הטווח הבולטים ביותר של הפורום. אפשר לומר שההשקפה על ערכה הגדול של התורה היא בעצם ההשקפה המאחדת את רוב כותביו הקבועים של הפורום. מנגד, הפרשנות העולה מהפשט של תחילת חומש בראשית כפי שהצגתי אותה, עומדת בניגוד לגישה הזו לחלוטין. אני נזכר באנקדוטה מלפני מספר שנים, זמן קצר לאחר שהפסקתי להאמין במקורו האלוהי של התנ"ך, התגלגל לידי ספר בשם "ספר הכפירה" שנכתב על ידי יהושע עציון, הנ"ל מאמין במקורו הלא טבעי של התנ"ך ואף כתב ספר בשם "התנ"ך האבוד" שמנסה ליישב את הממצאים הארכיאולוגיים עם התנ"ך. אולם הוא מאמין שהספר נכתב על ידי חייזרים אכזריים ולא על ידי אל רחום וחנון, וספרו עוסק כל כולו בהוכחת הדבר הזה מתוך פסוקי התנ"ך. אני זוכר את הזעזוע ואת תחושת הריקנות שפקדה אותי לאחר קריאת הספר. למרות שכבר לא האמנתי במקורה האלוהי של התורה, עדיין ההרגשה שספר הספרים שלנו יכול להיות מובן כספר לא מוסרי, שעוסק בעצם בגחמותיו של אל שטובת בני האדם היא הדבר האחרון שעומד לנגד עיניו, גרמה לי לשוק רציני. באותו אופן, אני מאמין, הפרשנות שהצגתי גרמה לזעזוע אצל כמה מחברי הפורום, שגם אם הם מוכנים לקבל או לשמוע גרסאות מרוככות של ביקורת המקרא, העובדה שייתכן שבתורה משתקפים לצד ערכים מוסריים נעלים, גם אמונות פגאניות ביחס לאל היא חילול הקודש במובן הכי מהותי אצלם, כיוון שהדבר הופך את התורה לחסרת משמעות פחות או יותר. כפי שאמרתי, אני באופן אישי מאד מזדהה עם הקושי הזה, השאלה היא האם קושי מעיין זה אמור לגרום לדחייה אוטומטית של כל פשט כזה, או שמא עלינו ללמוד באומץ את תורתנו, יהיו תוצאות הלימוד אשר יהיו. לשיפוטכם.
_________________
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2011 08:19 |
|
| |
ירוק ועץ היקרים,
הנה אני לא עברתי את כל היסורים שעברתם, לא ראיתי ספרים ולא הצצתי לשום מקום,
פשוט למדתי בחידר\ וקריאת התורה בשבת, וכך כל שנה מסיימים את התורה, וכך עשרות שנים,
ובשנה אחרונה במקרה נפלתי כאן, (למעשה קודם בפורום פילוסופיה)
ואני חייב לומר שלא נפגעתי כלל, (לדעתי לפחות)
ברצוני לומר לכם שמי שלומד באמת את התורה והמפרשים ונ"ך והמפרשים ?! לא צריך לפחד להציץ בפורום ביקורת המקרא,
אני בדעה עם ירוק היקר וכך גם האבן עזרא חשב שאין שום חשיבות לסברותינו עם אין לנו קבלה,
מה שנשאר זה הפשט = הטקסט, וכאן אני טוען שהטקסט היא ערומה לגמרי,
כלומר: הביקורת רואה סתירות וכדומה, וטוען שזה לא כותב אחד, יבוא מישהו ויתן הסברים לכאן ולכאן,
ואם נמצא ספר תורה (במדבר סיני) מקורי, (ויחסרו שם ההוספות המובנות לכולנו,) אז נירגע כולנו וגם מבקרי המקרא,
אבל אני לא,
כי מה שלי כואב כל השנים שלמדדתי ?! היא איפה הביקורת על נשמת התורה והנ"ך ??
