הרהורים על פתלוגיות עצכחיות

חסרונות בלתי נמנעים בפורום, כללו של דבר- יתרונות הפורום גוברות.לענ"ד.

_________________

חייבים לנתח - עצכ"ח או לא?

Kolmogorov כתב: לכתיבה באופן כללי ולויכוחים בכתב בפרט יש אפקט שלילי על המחשבה. אדם כותב דעה ואז היא הופכת למזוהה איתו, לכן הוא חייב לגונן עליה. מאוחר יותר הוא משמיע דעה חדשה והוא שוב חייב לגונן עליה. ואז מסתבר שהדעה הישנה והחדשה לא לגמרי מתיישבים, אז כדי לשוות אמינות לדבריו הוא חייב להפעיל עוד לוליינות מחשבתית על מנת ליישב בדוחק. כתיבה במשך זמן ממשוך תחת אותו ניק גורמת לאדם להשקיע כמויות גדולות של אנרגיה בהכנסת קונסיסטנטיות ויישוב רעיונותיו. מה שכתבת נכון - מי שמתחיל לכתוב הודעות באופן שתיארת באמת ייאלץ ללליין. אבל אפשר אחרת מלכתחילה - חבל שיש אנשים ש 1. קובעים עמדות ללא נימוק (מעבר לכך ש"ככה הם חושבים") וללא שחשבו למה בעצם לא כמו הצד השני 2. מגלים קשיים לומר טעיתי (דבר שאפילו ההווה בכבודו ובעצמו עושה כאשר נראה לו נכון) עוד אפקטים הרסניים נוצרים מהאינטראקציה עם האחרים. כאשר מישהו משמיע כלפיך הערה מזלזלת בחיים האמיתיים הרי שכעבור שניה, האמירה מתאדה, מה שלא קורה בפורום ועשוי לגרור אותך להתחשבנויות קטנוניות שפוגעות בדימוי העצמי שלך כאדם שנמצא מעל זה. ויש את הדינמיקה המתסכלת של דיונים עקרים, בהם אדם מרגיש שדבריו לא זכו להתייחסות הרצינית שלה הם ראויים. מה שכתבת בתחילה - אני חושב (! ראה מה שכתבתי קודם... סתם. אני מביע את דעתי הסובייקטיבית ואת הסיבות לה) שדווקא בפורום זה פחות פוגע מאשר במציאות קבל עם ועדה. אבל אולי באמת יש גם אספקטים הפוכים - נניח זה שהוא רואה את זה שוב ושוב, כמו שכתבת, ואם הוא מזוהה עמוקות עם ניקו הוא עלול להיפגע כל פעם מחדש. למרות שגם על פגיעה אמיתית אפשר להפגע כל פעם מחדש כשנזכרים בה. בקיצור, לא אמרנו כלום...  העצה לכך היא להזכר שמאחורי הניקים בפורום מסתתרים אנשים כמוני-כמוך, ורק בפורום עושים הוּהָה גדול מכל מיני פילוסופיה/מדע חלקיים וכן ציניות שמהווה הודאה באשמה "אין לי איך להתעלות על (דעתו של) האחר ולכן אני פונה לעשות רוח ולהשפיל את האחר" (כמו בסיפור של הקוסם מארץ עוץ).  מה שכתבת בסוף - ביג לייק   כל הדינמיקה של התכתבות ללא מגע אישי היא כנראה לא בריאה. אפשר לראות את כמויות הדם הרע הזורם בפורום הזה והטינות והיריבויות האישיות. אודה בכנות שבאופן אישי עם הזמן הצטבר אצלי מאגר שלם של ניקים שאני פשוט שונא ומתעב.  ואני רואה את זה גם אצל אחרים. אני לא יודע אם זה תמיד היה כך אבל זה בולט מאד כיום. שוב - אני לא חושב (!) שהיא לא בריאה לכשעצמה יותר מאשר דיונים בעולם האמיתי. מה שצריך כן הוא למנוע בוטות וגסות (ולא, אין הכוונה לאזכרות של 'השם המפורש' של תרכובות הפחמן המהוות את תוצרי הריאקציה האקסותרמית של מערכת העיכול, או איברי הגוף שבסביבת מקום מוצאן. מתי יבינו מנהלי_משנה ו עצכח את ההבדל בין מילה-שאמא-אמרה-לשטוף-ת'פה-אחרי-שאמרו-אותה לבין גסות רוח?) מכל ניק שהוא,יהיו השכלתו/צדקותו/וֶתֶקוֹ אשר יהיו. אני לא מעלה הצעות לפתרון ואין כאן שורה תחתונה. אולי זו הצבת מראה, אולי זו קריאת השכמה ואולי זו סתם התקשקשות נרקיסיסטית. את ההכרעה אני משאיר לקורא.  ההכרעה שלי היא לתת לך לייק

קולמו

נניח שאתה צודק, אז מה עושים?

האם לא כדאי לראות בדבריך הזמנה להתבוננות עצמית?

א. אם יש סתירות אצלי, אז מי אמור לתקנן אם לא אני?

ב. אם אודה שטעיתי, האם לא ירבה כבודי על אהבת האמת שלי?

ג. אם יש מישהו שדעותיו חריגות בעיני, האם לא אנסה להסביר את עצמי טוב יותר? ואם לא, אז כדאי לזכור את דברי התנא בפרקי אבות שאין לו לאדם לצפות שיקבלו דעתו, שכל אחד אחראי לעצמו.

ד. תמוה בעיני מה שכתבת שיש ניקים שלא אוהבים. יש אולי ניקים שפחות מצטיינים בהבנת הנקרא. או ביכולת ההבעה.

ה. האדם נברא בצלם אלקים. זה אומר שעלינו לכבד זה את זה. כולנו משתדלים לשקף את האמת בתוכנו (זה נשמע מיסטי. כוונתי פשוטה מאד למה שכולנו עושים, מנסים לברר את האמת כפי כוחנו). מדוע להקפיד על מי שניסה והגיע למסקנות אחרות?

ו. אני רוצה שכולם יחשבו כמוני. ובניגוד לאחרים, אני יודע את האמת. נקרא לזה "הכשל של קולמו" על שמך שאתה ניסחת אותו היטב. אז נזכור להימנע ממנו ולאמץ את התרופה של קולמו, לזכור ש"הם רשאים ולא אתה". כף גדולה בבוקר ובערב לפני כל כניסה לפורום.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

אז תעזוב את הפורום אם כל כך רע לך אף אחד לא מחזיק אף אחד בכח
אתה מזכיר לי את הניק "היתכן" כל כך רע לו בעולם החרדי והוא מתייסר ולא יודע מה לעשות
הייתי עונה לכם במילים העמוקות של שרית חדד
"יאללה לך הביתה מוטי שלום ותודה"

קולמו. לא הגדרת מספיק מה מפריע לך צורת הדיון או מבנהו. הויכוח עם ה״אחר״ גורם לך לברר את טענותיך / דיעותיך באופן שלא היית מצליח לברר אותו בלעדיו. לפעמים לא צריך ויכוח מספיק דיון . מה שקורה בפורום וירטואלי רב משתתפים שדיונים הופכים לויכוחים ... חריג לראות שויכוח הופך לדיון. אולם לא כל ויכוח הוא נצחנות גרידא , לפעמים אתה מאמין במשהו שלא ניסחת אותו טוב ועל ידי הדיון/ ויכוח אתה מצליח להגדיר לעצמך ובמקרה הטוב גם לזולתך את עמדותיך. אם אתה צריך לענות בלוליינות ולא מפני שאתה מעוניין להסתיר את דעתך האמיתית (נניח שדעתך בנידון אינה פוליטקלי קורקט..) וגם לא מפני קשיי הסברה בכתב [מה שאצלך קולמו בטוח לא מהווה בעיה לדעתי האישית] זה אכן אומר דרשני. נקודה נוספת וברורה שכבר ציינו אותה לפני שזו אומנם מדריגה אישיותית נרכשת ומעלה אך היא מחוייבת בשעת משא ומתן בין אנשים, להודות לפעמים בטעות או בקבלת עמדת השני ולטעמי האישי היא אף קלה יותר בפורום וירטואלי.

_________________

דייר,

פותח האשכול הציג מצב עניינים מסוים. ניתן להסכים. ניתן לחלוק. עשו זאת כמה חברים בנימה עניינית ובטוב טעם. לענ"ד הפורום די חופף לחיים האמתיים על כל המסתעף. האנונימיות היא ההבדל העיקרי. לטוב ולמוטב. לכאורה, בעיקר לטוב. (מבחינת הכותבים לפחות... מי שחוטף ודאי היה מעדיף לדעת מי עשה לו את זה).

צר לי שאתה לוקח את הדברים למקום אישי.

אמירה בסגנון "אז תעזוב את הפורום אם כל כך רע לך אף אחד לא מחזיק אף אחד בכוח" מיותרת, חסרת טעם ומעליבה.

כתבת כלפי כי "כל כך רע לו בעולם החרדי והוא מתייסר ולא יודע מה לעשות".

לכבודך קראתי שוב את כל הודעתי. באחת מהן לא נרמז אפילו משהו מעין מה שאתה מייחס אליי.

אני בן לקהילה החרדית. בה נולדתי וגדלתי. למרבה השמחה, המנגנון החברתי עדיין לא הצליח להשתלט בפועל על המחשבה, אם כי אסור להרהר בקול מחשבות לא תקניות.

לאחר לא מעט מחשבות ולבטים הגעתי למסקנות מסוימות שהינן אגב, נחלת לא מעט אנשים חכמים בעולם. לא מדובר במחשבות פרועות  שניתן ליחסן להפרעה נפשית או קוגניטיבית כלשהי. תופתע לשמוע (גם אני די הופתעתי) כמה אנשים חרדים מזדהים עם מחשבותיי, במידה זו או אחרת. לא מעטים טרחו לכתוב אליי בתיבה האישית.

תשאל, למה אני לא מסיק את המסקנות, או בלשון השיר שציטטת לא אומר לעצמי "יאללה לך הביתה מוטי שלום ותודה", דומני שהתשובה פשוטה וברורה לכל חרדי.

וכי אני עץ שתול במדבר? אין לי משפחה? הורים? ילדים? וכי יכול האדם לעשות מה שלבו חפץ ללא התחשבות בסביבה הקרובה?

אמת. אולי המחיר קצת גבוה, אולי השיקול לא נכון, אבל כרגע זאת המציאות בה אני ועוד רבים רבים, במידה זו או אחרת, נמצאים.

דומני, כי רוב חברי הפורום משלמים ביום יום "מס" חברתי ועושים לא מעט דברים כתוצאה מהמצב החברתי. אני אפתח אי"ה אשכול מיוחד בנושא. ניתן אולי אפילו לומר שזו חלק ממטרת הפורום. בימה בו יוכלו אנשים להתבטאות ולחלוק את מחשבותיהם ולבטיהם ללא חשש מהתנפלות וסתימת פיות.

כמה שאני מתבטא אולי בחריפות ברמה התיאולוגית, דומני שברמה החברתית והאישית אני מתבטא בנימוס ובכבוד הראוי מבחינתי לכל אדם. זולת מי שאינו מוכן לקבל אלא רק את מי שחושב כמוהו ובדיוק כמוהו. כנאמר, לפי שהוציא עצמו מן הכלל וגו'

אתה כותב לעתים דברים חכמים. למדתי ממך כמה דברים. חבל מאד שדווקא בתחום שלא שייך בכלל לדת באופן עקרוני, אלא להתנהגות חברתית של אנשים דתיים, הנך נסחף לקיצוניות וחוסר סבלנות. בנוסח "אז תעזוב" "יאלה לך הביתה".

מה אתה רוצה ממני הבחור קוטל את הפורום בצורה שלא משתמעת לשתי פנים
מעלה שלל סיבות למה רע פה הוא לא נהנה יש ניקים שהוא מתעב
אז השאלה המתבקשת מה אתה עושה פה.
אם כל כך רע לך וזה גורם לך סבל אז תעזוב.
אז אולי לא כתבתי בצורה מעודנת בנוסח עצכ"ח ועל כך אני מתנצל.
לגביך אני מבין שאתה מתייסר האמונה נראית לך לא רלוונטית ואתה מדבר כמו כל חילוני
מצוי ברחוב אז עוד פעם השאלה המתבקשת למה אתה לא עוזב הרי כמה אפשר לחיות בשקר
ועוד לחנך את ילדיך במשהו שאתה לא מאמין בו.
אז נכון זה קשה והמשפחה והכל טוב ויפה אבל כמו שאתה טוען אף אחד לא שכנע אותך
והגעת למסקנה שזה לא מתאים לך אז אין ברירה וצריך לקפוץ למים.

_________________

"היינו צריכים לשרוף את כל הספריות, ולהישאר עם הידע שבלב לבדו. עידן אגדי חדש היה אז מתחיל''.
הוגו בל

ולמי שחיפש דוגמא כיצד דווקא רציונליות מובילה למחוזות לא טובים: