| נשלח ב-6/3/2011 17:14 |
 |
| |
שמחתי באומרים לי בית ה' נלך
עיינו בפרק קכ"ב בתהילים
העולה משם שהיה בית לה' בירושלים בזמן דוד המלך האם ידוע לכם על מישהו שעסק בשאלה זו?
המפרשים במקום מסבירים שזה נאמר ברוה"ק והפסוק ששם עלו שבטי יה מדבר על שילה.
אני מחפש הסברים יותר פשוטים
|
|
|
|
| נשלח ב-6/3/2011 18:03 |
|
| |
רצץ
1. אתה שואל על המזמור הזה בגלל שכתוב 'שיר המעלות לדוד'? כי מזמורים אנכרוניסטיים יש עוד (על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו...)
2. מה כל כך מוזר לומר שדוד תיאר מצב רצוי - כמו (לחרדים שבינינו: להבדיל אא"ה) התיאורים החיים של תיאודור הרצל בחזונו על מדינת היהודים, אשר נוסדה שנים רבות לאחר מכן?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/3/2011 19:06 |
|
| |
לפי המשתמע והמובן מהרבה מזמורי תהילים. יחוסם לדוד לאברהם ולאדם הראשון כפי שהגמרא מביאה ב,בב לא מחזיקה מים. ואין להם על מה שיסמוכו
|
|
|
|
| נשלח ב-6/3/2011 23:12 |
|
| |
רצץ
שאלתך יוצאת מתוך הנחה, שאוהל היריעה שהיה בירושלים לא ראוי להקרא 'בית'.
אך עיין בתהילים (נדמה לי- נב')מזמור שנראה וודאי מיוחס לדוד [הראשון...] שם מוזכר 'בית אלוקים'. כמו"כ בהמשך הפרקים שוב מוזכר במזמור המיוחס לדוד 'בית אלוקים'.
בדיחה: אדם בא לרב ותינה בפניו את בעייתו. הוא אמור לתת שם לבנו, הוא חפץ בשם תנכ"י אך אשתו מתעקשת על שם מודרני.
ענה לו הרב: מה הבעיה תקרא לו 'ישעיה השני'..
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2011 00:16 |
|
| |
השלישי
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2011 08:30 |
|
| |
קושי זה נמצא גם במזמור לאסף אלדים באו גוים בנחלתך וגו' שמו את ירושלים לעיים, והלא אסף היה המשורר טרם בנין בית המקדש. אלא נראה שהמשוררים הבאים אחריהם היו נקראים על שמם, דוד, אסף, הימן, ידותון. עיין פירוש רע"ב שקלים פ"ה מ"א.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2011 08:34 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | לפי המשתמע והמובן מהרבה מזמורי תהילים. יחוסם לדוד לאברהם ולאדם הראשון כפי שהגמרא מביאה ב,בב לא מחזיקה מים. ואין להם על מה שיסמוכו |
|
מה לך אצל דברי חז"ל כלך אצל פסוקי המקרא עצמם המוקשים מינהו ובהו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2011 09:35 |
|
| |
שבח
על הראשונים אנחנו מצטערים- ואתה בא להוסיף עליהם?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2011 13:08 |
|
| |
מאז ומתמיד נפלאתי על חז"ל שחכמים היו וידעו את התורה וידעו את סדר הדורות לכאורה, מה ראו, לעתים, לומר דברים שאינם מתיישבים כלל עם ההסטוריה וכו'
תוקן על ידי ייתכן ב- 07/03/2011 13:10:47
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2011 15:30 |
|
| |
שכחתי לגמרי שמשכן שילה, נקרא בתחילת ספר שמואל 'בית ה'.
(נ.ב. הגמ' זבחים קיח א, באמת לומדת מכח קושיה זו שמשכן שילה היה בחלקו בנוי.)
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2011 15:40 |
|
| |
מחקתי תגובה שגויה שלי.
תוקן על ידי שבח_גרונם ב- 07/03/2011 15:47:59
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2011 15:42 |
|
| |
| ייתכן כתב: | | מאז ומתמיד נפלאתי על חז"ל שחכמים היו וידעו את התורה וידעו את סדר הדורות לכאורה, מה ראו, לעתים, לומר דברים שאינם מתיישבים כלל עם ההסטוריה וכו' |
|
אבן עזרא אסתר פרק א חרבונא - גם יש במדרש שהיה אליהו, והטעם שדבר טוב ועשה כמעשה אליהו,
האבן עזרא אומר כלל בדרשות חז"ל שרואים מי שעושה מעשה אליהו בעצם הוא אליהו,
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2011 16:45 |
|
| |
מקס
במחילה איזה מעשה יוצא דופן כל כך עשה- חרבונה-? הלך רכיל וגילה סוד, סוד שכנראה היה שותף לו לפני כן- אחרת מאיפה ידע?, כיון שראה לאיפה נושבת הרוח- מיד החליף כיוון- ואת שמו הוא שינה מחרבונא- לחרבונה, שם עברי שנגמר ב ה ולא ארמי הנגמר ב א
|
|
|
|
|
