אשכול בטעם אידיש - תחרות


שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד

1 2 3 ... 10 11 12 13 14

סך הכל 14 דפים.

הצג תגובות לאשכול מהסוף להתחלה

נשלח ב-10/3/2011 10:46

ס'גייט ארעגן ס'גייט אשניי, ס'כאפעט פון די דעכער,

נשלח ב-10/3/2011 13:37

דער עולם איז שוין דא!

פירוש: הציבור כבר כאן.
"עולם" הכוונה לעשירי למנין, שמונים את האנשים בפסוק הושיעה את וגו', והעשירי הוא "עולם".

למי שזוכר את פתיחת האשכול. המשפט הזה אומר כבר - סיום השבוע הראשון. ועתה ביתר שאת להמשך!

נשלח ב-10/3/2011 13:47

אשכול זורם ומצויין! לא יאומן!

האם שמים לב לכך שלא נחזור על עצמנו מידי כמה דפים?

****

יענע געשיכטע מעיישה

(יתכן שאינני מדייק - "איזה סיפור משונה")

נשלח ב-10/3/2011 14:11

אברמלה מלמד ליגט אין שניי א-משמייסט עם טו עם וויי

אוי וויי גימב מיר תה, תה איז ביטער גימב מיר צוקער

צוקער איז זיס, גיי אין בעד , די בעד איז נאס, גיי אין פאס. די פאס דרייציך און די באבע יענטע פררייציך.

נשלח ב-10/3/2011 14:33

כבר היה.

נשלח ב-10/3/2011 16:18

ושתיי כתב:
טועים למשל אלה הכותבים: שאבעס, ישיבע בוחער וכיו"ב. הם לא טועים. זה לא יידיש, אלא עברית בהגיית לשון הקוידש (גם זה יידיש?)

אל תשכח שדוברי אידיש הוגים במילא את המילה שבת וישיבה בחור וכו' בהגייה אשכנזית, כך שבשבילם כתיב אידישאי לא מוסיף כלום. ואילו עבור דוברי עברית, לא יעזור כתיב אידישאי.
אם בכל רוצים לכתוב מילה באידיש שדוברי עברית יקראו בהגייה אשכנזית, צריך פשוט לנקד את המילה או לכתוב אותה בלטינית - ולא להוסיף לה אלפי"ם ועייני"ם במקום קמץ ופתח וסגול.

תוקן על ידי טענצער ב- 10/03/2011 16:21:44

נשלח ב-10/3/2011 16:21

ושתיי כתב:
ער טויגט אף צלוחיס (להכעיס).

ער טויג אויף כפרות = הוא שווה לכפרות; לא שווה כלום
ער טוט צולאכעס = עושה 'להכעיס' (שירבוב של 'צו להכעיס')

נשלח ב-10/3/2011 16:26

אשרלשלמה כתב:
ס'גייט ארעגן ס'גייט אשניי, ס'כאפעט פון די דעכער,

ס'גייט א רעגן, ס' גייט א שניי, ס'קאפעט אויף די דעכער. יאכנע דוואשע פארט אין שטאט מיט א זאק מיט לעכער.
(יורד גשם, יורד שלג, מטפטף על הגגות. יכנה דבושה נוסעת לעיר עם שק מחורר).

תוקן על ידי טענצער ב- 10/03/2011 16:33:20

נשלח ב-10/3/2011 16:33

חושב_לעומק כתב:
פירוש: הציבור כבר כאן. "עולם" הכוונה לעשירי למנין, שמונים את האנשים בפסוק הושיעה את וגו', והעשירי הוא "עולם". למי שזוכר את פתיחת האשכול. המשפט הזה אומר כבר - סיום השבוע הראשון. ועתה ביתר שאת להמשך!

הפירוש שלך מעניין, אבל אומרים 'עולם' בכל מקום שבו רוצים לומר 'קהל' או 'ציבור', גם על אלפים ורבבות: 'דער גאנצער עולם שטייט און הערט די דרשה' (כל הקהל עומד ושומע את הנאום); דער עולם גייט אויף די חתונה/לוויה (הציבור הולך לחתונה/להלוויה) וכדומה - וממש לא (רק) כשמגיע עשירי למניין.

תוקן על ידי טענצער ב- 10/03/2011 16:46:10

נשלח ב-10/3/2011 16:46

שוניקו כתב:
אשכול זורם ומצויין! לא יאומן! האם שמים לב לכך שלא נחזור על עצמנו מידי כמה דפים? **** יענע געשיכטע מעיישה (יתכן שאינני מדייק - "איזה סיפור משונה")

'געשיכע' זה תרגום של סיפור שקרה, אבל בסלנג זה 'חתיכת סיפור'; סאגה.
אין צורך להוסיף לגעשיכטע את המילה מעשה, משום שזה כפל לשון. גם אין להוסיף למילה מעשה יודי"ם, כי כאמור כל מילה מעברית שמשמשת באידיש מופיעה בכתיבה אידישאית בכתיב המקורי: מעשה, מעריב (ולא מעייריב), שאלה (ולא שאיילה) וכולי. כמובן שההגייה בעל פה (ולא בכתיבה) היא כן כאילו היו יודי"ם. הסיבה לכך היא שאשכנזים לא מבדילים בין עיי"ן לאל"ף ובמקום זה הם מבטאים תנועת AI.

נשלח ב-10/3/2011 17:46

טענצער כתב:

ס'גייט ארעגן ס'גייט אשניי, ס'כאפעט פון די דעכער,

ס'גייט א רעגן, ס' גייט א שניי, ס'קאפעט אויף די דעכער. יאכנע דוואשע פארט אין שטאט מיט א זאק מיט לעכער.
(יורד גשם, יורד שלג, מטפטף על הגגות. יכנה דבושה נוסעת לעיר עם שק מחורר).

תוקן על ידי טענצער ב- 10/03/2011 16:33:20

יאכנע דוואשע גייט אין גאס מיט א זאק מיט לעכער,
כך מקובלני...