|
|
| נשלח ב-9/3/2011 18:51 |
 |
| |
| טענצער כתב: |  | יעדער גאון האט זיין שגעון
א שוסטער גייט בארוועז
(הסנדלר הולך יחף)
ד"א אגיש כמה פתגמים מהבדחן הנודע בירושלים ר' ישראל א. קלצקין
פארוואס רופט מען:
א קאטשקע -ברווז- ווייל זי גייט בארוועז
פאנטאפל, פן תפול
בקבוק, ווייל ווען מגיסט פון פלאש הערט מען בק-בוק...
יעדער גאון האט זיין שיגעון (לכל גאון - שיגעון)
א שוסטער גייט בארוועס (סנדל הולך יחף; מועיל לכולם, רק לא לעצמו)
|
|
יעדער גאון האט זיין שיגעון (לכל גאון - השיגעון שלו)
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2011 23:09 |
|
| |
באבע מיישעהס'
יוצא זיין
רעבע געלט
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2011 23:15 |
|
| |
ביליק ווי בארשט
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2011 23:36 |
|
| |
| חושב_לעומק כתב: | | באבע מיישעהס' יוצא זיין
רעבע געלט |
|
באבע מעשה'ס = סיפורי סבתא
יוצא זיין = לצאת ידי חובה
רבי געלט = דמי לימוד; לקח שנלמד
אלמוני, בכוונה כתבתי "לכל גאון - שיגעון" כדי לשמור על החרוז
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2011 23:38 |
|
| |
דריידל טייערע,
מזאגט - ביליג.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2011 23:43 |
|
| |
| חושב_לעומק כתב: | | דריידל טייערע,
מזאגט - ביליג. |
|
ריכטיג, מ' זאגט ביליג
אבער אויך:
טייערער = יקר
(טייערע = יקרה)
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2011 23:57 |
|
| |
שיר ישן נושן במתכונת אברהמ'לע מלמד, שגם הוא עבר במשך דורות מאמהות לילדיהן:
אויף די הויכע בערג, מיט די גרינע גראז, שטייען א פאר דייטשן, מיט די לאנגע בייטשן. הויכע מענער זענען זיי, קורצע קליידער גייען זיי. אוי ווי א מיילאך, די הארץ אזוי פריילאך. פריילאך וועלן מיר זיין, טרינקען וועלן מיר וויין. וויין אין די פלעשער, געלט אין די טעשער. קינדער אין די וויגאלאך, שרייען אזוי ווי די ציגאלאך: מע, מע, מע. קומט משה פלעכטער, מיט זיינע זיבן טעכטער, און מאכט א גרויסן געלעכטער: כא, כא, כא...
(על ההרים הגבוהים, עם העשבים הירוקים, עומדים כמה גרמנים, עם השוטים הארוכים. אנשים גבוהים הם, בגדים קצרים לובשים הם. אוי כמו מלך, הלב כה שמח. שמחים נהיה, יין נשתה. יין בבקבוקים, כסף בארנקים, ילדים בעריסות, פועים כמו עיזים: מה, מה, מה. מגיע משה הקלען, עם שבעה בנותיו, ועושה צחוק גדול: חה, חה, חה...)
ובעוד שרים את המילים 'צחוק גדול' מדגדגים את הילד - והוא פורץ גם כן בצחוק גדול
תוקן על ידי טענצער ב- 09/03/2011 23:58:21
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2011 00:18 |
|
| |
עוד שיר ערס:
ארום און ארום א שטיבאלע, מ'קלאפט אריין אין טיראלע, העפנט זאך אויף צוויי פענצטערלאך, מ'נעמט ארויס צוויי ביינקאלאך, איינע לייגט מען דא, און איינע לייגט מען דא. וואס מאכסטו ר' אידאלע? א אפצ'י!!!
בדרך כלל עושים את זה כשהקטן עושה עם היד על הפנים כפי הסיפור...
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2011 01:36 |
|
| |
ענבי הצוויבל בענבי הפעטרישקע............. ענבי הבצל בענבי פטריות........... כינוי לשידוך של שני לא יוצלחים
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2011 01:43 |
|
| |
עס טוט זיך אויף טיש און אויף בענק - הולך שמח
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2011 05:46 |
|
| |
| בונדמן כתב: | | ענבי הצוויבל בענבי הפעטרישקע............. ענבי הבצל בענבי פטריות........... כינוי לשידוך של שני לא יוצלחים |
|
פעטרישקע = פטרוזיליה (מרוסית: פטרושקה)
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2011 09:24 |
|
| |
| טענצער כתב: | | | קליידער גייען זיי. אוי ווי א מיילאך, די הארץ אזוי פריילאך. פריילאך וועלן מיר זיין |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2011 09:30 |
|
| |
ער טויגט אף צלוחיס (להכעיס).
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2011 09:36 |
|
| |
| קול_ששון כתב: | | קליידער גייען זיי. אוי ווי א מיילאך, די הארץ אזוי פריילאך. פריילאך וועלן מיר זיין "פריילאך" אדער "פריילעך"? |
|
לא זה ולא זה. באידיש תקנית כותבים פרייליך. ירושלמים ודומיהם אומרים פריילאך, והונגרים ודומיהם אומרים פריילעך. הסיבה שכתבתי פריילאך זה בגלל שהמילה פריילאך מתחרזת עם המילה מיילאך. אגב, גם המילה מיילאך לא תקנית, משום שהיא שירבוב של המילה מלך בעברית. באידיש תקנית כותבים כל מילה מלשון הקודש ככתבה בלי כל שינוי מהמקור. טועים למשל אלה הכותבים: שאבעס, ישיבע בוחער וכיו"ב.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2011 09:39 |
|
| |
| טענצער כתב: | |
טועים למשל אלה הכותבים: שאבעס, ישיבע בוחער וכיו"ב. |
|
הם לא טועים. זה לא יידיש, אלא עברית בהגיית לשון הקוידש (גם זה יידיש?)
|
|
|
|
|
