אני מאמין בספיקות גמורה ש...

בע"ב, ל"משל הארמון" המפורסם שם אכן גם יש קשר אבל הסגנון שהביא יתכן נמצא רק בחובה"ל (ואחריו במס"י). בודאי שמת לב לכך שהקטע הבעייתי שם (כפי שצווחו המפרשים במקום) פותח במילים "ואתה בני" ומכוון בפרטות לתלמידו ר"י בן יהודה שאליו כתב את פרקי המורה, והוא הקדים למוד תורני רגיל לעיוניו הפילוסופיים. ומיושבת תמיהת המפרשים. לפני כארבעה עשורים אמרתי הערה זו לר"י אבן שמואל ז"ל והסכים ע"י ואף הבטיח להביאה בפירושו ולא זכינו.

ספרן
ועדיין, מדוע צריך מבוא תלמודי לפילוסופיה, והאם גם לדעת הרמב"ם אחר שאדם מילא כרסו אינו אמור לעסוק בעיקר בפרדס?

ובסופו של דבר, הנקודה הבסיסית היא האם עיסוק בתורה ובמצוות מהווה תכלית לעצמו או שיש מטרה נוספת.

וראו אשכולו של שנרב:

אני מציע שנתמקד בנושא שלשמו התכנסנו ולא נתפזר.

הווה,
על אף שאני מכבד את בקשתך להתייחס לכל הנקודות שהעלית, אנסה בכל זאת להתייחס בקצרה, כי נדמה לי שמיצינו (בניגוד לרמיזותיך, כבר עניתי על כל טענותיך):
1. אני מדלג על שאלות האד הומינם שכ"כ חביבות עליך. לא כדאי לבזבז עליהן אנרגיות מיותרות.
2. כשאני אומר שישות כלשהי מציגה פנים של רצון, זה אינו אומר בהכרח שמתנהל בתוכה תהליך אנושי של היווצרות רצון. הבאתי דוגמא של מורה שמעמיד פנים של כועס. זה לא ממש מסובך, ואיני רואה מה נראה לך כאן סתירתי.
כדי לנסות ולהבהיר יותר, אטול דוגמא מתורת הקוונטים. יישות כלשהי מציגה פנים של חלקיק ושל גל, מה שלכאורה מהווה סתירה. הפתרון הוא שהיישות ההיא כשלעצמה אינה חלקיק וגם לא גל. יש שם מה שמכונה 'פונקצית גל', שהוא כשלעצמו אינו חלקיק וגם לא גל. אלא שלפעמים הוא מראה פנים של חלקיק ולפעמים פנים של גל. הכל בעיני המודד. אם טענה כזו היא סתירה בעיניך, אז אתה צריך לזרוק את הפיסיקה המודרנית כולה, שהרי כידוע לחכמי הלוגיקה האמיתיים (=רבותינו מעתיקי השמועה) מסתירה ניתן לגזור כל מסקנה (כלומר לפיסיקה שלך אין פרדיקציות, ואין אפשרות לבחון אותה במעבדה).
3. הטענה שאלוקים אינו יכול לרצות היתה טענה שהעלית. ואני אומר שגם זו טענה אודות אלוקים. לא פחות מהטענה שהוא כן יכול לרצות. אבל כל זה סוגריים, שכן לאור הסעיף הקודם זה לא רלוונטי. רק להגדיל תורה ולהאדירה.
4. אכן אין בדבריך ולו בדל טיעון לוגי. כפי שהוסבר כבר, וחזרתי על כך בדבריי לעיל בסעיף 2.
5. מכיון שהאריכות שלך רק מערפלת, אתייחס לתורף הדברים בקצרה. אני מאמץ את רוב התפיסות המקובלות של היהדות. אני רק טוען שהיחס לזר ולאחר הוא חלק משיח שמטרתו היא פנימית. בעיניי זו מהפיכה הרבה יותר קטנה מאשר עין תחת עין ממון, או ר"ע שהחליט שהדווה בנידתה תגדול ותפקוס נגד דורות הראשונים רק משיקול מוסרי-סברתי (נמצאת מגנה על בעלה). אם זה נקרא להמציא דת חדשה ולזרוק את כל המסורת שלנו, אז זו באמת הסתכלות של ילד, כפי שכתבתי.
6. אגב, מעודי לא הנהגתי קהילה (גם כששכנתי בירוחם), ולא הונהגתי על ידי אף אחד. ואני גם לא בשום עיירה דרומית, קטנה או גדולה. פתח תקווה תובב"א אינה עיירה קטנה, והיא גם לא דרומית, ואני גם לא מנהיג בה שום קהילה.
7. לגבי ביטול מצוות ע"י בי"ד, כבר כתב הרמב"ם ברה"ל ממרים שכל בי"ד בכל דור יכול לבטל כל דין דאורייתא שקבע בי"ד קודם, גם אם הוא היה גדול בחכמה ומניין. כך שלא עליי תלונתך. לגבי הלכות דרבנן נדרש שהאחרון יהיה גדול בחכמה ומניין, ואכן כתבתי שבנושאים כאלה לצערי איני יכול לפעול כפי שהייתי רוצה.
כך שגם הרמב"ם, שהוא בהחלט חלק מהמסורת שלנו (לא כמוני, שממציא דת חדשה), אומר בדיוק את אותם דברים. נמצאנו למדים שאתה בודה דת חדשה כדי לתקוף אותה, ולא שאני בודה דת חדשה כדי להגן עליה.
8. מי שרוצה לבדוק אמינות לפי הרגע המקורי, בודה דת חדשה. הוא יבדוק האם סביר בעיניו להוציא עין תחת עין וכדו'. הדת האמיתית היא הפרשנות שהדת מקבלת ברגע הזה. הפרשנות הזו נשענת על המקורות, ועל הפרשנים הנוכחיים.
אנחנו שבים לנקודה זו כל העת, מפני שהחינוך הדתי-חרדי דופק את המוח למחונכיו. הם משוכנעים שהם עושים בדיוק את מה שקיבל משה בסיני בלי שום שינוי, וכללותיהן ופרטותיהן ירדו מסיני. ומעת שהם מניחים את זה מייד כשהם מתבגרים קצת ומבינים שאין הרבה קשר בין הדת שקיבל משה לבין הדת שאנחנו מקיימים, הם פוקרים וכופרים בעיקר, ושואלים שאלות שונות ומשונות שמבוססות על אותה הנחה שגויה.
9. דבריך לגבי התער של אוקאם הם סתירתיים. אם זה מוכיח את עצמו אמפירית, אז יש ויש לו זיקה לאונטולוגיה. העובדה שההכללות שלנו נבחנות על פי עקרון התער, ונמצאות נכונות במקרים רבים (כמובן לא תמיד), היא המוכיחה שעקרון התער הוא כלי שאינו רק צורת חשיבה סובייקטיבית שלנו, אלא מכשיר להכרת המציאות עצמה. וכפי שאנחנו מיישמים אותו לגבי תחומי מציאות שונים, עוד לפני שהוא הוכח כאמין לגביהם, הוא הדין לגבי מטפיסיקה ואמונה.
10. לגבי התנהגויות סותרות, ראה דוגמת החלקיק-גל בקוונטים שהובאה לעיל.
10א. עוד הערה אד הומינית לגמרי (על משקל זו שלך). לגבי הקושי שלי להבחין בין מחשב לנפש האדם, דומני שהאבחנה המגוחכת הזו נובעת אצלך כנראה מלקות כלשהי (שאולי קשורה להבחנתי בין כפירה שנובעת מרציונליזציה לתאוות לבין כפירה אינטלקטואלית), ולכן לא אתייחס אליה.
11. התער אינו מבטל את הצורך בהנחה שאלוקים קיים, שכן עקרון התער מסייע לנו לברור בין תיאוריות חליפיות שמסבירות את העובדות. אתה לא תניח שקשר פונקציונלי כלשהו בין משתנים פיסיקליים הוא קו ישר, אם זה לא 'תופר' את הנקודות שנמדדו. על אף שהקו הישר הוא הפונקציה הפשוטה ביותר. עקרון התער לא עובד בחלל ריק, אלא בורר בין תיאוריות, שכל אחת מהן מסבירה את כל העובדות (ברמת סבירות דומה).
12. זה מעניין איך אתה מזהה שהאינטואיציה האנושית הרגילה מוליכה לפוליתיאיזם, בעוד שרוב העולם בימינו הולך או לאתיאיזם או למונותיאיזם. הפוליתיאיזם מתמעט והולך. גם בעולם המדעי, האינטואיציה לוקחת אותנו להעמיד הכל למספר קטן ככל האפשר של חוקים (איינשטיין שאף לחוק יחיד - השדה המאוחד). אבל לא נראה שעובדות ממש מטרידות אותך. מה שהכי חשוב זה להיוותר עם כל הקושיות, ולא לתת לעובדות לבלבל אותנו.
13. אני כבר לא מדבר על כך שאתה מניח משום מה שהאינטואיציות הפוליתיאיסטיות (או האתיאיסטיות) האינטליגנטיות כל כך, אינן תוצר של אינדוקטרינציה. רק האינטואיציה המונותיאיסטית נוצרת על ידי לחצים. כאמור, אל תיתן לעובדות לשנות משהו בבניין ה'מוצק' שלך.
13. לגבי הסתירה בין אלוקים לאבולוציה, זו אכן איוולת מוחלטת. ואם יש אנשים רבים בעולם שמחזיקים בה, הרי זה בגלל שטיפת מוח חמורה, הן מהצד האתיאיסטי וה מהצד התיאיסטי. שני הצדדים מסכימים שיש סתירה, והם חולקים רק את מה לקחת ואת מה לזרוק (האם לקחת את האמונה ולזרוק את האבולוציה, או להיפך). אבל בספרי הוכחתי בצורה חד משמעית שזו שטות גמורה.
אם אתה רוצה להסתמך על רוב או על דע המקובלת במקום להתייחס לטיעונים, שיהיה לך לבריאות. אגב, רוב האנשים בעולם דווקא לא השתכנעו בסתירה הזו. לפי סקרים לא מעטים יש רוב שמאמץ את שתי הדוקטרינות גם יחד, ועומד בכבוד מול האינדוקטרינציה הדו-כיוונית הזו. אבל כאן אין המקום להיכנס לדיון על כך, אני כותב זאת רק בגלל שהכנסת בדבריך את הנקודה השגויה הזו.
14. סוף דבר, אפילו אחרי מאמץ חוזר אני לא ממש מצליח לזהות בתוך כל המלל שלך טיעונים כלשהם, ובודאי לא משהו לוגי (למעט הטיעון השגוי על הסתירה, שכבר עניתי עליו מזמן). כנראה זוהי פשוט חוסר יכולת שלי, ואני מתנצל. מה שאני בעוניי מוצא בדבריך הוא בעיקר השתלחויות (טפש מטפשים, הגאון מדאברהם, כל העולם חושב כך וכך ורק הגאון מדאברהם יקבע וכדו'), הסתמכות על רוב (=אד פופולום), התייחסות לאדם במקום לטיעון (אד הומינם, טענות בדבר קשרים בין דת לאינטליגנציה וכדו'), בלבולי מוח ונונסנס פסיכואנליטי חסר פשר, ושאר כשלים שמופיעים לראווה בתחילת כל ספר לוגיקה מצוי.
את דבריי כאן כתבתי רק כדי למקד את העובדה שאין טיעונים בדבריך, ולא כדי לענות עליהם (פשוט כי לא היה על מה לענות). אמנם התייחסויות אלו כבר נכתבו בהודעות קודמות, אבל בגלל חוסר ההבנה והבקשה להתייחס לכל ה'טיעונים' (?) החלטתי לחזור שוב ולכתוב אותן כאן.
כאמור, דומני שמיצינו אלא אם תחליט בכל זאת לשם שינוי להעלות טיעון כלשהו לדיון. זה בהחלט עשוי להיות חידוש מרענן.
בהצלחה וכל טוב.

הווה,
אם כבר המשכת, הרי שיעור חינם. הלוגיקה הקוונטית היא אכן הבל מוחלט. רק להשכלתך, לוגיקה קוונטית אינה מילה נרדפת לתורת הקוונטים. זו גישה שמציעה פתרונות לבעיות של תורת הקוונטים על ידי שינוי הלוגיקה. זה הבל גמור, כפי שמבין כל מי שנשמה באפו. [הנה ביטוי עוד יותר מזלזל, כך שתוכל לחסוך את הצורך להטריד שוב את גוגל]
לעומת זאת, מה שאני כתבתי כאן אינו לוגיקה קוונטית, אלא בדיוק ההיפך: הסבר לתורת הקוונטים באופן שלא יכריח אותנו להחליף לוגיקה. גם בלי לדעת קוונטים ובלי לדעת שום דבר, כל ילד מבין שמה שכתבתי כאן הוא עקבי מבחינה לוגית. צריך לדעת את תורת הקוונטים רק כדי לדעת שההסבר העקבי הזה אכן גם מתממש במציאות (כי יש הרבה תיאוריות עקביות שלא מופיעות במציאות. עקביות אינה זהה לאמיתות אמפירית).
עד כאן שיעור קצר בלוגיקה, בקוונטים, ובהתנגדות ללוגיקה קוונטית. ולהשומע ינעם.

ובסוגריים (גם אני לא מצליח להתאפק): יפה שציפית שמישהו יזהה את דבריך עם הגישה ה'בורה', זאת על אף שאמרת בפירוש את הדברים הללו! באמת יכולת חיזוי מדהימה. בלתי צפוי לגמרי. בעצם אחד משישים מנבואה...
והרי ציטוט מהודעתך הקודמת, כשירות לך ולציבור: