|
|
| נשלח ב-24/4/2011 13:48 |
|
| |
האם איסור חמץ באכילה זה אפילו בפירור או שצריך שיהיה כזית ???
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2011 15:44 |
|
| |
חצי שיעור אסור מהתורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2011 15:57 |
|
| |
הערליכער, 1. חמץ בפסח במשהו. 2. חומץ אינו חמץ.
(החלטתי להפציע, נגעה ללבי צרתו של יהודי)
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2011 16:24 |
|
| |
בעל מה זה חצי שיעור ?
שלויימע מניין לך ?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2011 16:36 |
|
| |
ב"המודיע" היתה "רשימת מוצרים חששותיהם ודינם".
חומץ טבעי. החששות: יש חומץ טבעי מיין או מהדרים ללא חששות. אך בתהליך התסיסה משתמשים לפעמים עם חומרים שבחשש חמץ.
דין המוצר: יש למכרו
חומץ סינטטי. צריך הכשר לפסח.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2011 22:12 |
|
| |
טוב עכשיו שקט עד פסח הבא ,
די לצרה בשעתה,
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2011 11:06 |
|
| |
נתתי את דעתי הפסח על מרור שאנו אוכלים בזמן הזה מדרבנן.!!!
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-10/4/2016 09:48 |
|
| |
הנזהר ממשהו חמץ בפסח
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2016 15:46 |
|
| |
פירורין ממילא בטלי"" אגב, נראה לי די ברור, שמעיקר הדין, אין על פירורים שנפלו על הרצפה דין של "חמץ בפסח במשהו", שהרי הגמרא בפירוש הסתפקה באמירה ש"פירורין ממילא בטלי". "חמץ בפסח במשהו" זה דין שנאמר על תערובת של חמץ שמיועדת לאכילה או לשימוש. (וגם אז, יש לדון עד כמה צריך להסתפק "שמא" יש בזה חמץ) קישור1 קישור2 - יש לציין, שהגמרא במקום אחר דנה בעניין "פירורין שאין בהן כזית" ו"פירורין שיש בהן כזית". כלומר, ההנחה הבסיסית בגמרא היא שהמונח "פירורין" נוגע בהחלט גם לחתיכות גדולות, עד כדי שלפעמים כשאומרים "פירורין" מתכוונים למשהו שיש בו כזית (להזכיר - לפי השיעור המקובל היום - כזית זה משהו בגודל קופסת גפרורים, ולפי המחמירים (חזו"א) אולי אפילו יותר. וכל זה עדיין נחשב "פירור". ועל "פירור" הגמרא אומרת "ממילא בטלי". אז אמנם בקישור שהבאתי יש דיון אם "ממילא בטלי" מדבר גם על פירורין שיש בהם כזית, אבל האפשרות הזאת היא הגיונית בהחלט. וק"ו חתיכות אפי' מורגשות, אבל קטנות מכזית, שזה מה שמפרש המאירי בפירוש בכוונת הגמרא בפסחים, שאיתם אין שום בעיה
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2016 16:10 |
|
| |
אתה לא יכול להוכיח מהשיעור המקובל כיום למה הגמרא התכוונה, וזאת מסיבה פשוטה - השיעור המקובל כיום הוא לא כזית. אמנם גם כזית ממש איננו מה שאנחנו קוראים פירור.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2016 16:19 |
|
| |
זה נכון, ועדיין: א. גם גודל של זית נחשב פירור. לצורך העניין מדובר בגודל שגדול ממה שקוראים לו בשפת היום יום של ימינו "פירור". וק"ו לפחות מזה, וק"ו בן בנו של ק"ו למה שקוראים "פירור" בשפת היום יום של ימינו. ב. גם אם נניח שאנו מחמירים, צריך להיות מודע לכך שאנו לוקחים לחומרא לשני הכיוונים, כי אם כזית זה גודל של זית בימינו - אז גם באכילת מצה זה מספיק, וזה הרבה פחות ממה שמקפידים עליו היום. ואם מחמירים לשני הכיוונים - אז קודם כל צריך לבדוק האם זו הנהגה נכונה, וגם אם כן להיות מודע למה שאתה עושה, ואם לא, או שאתה לא מחמיר - לדעת מה כן לעשות. כדאי לזכור את דברי הגמ' שההולך גם בחומרי בית שמאי וגם בחומרי בית הלל עליו נאמר "הכסיל בחושך הולך".
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2016 16:51 |
|
| |
צריך להחמיר לפחות כצד הנכון, כלומר שכזית הוא כזית, לפחות בדאו'. אם רוצים להחמיר גם לצד השני ולאכול מצה כקופסת גפרורים, אז צריך לשאול על החמרה משני הכיוונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2016 17:33 |
|
| |
"כצד הנכון"
|
|
|
|
|