ת'פרזנד מוברק עץנטוע ירוק11 וכל מי שמסכים להגיב ברצינות ובלי בדיחות, אני חושב שזה נושא רציני מאוד רציני לי ולאחרים כי זה שייך לחלק הכי נצחי בחיים שלנו,
באשכול שאלות על אדם הראשון כתבו בכמה תגובות ת'פרזנד ומוברק שאין מה לדון על מי ומה שנמצא מחוץ לעולם וכל האמונה בקב"ה היא פסיכולוגית וטעות פילוסופית, אבל הם גם כתבו שאין תשובה לשתי דברים אחד מה המקור של היקום ושני מה היא התודעה, ואע"פ שהעולם כולו וחלקים בתוכו הם פלא אין לזה כל קשר לא-לוהים שהמציא אותו, כדי שתבינו יותר את מה שאני הולך לשאול אני מעתיק מהאשכול ההוא חלק מהתגובה של ת'פרזנד
כל האינטואיציה נמחקת כשמדברים איתי על יצירת זמן ומרחב או משהו כזה [זה המשמעות של המפץ הגדול]. מה המשמעות של מה היה בטרם נוצר הזמן? ומה זאת אומרת נוצר המרחב - 'לאיפה הוא התפשט'? אלו מושגים מדעיים שאנחנו נאלצים להודות בהם בגל תצפיות אבל הם נוגדים את האינטואיציה [שהתפתחה לה בתהליך אבולוציוני, ובו לא היה כל עדיפות למי שהבין מה קרה לפני 13.7 מיליארד שנה. הטענה אומרת שהאבולוציה נתנה דווקא עדיפות למאמינים, בגלל האופטימיות והתקווה האופייניים להם וכגורם המלכד את החברה]. ועל סמך חוסר ההבנה הזה אנחנו יוצרים כל מיני קטגוריות שפֶּר הגדרה אין לנו מושג עליהם [ראה מה שכתבתי על גברים ונשים] כדי לסגור את הפער בחוסר ההבנה... אולי בעתיד תתקדם הבנתו הפילוסופית והמדעית ונבין שזו אינה קושיה, כשם שהצלחנו להבין שקיומו של אדם אינו מחייב בריאה ישירה ונפרדת, ומה שאנחנו עושים עכשיו זה להמציא תשובות הסוגרות את הפערים, כמו הילד שחושב שאדם מחזיק/מסובב את השמש?) וכמובן: אם היסקנו קיומו של אל מן ההיגיון, גישה הקרויה דאיזם - מה טיבו (כפי שכבר הערתי מבחינה לוגית השאלה הזו אינה ניתנת למענה, שהרי אין בכוחנו לדעת על מה שמחוץ לטווח השגתנו פֶּר הגדרה. אבל פילוסופים ודתות נתנו כל מיני הגדרות משום מה)? כזה שהוא הטבע (גישה שנקראת פנתאיזם)? כזה שהוא 'פרסונלי'? אם הוא פרסונלי - האם הוא רוצה משהו (כבר דנתי פה על הקשיים שאמירה כזאת מעוררת)? מה? תורף הדברים: לדעתי יש שתי שאלות חזקות שלמדע אין תשובה עליהם: מקור הכל וקיומה של התודעה. המדע אומר ב'ענווה': אין לנו תשובות מבוססות; יתכן שנגיע בעתיד לתשובה עליהם ויתכן שלא. הדתות כולן מעניקות תשובה, הבעיה היא הביסוס של תשובה כזו. הביסוס של דתות ההתגלות (לעומת דתות המבוססות על פילוסופיה כמו הינדואיזם) מעלה קשיים פילוסופיים ואמפיריים רבים, ואף מה שנאמר באותה התגלות מעלה קשיים פילוסופיים רבים. מה גם שלפחות במקרה היהדות - מה שמסביר את קיומה של התודעה אומץ בכלל מהפילוסופיה היוונית כנראה. ולה אפילו התגלות אין. ומה שמדהים הוא שאת כל התסבוכת הזו (שנגעתי רק בקצה קָצֶהַּ) סוגר הא-ל היהודי (או של כל דת אחרת) במסקנה שמי שלא יאמין באופן מאוד מסוים של הא-לוהות ולא יעבוד אותו באופן ספציפי עוד יותר - נידון להישרף לנצח (זו למשל גישתו הנאיבית של ר' אלחנן וסרמן - שלא דרש א-לוהים שכל אדם יהיה כאריסטו אלא שהאינטואיציה מובילה להנחת תפילין - שאל אותו איך. הוגים רציונליים יותר 'מסתפקים' במניעת שכר אינסופי המגיע למאמינים והעובדים נכון) זה נשמע הגיוני? מה היית אומר על אבא שמכה את הילד שלו בכיתה ג' על כך שלא פתר משוואה דיפרנציאלית? גרוע מכך, על כך שלא פעל לפי מסקנה שבכלים של הילד לא תיתכן (זו בעצם הטענה של המאמינים - אנחנו לא יודעים מהו רצון האל ולכן אפשר אולי לומר שיש לו רצון)? מה שאתה אומר הוא: אין לי תשובה, אבל הקושיות מחייבות אותי להגיע לתשובה (שאינה מבוססת היטב, מוקשית פילוסופית, ופותחת רשימה של שאלות-ללא-תשובה אחרות, כך שעדיפותה אינה ברורה). המחויבות הזו היא... תחושה פסיכולוגית.
הוא שאל גם טען שהתשובה שיש קב"ה היא לא סופית והיא פותחת שאלות נוספות,
הוא גם שאל אותי פעמיים למה אתה טוען שעל צד הספק שיש הקב"ה אסור לדבר עליו בחוצפה או בלא ד"א, האם הוא נעלב???!
אני ינסה להסביר את מה שאני חושב,
אם אתם עצמכם מודים שאין לנו שום הבנה על מה שמחוץ ליקום איך הוא התחיל ולמה הוא נמצא וגם אתם מגדירים את כל מה שמרכיב היקום פלא ותבונה, עוד אתם אומרים שיש משהו שאין לו שום הסבר בתוך היקום והוא התודעה שהיא שונה ואחרת מכל החלקים האחרים שביקום, למה מספק אי אפשר לומר שיש עוד תודעה אחת גדולה שאולי היא דומה לתודעה שלנו אולי היא משונה מהתודעה שלנו, אין לנו את האפשרות לדעת עליה מה היא, אבל היא מאחדת את הכל והיא זאת שהמציאה את הכל בלי שנדע למה ואיך, הרי זה כתבתם בעצמכם שלא אנחנו המצאנו את עצמינו וודאי שלא את היקום אנחנו רק חלק ממנו בלי שאנחנו יודעים כלום עלינו עצמינו ועל היקום, האם יהיה תמוה עם נגיד שמי שהמציא אותנו הוא קצת דומה לנו בזה שגם לו יש תודעה???!
אתם שואלים אבל מה נרוויח בתודעה הזאת הרי יש שאלה עליה בעצמה מי ברא אותה,
האם הידיעה שעוברת מדור לדור שהיה מעמד הר סיני ועוד לפני זה הקב"ה התגלה לאדם ונח ואברהם יצחק ויעקב ומשה ואהרון היא וודאי לא יכולה להיות???! הרי אין עליה שאלות שמפריכות אותה רק מה אתם אומרים שהיא לא מסבירה הכל והיא גורמת לשאלות אחרות, האם לפחות מספק לא שייך לחבר את המסורת הזאת ואת התשובה שהיא נותנת על המקור של היקום והתודעה.
אני שואל האם אין סיכוי שהאמונה והדת הם אמת גם אם הם לא הכי מובנים, האם מה שכתבתם שאי אפשר לדבר על מה שמחוץ ליקום זה אומר שאין אפשרות שהקב"ה נמצא או שזה רק אומר שא"א להמציא אותו מעצמינו אבל יש אפשרות שיש הקב"ה ושהוא נגלה לאנשים וציווה דברים???!
ומה שאתם שואלים האם הוא נעלב??? זה לא הענין שלנו אנחנו צריכים להתנהג באנושיות אל מי שהוא ברא אותנו ואת הכל והוא ממציא לנו את כל הצרכים שלנו והתודעה שלו חושבת עלינו, גם אם הוא לא נעלב זה לא אומר שאין לנו חובה להתנהג אליו בדרך ארץ ובאמירת תודה וגם את המצוות שהוא ציווה אנחנו צריכים לקיים אפילו בלי להבין רק בגלל שהוא ביקש את זה והוא זה שברא אותנו.
נשלח ב-5/3/2011 22:34
אני שורק בהתפעלות לדברי ההווה.
נשלח ב-5/3/2011 22:37
ומה אתה אומר שהדברים שלו מפריכים לגמרי את האפשרות שיש הקב"ה או שהם רק מסבירים שמעצמינו לא מסתבר להגיד שהוא ברא את העולם אבל אם לא נפסול את מה שקבלנו מאבותינו הקב"ה אפשרי???!
נשלח ב-5/3/2011 22:46
אני אומר שמגוחך לנקוט עמדה ולבסס תביעה כלשהי כלפי אנשים על כך שהוא צריך לנקוט עמדה ועוד עמדה ספציפית שסבירותה אינה גבוהה. באופן אישי איני מתווכח עם אף אחד על ענייני אמונה המסורים ללב. אני כן מתווכח עם היומרה שהאמונה הזאת מבוססת על יסודות שכליים מוצקים שמצדיקים רדיפת מי שאינו מקבל אותה. הקנאות הווסרמאנית היא בסך הכל ביטוי לטפשות ואטימות ליטאיים אפייניים (החסידים לא טובים יותר בעניין הזה אבל הם סתם פרימיטיבים ללא יומרות רציונליסטיות).
הצרה הגדולה של העולם החרדי הוא שברגע שנפקחות עיניו של אדם, ברגע שהיא נהיה קצת ביקורתי הוא מייד שם לב עד כמה כל הסיפור מגוחך. זה מציב אותו בעמדה שממנו הוא כבר לא יכול לפעול לתיקון החברה שבתוכו הוא חי שכן אין הוא יכול לקבל את האמונות היסודיות שלה. לכן הזירה מופקרת לחולי נפש בעלי אמונות אבסולוטיות וחובקי יקום.
נשלח ב-5/3/2011 22:51
אז הגבת למה שת'פרזנד תקף את הכופים את האמונה והמצוות על מי שלא מאמינים,
אבל אני שואל האם יש אפשרות לאמונה מספק, האם מי שאומר שהוא רוצה להמשיך את מה שאבא וסבא שלו סיפרו לו בשם הסבות שלהם זה אמונה לא נכונה או שהיא אמונה שיכולה להיות אמת, הם טענו שלא שייך לדבר על מה שמחוץ לעולם.
נשלח ב-5/3/2011 23:06
תראה, אני בעד. השאלה היא האם אתה בשם האמונה מספק, מלמד את ילדיך לתעב את כל מי שלא מכריע כמותך. האם אמונה מספק שלך יכולה לחיות למשל עם זה שיש הומוסקסואלים שרוצים לצעוד בירושלים והתגובה הכי טובה על כך היא להפנות מבט הצידה.
נשלח ב-5/3/2011 23:14
וכלמאמינים כתב:
ת'פרזנד מוברק עץנטוע ירוק11 וכל מי שמסכים להגיב ברצינות ובלי בדיחות, אני חושב שזה נושא רציני מאוד רציני לי ולאחרים כי זה שייך לחלק הכי נצחי בחיים שלנו,
באשכול שאלות על אדם הראשון כתבו בכמה תגובות ת'פרזנד ומוברק שאין מה לדון על מי ומה שנמצא מחוץ לעולם וכל האמונה בקב"ה היא פסיכולוגית וטעות פילוסופית, אבל הם גם כתבו שאין תשובה לשתי דברים אחד מה המקור של היקום ושני מה היא התודעה, ואע"פ שהעולם כולו וחלקים בתוכו הם פלא אין לזה כל קשר לא-לוהים שהמציא אותו, כדי שתבינו יותר את מה שאני הולך לשאול אני מעתיק מהאשכול ההוא חלק מהתגובה של ת'פרזנד
כל האינטואיציה נמחקת כשמדברים איתי על יצירת זמן ומרחב או משהו כזה [זה המשמעות של המפץ הגדול]. מה המשמעות של מה היה בטרם נוצר הזמן? ומה זאת אומרת נוצר המרחב - 'לאיפה הוא התפשט'? אלו מושגים מדעיים שאנחנו נאלצים להודות בהם בגל תצפיות אבל הם נוגדים את האינטואיציה [שהתפתחה לה בתהליך אבולוציוני, ובו לא היה כל עדיפות למי שהבין מה קרה לפני 13.7 מיליארד שנה. הטענה אומרת שהאבולוציה נתנה דווקא עדיפות למאמינים, בגלל האופטימיות והתקווה האופייניים להם וכגורם המלכד את החברה]. ועל סמך חוסר ההבנה הזה אנחנו יוצרים כל מיני קטגוריות שפֶּר הגדרה אין לנו מושג עליהם [ראה מה שכתבתי על גברים ונשים] כדי לסגור את הפער בחוסר ההבנה... אולי בעתיד תתקדם הבנתו הפילוסופית והמדעית ונבין שזו אינה קושיה, כשם שהצלחנו להבין שקיומו של אדם אינו מחייב בריאה ישירה ונפרדת, ומה שאנחנו עושים עכשיו זה להמציא תשובות הסוגרות את הפערים, כמו הילד שחושב שאדם מחזיק/מסובב את השמש?) וכמובן: אם היסקנו קיומו של אל מן ההיגיון, גישה הקרויה דאיזם - מה טיבו (כפי שכבר הערתי מבחינה לוגית השאלה הזו אינה ניתנת למענה, שהרי אין בכוחנו לדעת על מה שמחוץ לטווח השגתנו פֶּר הגדרה. אבל פילוסופים ודתות נתנו כל מיני הגדרות משום מה)? כזה שהוא הטבע (גישה שנקראת פנתאיזם)? כזה שהוא 'פרסונלי'? אם הוא פרסונלי - האם הוא רוצה משהו (כבר דנתי פה על הקשיים שאמירה כזאת מעוררת)? מה? תורף הדברים: לדעתי יש שתי שאלות חזקות שלמדע אין תשובה עליהם: מקור הכל וקיומה של התודעה. המדע אומר ב'ענווה': אין לנו תשובות מבוססות; יתכן שנגיע בעתיד לתשובה עליהם ויתכן שלא. הדתות כולן מעניקות תשובה, הבעיה היא הביסוס של תשובה כזו. הביסוס של דתות ההתגלות (לעומת דתות המבוססות על פילוסופיה כמו הינדואיזם) מעלה קשיים פילוסופיים ואמפיריים רבים, ואף מה שנאמר באותה התגלות מעלה קשיים פילוסופיים רבים. מה גם שלפחות במקרה היהדות - מה שמסביר את קיומה של התודעה אומץ בכלל מהפילוסופיה היוונית כנראה. ולה אפילו התגלות אין. ומה שמדהים הוא שאת כל התסבוכת הזו (שנגעתי רק בקצה קָצֶהַּ) סוגר הא-ל היהודי (או של כל דת אחרת) במסקנה שמי שלא יאמין באופן מאוד מסוים של הא-לוהות ולא יעבוד אותו באופן ספציפי עוד יותר - נידון להישרף לנצח (זו למשל גישתו הנאיבית של ר' אלחנן וסרמן - שלא דרש א-לוהים שכל אדם יהיה כאריסטו אלא שהאינטואיציה מובילה להנחת תפילין - שאל אותו איך. הוגים רציונליים יותר 'מסתפקים' במניעת שכר אינסופי המגיע למאמינים והעובדים נכון) זה נשמע הגיוני? מה היית אומר על אבא שמכה את הילד שלו בכיתה ג' על כך שלא פתר משוואה דיפרנציאלית? גרוע מכך, על כך שלא פעל לפי מסקנה שבכלים של הילד לא תיתכן (זו בעצם הטענה של המאמינים - אנחנו לא יודעים מהו רצון האל ולכן אפשר אולי לומר שיש לו רצון)? מה שאתה אומר הוא: אין לי תשובה, אבל הקושיות מחייבות אותי להגיע לתשובה (שאינה מבוססת היטב, מוקשית פילוסופית, ופותחת רשימה של שאלות-ללא-תשובה אחרות, כך שעדיפותה אינה ברורה). המחויבות הזו היא... תחושה פסיכולוגית.
הוא שאל גם טען שהתשובה שיש קב"ה היא לא סופית והיא פותחת שאלות נוספות,
הוא גם שאל אותי פעמיים למה אתה טוען שעל צד הספק שיש הקב"ה אסור לדבר עליו בחוצפה או בלא ד"א, האם הוא נעלב???!
אני אנסה להסביר את מה שאני חושב,
אם אתם עצמכם מודים שאין לנו שום הבנה על מה שמחוץ ליקום איך הוא התחיל ולמה הוא נמצא וגם אתם מגדירים את כל מה שמרכיב היקום פלא ותבונה, עוד אתם אומרים שיש משהו שאין לו שום הסבר בתוך היקום והוא התודעה שהיא שונה ואחרת מכל החלקים האחרים שביקום, לא אמרתי שאין לו שום הסבר. אמרתי שכרגע אין לו הסבר. (אני לא לגמרי בטוח שמבחינה פילוסופית טהורה יש בעיה עם הנחת היווצרותה בתצורות מסוימות של חומר ואנרגיה (=מוח) כחוק טבע - לא ברור לי מה אפריורית מונע אותנו לקבל חוק טבע כזה יותר מאשר חוקי טבע אחרים, חוץ מהעובדה שלא התרגלנו לעובדה שהיא חוק טבע [כמו ההבדל בין חוק הטבע 'אש שורפת' לחוק הטבע 'אבולוציה' 'התכווצות המרחב/זמן' שאינן מתקבלות על האינטואיציה שלנו אך הוסקו בהכרח מתוך תצפיות] וכמו המושג הכל כך פיזיקלי 'אנרגיה' שאינה נתפסת בחושים אלא מוסקת על פי תוצריה. מודה - יכול להיות שלא תפסתי משהו). שים לב שגם לילד עם תסמונת דאון יש תודעה (פחות 'טובה'), וגם לקוף (עוד פחות 'טובה') ותוכל לרדת הלאה והלאה. למי כבר יש 'נשמה'? או שמא אנחנו מוכרחים להסיק על נר"נ ח"י?
למה מספק אי אפשר לומר שיש עוד תודעה אחת גדולה שאולי היא דומה לתודעה שלנו אולי היא משונה מהתודעה שלנו, אין לנו את האפשרות לדעת עליה מה היא, אבל היא מאחדת את הכל זה הינדואיזם (לא הסתכלת בוויקיפדיה הה?)! עכשיו הבנת למה אני אומר שהביסוס הפילוסופי של ההינדואיזם עדיף על זה של היהדות? על איזה שאלות בא ספר בראשית לענות? והיא זאת שהמציאה את הכל בלי שנדע למה ואיך, הרי זה כתבתם בעצמכם שלא אנחנו המצאנו את עצמינו וודאי שלא את היקום אנחנו רק חלק ממנו בלי שאנחנו יודעים כלום עלינו עצמינו ועל היקום, האם יהיה תמוה עם נגיד שמי שהמציא אותנו הוא קצת דומה לנו בזה שגם לו יש תודעה???! זה אפשרי, לא מוכרח ומעלה קשיים פילוסופיים רבים. בדיוק כפי שכתבתי
אתם שואלים אבל מה נרוויח בתודעה הזאת הרי יש שאלה עליה בעצמה מי ברא אותה, ואתה עונה ש...
האם הידיעה שעוברת מדור לדור שהיה מעמד הר סיני ועוד לפני זה הקב"ה התגלה לאדם ונח ואברהם יצחק ויעקב ומשה ואהרון היא וודאי לא יכולה להיות???! היא בהחלט מעלה קשיים לוגיים ופילוסופיים (אם הייתי הולך בגישת הרמב"ם על ה'נמנעות' עד הסוף הייתי מבטל אותה בלי לדון בכלל על איך להסביר את העדויות האמפיריות) וביסוסה האמפירי לוקה בחסר. אתה מוזמן לבחור באיזו סמנטיקה להשתמש - 'ודאי לא יכולה להיות' זו אחת האופציות. הרי אין עליה שאלות שמפריכות אותה (מה?! על מה נשפכו כאן נהרות של דיו וירטואלי?!) מה רק מה אתם אומרים שהיא לא מסבירה הכל והיא גורמת לשאלות אחרות, האם לפחות מספק לא שייך לחבר את המסורת הזאת ואת התשובה שהיא נותנת על המקור של היקום והתודעה.
אני שואל האם אין סיכוי שהאמונה והדת הם אמת גם אם הם לא הכי מובנים, האם מה שכתבתם שאי אפשר לדבר על מה שמחוץ ליקום זה אומר שאין אפשרות שהקב"ה נמצא או שזה רק אומר שא"א להמציא אותו מעצמינו אבל יש אפשרות שיש הקב"ה ושהוא נגלה לאנשים וציווה דברים???! מספק הכל אפשרי
ומה שאתם שואלים האם הוא נעלב??? זה לא הענין שלנו אנחנו צריכים להתנהג באנושיות אל מי שהוא ברא אותנו ואת הכל והוא ממציא לנו את כל הצרכים שלנו והתודעה שלו חושבת עלינו, גם אם הוא לא נעלב זה לא אומר שאין לנו חובה להתנהג אליו בדרך ארץ ובאמירת תודה וגם את המצוות שהוא ציווה אנחנו צריכים לקיים אפילו בלי להבין רק בגלל שהוא ביקש את זה והוא זה שברא אותנו. אם אתה חושב שיש להתנהג אל האל בורא היקום בדרך ארץ 'בשבילו' במובן כלשהו הרי שעמדתך פגאנית ובלשון הרמב"ם 'מגשימה' למדיי ואין פלא שאינך מבין את השאלות שהעליתי (כמו 'למה לו?')
נשלח ב-5/3/2011 23:17
לקולמוגורב אנחנו מדברים על שתי נושאים,
אתה מדבר על כפייה דתית אני באמת נגדה בגלל שאני מבין את מי שלא מאמין אני כמה שנים מוטל בספק,
אבל מה שאני שואל פה זה אם האמונה בקב"ה היא מופרכת או שהיא אפשרית על זה האשכול כאן, ואני מוסיף שאם היא אפשרית ויש סיכוי שיש מי שברא אותנו ונותן לנו הכל האם לא כדאי שנדבר קצת בדרך ארץ אליו אפשר לשאול שאלות אפשר להסביר מה הבעיות באמונה ובמצוות אבל אי אפשר לדבר כאילו הוא וודאי לא נמצא,
תוקן על ידי וכלמאמינים ב- 05/03/2011 23:19:44
נשלח ב-6/3/2011 00:33
וכל מאמינים
האם חשבת על האפשרות שהרבה מאמינים שיש בורא עולם- אבל לא מאמינים שמפרשי מצוותיו אינם אמינים- ובהם הם לא מאמינים.
נשלח ב-6/3/2011 01:01
וכלמסתפקים
בקשר למסורת, הענין בכלל לא פשוט. חישבת פעם איך ועד מתי היא מגיעה ומה היא מעבירה ?
כתבת "אני שואל האם אין סיכוי שהאמונה והדת הם אמת גם אם הם לא הכי מובנים, האם מה שכתבתם שאי אפשר לדבר על מה שמחוץ ליקום זה אומר שאין אפשרות שהקב"ה נמצא או שזה רק אומר שא"א להמציא אותו מעצמינו אבל יש אפשרות שיש הקב"ה ושהוא נגלה לאנשים וציווה דברים???!"
ואני שואל, האם אין סיכוי שהנצרות צודקת? האם אין סיכוי שהאיסלם צודק? האם אין סיכוי שהבודהה היא דת האמת? והאם אין סיכוי שהאדמור מלובביץ חי?
פילוסופית, יש בעיות מאד קשות עם אלוהים מצווה ומעניש. עובדתית שום התגלות לא הוכחה. אנחנו גם מבינים היטב את התהליכים הפסיכולוגיים שהובילו לכל הסיפורים. אז למה? למה, למען השם, להאמין?
נשלח ב-6/3/2011 11:30
יתכן יתכן מאד שהאמונה או חוסר האמונה מציקים לך, שכל כך הרבה אנרגיה את משקיע להפריך אותה? יתכן? אחרת מה אכפת לך במה אנשים מאמינים? שאלותיך בענין אמיתותם של הדתות האחרות היא נכונה לכאורה, אבל משל למה הדבר דומה. לאדם שמתחתן עם אשה אחת- וכל הזמן הוא חושב אולי האחרת טובה יותר? לפי נסיוני הדבר בכלל לא בריא לא לנפש ולא לגוף.
נשלח ב-6/3/2011 12:26
צריך לחלק בין דמות מסויימת של האלוקים לבין הנחת עצם קיומו של יש טרנסצנדנטי שמהווה שורש ומקור הכל. דומני שהמדע מעצם הגדרתו והמתודה שלו לא יוכל להגיע להסבר שאינו מבוסס על חוקים כלשהם. וגם הסבר של החוקים עצמם ייזקק (ככל הידוע לנו כרגע) לחוקים אחרים (אולי חוק אחד כללי - כהנחתו/תקוותו של איינשטיין). לכן הטענה מעצם קיומם של חוקים לקיומו של מחוקק לא נראית כמשהו חולף שהעתיד יסלק מאיתנו. לכן הטענה הפיסיקותיאולוגית היסודית היא שכשיש חוק כנראה יש מחוקק (או בורא של החוק, במקרה של חוקי טבע). למיטב שיפוטי זו טענה פילוסופית כבדת משקל (אם כי לא מוחלטת, כמו כל טענה אחרת). וכאמור היא לא אמורה להשתנות, לפחות על פי מה שידוע לנו כרגע. הטענה שאולי המדע יאמר דברים כאלה או אחרים בעתיד, אינה רלוונטית. אף אחד לא אמור לבסס אמונה על ידע מדעי חלקי. טענה כזו יכולה לפנות גם כלפי חוקי הטבע: אולי יתברר שחוק הגרביטציה פועל רק בעולם של העת החדשה, והוא עתיד לחלוף מן העולם. שלא לדבר על אמינותה של האינדוקציה שלנו וכדו'. כל זה אמנם אפשרי, ועדיין אנחנו דנים בדברים לפי הידע שמצוי בידינו כרגע. לכן הדבר נכון גם ביחס לשאלות תיאולוגיות ופילוסופיות.
הטענה שמכאן עולה שהאמונה אינה וודאית, היא כמובן נכונה מאד. מי שחושב שאמונתו היא וודאית, או שהוא עובד עליי או על עצמו. הוא הדין לטענה שאין לשלול על הסף דתות אחרות, ובודאי את מי שמאמין בהן באונס (תינוק שנשבה ונולד בהן). למיטב הבנתי שלילת האחר היא נרטיב פנימי של הדת שלנו, כדי לחזק את המאמינים, ולגרום להם לבצע את תפקידם. הטבע האנושי הוא שאתה פועל בנחרצות רק אם אתה משוכנע שאתה הכי טוב והכי צודק וכדו'. אין כאן אמירה אמיתית כלפי חוץ. ודוק, הטענה שלי אינה על חז"ל (שהם ראו זאת כשיח פנימי) אלא על הקב"ה (לפחות כפי שאני תופס אותו).
נשלח ב-6/3/2011 12:31
ירוחם,
אתה שואל שאלה ראויה. התשובה עליה לא ברורה גם לי די הצורך. אך מדוע אינך מפנה שאלה זו לכל המשקיעים כאן אנרגיה בהבעת עמדותיהן? תחושתי שהשאלה נועדה לערער על לגיטימיות הדיון, יותר מאשר לברר מה מטריד אותי, נכונה?
המשל אינה דומה כלל לנמשל. ברור לגמרי שכאשר אדם חי עם אישה, עבודה וכו' אין זה בריא לעסוק כל הזמן בשאלת "אילו". איך ניתן להשוות זאת לבירור חובת האדם בעולמו. לענ"ד יש לעסוק בכך כל הזמן. ציטטתי כבר את הרמב"ם המכנה את הדיון בעניינים הללו "מעשה מרכבה".