וזה אני לא יפתור אפי' שאנו נמצא ספר מקורי כנ"ל, (ולי ברוחי יש כזה ספר מקורי, חוץ ממה שעזרא הסופר הוסיף)
נשמת התורה = הגיבורים בסיפור = האומה היהודית,
וזה לא ראיתי בשום פורום ובשום מחקר רציני,
סיפרתי פעם שביקרתי בספריה הלאומית בגבעת רם, הייתי בחור צעיר, והיית שם פורפ' מבקר מקרא, וניסה להשכיל אותי בעניין,
אמרתי לו, תשמע ידידי: אתם עושים חיים קלים, לא היה משה רבינו (ח"ו) ולא היה מצרים וכו' וכו' וחסל כל הבעיות,
לי יש בעיות אחרות ידידי, מי הרג את נדב ואביהוא ?? חז"ל מרמזים על איזה קשר\מרד כביכול שחשבו במחשבתם,
אבל בכל זאת ?! בניו של אהרן, לא ??? וחז"ל יוצאים מגדרם איך אהרן שתק ועל זה זכה וכו'
טוב: שאלוקים ימחל לי,
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2011 09:25 |
|
| |
[עץ ספר בראשית באופן כללי בא לפרש את מעשי האבות שרדפו יושר וצדק וקיימו אותו בעצמם וכל זה מתוך יראת אלוהים, האם יש לך הסבר איך כל זה מתקשר לבורא שמפחד על עצמו מהאדם?! אני חושב שחוסר הבנת ההקשר הוא הבעיה הבסיסית ביותר שיכולה להיות בהבנת הנקרא -גם כשזה על דרך הפשט] אנסה לפרש מה שנראה לענ"ד לע"ע בפסוקים כתוב שה' חשש מהאדם והוא היה צריך לשמור את הדרך לעץ החיים כיון שהנטילה של האדם יש בה סתירה למצב שהוא נברא בו שבו ברא אותו ה' וזה לשון הכתוב "ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים" עץ החיים הוא "בתוך הגן" לעומת עץ הדעת שכנראה אינו בתוך אותו הגן אלא מחוץ לו והוא רק "טוב ורע" ה' ציווה על האדם "מעץ הדעת לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות" וזה נראה הכרחי כיון שרק בתוך הגן יש את עץ החיים והאכילה מעץ הדעת שהוא מחוץ לגן מוציאה את האדם מהגן שבו "הניח אותו ה'" וכיון שהוא מתרחק מאותו מקום הוא כבר לא במקום שאותו בחר לו הבורא והוא כבר לא בתוך הגן מקום שרק בו עץ חיים שהוא החיבור אל מקור החיים של ציווי ה' [כך ש"ויצוו ה'" אינו ציווי אלא הרגשה פשוטה של הנוכחות שלו] עד כאן מבואר מהו החיים ומהו העץ שלו ומכאן למהו ה"דרך" שאותו צריך לשמור מהאדם המגורש [שגרם לעצמו להתגרש] הדרך הוא המרחק אחרי הגירושים האדם כבר לא נמצא במקום ובכל זאת זה ההיסטוריה שלו והוא המקום שבמקור שלו לשם הוא שייך בהרגשה שלו אלא שהגירוש הוא נתק שמפסיק את החיבור שלו הראשון וגם אם הוא מתחרט והוא רוצה לשוב בשביל לחזור הוא צריך להתגבר על זה שהוא כבר לא שם לא בדמיון ולא במחשבה ה"כרוב" בכל המקומות בו הוא מוזכר נראה שהתכונה המרכזית שמפורשת בו היא שיש לו כנפיים וחוץ מזה יש לו פני אדם "להט החרב" הוא כמו החרטומים בלהטיהם וליהט אותם היום הבא ומהו הלהט שיש לחרב מתהפכת [זה לא החרב עצמה] כנראה שזו השליטה שהוא המרחב התודעתי שהאדם מחזיק בו והשליטה שלו היא על ידי המחשבה הכרוב הוא המרחב הדמיוני של המחשבה [ולכן הם היו על הארון שהלוחות הם החכמה שהמקום שלו הוא במחשבה] והלהט הוא החלק המחשבתי שנמצא יותר בשליטה ושניהם הם המכשולות שבדך לעץ החיים שהוא החיבור המקורי למקום החושב שהוא לא רק מקום המחשבה לכשעצמה אלא היא המחשבה שיש לה קשר עם עיקר המציאות והיא מחויבת לו ועל זה אומרת התורה "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" שהוא מחשבה ודמיון [פנים לחוץ וחוץ לפנים בניגוד להרמוניה שמשלבת ויוצרת קיום אמת] והמכשלות האלו הם מהדעת העצמאית שקשה לה להכיר במחויבות המקורית שלה "פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם" זה נשמע כמו אל שחושש על עצמו שיאבד שליטה שלא תתקיים ההבטחה שלו אבל זה לא נכון כיון שרצון האל הוא המציאות עצמה שלנו ואם כן ה"פן" הוא אמירה תיאורטית שנוגעת לאל ולא מחוברת להרגשות שלנו ולכן כאן צריך דמיון למה היה אילו מה היה קורה במצב ההוא, אנסה לבאר- החיים הם חיי המחשבה שבו האדם מעורה בנמצא הקיים עצמו שאין לו סוף לעומת זאת המוות הוא ההרגשה של החידלון על סופיות החיים ולכן הבטחת ה' שהאדם ימות היא מציאות מוכרת כיון שהדעת היא המוות שבו האדם הוא דבר נפרד על ידי שיש לו הגות עצמית ומכאן ל"פן ישלח ידו" אם היינו מתארים אדם שחי לעצמו רק בדמיון או רק במחשבה [לדאבוננו ישנם כיום הרבה כאלה] ולא במציאות עצמה כמות שהיא [שהוא לחיות כעיקר את מה שבאמת מתבקש ממנה להרגיש את הדברים האלה ולחיות אותם בעיקר על פי האמיתות שבהרגשות האלו] ואילולי שהחיים היו נותרים קבועים במקום המחשבה ובמקום הדמיון לא היה לעולם תקנה ולא הייתה בו יצירה ולא הייתה בו התקדמות [ע"ע אריסטו ושות'] ומכאן החשש האלוהי ומכאן הוא סלילת ה"דרך" שהוא המרחק שיש בו מסלול שהאדם מכיר בו ואין לו אלא לתגבר על המכשולים שבו ולהתבגר בעצמו
_________________
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2011 09:56 |
|
| |
מוברק ות'פרזנט
אתם כותבים שכל הסיפור של הקב"ה זה המצאה בגלל שאלות למה יש מה שיש ומי המציא את מה שיש, והם לא שאלות כי אנחנו חלק מהיש, בקיצור פלפולים שאני אוהב אותם פילוסופיה עם פסיכולוגיה, אבל אני שואל אותכם ותהיו כינים, אני לא יודע אם זה שאלה מבחוץ או שאלה מבפנים אבל כשאנחנו מסתכלים על כל הבריאה הגדולה והאדירה הזו בין אם היא תוצאה של המפץ הגדול ובין אם כל מה שהתפתח פה זה על ידי האוולוציה ובין שהעולם וכל מה שנמצא בו הוא קדום מעולם ועד בלי שנידע איך הוא התחיל, זה לא מעורר שאלות מה קורה פה??? מה זה התכנון המסובך הזה??? אולי יש כן מישהו שזה יצירה שלו??? אולי אנחנו לא רק אורחים מתחלפים פה בשביל סתם??? אולי לא חשבנו מספיק למה ואיך אנחנו פה??? הרי גם תגליות של מדע ורפואה מתחדשים כל הזמן וגם כל מיני רעיונות של אנשים מתחדשים מדור לדור אז אולי עם כל החכמה שלנו היום עוד לא גילינו מה הסוד של היקום הזה???!, מה הטענה שלכם שמישהו במפנים לא יכול לחשוב על מבחוץ, הוא הרי חושב על המבפנים על העולם שאנחנו חיים בו שהוא כל כך מקסים על כל פרט שתסתכל בו אתה מתפלא מאיפה ההמצאה הזאת??? ואיך היא מתאימה כל כך לכל מה שמסביב! אולי תסבירו מה אתם טוענים,
עץנטוע, לא התכוונתי בדווקא איליך על החוצפה התכוונתי לכולם,
ולא שאלתי אותך כדי להכנס לך לקישקעס לא איכפת לי אם אתה צם או שומר שבת, שאלתי אותך רק כדי להסביר שמי שבטוח במשהו הוא כבר לא מתנהג כמו שהוא היה מאמין להפך ואם הוא עדיין שומר זה מראה שהוא לא בטוח לגמרי לגמרי ואם כך הסיכוי הקטן שיש הקב"ה שהוא ברא אותנו ולא איכפת לי למה! אבל איך נדבר נגדו בחוצפה??? כאילו אנחנו יודעים הכל וכאילו אנחנו הרבון של העולם אנחנו הרי אורחים פה וכל השאלה אם הטבע ברא אותנו או שיש הקב"ה שהוא ברא אותנו, מי שבטוח במאה אחוז שהטבע ברא אותו אני בטוח שלא מעניין אותו הפורום הזה ומי שלא בטוח במאה אחוז נראה לי שכדאי לו להזהר בלשון שלו כלפי שמיא, אני בטוח במאה אחוז שלא היה הגולם מפראג חבר הראה לי את הספור של רוזנברג הזייפן שהוא המציא על פי איזה רמז שהבוטשאשר כותב כשכל הספרים מזמן המהרל אפילו לא רומזים על זה, אני גם לא מאמין שבן אדם יכול לברוא בן אדם אחר זה נראה לי בובעמעיישה, בקרוב אני חושב לנסוע לפראג אין לי ספק שהגניזה של האלטנוישול לא תרגש אותי כי אני יודע שזה בלוף, לא איכפת לי להכנס אליה בלי שום פחד מהאגדות אבל בנוגע לקב"ה אני לא בטוח בכלום ולכן מספק אני גם שומר את המצוות וגם מתפלל אליו וגם לא מתרגש לחשוב ולקרוא דברים שמי שמאמין במאה אחוז שהוא נמצא אוסר להסתכל ולחשוב,
ירוק11
תודה רבה על ההשתתפות ברגשות שלי אני רוצה להרגיע אותך אין לי כאבי בטן לא פיזיים ולא רגשיים אני לא מתרגש מהחומר שיש כאן ובעוד אתרים שאני מאוד אוהב לקרוא כשהייתי בחור היה מי שדאג להביא לישיבה חומר של הלל וחופשי ודעת אמת קראנו הכל הבנו הכל התווכחנו על הכל, אם הרעבע שליט"א היה חולם מה דברנו לו מול הפרצוף בטיש כשהוא אכל את הפיש או הצימעס הוא היה משתבץ אפילו שאני בטוח שהוא לא כזה תמים והכל משחק אצלו, פעם ראיתי אצלו בחדר ספר שכמעט השתווצתי שהוא יודע מזה בכלל, אבל אתה לבד כותב שאתה לא בטוח שלא היה מעמד הר סיני ושלא היה יציאת מצרים ושאין הקב"ה, אתה ועץ נטוע בכלל לא דברם על הקב"ה אתם דברתם רק על התורה נכון?! אתה כותב שא"א לקבוע שהכל שקר, אם יש סיכוי שחלק מהתורה אמת ושיש הקב"ה לא כדאי להתנהג קצת בדרך ארץ אליו??? מותר לשאול שאלות אבל לא לקבוע דברים,
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2011 14:00 |
|
| |
| וכלמאמינים כתב: |  | מוברק ות'פרזנט
אתם כותבים שכל הסיפור של הקב"ה זה המצאה בגלל שאלות למה יש מה שיש ומי המציא את מה שיש, והם לא שאלות כי אנחנו חלק מהיש, בקיצור פלפולים שאני אוהב אותם פילוסופיה עם פסיכולוגיה, אבל אני שואל אותכם ותהיו כינים, אני לא יודע אם זה שאלה מבחוץ או שאלה מבפנים אבל כשאנחנו מסתכלים על כל הבריאה הגדולה והאדירה הזו בין אם היא תוצאה של המפץ הגדול ובין אם כל מה שהתפתח פה זה על ידי האוולוציה ובין שהעולם וכל מה שנמצא בו הוא קדום מעולם ועד בלי שנידע איך הוא התחיל אם זה נכון אז נדמה לי שאין שום היגיון לומר שאל שלא התקיים לפני העולם ברא את העולם. ראה בהמשך זה לא מעורר שאלות מה קורה פה??? מה זה התכנון המסובך הזה??? אולי יש כן מישהו שזה יצירה שלו??? אולי אנחנו לא רק אורחים מתחלפים פה בשביל סתם??? אולי לא חשבנו מספיק למה ואיך אנחנו פה??? הרי גם תגליות של מדע ורפואה מתחדשים כל הזמן וגם כל מיני רעיונות של אנשים מתחדשים מדור לדור אז אולי עם כל החכמה שלנו היום עוד לא גילינו מה הסוד של היקום הזה???!, מה הטענה שלכם שמישהו במפנים לא יכול לחשוב על מבחוץ, הוא הרי חושב על המבפנים על העולם שאנחנו חיים בו שהוא כל כך מקסים על כל פרט שתסתכל בו אתה מתפלא מאיפה ההמצאה הזאת??? ואיך היא מתאימה כל כך לכל מה שמסביב! אולי תסבירו מה אתם טוענים, יפה. הגעת ללוז הויכוח. בסופו של דבר כל הקשקשת והראיות הנסיבתיות של ערכים הן חסרות ערך, ואנחנו נותרים במצב הבא: בעיני האדם העולם הוא מדהים ומופלא. האם זה מורה על קיומו של אל, או, אולי, רק על כשל פסיכולוגי שלנו (אנחנו רגילים מעולמנו שבד"כ לסדר יש מסדר, ולדברים יש נקודת התחלה וסוף. אצלי אישית, כל האינטואיציה נמחקת כשמדברים איתי על יצירת זמן ומרחב או משהו כזה [זה המשמעות של המפץ הגדול]. מה המשמעות של מה היה בטרם נוצר הזמן? ומה זאת אומרת נוצר המרחב - 'לאיפה הוא התפשט'? אלו מושגים מדעיים שאנחנו נאלצים להודות בהם בגל תצפיות אבל הם נוגדים את האינטואיציה [שהתפתחה לה בתהליך אבולוציוני, ובו לא היה כל עדיפות למי שהבין מה קרה לפני 13.7 מיליארד שנה. הטענה אומרת שהאבולוציה נתנה דווקא עדיפות למאמינים, בגלל האופטימיות והתקווה האופייניים להם וכגורם המלכד את החברה]. ועל סמך חוסר ההבנה הזה אנחנו יוצרים כל מיני קטגוריות שפֶּר הגדרה אין לנו מושג עליהם [ראה מה שכתבתי על גברים ונשים] כדי לסגור את הפער בחוסר ההבנה... אולי בעתיד תתקדם הבנתו הפילוסופית והמדעית ונבין שזו אינה קושיה, כשם שהצלחנו להבין שקיומו של אדם אינו מחייב בריאה ישירה ונפרדת, ומה שאנחנו עושים עכשיו זה להמציא תשובות הסוגרות את הפערים, כמו הילד שחושב שאדם מחזיק/מסובב את השמש?) וכמובן: אם היסקנו קיומו של אל מן ההיגיון, גישה הקרויה דאיזם - מה טיבו (כפי שכבר הערתי מבחינה לוגית השאלה הזו אינה ניתנת למענה, שהרי אין בכוחנו לדעת על מה שמחוץ לטווח השגתנו פֶּר הגדרה. אבל פילוסופים ודתות נתנו כל מיני הגדרות משום מה)? כזה שהוא הטבע (גישה שנקראת פנתאיזם)? כזה שהוא 'פרסונלי'? אם הוא פרסונלי - האם הוא רוצה משהו (כבר דנתי פה על הקשיים שאמירה כזאת מעוררת)? מה? תורף הדברים: לדעתי יש שתי שאלות חזקות שלמדע אין תשובה עליהם: מקור הכל וקיומה של התודעה. המדע אומר ב'ענווה': אין לנו תשובות מבוססות; יתכן שנגיע בעתיד לתשובה עליהם ויתכן שלא. הדתות כולן מעניקות תשובה, הבעיה היא הביסוס של תשובה כזו. הביסוס של דתות ההתגלות (לעומת דתות המבוססות על פילוסופיה כמו הינדואיזם) מעלה קשיים פילוסופיים ואמפיריים רבים, ואף מה שנאמר באותה התגלות מעלה קשיים פילוסופיים רבים. מה גם שלפחות במקרה היהדות - מה שמסביר את קיומה של התודעה אומץ בכלל מהפילוסופיה היוונית כנראה. ולה אפילו התגלות אין. ומה שמדהים הוא שאת כל התסבוכת הזו (שנגעתי רק בקצה קָצֶהַּ) סוגר הא-ל היהודי (או של כל דת אחרת) במסקנה שמי שלא יאמין באופן מאוד מסוים של הא-לוהות ולא יעבוד אותו באופן ספציפי עוד יותר - נידון להישרף לנצח (זו למשל גישתו הנאיבית של ר' אלחנן וסרמן - שלא דרש א-לוהים שכל אדם יהיה כאריסטו אלא שהאינטואיציה מובילה להנחת תפילין - שאל אותו איך. הוגים רציונליים יותר 'מסתפקים' במניעת שכר אינסופי המגיע למאמינים והעובדים נכון) זה נשמע הגיוני? מה היית אומר על אבא שמכה את הילד שלו בכיתה ג' על כך שלא פתר משוואה דיפרנציאלית? גרוע מכך, על כך שלא פעל לפי מסקנה שבכלים של הילד לא תיתכן (זו בעצם הטענה של המאמינים - אנחנו לא יודעים מהו רצון האל ולכן אפשר אולי לומר שיש לו רצון)? מה שאתה אומר הוא: אין לי תשובה, אבל הקושיות מחייבות אותי להגיע לתשובה (שאינה מבוססת היטב, מוקשית פילוסופית, ופותחת רשימה של שאלות-ללא-תשובה אחרות, כך שעדיפותה אינה ברורה). המחויבות הזו היא... תחושה פסיכולוגית.
עץנטוע, לא התכוונתי בדווקא איליך על החוצפה התכוונתי לכולם גם אלי? יש!!!
