קבלת פנים לאורחים מפורום בקרת המקרא שסגור בינתיים,

בראשית פרק כד

(נ) וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ מֵיְקֹוָק יָצָא הַדָּבָר לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ רַע אוֹ טוֹב:
(נא) הִנֵּה רִבְקָה לְפָנֶיךָ קַח וָלֵךְ וּתְהִי אִשָּׁה לְבֶן אֲדֹנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק:

איפה השם דיבר ??

עוד דוגמא
בראשית פרק יב
(א) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ:

אלוקים לא יכול לומר לאן ללכת ? ולכן אראך = הבנתך

עוד דוגמא
החלום שיעקב סיפר לרחל ולאה,
חז"ל עומדים על מצוות שמשה אמר כביכול בשם האלוקים, על דרך שאלוקים הודה לו במקרים מסוימים, לבקש שלום לפני מלחמה ועוד, בנות צלפחוד ועוד,


בקיצור:
ברצוני לטעון שהתנ"ך ראה את המקרים והמציאות כדבר האלוקים,
אם זה גורל  עכן, ואם זה האורים ותומים (למבינים)  ואם זה דברי לבן ובתואל לאליעזר כנ"ל
ואם זה שאלוקים כביכול פיחד מהפלשתים "לא נָחָם אֱלהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱלהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה"