| נשלח ב-10/3/2011 07:03 |
 |
| |
האם אברך יש לו דין כפועל שכיר או כמקבל שכר בטלה
בין ההיתרים אשר רווח בציבור לשם קבלת שכר עבור הוראת התורה הוא "שכר בטלה" - שמשלמים לאדם בתורת פיצוי על ביטולו ממלאכתו לצורך מטרה מסויימת.
שהרי אברך בעודו לומד יכול הוא לעסוק במקצוע אחר שהכנסתו מרובה יותר , ולכן מה שהוא נוטל את שכרו הוא לסיבת היותו בטל ממנו כשהוא עוסק בללמוד או ללמד .
ומאידך מה שכר בטלה שייך באברך כולל אם הוא יושב ועוסק בתורה, הרי אין לו שכר בטלה שאינו בטל אלא עוסק בבנין העולם והחזקתו, ואם אינו לומד אלא שמבטל הזמן אם כן מי ישלם את השכר בטלה שלו על מה שמבטל את הזמן?
תוקן על ידי אש2618 ב- 10/03/2011 07:05:07
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2011 11:04 |
|
| |
לא פועל- ולא שכר בטלה, יש לו דין של ליסטים
רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק ג
הלכה י
כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חלל את השם ובזה את התורה וכבה מאור הדת וגרס /וגרם/ רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא, לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה, אמרו חכמים כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם, ועוד צוו ואמרו אל תעשם עטרה להתגדל בהן ולא קרדום לחפור בהן, ועוד צוו ואמרו אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה וגוררת עון, וסוף אדם זה שיהא מלסטם את הבריות.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2011 11:22 |
|
| |
כן אבל מה תגיד על זה שבימינו עם המצב הרוחני הירוד אין ברירה וחייבים ללמוד
ומי שיוצא החוצה מסתכן בנפשו.
הרי ברור שגדולי הדור למדו את הרמב"ם הזה ושלל מאמרי חז"ל שמשבחים את המלאכה אבל טענתם
שהזמנים השתנו ואין ברירה למרות שזה לא האידיאל.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2011 11:27 |
|
| |
אם בגלל הזמנים שהשתנו משנים הלכות-(במה בדיוק השתנו הזמנים? שהיום עובדים רק 8 שעות ונשארו עוד הרבה שעות ללמוד- אם רוצים)
אם שינוי הזמנים הם עילה לשינוי ההלכה- אדרבא יש הרבה מה לשנות מסיבה זו- למה לשנות רק דיני גזל?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2011 11:35 |
|
| |
דייר
הבעיה שהפכו את החששות לאידיאולוגיה.
הגישה שאתה מעלה, בעיתית לא פחות שהרי כבר היו פיצוצים בחברה הסגורות ביותר, אלא שתמיד יהיה ניתן לטעון שהמיזרוחניקעס פשעו בנפשם ואילו אנחנו רק ניסינו לשמור את מנהג אבותינו ואנחנו לא אחראים לתוצאות.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 10/03/2011 11:35:50
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2011 11:54 |
|
| |
השתנו הזמנים הכוונה לסכנות רוחניות שלא היו בזמן חז"ל הערבוב בין נשים לגברים
המתירנות המגע עם חילונים.
כל זה עומד לנגד עיני הרבנים וכמו שביבי אמר "הם מפחדים"
הרי ברור כשמש שאם המדינה הייתה דתית כל המצב האבסורדי של חברה שלמה שלא
עובדת מתוך אידאל לא היה קיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2011 12:10 |
|
| |
דייר
שום דבר לא השתנה- זו דמגוגיה- בתקופת ההשכלה הזמנים היו קשים יותר, אם הרבנים מפחדים סימן שהם לא מאמינים בחינוך שהם נותנים, או לא מאמינים במה שהם מחנכים אליו.
הרב מאיר שפירא מלובלין הקים ישיבה גדולה ובשערי הישיבה היה כתוב הפסוק- לכו בנים שמעו לי יראת ה' אלמדכם,
והסביר לשואלים מה פרוש לכו? היה צריך להיות בואו- אלא אמר החינוך נמדד בשעה שבחור הישיבה הולך מהישיבה, ולא כשהוא נמצאה בה.
להזכירך- באותה תקופה חיו בפולין מעל 3 מיליון יהודים, רק 15% מקסימום היו חרדים. הסכנה אז היתה קשה יותר. שם ואז היה הרבה יותר קשה להיות יהודי, מאשר היום ובעיקר חרדי.
נרפים אתם נרפים על כן אתם אומרים נלך לעבוד את אלוקים. גזלנים וליסטים אלו שמות התאר מתאימות יותר
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2011 12:13 |
|
| |
דווקא בזמן הגמרא נאמר:
"אבל בפרוצים - אפילו בי עשרה נמי לא, הוה מעשה והוציאוה עשרה במטה"
וכן המעשה של רב עמרם חסידא..
יצר האדם היה קיים מאז ומעולם, כל השאר זה רק תירוצים..