אם מישהו מרגיש שאינו יכול להתמודד עם העומס הרגשי (הלא מבוטל) הכרוך בדיון, הוא יכול לפרוש ממנו.
אם כבר נגעת במניעים אישיים, אני חייב לציין שאני לא ממש יורד לסוף דעתך ודעת עוד כמה ניקים כאן בפורום. מחד מדברים לעניין ואף פולטים, לעתים קרובות, "כפירות" עסיסיות, אך עד לגבול מסוים. לכשתמצי לומר זו החידה המרתקת מבחינתי והיא הגורם הראשי לכך שכלשונך "כל כך הרבה אנרגיה אתה משקיע"
נשלח ב-6/3/2011 12:52
יתכן יתכן שלא הבנת אותי- בטוח לא הבנת- כל משתתפי הדיון כאן, להערכתי- עוברים במוחם השאלות שאתה שואל. ולכן המגיבים מגיבים. ככל שהספקנות אצלו גדול יותר הוא מגיב רגשי יותר, מה שבאתי להגיד לך- כי גם אתה באותה קטגוריה של מאמינים- אתה עוד לא עברת לצד השני של הכופר המוחלט. למרות הכחשותיךף הנושא מציק לך ומטריד את מנוחתך. מה שהרמב"ם אמר לא רלונטי בעייני לנושא הדיון-
נשלח ב-6/3/2011 14:02
mdabraham כתב:
צריך לחלק בין דמות מסויימת של האלוקים לבין הנחת עצם קיומו של יש טרנסצנדנטי שמהווה שורש ומקור הכל. דומני שהמדע מעצם הגדרתו והמתודה שלו לא יוכל להגיע להסבר שאינו מבוסס על חוקים כלשהם. וגם הסבר של החוקים עצמם ייזקק (ככל הידוע לנו כרגע) לחוקים אחרים (אולי חוק אחד כללי - כהנחתו/תקוותו של איינשטיין). לכן הטענה מעצם קיומם של חוקים לקיומו של מחוקק לא נראית כמשהו חולף שהעתיד יסלק מאיתנו. לא הבנתי מנין לוגית שקיומו של חוק מעיד על קיומו של מחוקק. זה עצמו אינו אלא אינדוקציה מתוך העולם המוכר לנו, כמו כל חוק טבע אחר (לכל נברא יש בורא > לכל חוק טבע יש מחוקק) בנוסף, לא-ל הטרנסצנדנטי אין שום קשר לדת. למעשה הדת כופרת בו בהשליכה עליו רצונות מאוויים ומטרות מתרכובות פחמן על כוכב אחד באחת הגלקסיות. בהינתן אלו דווקא האתאיזם (או דאיזם פנתיאטי) יותר הגיוני, שכן אז זה מייתר את הצורך להאמין ב'נמנעות' כמו א-ל רוצה ומטרותיו (שאם לא כן - למה ברא עולם?). אתה נשאר עם השאלה הפיסיקותיאולוגית שאינה אלא שאלה אמפירית הנובעת מההתנסות האנושית.
הטענה שמכאן עולה שהאמונה אינה וודאית, היא כמובן נכונה מאד. מי שחושב שאמונתו היא וודאית, או שהוא עובד עליי או על עצמו. הוא הדין לטענה שאין לשלול על הסף דתות אחרות, ובודאי את מי שמאמין בהן באונס (תינוק שנשבה ונולד בהן). למיטב הבנתי שלילת האחר היא נרטיב פנימי של הדת שלנו, כדי לחזק את המאמינים, ולגרום להם לבצע את תפקידם. הטבע האנושי הוא שאתה פועל בנחרצות רק אם אתה משוכנע שאתה הכי טוב והכי צודק וכדו'. אין כאן אמירה אמיתית כלפי חוץ. ודוק, הטענה שלי אינה על חז"ל (שהם ראו זאת כשיח פנימי) אלא על הקב"ה (לפחות כפי שאני תופס אותו). ולכן אמר לנביאיו ועמדו זרים ורעו צאנכם? ולמה אתה חושב שאתה יודע יותר מחז"ל? אם זה המצב, אתה בית דין גדול בחכמה ובמנין ואנא בטל כמה מצוות מעצבנות.