החרדיות כמלכוד

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1000735046

יתכן

איקון ירוק. מעניין מאד וכתוב היטב, כרגיל.

אמנם נדמה לי שהתערבו יחד גם נושאים, ולכן כשאני מנסה לסכם לעצמי מה הבנתי, נשאר לי מעט מדי.

אפרט.

יש הלכה. ההלכה שהיתה בימי התנאים הסתעפה מאד. לעתים נוספו עליה פרטים שעומדים בסתירה לעקרונות. לעתים היא מעוררת תמיהות: מוסריות, אחרות.

יש כאלו שמבינים זאת. יש שלא. יש כאלו שממשיכים למרות הביקורת שיכולה להיות להם. יש כאלו שמנסים לנקות, להבדיל בין עיקר לטפל.

ואם כן, אז מה?

כמדומה שהמקום שמכוחו אתה מציע לבדוק את מערכת ההלכה טעון בירור אף הוא.

אנסה לרשום כמה מנקודות הביקורת שבהן יש צורך בזמירת ההלכה (מלשון תיקון העץ מענפים מיותרים).

א. מדוע הבת אינה יורשת.

ב. גורלם המר של חד מיניים.

ג. איסור על חיתוך נייר טואלט בשבת.

ד. מציאת היתר לקולנועית ועוד על ידי גרמא.

ה. איך מכריעים בתביעות נזיקין וכיוצא באלו כאשר אי אפשר למצוא עדים כשרים וכאשר נשים פסולות.

אם אנו מבינים ש

1. ההלכה נובעת מן התורה שניתנה למשה ועוברת מדור לדור (ההנחה היהודית תורנית מסורתית)

ואם מניחים בנוסף ש

2. יש מערכת חיצונית שלאורה ניתן לבחון את ההלכה, או שמערכת זו מוכרת על ידי התורה (סברות, מוסר, תועלתניות),

ואם אנו מכירים ש

3. יש שינויים עצומים בטכנולוגיה, בתרבות, בתודעה

ולכן יש צורך בשינוי בהלכה למעשה אך יש גם

4. מטא כללים שמונעים שינוי מודע

וגם

5. חוסר יכולת של מערכות משפטיות להכיל שינויים חדים

אז אנו מקבלים את המצב שאתה מתאר. האם יש לו פתרון פשוט? הפורום שלנו עוסק בכך מזה כמה שנים. וכמדומה שאפילו בין שנינו אין הסכמה על טיבם של שינויים ולמעשה אולי גם לא על הנחות היסוד שכתבתי כאן.

נוסף לכל אלו, יתכן שהחרדיות היא מילכוד, אבל לא היחיד. יש כמה וכמה מילכודים.

מילכוד חרדי. וזה מתחלק לשנים:

מילכוד חרדי חברתי: ההשתייכות החברתית והחשש לאבד אותה

מילכוד חרדי מחשבתי: חינוך שמונע פתיחות.

אך יש עוד. למשל:

מילכוד משפטי או משפטי חברתי: מערכות משפטיות אינן מסוגלות לשינוי קיצוני של ערכי היסוד וכללי היסוד שלהן. לעתים יש מוסדות על שאחראים על כך (פרשנות של בית המשפט העליון). איני יודע עד כמה זה עובד בפועל ואיך זה נראה בארצות אחרות, למשל בדמוקרטיה הגדולה בעולם. (אילו נדב היה כאן אפשר שזה בתחום מומחיותו וכן ד"ר בני בראון זכור לטוב). בהלכה אין מוסדות כאלו מזה אלפיים שנה בערך.

ויש גם:

מילכוד תרבותי של התבטלות בפני ערכים חיצוניים. האם תפיסת הדת של התרבות בה אנו חיים (כוונתי: זו שמסביב) ושל המדע וכו' היא חפה מהצורך להצדקה עצמית ולבדיקה?

רק הערונת לדברי יתכן ומימוני

דבריכם בנויים על ההנחה שההלכה נועדה לא להקשות יותר מידי על האדם, ולכן השורה האחרונה היא שיש לחתוך נייר טואלט בשבת ולהקל על גורלם המר של חד מיניים וכו'.

ההנחה הזו עומדת בסתירה למצטייר מההלכה הידועה לנו.

ת"ט

אני רואה ששכחתי דבר עיקרי.

איני סבור שאי חיתוך נייר טואלט בשבת הוא פגם.

אני מבין את המצוקה של החד מינייים אך לא ברור לי שזכותם לחיים כפי שהם היו רוצים לפי טבעם.

קביעות אלו היו אמורות להיכלל בסעיף האחרון בדברי, שהציע לבחון את הנחות היסוד של העמדה הביקורתית, כגון זו מיסודו של ייתכן שלנו.

לעומת זאת, אני כן סבור שמן הראוי - לפי מה שנראה לי כמוסר וצדק טבעיים, אם יש כזה דבר - שגם הבת תירש. אלא שחז"ל שללו את הדעה הזו. השאלה היא אם העדפת הבן נובעת מהקשר תרבותי ולכן בת שינוי, מעין הכא במאי עסקינן. "כל שאמרה תורה שהבן יירש הוא במקום ובזמן שהבן עומד במקום אביו והבת בטלה לבעל שתתחתן עימו. כאשר השתנה העולם, ישתנה הדין. ואם ישתנה העולם מחדש, ישתנה שוב הדין". לבוגי, מראשוני הפורום, היה אשכול "דרשות" מסוג זה. אולם אפשר שהדרשה אינה נכונה, ולא זוהי כוונת התורה, ולכן יש לשמר את מעמד הבן כפי שהוא. והדברים צריכים בירור והבנה. תחושתי שלי היא שלמרות שיש לי קו של הבנה והערכה למי שירצה להעניק ירושה שוה לבת, עדיין אין הדברים חתוכים לגבי, וממילא ראוי לא למהר ולהציע פרשנויות עוקרות כאלו. (מונח טכני חדש: "פרשנות עוקרת"). עם זאת, אין להכחיש שגם חז"ל הציעו פרשנויות כאלו, ואדרבה, נראה לנו שזה היה התוכן המקורי של התורה מאז ומתמיד. ולכן "בן סורר ומורה לא היה ולא יהיה ולא נכתב אלא עבור דרוש וקבל שכר".

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");