דוקא בגלל שהאשכול הזה הוביל אותי להצטרף,אכתוב כאן בקצרה... את הנוסטלגיה שלי.
אז כך,הפעם הראשונה שהתודעתי למיאמי היתה בערך בגיל 5,אז ראיתי מופע שלהם,בו ככבו ארי גולדוואג ונחום סטארק,מאז,אני זוכרת את עצמי נמשכת למיאמי.כל הופעה ושיר שלהם,זכו להרבה תשומת לב ממני.
אח"כ היו שנים שפחות התעסקתי בזה.הפעם האחרונה שממש שאבה אותי חזרה לתסבוך העמוק למיאמי,היתה צפיה באיחור..,של המופע "רווח".שאול אלסון כבש אותי מיד,ומאז פשוט קשה לי להתנתק.תוך כדי גיליתי את הפורום הזה ,שהוכיח לי שאני לא הלוקה היחידה בתסמונת 'פרחי מיאמי'.נראה לי שבעזרתכם לא אצליח להשתחרר מזה כ"כ מהר. אבל,נקוה לטוב.
עד כאן בינתים.
תוקן על ידי לבבית30 ב- 27/06/2011 01:29:45
| |
)