ולא שאלתי אותך כדי להכנס לך לקישקעס לא איכפת לי אם אתה צם או שומר שבת, שאלתי אותך רק כדי להסביר שמי שבטוח במשהו הוא כבר לא מתנהג כמו שהוא היה מאמין להפך ואם הוא עדיין שומר זה מראה שהוא לא בטוח לגמרי לגמרי ואם כך הסיכוי הקטן שיש הקב"ה שהוא ברא אותנו ולא איכפת לי למה! אבל איך נדבר נגדו בחוצפה??? כאילו אנחנו יודעים הכל וכאילו אנחנו הרבון של העולם אנחנו הרי אורחים פה וכל השאלה אם הטבע ברא אותנו או שיש הקב"ה שהוא ברא אותנו, מי שבטוח במאה אחוז שהטבע ברא אותו אני בטוח שלא מעניין אותו הפורום הזה ומי שלא בטוח במאה אחוז נראה לי שכדאי לו להזהר בלשון שלו כלפי שמיא, אני בטוח במאה אחוז שלא היה הגולם מפראג חבר הראה לי את הספור של רוזנברג הזייפן שהוא המציא על פי איזה רמז שהבוטשאשר כותב כשכל הספרים מזמן המהרל אפילו לא רומזים על זה, אני גם לא מאמין שבן אדם יכול לברוא בן אדם אחר זה נראה לי בובעמעיישה, בקרוב אני חושב לנסוע לפראג אין לי ספק שהגניזה של האלטנוישול לא תרגש אותי כי אני יודע שזה בלוף, לא איכפת לי להכנס אליה בלי שום פחד מהאגדות אבל בנוגע לקב"ה אני לא בטוח בכלום ולכן מספק אני גם שומר את המצוות וגם מתפלל אליו וגם לא מתרגש לחשוב ולקרוא דברים שמי שמאמין במאה אחוז שהוא נמצא אוסר להסתכל ולחשוב, מה שאתה עושה (להאמין ולעבוד מספק) הוא ההימור של פסקל (ושאפו שאתה מודה בכך. לדעתי רוב המאמינים פועלים לפיו אלא שאסור להם להודות בכך כי לפי הדת לקיים אותה מספק זה לא מספיק, ולכן הם נאלצים לשכנע את עצמם שהם מאמינים ב100%, דבר שלא יתכן - שוב לדעתי - לאדם שיודע את העובדות) למה אתה לא מקיים במקביל את מצוות הנצרות/איסלם/הינדואיזם? או היהדות הקראית - אם אתה מאמין שמה שיותר קרוב להתגלות הראשונה הוא הנכון? האם מיליון אחוז לך שבכל אלו אין כלום? ולמה אתה מתכנן למחות את עמלק או לקצץ לבנך את איבר המין, אם אתה לא יודע אם האל ביקש דבר כזה, ויתכן שהאל האמיתי מאוד יכעס על מעשים אנטי-סוצייאליים כאלו (אני לא נכנס לשאלה באיזו זכות אתה כופה את הפחדים המסופקים שלך על בנך/עמלק) חוצמזה - שמת לב שהחלפת אמונה באמונה? אני בטוח שאם כ"ק הבוטשאטשער היה אומר שהמהר"ל יצר גולם - היית מוכן למות בשל כך, בדיוק כמו עוד דברים שלא יתכנו מבחינה פילוסופית/אמפירית.
ירוק11
תודה רבה על ההשתתפות ברגשות שלי אני רוצה להרגיע אותך אין לי כאבי בטן לא פיזיים ולא רגשיים אני לא מתרגש מהחומר שיש כאן ובעוד אתרים שאני מאוד אוהב לקרוא כשהייתי בחור היה מי שדאג להביא לישיבה חומר של הלל וחופשי ודעת אמת קראנו הכל הבנו הכל התווכחנו על הכל, אם הרעבע שליט"א היה חולם מה דברנו לו מול הפרצוף בטיש כשהוא אכל את הפיש או הצימעס הוא היה משתבץ אפילו שאני בטוח שהוא לא כזה תמים והכל משחק אצלו, פעם ראיתי אצלו בחדר ספר שכמעט השתווצתי שהוא יודע מזה בכלל, אבל אתה לבד כותב שאתה לא בטוח שלא היה מעמד הר סיני ושלא היה יציאת מצרים ושאין הקב"ה, אתה ועץ נטוע בכלל לא דברם על הקב"ה אתם דברתם רק על התורה נכון?! אתה כותב שא"א לקבוע שהכל שקר, אם יש סיכוי שחלק מהתורה אמת ושיש הקב"ה לא כדאי להתנהג קצת בדרך ארץ אליו??? מותר לשאול שאלות אבל לא לקבוע דברים, שוב - אתה חושב שהוא נעלב?
|
|
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2011 14:15 |
|
| |
| וכלמאמינים כתב: |  | אם הרעבע שליט"א היה חולם מה דברנו לו מול הפרצוף בטיש כשהוא אכל את הפיש או הצימעס הוא היה משתבץ אפילו שאני בטוח שהוא לא כזה תמים והכל משחק אצלו, פעם ראיתי אצלו בחדר ספר שכמעט השתווצתי שהוא יודע מזה בכלל,
|
|
וואו, רבי שספרי מינות נושרים מחיקו? אם היינו בדור הקודם הייתי חושב על ר' מנחם מאיצקאן, אבל מכיון שהוא כבר נפטר, ואתה אינך גלגול, נותר לי לחשוב רק על אדמו"ר אחד המתאים לקריטריון.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2011 15:46 |
|
| |
הפרזנט וירוק11
אם לא שמתם לב, הודעתי לירוק הייתה בניסוח חבקוק הנביא ואיוב. (הוא נשא איתו מסר מסוים שמי שצריך לקלוט קלט).
לגופו של ענין. רציתי להבהיר את מהלך הענינים כאן.
ירוחם שאל שאלות מהסוג השכיח כאן בפורום, על קטעי מקרא.
תחת לנסות לענות לו ענינית (כמו שניסיתי אני) הוא ספג מספר תגובות שענינם היה קיעקוע המקרא (לפחות בראשית) כמקור אלוהי. בלא לנסות לסדר את השאלות והתשובות ברוח רעיוני דתי פתוח ככל שיהיה.
להזכירכם, אם יופיעו פה על כל שאלה דתית, תשובה בנוסח 'עזוב אותך, מה אתה לא קולט שכל הדת הזאת היא...', אפשר היום לסגור את הפורום.
לטעמי מה שעץ_נטוע עשה בהודעתו האחרונה היא המסגרת הראויה. שמור על יחס כבוד לדת, נסה להסביר וליישב ככל יכולתך. ויחד עם זה תעלה את רעיונותיך ככל שיהיו. אל תשפוך את המים עם התינוק.
גם אם מבקרים את המקרא או את שאר יסודות הדת [ולדעתי זה ראוי מאוד]. צריך להראות איפה ואיך הוא הכשל, האם הוא כשל פילוסופי או אם הוא כשל רעיוני. לא להעלות גיבושי דעת אישיים, לא מנומקים ולא ממוקדים.
וכלמאמינים,
הפרזנט ענה לך את מה שאני הייתי עונה לך, יש לי קצת להוסיף. אבל די בשלו.
ירוק11
מעניין מי הוא האדמו"ר? אולי הוא גולש כאן?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2011 15:58 |
|
| |
תכלית: פעולה לתוצאה מתוכננת. ודורשת מודעות לתוצאה, באדם ישנם ישנו תוצאה רצויה ותופעות לוואי, הצורך עוזר למצוא את המטרה לעומת תופעות לוואי. אצל הקב"ה אין תופעות לוואי- הוא בורא הזמן המרחב החומר וחוקיו, כלפיו הפעולה = בריאת כל שרשרת התהליכים חוקיהם וכל תוצאותיהם, השגחה פרטית- הרבה מעבר למודעות אנושית לתוצאה כמו כן מכך שהזמן המרחב החומר וחוקיו נבראים אין תופעות לוואי, דוגמה : א' פנתה ללימודי תואר ראשון במחשבים, מטרה סבירה > להשיג תואר במחשבים. תואר במחשבים יענה לה על צרכים אנושיים חברתיים וכלכליים, אנו יודעים שאדם פועל מתוך צרכים ולכן במקרה זה, אנו מניחים שהצרכים הינם גם המטרה הסופית, זה שא' אוהבת יוקרה כסף ומקצוע עם אתגר מחשבתי לא מוביל אותנו למסקנה שהיא רוצה תואר במחשבים, אם כבר ההפך מזה שהוא שם לעצמו מטרה להשיג תואר במחשבים, ואנו יודעים שא' פועלת מתוך צרכים אנושיים אפשר להניח שהיא מחפשת יוקרה כסף ואתגר חשיבתי.
יש כן תוצאות זמניות ותוצאות נצחיות ופה אפשר להרחיב. אני לא אשים דברי תורה יקרים באשכול עם הרבה בולשיט מרוכז, ועם מחבשים טפשים שלא מנסים ללמוד אלא רק להסית הגענו למצב שאחד הנחיתיים התנצל על כך שלא עשה מאמץ לשפוך עוד טינופת נגד תורת ישראל, ומסביר זאת רק במטרה כדי להסית ולהדיח.
תוקן על ידי פראק_מהלך ב- 04/03/2011 16:28:02
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2011 16:08 |
|
| |
פראק מהלך
אינני הולך לחזור על ההסבר שוב (בגלל עניין הבולשיט המרוכז אותו הזכרת, אם כי ככל הנראה אנחנו חלוקים אודות זיהויו של הבולשיט המרוכז) מה שכן אומר לך: אם הערפוליזציה שלך היא פיסגת הפילוסופיה של המאמינים - מצב האמונה בקאנטים.
שבת שלום
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2011 17:08 |
|
| |
פראק מהלך
אני רואה שאתה ממשיך לשחק איתי חתול ועכבר ולתקן את הודעותיך לפי הודעות התגובה שלי עליהן. אבל מדובר בחתול תבוני, ולכן אצטט את ההודעה האחרונה שלך, תוקנה בשעה 16:28 לאחר תגובתי (למרות שתמיד יוכל הטוען לטעון שערכתי את השעות והמילים)
| פראק_מהלך כתב: |  | תכלית: פעולה לתוצאה מתוכננת. ודורשת מודעות לתוצאה, באדם ישנם ישנו תוצאה רצויה ותופעות לוואי, הצורך עוזר למצוא את המטרה לעומת תופעות לוואי. אצל הקב"ה אין תופעות לוואי- הוא בורא הזמן המרחב החומר וחוקיו, כלפיו הפעולה = בריאת כל שרשרת התהליכים חוקיהם וכל תוצאותיהם, השגחה פרטית- הרבה מעבר למודעות אנושית לתוצאה כמו כן מכך שהזמן המרחב החומר וחוקיו נבראים אין תופעות לוואי, דוגמה : א' פנתה ללימודי תואר ראשון במחשבים, מטרה סבירה > להשיג תואר במחשבים. תואר במחשבים יענה לה על צרכים אנושיים חברתיים וכלכליים, אנו יודעים שאדם פועל מתוך צרכים ולכן במקרה זה, אנו מניחים שהצרכים הינם גם המטרה הסופית, זה שא' אוהבת יוקרה כסף ומקצוע עם אתגר מחשבתי לא מוביל אותנו למסקנה שהיא רוצה תואר במחשבים, אם כבר ההפך מזה שהוא שם לעצמו מטרה להשיג תואר במחשבים, ואנו יודעים שא' פועלת מתוך צרכים אנושיים אפשר להניח שהיא מחפשת יוקרה כסף ואתגר חשיבתי.
יש כן תוצאות זמניות ותוצאות נצחיות ופה אפשר להרחיב. אני לא אשים דברי תורה יקרים באשכול עם הרבה בולשיט מרוכז, ועם מחבשים טפשים שלא מנסים ללמוד אלא רק להסית הגענו למצב שאחד הנחיתיים התנצל על כך שלא עשה מאמץ לשפוך עוד טינופת נגד תורת ישראל, ומסביר זאת רק במטרה כדי להסית ולהדיח.
תוקן על ידי פראק_מהלך ב- 04/03/2011 16:28:02
|
|
כלומר - הוספת (בקטע עם האותיות הגדולות על התואר במחשבים) אבחנה בין מטרה סופית למטרות ביניים אותה ערבבת עם האבחנה בין צרכים ראשוניים וצרכים משניים - כל אלו הם א"ב בפסיכולוגיה (במאמר מוסגר: תחום שכדאי שחברי הפורום - המפריחים כל העת קביעות על החשיבה, הרגש וההתנהגות האנושית על בסיס הפנטזיות של ספרי פסאודו-מדע פופולרי כמו אלו של פרויד - ילמדו באמת) ואין בהם שום תשובה למה שטענתי. עוד הוספת אבחנה על מהותי (מחב"ש/מוב"ש/מיב"ש), האינטילגנציה שלי (קצה הימני של העקומה) ועל מטרתי בפורום (לייצא בשאלה), והוספת עוד משהו לא ברור על נחיתותו של אחד הכותבים בפורום (אולי אני).
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2011 17:10 |
|
| |
תיקון: בהודעה הקודמת, במקום 'קצה הימני של העקומה' צ"ל 'קצה השמאלי של העקומה'.
|
|
|
|
|