מכתב רבני הקו לקצב

תלמיד,
זה נשמע לי קצת (או בעצם קצת יותר מקצת) כמו תירוץ.
        מצד שני אני מוכרח להודות שאני לא בטוח שהבנתי את שאלתך ואת ההנחות עליה היא מתבססת מלכתחילה, אם תרצה להבהיר אולי אוכל לענות בצורה יותר מדויקת ו/או מתאימה לשאלתך.

_________________

אש"צ

להבנתי אתה ור' מיכי מבינים כי ה' אינו יודע מה יבחר האדם. שאלת מנבואה רעה היכולה להתבטל. עניתי כי זה משום שהשיגה מטרתה, האדם שב בתשובה ולכן תתבטל, לא בגלל שה' לא ידע שהאדם יעשה תשובה. כתבת שזה "תירוץ" אבל בעוונותי איני מבין מדוע. כך מובן ההבדל בין נבואה רעה היכולה להתבטל (כאמור כי השיגה מטרתה) לטובה.

אני מבין שאנו חלוקים אם ה' יודע מה יבחר האדם ואתה טוען שאינו יודע (ר' מיכי כתב במפורש כך) אתם נותנים בידי ה' עולם כאוטי בלתי צפוי והוא כביכול עומד "חסר אונים" בפניו ואינו יודע מה יהיה.

ותמהני איך תפרנס את מחצית התנ"ך. אם "לא שלם עוון האמורי" ומשתמע כי עוד מעט ישלם ואז יקבל אברהם את הארץ. איך ה' מבטיח לאברהם כאשר אין זה תלוי בו? מי אמר שישלימו חטאם תוך כמה דורות? איך הנביא ממריץ את בנ"י להכנע לנבוכדנצאר ומבטיח חיים לנכנע כאשר אינו יודע שכך יהיה, ועוד רבות כדומה. ובפירוש העיד הכתוב כי ידעתי את לבבו (אני יודע שכאן תןכל לומר שזה רק סטטיסטית, כללית, אבל זה, כלשונך, "תירוץ")

אני מסכים עימך שה' אינו "גורם" כי יש בחירה, ולומר ש"גורם" כשיש בחירה זו סתירה , נקרא לה, מושגית, כמו עצם שחור לבן יחד. אבל שה' יודע אינה סתירה מושגית (הגם שיש כמובן סתירה הגיונית כפי שפשוט לכל), ועם זו יכול היה הרמב"ם לחיות (בפיה"מ וביד).

אוקיי,
קודם כל אני אדבר בשם עצמי, אני לא בטוח שזה מתאים גם לתפיסתו של ר' מיכי.
לעצם הדברים איך שאני מבין את הדברים נשמת האדם (ובפרט אדם מישראל) היא חלק א-לוה מלמעלה ומשם נובע כח הבחירה שלו. ממילא לא שייך להפריד בין נשמת האדם ובין ה"ידיעה הא-לקית בפרט לא בנוגע לאותו אדם פרטי, שקיבל אוטונומיה לפעול בנשמתו כפי השגתו.
ואם תאמר (כפי שאכן אמרת) שהקב"ה גילה לנביאים עתידות וכד', זאת מכיון שהמציאות חורגת מגבולות הנשמה של האדם הפרטי, והנבואה נעשית עפ"י מסגרות המציאות, כלומר למשל בימי אברהם לעם האמורי היתה מסגרת מציאות מסוימת , העם האמורי חי בתוכה ולא הפעיל את בחירתו החופשית באופן משמעותי, וידוע גם שבאופן טבעי אין שום סיכוי שהוא יעשה כך (למה זו שאלה בפני עצמה שאכ"מ להאריך בה) ממילא ניתן לקבוע באופן ברור שכך יהיה.
אמנם אם תאורטית האמורי היה משנה את דרכיו באופן משמעותי אכן היה משתנה דינו, וכפי שקרה (לפי מסורת חז"ל) עם הגרגשי שעזבו את הארץ וכך נמנע מהם העונש הצפוי להם מאת ישראל.
                            בכל מקרה שים לב שהידיעה שנחשפת אלינו היא בסופו של יום ידיעתו של הנביא (על פי השם) שהיא נגזרת מהמצב הנוכחי שמופיע במציאות (אם כי כמובן מעלת ידיעה גבוהה בהרבה מזו של בני אדם רגילים שכפופים למערכת הטבעית באופן משמעותי הרבה יותר) ולא הידיעה של השם עצמו (שאני מסופק אם בכלל אפשר ליחס לו ידיעה ...) ובכל מקרה לענ"ד הידיעה היא תמיד שניה בחשיבותה אל מול המציאות עצמה, לכן תשובה שמשנה את המציאות משנה גם את הידיעה (נבואה בהקשר דנן)או מזוית אחרת את המציאות יוצרים בני האדם שמרכיבים אותה וממילא הם יכולים לשנותה, עד גבול מסוים, גם אם בדר"כ מכל מיני סיבות בני האדם לא בוחרים בשינוי ומעדיפים "לנצל" את המציאות בה הם חיים עד תום, במקום לשנות אותה.

_________________

זו לא קושיה.

כיוון שככל הנראה הרב טאו התכווין לשלוח את המכתב לקצב בלבד, ופורסם שלא מדעתו, אין הוא מרגיש מחויב לנמק מה שנכתב בו.