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2011 13:18 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | לא פועל- ולא שכר בטלה, יש לו דין של ליסטים
רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק ג
הלכה י
כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חלל את השם
|
|
הרה"ג רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, אומר על שכר בטלה, שלא מדובר דוקא במי שיש לו כעת מקצוע, - אלא די בכך, שהיה יכול ללמוד מקצוע, ולא למד אותו בגלל שעסק בתורה. זה נחשב שבזמן שהוא מלמד מפסיד את השכר שהיה מקבל אילו היה לומד מקצוע ועובד. אם כן ההיתר לאותם מסולאים בפז יכול להיות שהוא אכן משום שכר בטלה.
תוקן על ידי אש2618 ב- 10/03/2011 13:18:31
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2011 13:27 |
|
| |
האם יש לך את המקור לדברי ר' שלמה זלמן זצ"ל? האם הוא גם מפרש ומפרט מה הניע אותו לפסוק נגד הלכה מפורשת של הרמב"ם? נימוקיו יותר מענינים . או שדבריו הם ללא נימוק הלכתי, אלא השלמה עם המציאות של הטרור הליטאי?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2011 14:22 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | האם יש לך את המקור לדברי ר' שלמה זלמן זצ"ל? האם הוא גם מפרש ומפרט מה הניע אותו לפסוק נגד הלכה מפורשת של הרמב"ם? נימוקיו יותר מענינים . או שדבריו הם ללא נימוק הלכתי, אלא השלמה עם המציאות של הטרור הליטאי? |
|
הרב הלל בריסק בהארותיו על פירוש רבינו יונה על מסכת אבות, ירושלים תשס"ד (פרק ראשון, משנה יג, עמ' סא) מביא את הדברים בשמו.
תוקן על ידי אש2618 ב- 10/03/2011 14:21:00
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2011 16:04 |
|
| |
במחילה זה אינו מקור- וכבר ראיתי בימי חי הרבה מקורות ללא מקור, הדברים אם הם אמת יכולים להיות מוצאים מהקשרם, ואולי הם נאמר כסרקאזם,
בכל אופן על נימוקיו דיברתי ובקשתי- אדם בעל שעור קומה כר' שלמה זלמן, אם הוא מבטל רמב"ם מפורש הוא גם מנמק
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2011 17:08 |
|
| |
אש היקר:
אני חושב שטענתך שלעבוד היא "כוחי ועוצם ידי" היית יותר מוצלח,
אבל אני חושב שעצם לומר ולשכנע שמגיע לך כסף ?! היא גם "כוחי ועוצם יד" ולכן אסור לך לבקש כלל,
אתה צריך לשבת וללמוד ולהפסיק לעסוק בעניין כלל, אתה חייב לחכות שאלוקים יזרוק לך מן משמים,
כל השתדלות בעניין היא שאלה של כוחי ועוצם ידי כטענתך באשכול הנ"ל,
דייר:
למה לא מספיק הלימוד מגיל אפס עד גיל 18, בכדי להיות אדם מאמין ומדקדק בהלכה,
אם תלך בחשיבה הזאת עד הסוף ?! אז אולי בעולם כזה אסור להוליד ילדים כלל כי על בטוח יתקלקלו ??
זה אבסורד לגמרי, זה טענה של עצלנים לחנך טוב שהמתגבר יוכל לצאת לעולם בראש מורם,
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2011 17:24 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | במחילה זה אינו מקור |
|
בשו"ת ציץ אליעזר - כתב הגר"א ולדנברג חלק ב סימן כה. לעניין תלמיד חכם המתפרנס מתורתו כשנוטל שכר בטלה, אי מיקרי תורתו אומנותו? ובין דבריו כותב: ת"ח שיושב כל היום ולומד לעצמו לשם לימוד תורה לשמה ונוטל מהקהל שכר בטלה [הוא] לא עבור לימוד כי אם עבור הוראתו באו"ה בין דם לדם ובין דין לדין לקהל וכו'.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2011 17:33 |
|
| |
אש
קושיא מעיקרא ליתא
אברך
אם הוא כשכיר שבעל הבית שהשכירו ישלם לו.
ואם הוא כפועל בטל, שזה שביטלו ממלאכה ישלם לו.
וד"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2011 18:09 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | לא פועל- ולא שכר בטלה, יש לו דין של ליסטים
רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק ג הלכה י
כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חלל את השם ובזה את התורה וכבה מאור הדת וגרס /וגרם/ רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא, לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה, אמרו חכמים כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם, ועוד צוו ואמרו אל תעשם עטרה להתגדל בהן ולא קרדום לחפור בהן, ועוד צוו ואמרו אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה וגוררת עון, וסוף אדם זה שיהא מלסטם את הבריות. |
|
הנך טועה בפירוש הרמב"ם הנ"ל.
יש להבחין בין מי שאיננו יודע את התורה וכעת עוסק בלימודה הראשוני ובין מי שיודע את התורה ומשתמש בידיעותיו כדי להתפרנס מהן.
זה השני נקרא נהנה (משתמש) מד"ת ועושה אותה קרדום לחפור בו.
הראשון עוסק עדיין בביסוס ידיעותיו ובבודאי איננו משתמש בהן לפרנסתו. אם הוא מצא מישהו שמסייע בידו ללמוד מה הבעיה ?
|
|
|
|
|
